Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 68b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 68b

    Bava Batra 68b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 354 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    אמר תנא קמא באגי לא מזדבני ומהדר ליה רבן שמעון בן גמליאל בר מחווניתא מזדבן. ואף על גב דשמעינן מק"ו דבאגי מזדבני מ"מ כיון דתנא קמא אית ליה דאפילו באגי לא מזדבני הוה ליה לרשב"ג לפרושי שפיר ולמימר דבאגי ובר מחווניתא מזדבן:

    הכי גריס רבינו חננאל וכן בתוספתא (פ"ג) תא שמע רבי יהודה אומר סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור מאי לאו מדאנקולמוס גברא סנטר נמי גברא הא כדאיתא והא כדאיתא ה"נ מסתברא דקתני סיפא כו' מאי ביזלי פיסקי באגי פיסקי באגי הוא דלא מזדבני אבל באגי עצמם מזדבני פירוש ומדקאמר אבל לא את שיריה דהיינו פיסקי באגי מכלל דאיירי לעיל בבאגי וקאמר מי סברת רבי יהודה כר"ש סבירא ליה וקאי כוותיה והא לא מצית אמרת הכי דהא פליג עליה בבנותיה והוא הדין דפליג עליה בסנטר אלמא דסנטר דרשב"ג בר מחווניתא וקשיא למ"ד באגי והא לא תקשי למ"ד בר מחווניתא וא"כ תרי גווני סנטר נינהו דסנטר דרשב"ג גברא הוא ודרבי יהודה באגי דבלאו הכי צריכין אנו לומר דתרי גווני סנטר נינהו כדאמרינן בהזורק בגיטין (דף פ:) אפי' לא כתב לה אלא לשם סנטר שבעיר הרי זו מגורשת ובבראשית רבה (פט"ז) אתנסיבת לסנטירא (יקירא) ובתוספתא דבבא מציעא נכרי שעשה לישראל אפוטרופוס או סנטר משמע מכל הני דסנטר גברא ודרבי יהודה הוי באגי:

    ואת השומירה רשב"ם גריס ברישא שאין עשויה בטיט ובסיפא גבי לא מכר גריס העשויה ורבינו חננאל גריס איפכא:

    Tosafot on Bava Batra 68b · Sefaria

    Rashba

    ומה שאמרו סברוה מאי שלחין גנוניתא ואמרו

    מי סברת שלחן גנוניאתא לא מאי שלחן באגי איכא למידק, דהא על כרחין שלחין גנוניאתא, שהרי שנינו (לעיל בבא בתרא כה, א) ובית השלחין וטכל דבר שעושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים, וגנוניאתא אינון דעושין פירות תדיר, אבל באגי אינן עושין פירות תדיר, ועליהם שנינו (שם) שדה הבעל חזקתן שלש שנים ואינם מיום ליום, ועוד שנינו (מועד קטן ב, א) משקין בית השלחן במועד לפי שהן עשויין לירקות ואינן מתקיימין בלתי השקאה תדיר. יש מתרצים דהתם גרסינן שלהין בה"א, וכדאמרינן התם דמתרגמינן עיף ויגע משלהי ולאי, והכא גרסינן שלחין בחי"ת, ודאמרינן דכתיב ושלח מים על פני חוצות. ואינו מחוור, דבכולהו ספרים גרסינן במתניתין הכא והתם בית השלחין. אלא יש לפרש, דכל ארץ שצריכה למים הרבה נקראת בית השלחין, וכדכתיב ארץ לא שבעה מים, ולשון זה כולל בית שדה בית הבעל וגנוניתא, וההיא דמסכת משקין כולל כל שצריך מים תדיר ושהוא צמא למים הרבה, וההיא דפרק חזקת פורט גנוניתא שעושין פירות תדיר, ובהא מתניתין דהמוכר הוא דפליגי אי גנוניאתא כההיא דפרק חזקת או באגי כההוא דפרק משקין.

