Commentary page

Sanhedrin 2b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Sanhedrin 2b

Sanhedrin 2b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 198 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

ואין בית דין שקול אין עושין ב"ד זוגות שאם יחלקו לחצאין הוי להו פלגא ופלגא ולא משכחת לה הטייתך לטובה ע"פ אחד הלכך מוסיפין עליהן עוד אחד ובגמרא (דף יז.) פריך כיון דאין ב"ד שקול ומצרכת עשרים ושלשה הטייה לרעה על פי שנים לא משכחת לה:

מאה ועשרים בגמ' (שם) מפרש כנגד מי:

מאתים ושלשים דהיינו כ"ג עשיריות שיהא כל אחד מבית דין שר על עשרה דבציר מעשרה לא אשכחן שררה:

גמ' מה הן קתני האי גזילות וחבלות פירושא דדיני ממונות הוא דלא תימא כל דיני ממונות במשמע ולמעוטי הלואות והודאות שהן באין על גמילות חסדים ואיכא נעילת דלת בפני לוין כדאמרינן לקמן הלכך מעטינהו ולקמן מפרש ממאי מעטינהו:

הודאות והלואות שניהן על עסקי מלוה הן הודאות שבא לדון בעדי הודאה שמביא עדים שאומרים בפנינו הודה לו הלואות שבא לדון בעדי הלואה שמעידין בפנינו הלוהו והלה כופר בשתיהן וכי האי לישנא טובא איכא בהך מכילתא הודאה אחר הודאה הלואה אחר הלואה מצטרפין בפרק ג' (לקמן סנהדרין דף ל.) גבי עדים זוממין ואית דמפרשי הודאות שמודה במקצת הלוואות שכופר הכל וראשון עיקר דמכדי שניהן על עסקי מלוה הם כדאוקימנא טעמא לקמן משום נעילת דלת בפני לוין מאי שנא דהא קרי הלוואה והא לא קרי הלוואה הודאות וכפירות איבעי ליה למיתני:

תנא גזילות וחבלות לפרושא:

ונקרב בעל הבית אל האלהים מדכתב בפרשה אלהים ג' זימני נפקא לן דבעינן שלשה והאי קרא כתיב בשומר חנם וזה טוענו ששלח יד בפקדונו דהיינו גזילות:

מה לי חבל בממונו ממשמע שנאמר שלשה בחובל בממונו אף חובל בגופו בכלל הלכך בהא נמי כתיב ביה ואי לא תנא דיני ממונות הוה אמינא הנך משום דבגווייהו כתב נקט להו ולעולם הוא הדין לדיני מלוה להכי תנא דיני ממונות ותנא ומה הן דיני ממונות גזילות וחבלות למעוטי הודאות והלואות דאם כן דכולן במשמע כיון דתנא דיני ממונות נישתוק:

9 more comments on this page.

Rashi on Sanhedrin 2b · Sefaria

Tosafot

מה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו ממונו ה"ל למנקט ברישא שכן דרך בכל מקום בלשון מה לי להקדים הפשוט כדאשכחן בהמפקיד (ב"מ דף לו:) מלאך המות מה לי הכא מה לי התם וכן מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא ובאיזהו נשך (שם דף סג.) השתא דאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן מה לי דמיהן מה לי הן נמי אמרינן וי"ל דחבלא שייכא בגוף טפי ופשיטא לכך נקט ברישא חבל בגופו:

דברי הכל אין דיניהן דין דרבי אבהו אדרבי אבהו פריך דשמואל ושאר אמוראי סברי דיניהן דין וא"ת היכי קאמר ד"ה הא איכא ברייתא דרמי בר חמא בהגוזל קמא (ב"ק דף קז.) דאמר ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת דלית ליה עירוב פרשיות ומאן דלית ליה עירוב פרשיות לא בעי שלשה כדמוכח בשמעתין וי"ל דרבי אבהו לא חשיב לה לההיא ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא וע"ק דרבי יוחנן אית ליה בהגוזל (שם:) דרמי בר חמא ובירושל' דריש מכילתין אמרינן רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרווייהו שנים שדנו אין דיניהם דין ובהחולץ (יבמות דף מו:) נמי קאמר רבי יוחנן גר צריך שלשה משפט כתיב ביה וי"ל דאפי' מאן דאית ליה אין עירוב פרשיות כתוב כאן בעי שלשה משום דכתיב (ויקרא כד) משפט אחד יהיה לכם והאי דקאמר הכא מאי קסבר כו' ה"ק אי קא סבר אין עירוב פרשיות כתוב כאן ולכך לא בעינן מומחין דלא דריש משפט אחד להשוות הודאות והלואות לגזילות וחבלות שלשה מנא ליה וכי קאמר לעולם קסבר עירוב פרשיות כתוב כאן ובדין הוא דבעי מומחין כו' המ"ל דאפי' אין עירוב פרשיות כתוב כאן בדין הוא דליבעו ג' מומחין ממשפט אחד אלא שאינו רוצה לחזור מדברי המקשה דקאמר אי אין עירוב פרשיות כתוב כאן לא שמעינן ג' ומומחין ממשפט אחד וא"ת כי היכי דילפינן דרישה וחקירה ממשפט אחד נילף נמי לענין ג' ומומחין אפי' מאן דלית ליה עירוב פרשיות וי"ל דמשפט אחד להשוות דיני ממונות לדיני נפשות קאתי ולא להשוות דיני ממונות אהדדי דאקרא דלעיל קאי דכתיב (שם) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת וכתיב בתריה משפט אחד וגו' ותדע דלקמן (סנהדרין דף מ.) בעי גזירה שוה דהיטב היטב ולא ילפינן דיני נפשות מהדדי לענין דרישה וחקירה מדכתב משפט אחד ומיהו ע"כ אין ראיה משם דא"כ תיקשה לרמי בר חמא אליבא דרבי אבהו ולרבי יוחנן דאית להו משפט אחד אפי' להשוות דיני ממונות אהדדי אלא איצטריך היטב מטעם דלקמן דליכתבינהו רחמנא בחדא וא"ת אכתי לענין מומחין מיהא נילף דיני ממונות מדיני נפשות כמו לענין דרישה וחקירה וי"ל מדכתב רחמנא מומחין גבי גזילות ש"מ דלגבי הכי לא ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות אבל קשה למאן דאית ליה עירוב פרשיות מומחין דכתב רחמנא גבי דיני ממונות למ"ל ושמא לענין מומחין אין ללמוד דיני ממונות מדיני נפשות כיון דסגי בשלשה וצ"ע כל הנך מילי דחשיב לקמן בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לב.) מה בין דיני ממונות לדיני נפשות אמאי לא משווינן להו ממשפט אחד יהיה לכם:

אי קסבר עירוב פרשיות כתוב כאן ליבעי נמי מומחין מפורש בהגוזל קמא (ב"ק דף קז.):

ליבעי נמי מומחין תימה דמשמע הכא דממעטינן הדיוטות מדכתיב אלהים ובפרק המגרש (גיטין דף פח:) ממעט להו מדכתיב לפניהם ולא לפני עכו"ם ולא לפני הדיוטות וי"ל דהתם ממעטינן מלפניהם משום דלפניהם קאי אאלהים דהכא כלומר לפני הדיינין המפורשין במקום אחר ומיהו בגיטין (שם) פירש בקונטרס משום דקאי אשבעים זקנים הכתובים בסוף פרשת משפטים שעלו עמו להר כו' שהן סנהדרין ונראה לפרש דבגיטין לענין מילי דכפייה איירי דאהכי מייתי לה דאביי אשכח לרב יוסף דהוה יתיב וקא מעשה אגיטין אמר ליה והאנן הדיוטות אנן אבל אלהים לאו אמילי דעשוי מיירי אלא בדין בעלמא והא דמשמע ליה מילי דעשוי מלפניהם משום דדרשינן לקמן (סנהדרין דף ז.) מאשר תשים אלו כלי הדיינין דשייך בהן שימה:

Tosafot on Sanhedrin 2b · Sefaria

Rabbeinu Chananel

ומקשינן חבלות דגופו לחבלות דממונו וקסבר עירוב פרשיות כתוב כאן ואפילו הלואות דכתיב בהו אם כסף תלוה את עמי וגו' וכיוצא בהן כל מה שכתוב בפרשת ואלה המשפטים מעורבין הן. וכי כתיב אלהים אכולהו כתיבי אפילו הודאות והלואות צריכין ג' מומחין מיהו אקילו רבנן בהודאות והלואות דלא לבעו מומחין משום דר' חנינא דאמר דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בעו דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין.

Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 2b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה הלוואות כו' מצטרפין בפרק שני גבי עדים כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה דברי הכל כו' וא"ת כי היכי דילפינן דרישה וחקירה כו' ניליף נמי לענין ג' ומומחין כו' עכ"ל הכי קשיא להו לפי סברת המקשה דודאי ידע המקשה הך דרשה דר"ח דאחד ד"מ ואחד ד"נ בדרישה וחקירה דמתני' היא לקמן אבל אין לפרש דבריהם דקשיא להו הכי למסקנא לשמואל דהא איכא למימר לשמואל דלכך לא בעי שלשה דבצדק תשפוט עמיתך מפקא ליה מהאי היקשא כמ"ש התוס' לקמן דמפקא ליה בצדק תשפוט עמיתך דלא בעי ג' אפילו למאן דאית ליה עירוב פרשיות מיהו הא דקשיא להו נמי דניבעי בד"מ מומחין ונילף ליה מגזילות וחבלות וכן מה שהקשו לקמן דליבעי בדיני ממונות מומחין ונילף ליה מד"נ כמו לענין דרישה וחקירה הא ודאי קשיא נמי לשמואל ודו"ק:

Chidushei Halachot on Sanhedrin 2b · Sefaria

Maharam

בתוס' ד"ה דברי הכל אין דיניהם דין וכו' ואם תאמר כי היכי דילפינן ממשפט אחד נילף נמי לענין ג' ומומחה אפילו מאן דלית ליה עירוב פרשיות נראה דקושית התוס' קאי דלפי סברת המקשה משמע דלמאן דלית ליה עירוב פרשיות לא דריש נמי משפט אחד להשוות הודאות והלואות לגזלות וחבלות כמו שכתבו התוס' לעיל מיניה ואף על גב דכתבו התוס' דרבי יוחנן דריש ג' ומומחין ממשפט אחד אע"ג דלית ליה עירוב פרשיות כתיב כאן מכל מקום אמוראי אחריני לא סבירא להו הכי אלא כל מאן דאמר דלית ליה עירוב פרשיות לא דריש משפט אחד להשוות הודאות והלואות לגזלות וחבלות לענין ג' ומומחין ולא דרשי משפט אחד כי אם לענין דרישה וחקירה ולכך מקשין התוס' דטעמא מאי דס"ל הכי נימא כי היכי דילפינן דרישה וחקירה ממשפט אחד נילף נמי לענין ג' ומומחין ר"ל להשוות כל דיני ממונות להדדי. מקשין העולם מאי קשה להו להתוס' כי היכי דילפינן דרישה וחקירה ממשפט אחד נילף נמי לענין נ' ומומחין אפילו למאן דלית ליה עירוב פרשיות הא נוכל לתרץ דלהכי לא ילפי ממשפט אחד שלשה ומומחין משום דילפי מפסוק דבצדק תשפוט עמיתך דמדאורייתא חד נמי כשר בדיני ממונות כדאמר רב אחא בריה דרב איקא לקמן בסמוך אבל בעיני אין זה קושיא כלל דקושיית התוס' קאי לפי סוגיא דשמעתין והמתרץ דהוא רבא דמסיק אלא אמר רבא תרתי קתני וכו' לית ליה דרב אחא בריה דרב איקא דיליף מבצדק תשפוט עמיתך דחד נמי כשר:

בא"ד ותדע דלקמן בעי גזרה שוה דהיטב היטב בריש פרק היו בודקין לקמן (סנהדרין דף מ') יליף ג"ש זו לענין ז' דרישות וחקירות דילפי בדיני נפשות עצמו ליתן מה שכתוב בזה לזה ולא ילפינן כל דיני נפשות מהדדי מהכתוב דמשפט אחד ולא גזרה שוה אלא ודאי משפט אחד לא אתי אלא להשוות דיני ממונות לדיני נפשות לא להשוות כל דיני נפשות אהדדי:

בא"ד אלא איצטריך היטב דלקמן דלכתבינהו רחמנא בחדא ר"ל דלקמן פריך אם איתא דבכל דיני נפשות בעי כל דרישות וחקירות דכתיב בכלהו אם כן ליכתבינהו רחמנא לכלהו בחדא ואי לאו גזרה שוה מחמת קושיא זו לא הוה ילפינן להשוותן למשפט אחד לכך בעי ג"ש:

בא"ד ואם תאמר אכתי לענין מומחין נילף דיני ממונות מדיני נפשות ר"ל דלענין ג' לא מצי למילף דהא בדיני נפשות בעינן כ"ג אבל לענין מומחין נילף דיני ממונות מדיני נפשות ממשפט אחד כמו שילפי' לענין דרישות וחקירות ותירץ מדכתיב מומחין גבי גזלות וכו' משום דאל"כ דילפינן דיני ממונות מדיני נפשות לענין מומחין לא ליכתביה גבי גזלות ונילף מדיני נפשות אלא מדאיצטריך למכתבינהו גבי גזלות ש"מ דלא ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות לענין זה אבל קשה למאן דאמר עירוב פרשיות דלפי האמת בכל דיני ממונות בעינן נמי מומחין אפילו גבי הודאות והלואות לדידיה קשה לא ליכתביה גבי גזילות ונילף כל דיני ממונות מדיני נפשות ממשפט אחר ושמא לענין מומחין אין ללמוד מדאשכחן דאין שוין לענין מספד הדיינים דבממונות סגי בג' ובדיני נפשות בעינן כ"נ כן הוא הצעת דברי התוס' הנ"ל:

Maharam on Sanhedrin 2b · Sefaria

Original text

Segment 1

וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

And since there is a principle that a court may not be composed of an even number of judges, as such a court may be unable to reach a decision, therefore they add another one to them, and there are twenty-three judges here.

Segment 2

וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וּתְהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה וְעֶשְׂרִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים, כְּנֶגֶד שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.

And how many men must be in the city for it to be eligible for a lesser Sanhedrin? One hundred and twenty. Rabbi Neḥemya says: Two hundred and thirty, corresponding to the ministers of tens, as outlined by Moses and Yitro in the wilderness (Exodus, chapter 18). That is to say, each member of the Sanhedrin can be viewed as a judge with responsibility for ten residents. If there are not enough men in the city to enable this calculation, it would not be honorable to appoint a Sanhedrin, as their members will each preside over less than the minimum of ten residents.

Segment 3

גְּמָ׳ אַטּוּ גְּזֵילוֹת וְחַבָּלוֹת לָאו דִּינֵי מָמוֹנוֹת נִינְהוּ? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מָה הֵן קָתָנֵי, מָה הֵן דִּינֵי מָמוֹנוֹת? גְּזֵילוֹת וְחַבָּלוֹת. אֲבָל הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת – לָא.

GEMARA: The mishna states that cases of monetary law are adjudicated by three judges, and that cases of robbery and personal injury must also be adjudicated by three judges. The Gemara asks: Is that to say that cases of robbery and personal injury are not cases of monetary law? Obviously they are; why did the mishna delineate them separately? Rabbi Abbahu says: The mishna teaches this clause employing the style: What are these, meaning that the expression: Cases of monetary law, is a description of a category, followed by the specification. Accordingly, the mishna should be read as follows: What are these cases of monetary law that are adjudicated by three judges? Cases of robbery and personal injury. But cases of admissions, where one party admits that he owes another money, and cases of loans that were not repaid are not included in this halakha .

Segment 4

וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲפִילּוּ הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. תְּנָא גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת. וְאִי תְּנָא גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת, וְלָא קָתָנֵי דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הֲוָה אָמֵינָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. וְהַאי דְּקָתָנֵי גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת – מִשּׁוּם דְּעִיקַּר שְׁלֹשָׁה דִּכְתִיבִי, בִּגְזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת כְּתִיבִי.

