Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 69a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 69a

    Bava Batra 69a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 331 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    והוא דמחתן אין נראה לפרש לר"י דמחתי על העומרי' דמה אנו צריכין שיהו מונחים על העומרים הואיל והעומרים שהן תלושין אינן מכורין ונראה לר"י דלא מחתן היינו שמעולם לא הניחו על העומרים ומחתן היינו שכבר הונחו ולאו דמחתי השתא:

    מחולקין בערוך פירש שהסירו הקליפות כדי שלא יתליעו:

    ולא את חיצת הקנים כו' אע"ג דקטיני. עוד יאריך לקמן על משנה זו ובההיא דשומירה וחרוב אלא כן דרך הגמרא שמתחלה מפרש המשנה ואח"כ מאריך:

    בעי ר' אלעזר מלבנות פתחים לא כפי' הקונטרס דאפתח הבית קאי דהא לא איירי כלל במכר בית אלא נראה לר"י דאפתח שומירה קאי ואשומירה דרישא קאי דקתני דמכר את השומירה:

    Tosafot on Bava Batra 69a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מלבנות של חלונות מהו כלומר בדלא מחברי בטינא, אלא דנקיטי בסיכי, כאידך דמלבנות של פתחים, והכי קא בעי, אף על גב דלגבי פתחים לא איתברירא לן, הכא גבי חלונות מי נימא דודאי לנוי בעלמא הוא דעבידי כל דלא מחברי בטינא או דילמא כיון דמחברי מחברי והרי הן כמלבנות של פתחים. אלא דקשיא לי, שאם לעשותן כמלבנות של פתחים קאמר, מאי נפקא לן מינה לי, דבין שתמצא לומר דודאי לנוי עשויין בין שתמצא לומר שהן בספק כמלבנות של פתחים, כאן וכאן מספק לא קנה ובחזקת מוכר הן, והוא מוציא מיד לוקח בלא ראיה ומוכר אינו מוציא מיד לוקח אלא בראיה. וי"ל דאיכא בין הא להא תרעומת דברים בלבד.

    Rashba on Bava Batra 69a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    מה שהוזכר כאן במלבנות פתחים וחלונות וכרעי המטה כבר כתבנוהו למעלה בסוגית המשנה השנית בענין מכירת הבית ובכלן אם אמר כל מה שבתוכה נמכרו כמו שביארנו:

    כשם שביארנו במחיצת הקנים שלא נמכרה עם השדה כך כל דבר שיש לו שם בפני עצמו אפילו ערוגה קטנה של ורדים או של בשמים הואיל ויש לה שם בפני עצמה ואומרים עליה בית הורד של פלני לא קנה הורדים או הבשמים אע"פ שלא נלקטו עדין:

    Meiri on Bava Batra 69a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    אבני דאכפא כיפי מלשון עמרים. ויש מפרשים אכפא מלשון כתף כלומר אבנים גדולות הניטלות על הכתף ונותנים אותן על העמרים. רבינו יהונתן ז"ל.

    אבני דאכפא על העמרים מניחין עליהן אבנים שלא יפזר אותם הרוח ולעולם הם מונחים בשדה ואין להם תשמיש אחר זולתי לזה והן מיוחדות לכך שאינם ראויות לבנין וכן קנים המוחלקות שסומכים בהם הגפגים כענין הזה הן. ולעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר כל שכן שהם כמו כתלי העיר אף על פי שאין ביניהם לא טיט ולא רכסא. ואת חיצת הקנים המוחלק והוא סביב הכרם אם היא פחותה מבית רובע קב נמכרת עמה לפי שאין לה שם בפני עצמה. ואת השומירה העשויה בטיט. פירוש היא עצמה עשויה בטיט לפי שאינה מטלטלת כלל. ואף על פי שאינה מחוברת בקרקע בטיט והיא שמירת הכרם כמו הדלת לבית בין כך ובין כך לא מכר לו את חיצת הקנים שהוא בית רובע מפני שיש לה שם בפני עצמה זרדתא מקריא. ולא את השומירה שאינה עשויה היא עצמה בטיט מפני שהיא עצמה מטלטלת ממקום למקום וכמו מטלטלין שבבית הוא ואפילו היא מחוברת בקרקע בטיט כשיכלו ענבים מן הכרם או שיכלו פירותיהן מן המקשאות והמדלעות השומר יטול אותה והיא שלו לפיכך לא יועיל בה היא וכל מה שבתוכה כמו שמועיל בתנור וכירים שבבית ושאר מטלטלין שבחצר. אי נמי מפני השדה והכרם פרטין הן ואין מושכין עמהן כמו שמושכת החצר והעיר שהן כללות. ובספרים שלנו מוחלפת הגירסא כי השומירה העשויה בטיט אינה מכורה ושאינה עשויה בטיט מכורה והאי עשויה ואינה עשויה לא מחוברת בקרקע קאמר אלא שהיא עצמה עשויה בטיט והיא כמו בית בפני עצמו. ואם תאמר מכר החצר הרי מכר עמה כמה בתים. כבר אמרנו כי חצר כלל הוא לבתים ולבורות אבל כרם ושדה פרטים הם ואין בכללם בתים. הראב"ד ז"ל. וכן הרא"ם ז"ל גריס איפכא וזה לשונו: ואת השומירה שאינה עשויה בטיט פירוש שומירה סוכת שומרי גנות ופרדסים ואם אין כתליה עשויות בטיט אינה חשובה ומזדבנת בהדי ארעא והוא דקביע בארעא ואף על גב דלא קביע בארעא בטיט שנמצא שעשויה היא לטלטל ממקום למקום כיון שבשעת המכירה הרי היא קבועה בארץ אינה כמטלטלים שאינם נמכרים בכלל השדה שהרי קבועה היא בארץ ולא היה לה שם בפני עצמה ואף על פי שקבועה היא בארץ אינה חשובה שהרי אינה עשויה בטיט ונמכרת היא בכלל השדה. ולא את השומירה העשויה בטיט שכיון שהיא עשויה בטיט כדבר חשוב בפני עצמו הוא אף על גב דקביע בארעא כארעא דמיא ומזדבנא בהדי ארעא אלא כיון שהיא עשויה בטיט הוה ליה דבר חשוב בפני עצמו ואינו נמכר בכלל השדה ויש לו למוכר ליטלה משם ולהוליכה לשדה אחרת שלו. עד כאן לשונו.