    Rashba on Bava Batra 68b · Sefaria

    Meiri

    מאחר שביארנו שהעבדים אין מכורים כלל אפילו אותם שהם צורך העיר כגון סנטר מעתה אף האנקלמוס אינו מכור והוא סופר העיר אע"פ שהוא מעבדיו של מוכר ושהוא צרך העיר כלה עד שאין מקום לעיר להתנהג בזולתו:

    אע"פ שביארנו שבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה מכר אף המטלטלין מ"מ אף בזו לא מכר שירי העיר והם שדות שהם מתחום העיר אלא שהיה הר או נהר מפסיק ביניהם ובין שאר הבקעות וכל שכן שלא מכר את הכפרים הסמוכים לה ולא את היערים המוקצים לה ר"ל המוקצים הימנה ואינם ברשות בני העיר ולא ביברים של חיה ועופות ודגים שהיה דרך כניסתן בהם כנגד היערות והם שנקראו דנגיה קייאיהו לבר ר"ל שפתוחה כניסתן לצד חוץ מפני שהם נדונים בכלל היערות ולא בכלל העיר הא כל שהיה פתחן כלפי העיר נמכרו עמה אע"פ שלא אמר כל מה שבתוכה וכן חורשים המיוחדים לה ר"ל שבני העיר יוצאים שם ברשות היה בעיר חלק אחד ים או שהיה כלה בים והיה בה חלק של יבשה אין החלק נמכר בכלל הכל:

    המשנה השביעית והכונה לבאר בה ענין מכירת השדה והכרם ואמר על זה המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצרכה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פתוחה מבית רובע ואת השומירה העשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ולא את השומירה שאינה עשויה בטיט ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה לא את הבור לא את הגת לא את השובך בין חרבין בין שלמים וצריך ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא וחכמים אומרין אינו צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך מכרן לאחר ר' עקיבא אומר אין צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך אמר הר"ם פירוש האבנים שהם לצרכה לגדרים וקנים שבכרם שהם לצרכו לסמוך בהם הגפנים מחיצת הקנים מקום שנוטעין בו הקנים בלבד ושומירה סכת הקנים וכיוצא בה שיושבין בה שומרים הפירות ובתולת השקמה הוא אילן השקמה קודם שיכרתו אותה לפי שדרכן לכרתה ואמר שכורתין אותה תחליף שנית ויגדל גוף העץ אחר שנכרתה טעם ר' עקיבא וחכמים כבר זכרנוהו במה שקדם:

    אמר המאירי המוכר את השדה כלומר שדה לבן או שדה כרם מכר את האבנים שהם לצרכה ופירשוהו בגמ' בשני פנים הראשונה אבנים שפסלום עד שנעשה צד אחד שלהם שטוח ולא עגול והם מותקנות בדרך זו ליתן אותם על העמרים שלא יפזרם הרוח ודוקא כשהם על העמרים הא אם לא היו עליהם אע"פ שהם בשדה מותקנות לכך לא קנאן שהמוכר את השדה או את הכרם לא מכר את תשמישיהן שאינן קבועים בארץ או שישמשו מעתה והלשון השני אבנים הסדורות לעשות מהם גדר כלומר שנבחרו לכך והוא כעין תקון ר"ל שאדם בוחר מהם את שאינן לא גסות ביותר ולא דקות ביותר אלא בינוניות ומלבד בחירה זו אנו צריכים שיהו סדורות לכך בדרך שאדם מסדרן כשרוצה לבנות גדר ארוך ושוטחן בהמשך על פני כל המקום שרוצה לגדרו הא כל שלא נסדרו אע"פ שנבחרו ונצברו במקום אחד לא קנה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ר"ל קנים המפוצלים בראשיהם שמעמידין אותם תחת הגפנים שלא יטנפו בארץ ולא כשנתקנו לכך לבד אלא שנתקנו וכבר העמדו תחת הגפנים ואת התבואה ר"ל מיני תבואות או הענבים שאף הם בכלל תבואה כדכתיב ותבואת הכרם ואע"פ שכבר הגיעו ליקצר או ליבצר ואין אומרים לענין זה כקצוץ דמי ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע פירוש מחיצת הקנים אגד של קנים שהקנים עשויות בעוד שהם מחוברות קלחים קלחים ואגדות אגדות קנים הרבה באגד אחד ובעלי שדות מתכוונים בנטיעתם לעשותן בקצות שדותיהם לחוץ בהם בין תחום לתחום ומתוך כך הוא קורא אותם מחיצה וכל שאינה מחזקת מקום בית רובע בטלה היא אגב שדה ואפילו היו קנים גסות וחשובות עד שיש לה שם בפני עצמה ואת השומירה ר"ל סוכת שומרי גנות ופרדסים שאין כותליה עשויים בטיט אע"פ שלא נתחברה בקרקע בטיט ויש גורסין אע"פ שנתחברה בטיט שכל הכותלים אין עשויין בטיט בטלו עציה אגב קרקע ויש גורסין בהפך ר"ל את השומירה העשויה בטיט אע"פ שלא נתחברה בטיט וכך כתבוה גדולי המחברים וכן עיקר ואת החרוב שאינו מורכב וזהו בבחרותו שבזקנתו מרכיבין אותו והוא תכלית חשיבות שבו וכשהורכב נעשה לו שם בפני עצמו מתוך חשיבותו אבל כשאינו מורכב בטל הוא אגב שדה כשאר האילנות ואת בתולת השקמה והוא אילן שאינו עושה פירות ובבחרותו אין לו חשיבות ובטל אגב שדה אבל כשהוא מזקין נעשית כוורתו עבה וגסה כלפי שרשה וחשובה לעשות ממנה סדן ומתוך כך קורין לה סדן השקמה ויש לה שם בפני עצמה אבל לא מכר אבנים שאין לצרכה ולא קנים שבכרם שאינן לצרכו ולא את התבואה התלושה מן הקרקע אפילו היה קרקע צריך לה עדין להתיבש בתוכה ואם אמר לו כל מה שבתוכה הרי אלו שהזכרנו מכורים אבל לא מכר אף בזו מחיצת הקנים שהיא בת רובע אפילו היו דקות ולא השומירה העשויה בטיט או ההפך לפי הגירסא השניה ולא חרוב המורכב ולא סדן השקמה ולא את הבור ולא את הגת ולא את השובכים בין חרבים בין שלמים וצריך המוכר ליקח לו דרך ליכנס לדברים אלו שנשתיירו לו ר"ל בור וגת ושובך שהמוכר במה שמכר בעין יפה מכר ומ"מ אם אמר לו חוץ מאלו הואיל והזכירם בפרט ולא היה צריך לכך לא הזכירם אלא לכונת שיור הדרך ואם מכר את אלו לאחר ר"ל שמכר להם הבור או הדות או הגת או השובך וכיוצא באלו אין הלוקח צריך ליקח לו דרך שבודאי בעין יפה מכר לו כמו שכתבנו למעלה:

    זהו ביאור המשנה וכולה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Bava Batra 68b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אמר מר ביברין של חיה ושל עופות נמכרים עמה ורמינהו היו לה בנות או חלק אחד ביבשה. פירוש כגון חורשין וכן ביברין של חיה כו' אין נמכרים עמה. לא קשיא הא דנגיח קאיהו לגאו כו' גיח כמו יגיח ירדן וגו' משיכתן לגאו כלפי העיר כניסתן קאיהו לשון עמידתן והוא מקום שאדם נכנס שם ועומד לצוד אותם אם היא כלפי העיר מכורים עמה ואם היא לבר אינם מכורין. אי הכי לגבי חורשין נמי איכא פלוגתא בין קאיהו לבר דהא בחדא שיטה קתני להו חלק אחד ביבשה דהיינו חורשים בהדי הנך והא קתני בהך ברייתא דלעיל ולא חורשין המוקצין לה משמע אפילו קאיהו לגאו. אימא המוקצין ממנו דהיינו קאיהו לבר אבל סיפא דביברין של חיה ושל עופות מיירי דקאיהו לגאו ותנא רישא קאיהו לבר בחורשין דאין נמכרין עמה והוא הדין לביברין ותנא סיפא בביברין ובקאיהו לבר נמכרין והוא הדין לחורשין. אי נמי אורחא דמילתא נקט הכי דגבי חורשין הכי שכיח טפי מפני שהחיות מצויות שם שלא יבאו לעיר ויזיקו וגבי ביברין הכי שכיח כי היכי כו'. עד כאן לשון הראב"ד ז"ל.

    וזה לשון הרא"ם ז"ל ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים נמכרין עמה ורמינהו ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים אין נמכרין עמה לא קשיא הא דנגיח קאיהו לגאו כו'. פירוש אם היה פתח הביבר כנגד העיר נמכרת עמה. ואקשינן והא קתני ולא את החורשין המוקצין לה פירוש קסלקא דעתך דהאי מוקצין דקתני יערים המוקצין מכל העולם וקרובין לה הוא ומשום הכי הא מקשה והא קתני לא את המוקצין לה אלמא אף על פי שקרובין לה ונראין מתחומיה אין נמכרין עמה אלמא קורבא לא מהניא מידי ואמאי אמרינן הכא דאי הוה פתח של ביברין פתוחין כנגד העיר שהן נראין מתחומי העיר שהן נמכרין עמה. ופריק אימא ולא את החורשין המוקצין הימנה כלומר הרחוקים ממנה אבל לא קרובין דאם היו קרובין ונראין מתחומיה נמכרין הן עמה. עד כאן לשונו.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 68b · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 68, Amud Bet, about 354 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 152 words

      Opens “אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – אָמַר…”

    2. Segment 223 words

      Opens “תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר אֵינוֹ…”

    3. Segment 345 words

      Opens “וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא:…”

    4. Segment 412 words

      Opens “אֵיפוֹךְ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר –…”

    5. Segment 557 words

      Opens “וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה – כְּרַבָּן…”

    6. Segment 69 words

      Opens “רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לֵיהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג…”

    7. Segment 736 words

      Opens “וְלֹא בֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל…”

    8. Segment 821 words

      Opens “לָא קַשְׁיָא; הָא דִּנְגִיחַ קַאיְהִי לְגָו, וְהָא…”

    9. Segment 939 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה – מָכַר אֶת…”

    10. Segment 1060 words

      Opens “אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן…”

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Bava Batra 68b · Segment 1 — “…גִּינוּנְיָיתָא; וּמַהְדַּר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּר מַחְווֹנִיתָא?!…

    Original text

    אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – אָמַר תַּנָּא קַמָּא: גִּינוּנְיָיתָא; וּמַהְדַּר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּר מַחְווֹנִיתָא?! מִי סָבְרַתְּ מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָיתָא?! לָא; מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּגֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״; אֲבָל בַּר מַחְווֹנִיתָא – לָא מִזְדַּבַּן. וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר, דַּאֲפִילּוּ בַּר מַחְווֹנִיתָא נָמֵי מִזְדַּבַּן.

    But according to the one who says that santar means the land registrar, is it reasonable that the first tanna of the mishna said that the gardens within the city are included in the sale of the city, and Rabban Shimon ben Gamliel responded to him that the land registrar is included? How are the two connected? The Gemara answers: Do you maintain that what is meant by shelaḥin is gardens? This is not the case. Rather, what is meant by shelaḥin ? This is referring to the fields that surround the city, as it is written: “Who gives rain upon the earth and sends [ sholeaḥ ] waters upon the fields” (Job 5:10). According to the first tanna , it is specifically the fields that are sold with the city, but the land registrar is not sold. And Rabban Shimon ben Gamliel comes to say that even the land registrar is also sold.

    תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר אֵינוֹ מָכוּר, אַנְקוּלְמוּס מָכוּר. מַאי, לָאו מִדְּאַנְקוּלְמוּס גַּבְרָא, סַנְטֵר נָמֵי גַּבְרָא? מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.

    The Gemara suggests: Come and hear a proof from the following baraita : Rabbi Yehuda says: The santar is not sold with the city, but the city scribe [ ankolemus ] is sold with it. What, is it not clear from the fact that the city scribe is a man that the santar is also a man? The Gemara rejects this proof: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is, and santar means fields, and not the land registrar.

    וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל לֹא שְׁיָירֶיהָ וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ, וְלֹא חוֹרָשִׁין הַמּוּקְצִין לָהּ, וְלֹא בֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים. וְאָמְרִינַן: מַאי ״שְׁיָירֶיהָ״? בִּיזְלֵי. מַאי בִּיזְלֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּא: פִּיסְקֵי בָּגֵי. פִּיסְקֵי בָּגֵי הוּא דְּלָא מִזְדַּבְּנִי, הָא בָּגֵי עַצְמָן – מִזְדַּבְּנִי!

    The Gemara asks: How can you say that according to Rabbi Yehuda the fields surrounding the city are not sold along with it? But isn’t it taught in the latter clause of this baraita : But when one sells a city he has not sold its remnants, and not its daughters, i.e., the nearby rural villages, and not the woods that are set aside and designated for the city, and not the enclosures [ beivarin ] for animals, for birds, and for fish. And we said in explanation: What is meant by its remnants? Bizlei . The Gemara asks: What is the meaning of bizlei ? Rabbi Abba said: The strips of the fields that are separated from the main fields by a stretch that cannot be cultivated. From here, it may be inferred that it is the strips of the fields that are not sold with the city, but the fields themselves are sold with it.

    אֵיפוֹךְ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סַנְטֵר – מָכוּר, אַנְקוּלְמוֹס – אֵינוֹ מָכוּר.

    The Gemara suggests: Reverse the statement found in the baraita so that Rabbi Yehuda says that the santar , now understood to mean fields, is sold with the city, but the city scribe is not sold with it.

    וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה – כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ? וְהָא רַבִּי יְהוּדָה כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל לֹא שְׁיָירֶיהָ וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ. וְאִילּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָאָמַר: מָכַר אֶת הָעִיר – מָכַר בְּנוֹתֶיהָ! דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – לָא מָכַר אֶת בְּנוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר בְּנוֹתֶיהָ!

    The Gemara asks: How can you say that Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, to the point that you adduce proof from the words of Rabbi Yehuda with regard to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? But doesn’t Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of the Rabbis? As it is taught in the latter clause of that same baraita : But when one sells a city he does not sell its remnants, and he does not sell its daughters, i.e., the nearby rural villages. Whereas with regard to Rabban Shimon ben Gamliel, doesn’t he say that one who sold a city sold its daughters along with it, i.e., the nearby rural villages, as it is taught in a baraita : One who sells a city has not sold its daughters; Rabban Shimon ben Gamliel disagrees and says: One who sells a city has sold its daughters.

    רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לֵיהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

    The Gemara answers: This does not prove that Rabbi Yehuda disagrees with Rabban Shimon ben Gamliel, as it may be suggested that Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to one issue, that the fields that surround the city are included in the sale, and disagrees with him with regard to another issue, as according to Rabbi Yehuda the nearby villages are not sold along with the city.

    וְלֹא בֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים. וּרְמִינְהִי: הָיוּ לָהּ בָּנוֹת – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. הָיָה לָהּ חֵלֶק אֶחָד בַּיָּם וְחֵלֶק אֶחָד בַּיַּבָּשָׁה; בֵּיבָרִים שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים – הֲרֵי אֵלּוּ נִמְכָּרִים עִמָּהּ!

    § The baraita teaches: When one sells a city he has not sold, among other things, the enclosures for animals, for birds, and for fish. And the Gemara raises a contradiction from another baraita : If the city has daughters, i.e., nearby villages, they are not sold along with it. If it has one part on the sea and one part on dry land, or if it has enclosures for animals, for birds, or for fish, these are all sold along with the city.

    לָא קַשְׁיָא; הָא דִּנְגִיחַ קַאיְהִי לְגָו, וְהָא דִּנְגִיחַ קַאיְהִי לְבַר. וְהָא קָא תָנֵי: וְלֹא אֶת חוֹרָשִׁין הַמּוּקְצִין לָהּ! אֵימָא: הַמּוּקְצִין הֵימֶנָּה.

    The Gemara answers that this is not difficult, as a distinction can be made between different cases: Here, the one baraita addresses animal enclosures whose openings face inward, i.e., toward the city, and they are therefore considered a part of the city, whereas there, the other baraita addresses animal enclosures whose openings face outward, i.e., away from the city, and therefore they are not included in its sale. The Gemara raises a difficulty: But doesn’t the baraita teach: And he has not sold the woods that are set aside for the city, indicating that they face the city, and nevertheless they are not sold along with the city? The Gemara answers: Say that the baraita should be emended so that it reads instead: And he has not sold the woods that are set apart from the city, i.e., that are at a distance and do not face the city.

    מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה – מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצׇרְכָּהּ, וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצׇרְכּוֹ, וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע, וְאֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע, וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב, וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה.

    MISHNA: One who sells a field without specifying what is included in the sale has sold the stones in the field that are for its use, and the reeds in the vineyard that are for its use, and the produce that is still attached to the ground, and the cluster of reeds that occupy less than the area required for sowing a quarter-kav of seed [ beit rova ], and the watch station that is not plastered with clay, and the young carob tree that has not yet been grafted, and the untrimmed sycamore that is still young.

    אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצׇרְכָּהּ, וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצׇרְכּוֹ, וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת חִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רוֹבַע, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְּטִיט, וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב, וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה.

    But he has not sold along with the field the stones that are not designated for use in the field, and not the reeds in the vineyard that are not designated for its use, and not the produce that is already detached from the ground. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the field. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the field, he has not sold the cluster of reeds that occupy a beit rova or more, as they are considered a separate field, and he has not sold the watch station that is plastered with clay, and not the carob tree that has been grafted, and not the sycamore trunk. All of these entities are significant in their own right and have a status independent from that of the fields, and they are therefore not included in the sale of the field.