And this specification is necessary, as had the tanna taught only that cases of monetary law are adjudicated by three judges, I would say that this applies even to cases of admissions and loans. Therefore, to avoid this misunderstanding, he taught: Cases of robbery and personal injury, in order to clarify that only they are included in the halakha . And had he taught only cases of robbery and personal injury and had not taught cases of monetary law, I would say that the same is true even with regard to admissions and loans, that they are adjudicated in the same manner. And I would understand this fact, that the mishna teaches specifically cases of robbery and personal injury, by saying that these are mere examples and that the mishna mentions them because in the primary cases in which the requirement for three judges is written in the Torah, it is written with regard to cases of robbery and personal injury.

Segment 5

גְּזֵילוֹת, דִּכְתִיב: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״. חֲבָלוֹת – מָה לִי חָבַל בְּגוּפוֹ, מָה לִי חָבַל בְּמָמוֹנוֹ! תְּנָא: מָה הֵן דִּינֵי מָמוֹנוֹת? גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת. אֲבָל הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת – לֹא.

The Gemara explains this assertion. With regard to cases of robbery, as it is written with regard to a bailee who accepted a deposit from another and then claims that it was stolen: “The owner of the house shall come near the court [ ha’elohim ], to see whether he has not put his hand upon his neighbor’s property” (Exodus 22:7). And with regard to cases of personal injury, they are adjudicated in the same manner as cases of robbery, because what difference is there to me if another injured one’s body and what difference is there to me if another injured one’s property? Therefore, in order to clarify that the halakha applies only to cases of robbery and injury, the tanna taught: What are these cases of monetary law? Cases of robbery and personal injury. But this halakha does not apply with regard to cases of admissions and loans.

Segment 6

וּלְמַאי? אִילֵּימָא דְּלָא בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה, וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת, לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין דִּינֵיהֶם דִּין.

The Gemara asks: And with regard to which halakha are cases of admissions and loans unlike cases of robbery and injury? If we say that we do not need a court of three judges to adjudicate such cases, but doesn’t Rabbi Abbahu say: With regard to a court of two judges that adjudicated cases of monetary law of any type, which would include cases of admissions and loans, everyone agrees that their judgment is not a valid judgment, as a court with fewer than three judges is invalid?

Segment 7

אֶלָּא: דְּלָא בָּעֵינַן מוּמְחִין.

The Gemara answers: This is not the difference between the categories; rather, the difference is that for cases of admissions and loans we do not require expert, ordained judges who have studied extensively and received permission to judge; any three laymen can serve as a court for these types of cases. The mishna singled out cases of robbery and personal injury in order to indicate that for those cases expert judges are necessary.

Segment 8

מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, לִיבְעֵי נָמֵי מוּמְחִין. וְאִי קָסָבַר אֵין עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי?

The Gemara clarifies: What does the tanna hold? If he holds that a merging of Torah portions is written here, then he should also require expert judges for cases of admissions and loans. The passage from which the halakha requiring three judges is derived (Exodus 22:6–8) discusses several different halakhot . According to the understanding that these portions should be considered as merged, they are interpreted to indicate equivalence between those halakhot . And if he holds that there is no merging of Torah portions written here, meaning that the halakhot are to be derived only from verses that discuss them directly, then why do I need three judges for admissions and loans? The requirement for three judges is derived from the repetition of the word elohim three times in the context of cases of robbery and personal injury.

Segment 9

לְעוֹלָם קָסָבַר: עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, וּבְדִין הוּא דְּלִיבְעֵי נָמֵי מוּמְחִין. וְהַאי דְּלָא בָּעֵינַן מוּמְחִין – מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּבַר תּוֹרָה, אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה,

The Gemara answers: Actually, the tanna holds that a merging of Torah portions is written here, and by right he should have required expert judges to judge cases of admissions and loans as well. And this fact, i.e., that we do not require expert judges for these cases, is due to the reasoning of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Ḥanina says: By Torah law, both cases of monetary law and cases of capital law require inquiry and interrogation of witnesses in order to conclusively determine the time, place, and circumstance of the incident, with the purpose of finding any possible contradiction in the witnesses’ testimony.

Sanhedrin 2b

Sanhedrin 2b

Rashi

Tosafot

Rabbeinu Chananel

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text