    לרבי מאיר דמתקנן ולא מחתן נראה לי אף על פי שלא הונחו שם לעולם על גבי העמרים לרבנן והוא דמחתן שכיון שנשתמש בדין זה התשמיש דאי לא הרי הן כמטלטלין שבשדה שהרי ראויות הן לצורך אחר ובמה הן נכרות שיהו מיוחדות לתשמיש העמרים והוא לא נשתמש בהם מעולם ושאינן לצורכה הן נקראות וכן נאמר בסדורות לגדר. ונראה לי כי זה הגדר אינו אלא לסגור הפרצה שעושים בשדה בחריש ובזרע ובשעת הקציר וכשיכלו המלאכות ההם גודרין אותם הפרצות באבנים עד זמן מלאכת השדה שחוזרין ומסיעין אותם משם והם מטלטלות ואינם קבועות כשאר גדרי השדה ולרבנן בעינן והוא דסדורן מסודרות או בצד הפרצה או מסודרות כדרך הנחתן דאף על פי שלא הונחו שם מעולם מפני שהן נכרות בסדורן כי לכך הם מזומנים וכן אני מקיים בקנים שבכרם שהם לצרכה דאמרינן לרבנן והוא במקומן פירושו שהונחו שם פעם אחת אבל אם לא הונחו שם מעולם אף על גב דמשפיין שאינם לצורכה הם נקראות לפי שאינם נכרות כשהם משופות שהוכנו לתשמיש זה. מלבנות של פתחים. מזוזות שעושין לפתחים שאינן מן הבנין מהו. היכא דמחברי בטינא ודאי נמכרים הן עם הבית כמו קורות הבית אף על פי שאינם לצורך גדול בבית הרל נעשו כגוף הקורות. כי תיבעי לך דמחברי בסיכי עם המשקוף מאחר שאינם צורך גדול לבית רק שעושים אותם כדי שלא יביט אדם מבחוץ בין הדלת והאגף ולמנוע מעט רוח שנכנס משם ורובם של פתחים אינם מקפידין עליהם אינם נמכרין עמה או דילמא כיון דנקיטי בסיכי נמכרין ולא דמי לאבני השדה ולקנים שבכרם דאמרינן כיון דמחתן או סדרן נמכרין אף על גב דלא מחבר כלל דהנהו צורך הכרם והשדה הם. ועוד שאינם מחוסרים מלאכה אחרת לתשמישיהן אבל הנך אינן צורך לבית כי אם מעט ורוב בני אדם אינם מקפידין עליהם. ועוד שהם מחוסרין חיבור הטיט שאינם עומדים בטוב עד שיתחברו בטיט וגם לתשמישן לא יועילו אלא בחיבור הטיט על כן נסתפקנו אם יהיו נמכרות עמה אם לאו. מלבנות של חלונות. נראה לי בנקיטי בסיכי נמי מיבעיא ליה ואם תמצא לומר קאמר אם תמצא לומר מלבנות של פתחים כיון שהן עשויות להגין ומחברי בסיכי נמכרין אבל של חלונות לא נעשו אלא לנוי בעלמא הילכך לא מזדבני או דילמא כיון דמחברי מחברי. והא דקאמר הכא מחברי ולעיל אמר דנקיטי הא פרישנא דאם תמצא לומר קאמר ונקיטי בסיכי מחברי חשיב להו. הראב"ד ז"ל. והרא"ם ז"ל פירש מלבנות של פתחים פירוש כגון פצימיו עשוין של עץ וקמיבעי ליה היכא דנקיטי בסיכי מאי כיון דקביע תמן מזדבני או דילמא כיון דלא מחברי בטינא לא מזדבני. עד כאן.

    מלבנות של פתחים מהו פירש רשב"ם דאפתח הבית קאי. ולא נראה דהא לא איירי הכא בבית. ונראה דאפתח דשומירה קאי. ולפי ספרים דגרסי במתניתין לא חיצת הקנים קודם ולא את השומירה ניחא דקאי אמכר שומירה דרישא דהא לקמן איירי בחיצת הקנים דאמר רבה בר רב הונא אמר רבי יוחנן לא חיצת הקנים בלבד אמרו. אבל לפי ספרים דגרסי במתניתין ולא את השומירה קודם ולא חיצת הקנים קשה דלא מצי לפרושי דקאי אולא את השומירה. ומצינן לפרושי דקאי שפיר אולא את השומירה דסיפא וקאי אהא דקתני בסיפא אבל נותן מתנה נותן את כולם ובעי מלבנות של פתחים מהו. מיהו יותר נראה לי דקאי אמכר את השומירה דרישא. תוספות הרא"ש ז"ל.

    מלבנות של כרעי המטה כמו מסגרות גבוהות על צידי המטה כדי שלא ישמטו הבגדים מעליהם פעמים שמחברין אותם עם ארוכות המטה ביתדות ופעמים מעמידין אותם בצידיה על סמיכות אחרות ואינם מטלטלות עם המטה ואותם שהם קבועות עמה לא מיבעיא לן דכגוף המטה הן כי מיבעיא לן באותן שאינן מטלטלות עמה כיון שאינן מטלטלות עמה אין נמכרות עמה לפי שישנה למטה זולתם ועוד שהמטה מטלטלת לפרקים לתקנה ואם יעמדו במקומן נמצא שהן כמטלטלי הבית ולא כצרכי המטה לפי שאדם יושב עליהם שלא בחשמיש המטה או דילמא כיון דלצורך המטה הרי הן כמו ארוכות המטה שנתפרקו זו מזו שהן נמכרות עמה. תיק"ו. הראב"ד ז"ל.

