Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 197
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 197
Choshen Mishpat Siman 197 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 7 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution, a practical formulation or normative conclusion. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
- a practical formulation or normative conclusion
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 7 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 184 words
Opens “דין קניית בהמה גסה ודקה. ובו ז…”
- Seif 223 words
Opens “הגבהה קונה בכל מקום אבל משיכה אינו…”
- Seif 357 words
Opens “כיצד קונין את הבהמה במשיכה א"צ לומר…”
- Seif 4122 words
Opens “המוכר עדר לחבירו או שנתן לו במתנה…”
Named: רבי ירוחם.
- Seif 581 words
Opens “המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה…”
- Seif 641 words
Opens “האומר לחבירו משוך ותקנה או חזק ותקנה…”
- Seif 747 words
Opens “האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה…”
Sages named on this page
- Rashi · Others · First generation of Rishonim
Rabbi Shlomo Yitzchaki, known as Rashi, was a preeminent medieval French rabbi and author of a comprehensive commentary on the Talmud and…
Source: Choshen Mishpat Siman 197 · Seif 1 — “<b>דין קניית בהמה גסה ודקה.”
Original text
<b>דין קניית בהמה גסה ודקה. ובו ז סעיפים:</b><br>בהמה בין דקה בין גסה אינה נקנית במסירה אלא במשיכ' ואינו צריך להגביה: הגה וי"א דאף מסירה קונה בבהמה גסה (הגהות מיימוני פ"ב דמכירה בשם ראבי"ה) וי"א אף בדקה (טור תוס' ואשירי ר"פ הספינה ופ"ק דקידושין בשם רש"י ור"ת) אם הוא בפני המוכר (רש"י וריב"א) וע"ל סי' קצ"ח ס"ח עד י"ג בדיני מסירה א"ל לקנות במשיכה ושינה בין לגריעותא כגון למסירה או למעליותא כגון שהגביה לא קנה אלא במשיכה כמו שא"ל (טור בשם ר"י והרי"ף והרא"ש):
הגבהה קונה בכל מקום אבל משיכה אינו קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם אבל לא ברשות הרבים ולא בחצר שאינה של שניהם:
כיצד קונין את הבהמה במשיכה א"צ לומר אם משכה והלכה או שרכב עליה והלכה בו שקנה אלא אפילו קרא לה ובאה או שהכישה במקלו (או שהנהיגה בקול) (טור) ורצתה בפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה והוא שימשוך בפני הבעלים ואם משך שלא בפני הבעלים צריך שיאמר לו קודם שימשוך לך משוך וקני (וע"ל סימן רע"א מדינין אלו):
המוכר עדר לחבירו או שנתן לו במתנה כיון שמסר לו משכוכית היא הבהמה המהלכת בראש העדר והכל נמשכים אחריה א"צ לומר משוך וקני ואם משך העדר אפילו שלא בפניו קנה דמסירת משכוכית הוי כאומר לך משוך וקני: הגה מכר לו ספר א' ונתן לו חציו והלך ומשך או הגביה השני (שלא מדעת חבירו) לא קנה דלא דמי החצי שנתן לו למשכוכית (הגה' מיי' פ"ה דמכירה ותשו' מיי' דקנין דסי' י"ח) לא מסר לו המשכוכית ומכר לו רק י' בהמות אם קונה במשיכה לא קנה אלא אותה שמשך ואם קונה במסירה אם מסר לו באפסר אחת ונתן לו דמי כולן קנה לא מסר לו דמי כולן לא קנה רק כנגד מעותיו כמו שנתבאר לעיל גבי קרקע סוף סי' קצ"ב (רבי ירוחם נ"י ח"ד):
המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר קנה כדרך שבני אדם קונים אם משך או הגביה קנה אבל אם רכב עליה אם בשדה (או בסימטה) (טור) קנה ואם בעיר (בר"ה) לא קנה לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר או אדם מזולזל ביותר שאינו מקפיד על הלוכו בעיר ורוכב כגון המטפלין בגידול הבהמות או העבדים או שהיתה אשה או שהי' ברשות הרבים שהרבים דוחקים שם הרי זה קונה ברכיבה והוא שתהלך בו:
האומר לחבירו משוך ותקנה או חזק ותקנה וכיוצא בדברים אלו והלך ומשך או החזיק לא קנה שמשמע תקנה להבא ועדיין לא הקנה לו והוא הדין לאומר לו משוך חפץ זה לקנותו (אלא צ"ל משוך וקני או חזק וקנה) (טור בשם הרמב"ם):
האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום ומשך לא קנה ואם אמר ליה קנה מעכשיו ולאחר ל' יום קנה ואפי' היתה עומדת באגם ביום ל' שזה כמי שהקנה אותה מעתה על תנאי נעשה התנאי נתקיים הקנין וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי: