Commentary page

Bava Batra 93a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Bava Batra 93a

Bava Batra 93a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 249 words — with the classic commentaries printed on the page.

Tosafot

איכא למימר מקמה אתא דמביעתותא הפילה וסמוך מיעוטא דמפילות למיעוט דמביעתותא הפילה ואיתרע לה רובא דרוב מתעברות ויולדות והא מחמת נגיחה הפילה והוה מחצה על מחצה:

רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים הא דנקט גמל ולא נקט שור דאיירי ביה ת"ק רבותא אשמועינן דאפי' גמל שצנוע בתשמישו תלינן ביה כיון שבועט בשעה שאוחר והא דאמר בפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כד: ושם) והיכי מיעדי ליה דא"ל תורא נגחנא אית לך בבקרך איבעי לך לנטורי כולי בקרך וכשיגח רביעית הוי מועד דתלינן ביה כל הנגיחות אומר ר"י דהיינו כרבי אחא אי נמי אפילו כרבנן ומיירי שבנגיחה רביעית נודע הדבר ע"י עדים שאותו עצמו היה שנגח שלש נגיחות והא דתנן בהמניח (שם דף לה:) זה אומר מועד הזיק וזה אומר תם הזיק כו' מודה רבי אחא שיש לתלות בתם כמו במועד כיון שגם התם רודף ואמרינן המע"ה:

Tosafot on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

לאו משום דרובא הכי איתנהו כלומר, ואזלינן בתר רובא ואפילו לאפוקי ממונא. ואם תאמר ומנא ליה דבשלא נתן לוקח מעות למוכר הוא, דילמא בשנתן כבר ולפיכך הגיעו. יש לפרש, דמדקתני סיפא אומר לו הרי שלך לפניך, שמע מינה דבשלא נתן מעות היא כולה ברייתא.

גמל האוחר בין הגמלים פירש ר"ח ז"ל, כמו נוחר. ויש מי שפירש משמש עם בת זוגו והורג המסתכל, כמו שאמרו (ב"ר עה, ו) צניעות מגמל. ואמר אוחר מפני שכן טבעו אחור כנגד אחור. ויש גורס אוהר מלשון יהיר. ורבי אחא לרבותא נקטיה, כלומר, אין צריך לומר בשור המועד ליגח או לישוך דאית ליה חזקה דגופא, אלא אפילו גמל שהוא עצמו אין לו חזקה, אלא שהגמלין הואיל ודרך כולן כן מוחזק בגופו הוא וחייב.

סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו הקשה הראב"ד ז"ל, ואי חזקה כרובא מכל מקום היאך מוציאין מבעל השור והגמל, והא אית ליה חזקה דממונא, ור' אחא גופיה למה מחייב את בעל הגמל להוציא ממנו, ומאי אולמיה דהאי מהאי, ובכל כי הא אוקי ממונא בחזקת מאריה. ותירץ הוא ז"ל, משום דאיכא חזקה וקורבא. ואפילו הכי פטרי רבנן שאין מוציאין ממנו אפילו בכי האי.

Rashba on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Meiri

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה אבל אינו משלם על הולד כלום ואע"פ שרוב פרות מתעברות ויולדות ויש לך לומר בזו שמחמת נגיחה הפילה אין הולכים בממון אחר הרוב וכבר ביארנוה במקומה בבבא קמא:

שור שהיה רועה על גב הנהר ונמצא שור הרוג בצדו אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח זה מנושך וזה מועד לישוך אין אומרין בידוע שזה נגחו וזה נשכו שכשם שאמרו אין הולכין בממון אחר הרוב כך אין הולכין בממון אחר חזקה ומ"מ גמל האוחר בין הגמלים ר"ל שהוא נזקק לבת זוגו ומתוך שהוא מכוער בתשמישו עד שעל שם תכונתו קראוהו אוחר הוא הורג כל הנמצא בצדו באותה שעה ומעתה כל שנמצא הרוג בצדו יש פוסקים לומר בה בידוע שהוא הרגו וחזקה זו גדולה לדעתם מחזקת ממון ביד המוחזק עד שמוציאתו מידו מפני שהוא כבריא ואע"פ שבשור שהיה רועה על גבי הנהר לא פסקנו כן ויראה לפי הסוגיא שהמחייב בזו מחייב בזו מ"מ אפשר שלא נשתנה הלשון אלא לומר שלא לפסוק הלכה כן אלא בגמל שחזקתו ברורה והוא שאמרו עליה בתלמוד המערב שבכתבות פרק שני אמר ר' אבון בדבר אחד הלכו במדת הדין ולממון אחר הרוב כהדא דתני גמל האוחר וכו' וקראוה רוב מפני שהחזקה והרוב על מדרגה אחת הם שלא להוציא ממנו בסבתם ויש חולקים לפסוק כן אף בשור שהיה רועה ופרשו על שתיהן שהם בדין אחד ולא עוד אלא שהדבר פשוט אצלם יותר בשור שהיה רועה וכו' הואיל והוא מועד בכך ומ"מ רוב פוסקים פסקו אף בגמל שהמוציא מחברו עליו הראיה ואף אנו כתבנוהו כן בקמא פרק פרה ובהרבה מקומות:

יש מי שהקשה היאך אפשר שבממון אין הולכין אחר הרוב ובדיני נפשות הלכו אחר הרוב שהרי בגמ' סנהדרין אמרו אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותם קיימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע שאין רוב העולם יודעים בכך ותירצו בה מפני שיש כאן רוב וחזקה ר"ל רוב שאין יודעין בקבוען של חדשים וחזקת עדים שאין משקרין ועוד שהרי כיונו את היום ר"ל ששניהם אמרו ברביעי בשבת ומ"מ בהרבה דברים אנו הולכין אחר הרוב בדיני נפשות אחר רוב סנהדרין וכן בהורג שלא נחוש שמא טרפה הרג וכיוצא באלו כמו שביארנו בראשון של חולין שלא נאמר במזיד לעבור שלא לילך בו אחר הרוב שאם כן אף במכה אביו נאמר שמא אינו אביו אלא שכל אלו במזיד לעבור אין דנין בהם כן או שמא יש לומר שכלם אתה יכול לפרשם ברוב וחזקה:

Meiri on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharsha (Chidushei Halachot)

בגמרא מ"ט לאו משום דרובא כו' משמע ליה דאיירי דהלוקח עדיין מוחזק מדקתני בסיפא הרי שלך לפניך ולא קתני מקח טעות ועיין בחידושי רמב"ן וק"ל:

בפרשב"ם בד"ה אין אומרים כו' דמאן לימא לן שזה נגחו הואיל ואיכא שורים אחרים ולא דמי לשור כו' עכ"ל דודאי היכי דליכא לספוקי בשור אחר לכ"ע אמרינן בודאי דזה נגחו [א] והשתא לכאורה לא ק"מ מהך דשור שנגח את הפרה דמצינן למימר דאיירי שפיר דליכא לספוקי בשור אחר ואפשר לומר דמשמע ליה הך דשור שנגח את הפרה שיש עדים שזה השור נגח את הפרה אבל אי לא ראו העדים הנגיחה הוי איכא לספוקי באחר דאל"כ הכי הל"ל שור שנמצא פרה הרוגה בצדו ועוברה בצדה כו' דכיון דליכא לספוקי באחר משלם חצי נזק לפרה כדין תם ורביע נזק לוולד מספק וק"ל:

בד"ה בתר רובא כו' ואיכא למימר דרוב שוורים שבעולם כו' עכ"ל י"מ היאך בעי המקשה למימר דרב כרבי אחא דאזיל בתר החזקה דא"נ רובא וחזקה כהדדי נינהו מ"מ הכא איכא רוב שוורים נגד החזקה וי"ל דהא דבעי למימר דרובא וחזקה כהדדי נינהו דהיינו דחזקה שהוא מוחזק ליגח אית לן למתלי ביה מטעם דתלינן בעלמא ברובא ומאחר דלית ליה בעלמא רובא לית ליה נמי הך חזקה מיהו הך חזקה ודאי עדיפא מרובא דעלמא משום דהוא גופיה מוחזק ותו לא מידי ודו"ק:

תוס' בד"ה איכא למימר מקמא כו' למיעוט דמביעתותא הפילה ואתרע כו' עכ"ל דעל כרחך הספק לא הוי משום דאיכא למימר דמביעתותא הוי פלגא דהא במתניתין קתני ואם עד שלא נגחה ילדה כו' דמשמע דבספק דמפילות תלה הספק לפטור אלא ע"כ דאית לן למימר דבתרתי הני מיעוטי תלה הפטור ועוד דאי היה מביעתותא פלגא סמוך מיעוטא דמפילות להך פלגא והוי רובא לפטור ודו"ק:

Chidushei Halachot on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Maharam

ד"ה איכא למימר מקמא אתא וכו' וסמוך מיעוט דמפילות וכו' נ"ל דכתבו זה משום דהוקשה להם מה תי' במה שאמר איכא למימר מקמא אתא וכו' דהא אם תניח סברא זו לאמת וקיים דאזלינן בתר רובא דרוב בהמות מתעברות ויולדות ולא תתלה לומר שמא עד שלא נגחה ילדה משום דבממון אזלינן בתר רובא אלא תלינן דמחמת השור הפילה אם כן אין כאן ספק כלל מאי אמרת שמא מקמא אתא וכו' הא השתא נמי בענין זה הוי נמי רובא לחיובא חדא דאימא מאחוריה אתא ואי נמי מקמא אתא איכא נמי למימר מינגח נגחה והפילה דהא אפילו היכא דמקמא אתא אפשר נמי בנגיחה אלא דאיכא למימר נמי דמחמת ביעתותא קודם שנגחה הפילה ואם כן הדר איכא רובא לחיובא ותירצו דלאו משום האי טעמא לחוד דאיכא למימר דמקמא אתא משוינן ליה ספיקא אלא העיקר טעם הוא משום חילוק האחד דאימר בלי סבת השור ילדה כך דאיכא מיעוט דמפילות בלא שום גרמת השור וסמוך מיעוטא דמפילות למיעוטא דמחמת ביעתותא הפילה ואיתרע לה רובא דנימא דרוב מתעברות ויולדות והאי מחמת גניחה הפילה כל זה איתרע אלא אמרינן דשמא קודם נגיחה בלא שום גרמת השור הפילה מאי אמרת רוב מתעברות ויולדת והאי מחמת השור הפילה הא איכא נמי למימר אפילו יהא כך דמחמת השור הוא ואיכא נמי דוכתא לפטורא דאימא מקמא אתי ומחמת ביעתותא הפילה ולכך משוינן ליה ספיקא וק"ל:

Maharam on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

גמל האוחר פירוש גמל שהוא מועד להזיק את הגמלים. ופירוש אוחר מלשון נוחר כן פירש רבינו חננאל ז"ל. ויש לפרש גמל אוחר אינו עומד ואינו מהלך בנחת אלא ניהל וזועק ומכה ימין ושמאל. הרא"ם ז"ל. ויש מי שפירש משמש עם בת זוגו והורג המסתכל כמו שאמרנו למדנו צניעות מגמל ואמר אוחר שכן טבען אחור כנגד אחור. ויש גורסים אוהר מלשון יהיר. ורבי אחא לרבותא נקטיה כלומר אין צריך לומר בשור המועד ליגח או לישוך דאית ליה חזקה דגופא אלא אפילו גמל דהוא עצמו אין לו חזקה אלא שהגמלים הואיל ודרך כולם כן כמוחזק בגופו הוא וחייב. סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו. הקשה הראב"ד ז"ל ואי חזקה כרובא מכל מקום היאך מוציאין מבעל השור והגמל והא אית ליה חזקה דממונא ורבי אחא גופיה למה מחייב את בעל הגמל להוציא ממנו ומאי אולמיה דהאי מהאי ובכל כי הא אוקי ממונא בחזקת מאריה. ותירץ הוא ז"ל משום דאיכא חזקה וקורבה ואפילו הכי פטרי רבנן שאין מוציאין ממנו אפילו בכי הא. הרשב"א ז"ל.

רבי יוסי אומר נותן לו דמי זרע דקסבר דכיון דבסתם זבין דלא קא טעין מוכר טענת ברי דלאכילה זבניה ניהליה זיל בתר רובא ורובא דזרע פשתן לזריעה קאי והיינו טעמא דאין משלם המוכר אלא דמי זרע בלבד ואינו משלם ההוצאה דהוה ליה גבי ההוצאה גרמא וקסבר רבי יוסי דלא דייבינן דינא דגרמי ותרווייהו בתר רובא אזלינן רבי יוסי אזיל בתר רובא דזרע פשתן ורובו דזרע פשתן לזריעה קאי ומשום הכי חייביה למוכר לשלם ותנא קמא אזיל בתר רובא דאינשי ורובא דאינשי לדבר אחר זביני ליה דלא זביני ליה לזריעה אלא בני הכפרים שהם זורעים אבל רובא כשקונין אותו לדברים אחרים קונין אותן ואף על גב שהם קונין ממנו מעט ורוב הזרע בני כפרים קונין אותו לא אזלינן בתר רובא דזרע אלא בתר רובא דאינשי וכיון דרובא דאינשי לדברים אחרים זבני ליה משום הכי פטור המוכר מלשלם. אי תנא קמא ואמרו לו ואף על גב דתנא קמא ואמרו לו פטרי למוכר לאו מחד טעמא פטרי ליה דלתנא קמא לא פטר אלא משום דלא אזיל בתר רובא כלל ואמרי לו פטרי ליה דקא אזיל בתר רובא דלוקחים. הרא"ם ז"ל.

Shita Mekubetzet on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Gilyon HaShas

גמרא ת"ש המוכר קשה לי למה דכתבו תוס' חולין דף יא ע"ב בחד תירוצא דמוכח בבכורות דרשב"ג חייש למיעוטא. אם כן מאי פרכינן הכא הא מסקינן דכולה מתני' רשב"ג ולדידיה דבאיסור חייש למיעוטא ה"נ בממון. אבל לדידן דקי"ל דאזלי' בתר רובא י"ל דגם בממון אזלינן בתר רובא:

רשב"ם ד"ה דהוא גופיה כו' אבל בתר רובא דליתא קמן לא אזלינן משמע דברובא דאיתא קמן הולכין בממון אחר הרוב וכן ראיתי בתה"ד סימן שי"ד דהוציא כן מלשון הרשב"ם הנ"ל. ואולם מלשון הרשב"ם לעיל דף צ"ב ע"ב ד"ה באיסורא כגון ט' חנויות. משמע דבממון גם כה"ג דהוי דאיתיה קמן לא אזלינן בתרה וצ"ע:

Gilyon HaShas on Bava Batra 93a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashi

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּרוּבָּא הָכִי אִיתַנְהוּ?

what is the reason that the sale is not considered to be a mistaken transaction? Is it not because a majority of slaves are like this, i.e., either thieves or gamblers? Apparently, the majority is followed in monetary matters.

Segment 2

לָא, כּוּלְּהוּ הָכִי אִיתַנְהוּ.

The Gemara rejects the proof: No, it is because all slaves are like this. Accordingly, no proof can be drawn as to whether we follow the majority in monetary matters.

Segment 3

תָּא שְׁמַע: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה, וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵינוֹ יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה, אוֹ אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ לַוָּלָד.

Come and hear another challenge to Rav’s opinion from a mishna ( Bava Kamma 46a): In the case of an innocuous ox that gored and killed a cow, and the cow’s fetus was found dead at its side, and it is not known whether the cow calved before the ox gored it and the fetus’ death was unrelated to the goring, or whether it calved after the ox gored it and the fetus died on account of the goring, the ox’s owner pays half the cost of the damage for the cow, as is the halakha for an innocuous ox (see Exodus 21:35), and one-quarter of the cost of the damage for the offspring. Since it is uncertain whether the ox caused the death of the fetus, its owner pays for half of the standard liability of half the cost of the damage.

Segment 4

וְאַמַּאי? לֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב פָּרוֹת, וְרוֹב פָּרוֹת מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת; וְהָא וַדַּאי מֵחֲמַת נְגִיחָה הִפִּילָה!

The Gemara explains the proof from the baraita : But why, according to Rav, should he only pay for one-quarter of the damage to the fetus? Since there is an uncertainty, let us say: Follow the majority of cows, and since the majority of cows become pregnant and calve live offspring, one should conclude that this cow, which did not, certainly miscarried due to the ox goring it, and the ox’s owner should be liable for half the cost of the fetus. Since that line of reasoning is not applied here, it is apparent that the majority is not followed in monetary matters.

Segment 5

הָתָם, מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לַן, דְּאִיכָּא לְמֵימַר: מִקַּמַּהּ אֲתָא, וּמִבִּיעֲתוּתָא הִפִּילָה; וְאִיכָּא לְמֵימַר: מֵאֲחוֹרַהּ אֲתָא, וּמִינְגָּח נַגְחַהּ וְהִפִּילָה; הָוֵי מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק, וְכׇל מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין.

The Gemara rejects the proof: There, the reason that the ox’s owner pays for only one-quarter of the damage for the fetus is due to the fact that we are uncertain about how it died, as it is possible to say that the ox approached the cow from its front and it was due to the cow’s fright, not due to the goring, that it miscarried, meaning that the ox’s owner would not be liable; and it is also possible to say that the ox approached the cow from behind it and gored it, and that is why the cow miscarried. Accordingly, the payment for such damage constitutes property of uncertain ownership, and the halakha is that all property of uncertain ownership is divided equally between the two parties.

Segment 6

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹעֶה, וְנִמְצָא שׁוֹר הָרוּג בְּצִדּוֹ; אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מְנוּגָּח וְזֶה מוּעָד לִיגַּח, זֶה מְנוּשָּׁךְ וְזֶה מוּעָד לִישּׁוֹךְ; אֵין אוֹמְרִים: בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה נְגָחוֹ וְזֶה נְשָׁכוֹ. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים, וְנִמְצָא גָּמָל הָרוּג בְּצִדּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ.

The Gemara suggests: Let us say that this dispute between Rav and Shmuel is parallel to a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : In the case of an ox that was grazing and another ox that was found killed at its side, even though this dead ox has been gored and that grazing ox is forewarned with regard to goring, or this dead ox has been bitten and that grazing ox is forewarned with regard to biting, nevertheless one does not say that it is evident that this grazing ox gored the dead ox or that grazing ox bit it, despite the fact such behavior is typical for the ox; rather, one cannot draw any definite conclusions. Rabbi Aḥa says that in the case of a rutting male camel that is rampaging among other camels and another camel that was found killed at its side, it is evident that this rampaging camel killed it, as such behavior is typical for a rutting camel. Therefore, the owner of that camel is liable.

Segment 7

סַבְרוּהָ דְּרוּבָּא וַחֲזָקָה כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ; לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי אַחָא, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא?

Those who suggested the parallel between the tannaitic dispute and the dispute between Rav and Shmuel assumed that a majority and a logical presumption about whether an event will happen are equivalent in their capacity to determine the facts of a case. Consequently, let us say that Rav, who says that one follows the majority in monetary matters, holds in accordance with the opinion of Rabbi Aḥa, who follows a presumption to determine the facts of a case, and that Shmuel, who says that one does not follow the majority in monetary matters, holds in accordance with the opinion of the first tanna , who does not follow a presumption.

Segment 8

אָמַר לְךָ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְתַנָּא קַמָּא; עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא הָתָם – אֶלָּא דְּלָא אָזְלִינַן בָּתַר חֲזָקָה, אֲבָל בָּתַר רוּבָּא – אָזְלִינַן.

The Gemara rejects this: Rav could have said to you: I am stating my ruling even in accordance with the opinion of the first tanna , as the first tanna says that one cannot draw a definite conclusion only there, in the case of the grazing ox, as we do not follow a presumption in monetary matters, but he concedes that we follow the majority in monetary matters.

Segment 9

וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי אַחָא; עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחָא הָתָם – אֶלָּא דְּאָזְלִינַן בָּתַר חֲזָקָה, דְּהוּא גּוּפֵיהּ מוּחְזָק; אֲבָל בָּתַר רוּבָּא – לָא אָזְלִינַן.

And Shmuel could have said to you: I am stating my ruling even in accordance with the opinion of Rabbi Aḥa, as Rabbi Aḥa says that one can draw a definite conclusion only there, in the case of the camels, since we follow a presumption in monetary matters, as this camel itself is presumed, based on its behavior, to be the killer. But he concedes that we do not follow the majority in deciding monetary matters.

Segment 10

תָּא שְׁמַע: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ, וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ; וַאֲפִילּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן.

The Gemara suggests: Come and hear another challenge to Rav’s opinion from the mishna: With regard to one who sells produce to another that is sometimes purchased for consumption and sometimes for planting, and the buyer planted it and it did not sprout, and even if he had sold flaxseeds, which are rarely sold as food, the seller does not bear financial responsibility for them.

Segment 11

מַאי ״אֲפִילּוּ״? לָאו אֲפִילּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן, דְּרוּבָּא לִזְרִיעָה זָבְנִי, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא?

The Gemara explains the proof: What novelty is indicated by saying: Even if he had sold flaxseeds? Is it not that even where he sold flaxseeds, of which the majority is purchased for planting, and they were not suitable for that purpose, nevertheless the sale stands because we do not follow the majority in monetary matters?

Segment 12

תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ; זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, זֶרַע פִּשְׁתָּן – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

The Gemara concedes that the mishna cannot be reconciled with Rav’s opinion, but suggests that there are other tanna’im who hold in accordance with his opinion. It is a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : With regard to one who sells produce to another, and the buyer planted it and it did not sprout, if the produce was seeds for garden plants, which are not eaten at all, then the seller bears financial responsibility for them. If the produce was flaxseeds, which are only occasionally eaten, then the seller does not bear financial responsibility for them. Rabbi Yosei says:

Bava Batra 93a

Bava Batra 93a

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

Rashi

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text