    מלבנות של חלונות מהו כלומר בדלא מחברי בטינא אלא דנקיט בסיכי כאידך דמלבנות של פתחים. והכי קא בעי אף על גב דלגבי פתחים לא ברירא לן הכא גבי חלונות מי נימא דודאי לנוי בעלמא הוא דעבידי כל דלא מחברי בטינא או דילמא כיון דמחברי מחברי והרי הן כמלבנות של פתחים. אלא דקשיא לן שאם לעשותן כמלבנות של פתחים קאמר מאי נפקא לן מינה דבין שתמצא לומר דוודאי לנוי עשוין ובין שתמצא לומר שהן בספק כמלבנות של פתחים כאן וכאן לא קנה מספק ובחזקת מוכר הן והוא מוציא מיד לוקח לא בראיה. ויש לומר דאיכא בין הא להא תרעומת דברים בלבד. הא דאמרינן סביב אמר רב משרשיא מכאן למצרים מן התורה לאו למימרא שיעכבו המצרים בקניית שדה וכרם שאלו אמר שדה בשדותי מכורין לך ולא מצר לו מצרים גם כן קנה וכן כתב רבינו הגאון ז"ל בספר מקח וממכר. ותדע לך מדאמרינן במנחות בית בביתי אני מוכר לך ונפל אחד מהם מראשו נפול. ואמרינן נמי לעיל בין מצר ארעא דמינה פסיקא בין מצר ארעא דמינה פליגא אי אמר ליה אילין מצרנהא פלגא ואי לא אמר ליה אילין מצרנהא תשעה קבין אלמא אין המצרים מעכבין. אלא שהראב"ד ז"ל פירש שאם לא מצר לו מצרים יכול הוא לומר לא מכרתי אלא תשעה קבין. ואינו מחוור. עוד פירש הוא ז"ל דנפקא מינה לשדה שאינה מסויימת באותה בקעה ואם לא מצר לו מצרים באותה בקעה יכול לטעון שלא מכר לו באותה בקעה רק במקום אחר ואם מצר אף על פי שלא כתב לו ולא שיירית שוב אינו יכול לטעון שהמצרים מן התורה והא אתא לאשמועינן כן כתב הרב ז"ל. עוד נראה לי דנפקא מינה להיכא דקרי לשדה שדה ולבקעה נמי שדה ומצר לו המצרים החיצונים אף על גב דלא כתב ליה ולא שיירית קנה הכל משום דמצרים מן התורה ואם לא היו המצרים מן התורה אין לו אלא שדה אחת קטנה שבכולן לפי שיד בעל השטר על התחתונה ואפילו אם אמר ליה שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו ואין לומר דיד בעל השטר על התחתונה ונפקא מינה לגרעון הלוקח היכא דאמר ליה שדה שלי מכורה לך ואין לו אלא אותה שדה אי נמי יש לו ואמר ליה שדה זו ואילין מצרנהא ומצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר שאין לו אלא ארוך כנגד קצר או כנגד ראש תור וכן לכולהו אינך דאמרינן בריש פירקין כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 69a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 69, Amud Aleph, about 331 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “גְּמָ׳ מַאי ״אֲבָנִים שֶׁהֵן לְצׇרְכָּהּ״? הָכָא תַּרְגִּימוּ:…”

    2. Segment 217 words

      Opens “הָכָא תַּרְגִּימוּ אַבְנֵי דְאַכְפָּא; לְרַבִּי מֵאִיר –…”

    3. Segment 318 words

      Opens “וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר…”

    4. Segment 430 words

      Opens “וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵן לְצׇרְכּוֹ. קָנִים מַאי…”

    5. Segment 520 words

      Opens “וְאֶת הַתְּבוּאָה הַמְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע וְכוּ׳. וְאַף עַל…”

    6. Segment 622 words

      Opens “וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט. אַף עַל…”

    7. Segment 716 words

      Opens “אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצׇרְכָּהּ.…”

    8. Segment 814 words

      Opens “וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר…”

    9. Segment 926 words

      Opens “וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצׇרְכּוֹ. לְרַבִּי…”

    10. Segment 1046 words

      Opens “וְלֹא אֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רוֹבַע.…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “וְלֹא הַשּׁוֹמֵירָה הָעֲשׂוּיָה בְּטִיט. וְאַף עַל גַּב…”

    12. Segment 1224 words

      Opens “בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: מַלְבְּנוֹת שֶׁל פְּתָחִים, מַהוּ?…”

    13. Segment 1320 words

      Opens “בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: מַלְבְּנוֹת שֶׁל חַלּוֹנוֹת, מַהוּ?…”

    14. Segment 1427 words

      Opens “בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַלְבְּנוֹת שֶׁל כַּרְעֵי הַמִּטָּה,…”

    15. Segment 158 words

      Opens “וְלֹא אֶת חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא סַדַּן הַשִּׁקְמָה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Bava Batra 69a · Segment 10 — “…גַּב דְּקַטִּינֵי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Bava Batra 69a · Segment 4 — “…עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: קָנִים הַמְחוּלָּקִין שֶׁמַּעֲמִידִים תַּחַת…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Bava Batra 69a · Segment 1 — “…תַּרְגִּימוּ: אַבְנֵי דְאַכְפָּא. עוּלָּא אָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר. וְהָא…

    Original text

    גְּמָ׳ מַאי ״אֲבָנִים שֶׁהֵן לְצׇרְכָּהּ״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: אַבְנֵי דְאַכְפָּא. עוּלָּא אָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֲבָנִים צְבוּרוֹת לְגָדֵר! תְּנִי: ״סְדוּרוֹת״.

    GEMARA: The mishna teaches that one who sells a field has sold the stones in the field that are for its use. The Gemara clarifies: What is meant by stones that are for its use? Here in Babylonia they interpreted it as follows: Stones placed on the sheaves in the field to protect them from being scattered by the wind. Ulla says: The mishna is referring to stones that are arranged for the future building of a fence for the field. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita that they are stones that are piled up for the future building of a fence, and not necessarily arranged? The Gemara answers: Teach that Rabbi Ḥiyya said: They are stones that are arranged for the future building of a fence.

    הָכָא תַּרְגִּימוּ אַבְנֵי דְאַכְפָּא; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְתַקְּנָן, אַף עַל גַּב דְּלָא מַחֲתָן; לְרַבָּנַן – הוּא דְּמַחֲתָן.

    The Gemara elaborates on the two explanations: It was stated that here in Babylonia they interpreted the mishna as referring to stones that are placed on the sheaves. According to Rabbi Meir this should be understood as referring to stones that are ready to be used to protect the sheaves, even though they are not yet placed on them. This is in keeping with Rabbi Meir’s opinion that whenever a place is sold, all the accompaniments that are necessary for its proper utilization are included in the sale (see 78b). According to the Rabbis, the mishna is referring specifically to stones that are already placed on the sheaves.

    וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְתַקְּנָן, אַף עַל גַּב דְּלָא סְדִרָן; לְרַבָּנַן – הוּא דִּסְדִרָן.

    And according to Ulla, who says that the mishna is referring to stones that are arranged for the future building of a fence for the field, according to Rabbi Meir, stones that are ready to be used for building a fence are also included in the sale, even though they are not yet arranged for that purpose. According to the Rabbis, the mishna is referring specifically to stones that are already arranged for building a fence.

    וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵן לְצׇרְכּוֹ. קָנִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: קָנִים הַמְחוּלָּקִין שֶׁמַּעֲמִידִים תַּחַת הַגְּפָנִים; לְרַבִּי מֵאִיר – דִּמְשַׁפְּיָין, אַף עַל גַּב דְּלָא מוֹקְמָן; לְרַבָּנַן – הוּא דְּמוֹקְמָן.

    The Gemara continues with its clarification of the mishna, which teaches that one who sells a field has also sold the reeds in the vineyard that are for its use. The Gemara asks: With regard to the reeds, what is their purpose in the vineyard? The Sages of the school of Rabbi Yannai said: These are reeds that are split on top and placed under the vines so that the boughs of the vines can rest on them. According to Rabbi Meir, this is referring to reeds that have been smoothed and made ready for this purpose, even though they are not yet set in their place. According to the Rabbis, the mishna refers specifically to reeds that are already set in their place.

    וְאֶת הַתְּבוּאָה הַמְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דִּמְטַאי לְמִיחְצַד. וְאֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁפְּחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע. וְאַף עַל גַּב דְּאַלִּימִי.

    The Gemara continues expounding the mishna, which includes among the components that are sold with a field the produce that is still attached to the ground. The Gemara comments: Even though the time has already come for the produce to be cut down, it is included in the sale since it is still attached to the ground. The mishna also includes among the things that are sold with a field the cluster of reeds that occupy less than a beit rova . The Gemara notes: Even though these reeds are thick, they are still classified as part of the field.

    וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט. אַף עַל גַּב דְּלָא קְבִיעָא בְּאַרְעָא. וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה. אַף עַל גַּב דְּאַלִּימִי.

    The mishna teaches that one who sells a field sells with it the watch station that is not plastered with clay. The Gemara comments: Even though it is not fixed in the ground and can still be moved, since it is not plastered, it is not significant enough to be considered an independent entity, and it is considered part of the field. The mishna also includes the following among the components that are sold with a field: And the carob tree that has not been grafted, and the untrimmed sycamore. The Gemara notes: Even though they are big and thick, since they have not yet reached the stage of grafting, in the case of the carob, or trimming, in the case of the sycamore, they are considered part of the field.

    אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצׇרְכָּהּ. לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְתַקְּנָן, לְרַבָּנַן – דְּלָא מַחֲתָן.

    The Gemara proceeds to explain the second half of the mishna, which teaches: But he has not sold along with the field the stones that are not designated for use in the field. On the assumption that the mishna speaks of stones that are placed on the sheaves to prevent them from being scattered, according to Rabbi Meir, the mishna is referring to stones that are not ready to be used for this purpose, whereas according to the Rabbis, even if the stones are ready to be used to protect the sheaves, they are not included in the sale if they are not yet placed on them.

    וּלְעוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָנִים הַסְּדוּרוֹת לְגָדֵר; לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְתַקְּנָן, לְרַבָּנַן – דְּלָא סְדִרָן.

    And according to Ulla, who says that the mishna is referring to stones that are arranged for the future building of a fence for the field, according to Rabbi Meir, this clause addresses a case where the stones were not ready to be used for this purpose, whereas according to the Rabbis, it addresses a case where the stones were not yet arranged for building a fence, even though they were ready to be used for that purpose.

    וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצׇרְכּוֹ. לְרַבִּי מֵאִיר – דְּלָא מְשַׁפְּיָין, לְרַבָּנַן – דְּלָא מוֹקְמָן. וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה הַתְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. וְאַף עַל גַּב דִּצְרִיכָא לְאַרְעָא.

    The mishna teaches that one who sells a field has not sold the reeds in the vineyard that are not designated for its use. The Gemara explains: According to Rabbi Meir, this is referring to a case where the reeds are not smoothed, whereas according to the Rabbis, the reference is to reeds that are not yet set in their place, even if they are smoothed. The mishna further teaches: One who sells a field has also not sold the produce that is detached from the ground. The Gemara comments: The produce is not included in the sale even though it still requires the ground, that is, it needs to be left in the field in order to dry out completely.

    וְלֹא אֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רוֹבַע. וְאַף עַל גַּב דְּקַטִּינֵי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא חִיצַת הַקָּנִים בִּלְבַד; אֶלָּא אֲפִילּוּ עֲרוּגָה קְטַנָּה שֶׁל בְּשָׂמִים, וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ – אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עִמָּהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהוּא דְּקָרוּ לָהּ: ״וַורְדָּא דִפְלָנְיָא״.

    The mishna teaches that one who sells a field has not sold the cluster of reeds that occupy a beit rova . The Gemara comments: And this is so even though they are thin, as since they occupy the area of a beit rova they are considered a separate entity and are not part of the field. Concerning this ruling, Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: It is not only a cluster of reeds that is considered a separate entity, and therefore not included in the sale; rather, even a small garden bed of spices that does not occupy the area of a beit rova but has a distinct name is not sold along with the field. Rav Pappa said: What this means is that people call it the roses [ vardda ] of so-and-so, thereby establishing for it a name of its own.

    וְלֹא הַשּׁוֹמֵירָה הָעֲשׂוּיָה בְּטִיט. וְאַף עַל גַּב דִּמְחַבְּרָא בְּאַרְעָא. וְלֹא אֶת חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא סַדַּן הַשִּׁקְמָה. וְאַף עַל גַּב דְּקַטִּינֵי.

    The mishna teaches that the sale does not include the watch station that is plastered with clay. The Gemara comments: And this is the halakha even though it is attached to the ground, as it is still considered a separate entity and not part of the field. The mishna teaches: He has also not sold the carob tree that has been grafted, and he has not sold the sycamore trunk. The Gemara notes: Even though they are small, they are considered their own entity.

    בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: מַלְבְּנוֹת שֶׁל פְּתָחִים, מַהוּ? הֵיכָא דִּמְחַבְּרִי בְּטִינָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּהָא מְחַבַּר; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דִּנְקִיטִי בְּסִיכֵּי; מַאי? תֵּיקוּ.

    Apropos the discussion of a watch station that is attached to the ground, the Gemara cites a discussion about the sale of a house: Rabbi Elazar raised the dilemma: With regard to wooden door frames, what is the halakha ? Are they sold together with the house, or not? The Gemara explains the question: Do not raise the dilemma in a case where the frames are attached to the house with clay, as they are certainly attached to the house and sold along with it. When you can raise this dilemma is where they are connected only with small wooden pegs. What is the ruling in that case? No resolution was found for this question, and so the dilemma shall stand [ teiku ] unresolved.

    בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: מַלְבְּנוֹת שֶׁל חַלּוֹנוֹת, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לְנוֹי בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבִידִי; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּמְחַבְּרִי – מְחַבְּרִי? תֵּיקוּ.

    Rabbi Zeira raises a similar dilemma about what is included in the sale of a house: With regard to window frames, what is the halakha ? Are they sold together with the house, or not? Do we say that they serve merely as an ornament, and are not included in the sale, and the seller can remove them from the house and keep them for himself? Or perhaps, since they are attached to the window, they are attached. The dilemma shall stand unresolved.

    בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַלְבְּנוֹת שֶׁל כַּרְעֵי הַמִּטָּה, מַהוּ? כֹּל הֵיכָא דְּמִטַּלְטְלֵי בַּהֲדַהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּהָא מִטַּלְטְלִי; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – הֵיכָא דְּלָא מִטַּלְטְלִי; מַאי? תֵּיקוּ.

    And similarly, Rabbi Yirmeya raised a dilemma: With regard to stands for the legs of a bed that are placed under the legs to prevent them from being damaged by moisture, what is the halakha ? The Gemara explains the question: Do not raise the dilemma wherever the stands move along with the bed, as they move along with it and are therefore not considered part of the house. Where you can raise this dilemma is where they do not move along with the bed. What is the ruling in that case? No resolution was found for this question either, and therefore the dilemma shall stand unresolved.

    וְלֹא אֶת חָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא סַדַּן הַשִּׁקְמָה וְכוּ׳.

    The mishna teaches: One who sells a field has not sold the carob tree that has been grafted, and he has not sold the sycamore trunk.