Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 150
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 150
Choshen Mishpat Siman 150 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 7 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution, Shabbat law and sacred time. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
- Shabbat law and sacred time
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 7 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 187 words
Opens “מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר…”
- Seif 224 words
Opens “נתנה הממשכן לבנו במתנה וחזר ועשה שטר…”
- Seif 374 words
Opens “היכא שידוע שירד בתורת משכונא י"א שאין…”
- Seif 499 words
Opens “ראובן שירד לתוך שדה שמעון בתורת משכונא…”
- Seif 580 words
Opens “ואם אינו ידוע שירד בתורת משכונא אלא…”
- Seif 696 words
Opens “כמו שהדין בין ראובן ושמעון כן הדין…”
- Seif 736 words
Opens “ירד לתוכה בתורת משכונא ואכלה ג' שנים…”
Original text
<b>מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה. ובו ז סעיפים:</b><br>מי שירד לתוך שדה אחת בתורת משכונא אין לו בה חזקה אם ידוע שבתורת משכונא ירד לתוכה ואם אין שם אלא קול בעלמא נתבאר בסי' קמ"ט (סעיף כ') ומ"מ עצה טובה לממשכן למחות בסוף כל שלש ושלש שמא יכבוש זה שטר המשכונא אחר שישכח הדבר ויטעון לקוח הוא בידי כההוא דמשכן פרדסא לחבריה לעשר שנין ולבתר דאכלה ג' שנין אמר ליה אי מזבנת לי מוטב ואם לא אכבוש שטר משכונא ואטעון לקוח הוא בידי:
נתנה הממשכן לבנו במתנה וחזר ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא שטר המכירה אינו כלום והמעות שנתן יותר על המשכונא אינם אלא כמלוה על פה:
היכא שידוע שירד בתורת משכונא י"א שאין לו בה חזקה לעולם אפילו אם ידוע ששלמו ימי המשכונא והחזיק בה שלש שנים אחר כך וי"א שאם אכלה ג' שנים אחר שכלו ימי המשכונא יש לו חזקה ויש מי שאומר שאם העידו העדים ששדה זו משכונא אצלו ואינם יודעים לכמה שנים אפי' החזיק בה כמה שנים אין לו חזקה ואם העידו שמשכנה אצלו סתם ואכלה ג' שנים משנה ראשונה ואילך יש לו חזקה דסתם משכונא שתא:
ראובן שירד לתוך שדה שמעון בתורת משכונא והיה לראובן אצל שמעון עוד תביעה אחרת על פה ואינו יכול להוציאה מידו וכלו ימי המשכונא ורוצה לעכב השדה ולאכול פירותיו עד כדי התביעה שיש לו אצל שמעון ולהחזירו לו אח"כ אם ידוע לנו שירד לה בתורת משכונא אינו נאמן אפי' אם החזיק בה ג' שנים אלא צריך להחזירה מיד כיון שכלו ימי המשכונא ואם אינו ידוע נאמן על תביעתו האחרת במיגו שהיה יכול לכבוש שטר המשכונא ולטעון לקוח הוא בידי ובשבועה ודוקא שאכל כבר הפירות כדי התביעה שטוען עליו אבל אם בא לתובעו קודם שיאכל הפירות אינו נאמן לעכב הקרקע בידו:
ואם אינו ידוע שירד בתורת משכונא אלא שיצא עליה קול בכך אם יצא הקול קודם שהחזיק בה אינו נאמן לטעון לקוחה היא בידי ואם יצא הקול לאחר שהחזיק בה ג' שנים אם היה טוען לקוחה היא בידי הי' נאמן אבל אם טען יש לי עליו תביעה אחרת ורוצה לעכב הקרקע עד שיאכל כדי התביעה במגו שהיה יכול לטעון לקוח הוא בידי אינו נאמן שהורע כח המגו כיון שיצא קול שירד בתורת משכונא לפיכך לא היה חפץ לטעון לקוח הוא בידי:
כמו שהדין בין ראובן ושמעון כן הדין בינו ובין יורשי שמעון אם מת שמעון ובא לטעון כנגד יורשיו שאם הוא בענין שיכול לטעון לקוח הוא בידי נאמן גם על הפירות שאכל עד כדי התביעה ואם אין יכול לטעון לקוח הוא בידי א"נ גם על התביעה האחרת אלא שבזה יש מי שאומר שיש ביניהם שהאב משביעו בטענת ברי בין בעיקר טענה שהיא התביעה האחרת שיש לו עליו בין בטענת מיגו שהיא לקוחה בידו אבל כנגד היתומים שאין להם טענת ברי נוטל בלא שבועה ויש מי שאומר דכל מאי דמצי אבוהון למיטען ולהשביע טענינן להו ליתמי אפי' בשמא:
ירד לתוכה בתורת משכונא ואכלה ג' שנים ואין עדים שבא לידו בתורת משכונא ואומר שעדיין יש לו להחזיק בתורת משכונא ב' שנים נאמן במיגו דלקוחה הוא בידי אפי' אם טוען המלוה שטר משכונא היה לי ואבד: