Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 68a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 68a

    Bava Batra 68a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 345 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    אלא מאי עבדא כמטלטלי דמי מאי אפילו לאו משום דאי כמקרקעי דמי אתי שפיר דהא מ"מ מבהמה איכא לאקשויי מאי אפי' אלא לומר דלא מפלגינן בין מטלטלי דניידי למטלטלי דלא ניידי פריך וה"ה דהוי מצי למיפרך אי כמטלטלי דמי אפי' גבי חצר יהו מכורין:

    מי סברת מאי שלחין כו' ואם תאמר דבכולי גמרא הוו בית השלחין באגי שדות שמשקין אותן ומאי שנא הכא דמשנינן להו מכל בית השלחין שבגמרא ויש לומר דפשיטא ליה לגמרא דאין חילוק בין שדה בית השלחין ושדה בית הבעל לענין מכר ויש חילוק בין באגי לגינוניתא לכך לא ניחא לפרש שלחין כמו בעלמא דהוה משמע דאתא למעוטי שדה בית הבעל:

    שלחיך פרדס וגו' על שם האילן שעושה בדים ושולח פארות כדכתיב ותעש בדים ותשלח פארות וגו' (יחזקאל יז):

    Tosafot on Bava Batra 68a · Sefaria

    Rashba

    מאי סנטר הכא תרגימו בר מחוניתא שמעון בן אבטולמוס אומר באגי איכא למידק, דהא על כרחין סנטר גברא, שהרי שנינו (גטין פ, ב) אפילו לא כתב אלא שם סנטר שבעיר כשר, וגרסינן בירושלמי (ב"מ פ"ה, ה"ה) ישראל שנעשה סנטר או אפוטרופוס לגוי מותר ללוות ממנו בריבית וגוי שנעשה סנטר או אפטרופוס לישראל אסור ללוות ממנו ברבית. וי"ל דודאי סנטר גברא, אלא דעל שם שנתמנה על מס השדות שנקראו סנטר, נקרא גם כן הוא סנטר, וכעין שקוראין זהרורי על שם שממונים על מס זוהרי שהם פרדסי ובוסתני, והכא בהא פליגי, סנטר דמתניתין אי על הממונה אמרו, מפני שצריכין לו להגיד מס השדות, ואי זה שדה מעלה ואיזה שאינו מעלה, כמוהו מזדבן, או דילמא לא אמרו כאן אלא השדות בעצמן.

    Rashba on Bava Batra 68a · Sefaria

    Meiri

    אף בבית הבד אותם שכתבנו שלא קנאם אף בלשון מה שבתוכו אם אמר בית הבד וכל תשמישיו קנה כלן היו שם חנויות שעיקרן למכור בהם פת ויין ושוטחין בה לפעמים הפירות שעושין מהם השמן כגון שומשמין או זיתים אם אמר בית הבד וכל תשמישיו ואלו המצרים ונמצאו החנויות תוך המצרים קנה הכל ואם לא סיימם במצרים לא קנה חנויות אלו וכן הדין לסיים במצרים ולא אמר וכל תשמישיו ולא עוד אלא שבזו לא קנה אף מגורות ואוצרות שמצרים הרחיב לו ויש בזה דרך אחרת בפירושי רבותינו הצרפתים וזו עיקר:

    המשנה הששית וענינה לבאר החלק הששי במכירת העיר ואמר על זה המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות מרחצאות ושובכות בית הבדים ובית השלחין אבל לא את המטלטלין בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו בהמה ועבדים הרי כלן מכורים רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר אמר הר"ם בית השלחין הם הנהרות שהמים נמשכין עליהם אילני העיר וסנטר הוא עבד ממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב"ג:

    אמר המאירי המוכר את העיר מכר בתים וחצרות בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ובתי הבדים ובית השלחין ר"ל גנות ופרדסים שבה ובתחומה שאדם משקה ברגליו שכל אלו דרך העיר להיותן בה אבל לא את המטלטלין והעבדים לענין זה כמטלטלין הם ואין נמכרין בכלל העיר ופירוש מטלטלין אלו ר"ל אותם שלא נמכרו בבתים וחצרות הא כל שנמכר בבתים וחצרות כל שכן שהוא נמכר עם העיר ואם אמר לו כל מה שבתוכה הרי כלן מכורים ואפילו בהמה ועבדים רשב"ג אומר מכר את העיר מכר את הסנטר ופרשוהו בגמ' בשני פנים האחת בר מחווניאתא והוא אדם ממונה על הטיסקא ובקי בשדות העיר וגבוליה ואע"פ שלא מכר את העבדים של בעל העיר מכר את זה שהוא צורך העיר ולפי שטה זו אין הלכה כמותו אלא הסנטר הרי הוא בכלל שאר העבדים ולא נמכר אלא אם אמר מה שבתוכה ולשון אחר נתפרש בו והוא באגי ר"ל הבקעות ושדות שבהם והם שדות בית הבעל שבה ובתחומה וללשון זה הלכה כמותו:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    אע"פ שביארנו שהעבדים נדונין כמטלטלין אצל ענין זה אין הדבר שוה כן בכל הדברים אלא יש דברים שהם נדונין בו כמטלטלין ויש דברים שהם נדונין בו כקרקעות ויש דברים שהם נדונין בו כממוצעים בין שניהם וכבר ביארנו אותם בבבא קמא:

    Meiri on Bava Batra 68a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    ואם אמר לו מרחץ וכל תשמישיו אבל מוכר לך כולן מכורין ונראה לי דבעינן ואלין מצרנהא והם נכנסו בתוך המצרים כדבעינן בבית הבד וכל תשמישיו ואם לא אמר ליה וכל תשמישיו אף על פי שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב. הראב"ד ז"ל.

    חזינן אי אמר ליה בית הבד וכל תשמישיו ואילין מצרנהא קני מסהברא לי דדוקא דשטחו בהו שומשמי שהשומשמין לשמן עומדין ושייכי לבית הבד ואז כשמצר לו מצרים החיצונים והני בתוך המצר וכתב לו כל תשמישיו ואילין מצרנהא קני אבל אם תשמישייהו לדבר אחר דלא שייך כלל לבית הבד לא קני עד דכתב ליה ולא שיירית בזביני אילין כלום כדאמרינן לעיל. ורשב"ם כתב כיון דשטחי ביה שומשמי אף על פי שעיקר תשמישו למכור יין ופת קני. משיטה לא נודעה למי.

    מאי סנטר הכא תרגימו בר מחווניתא פירוש אדם בקי באותה העיר כו' והכי קאמר ליה רבי שמעון בן גמליאל לתנא קמא אף על פי שלא מכר את העבדים שיש לו בתוכה העבד שהוא סנטר מכור לפי שהעיר צריכה לו. מאן דאמר באגי אבל בר מחווניתא מודה רבי שמעון בן גמליאל דלא מזדבן כל היכי דלא מזדבני עבדים דאית בה. תא שמע דתניא רבי יהודה אומר סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור פירוש אנקולמוס מלשון קולמוס כלומר סופר העיר. מאי לאו מדאנקולמוס גברא סנטר נמי גברא מידי איריא כו' והכי נמי מסתברא מדקתני סיפא דהאי ברייתא אבל לא את שיריה מאי שיריה ביזלי ומאי ביזלי אמר רבא פיסקי באגי פיסקי באגי הוא דלא מזדבני הא באגי עצמן מזדבני פירוש אי אמרת בשלמא מאי סנטר דקאמר רבי יהודה בגי היינו דאצטריך סיפא למתני אבל לא את שיריה אף על גב דבגי עצמם מזדבני פיסקי בגי לא מזדבני אלא אי אמרת סנטר היינו בר מחווניאתה אמאי אצטריך תו למתני סיפא אבל לא את שיריה דמשמע בגי עצמן מזדבני השתא בר מחווניאתה מזדבן בגי לא כל שכן ותו פיסקי בגי גופייהו אמאי לא מזדבני השתא בר מחווניאתה מזדבן פיסקי בגי לא כל שכן. ודחינן מי סברת כלומר לא"ב מאי סנטר גברא ומי סברת רבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה רבי יהודה כרבנן סבירא ליה ולרבי שמעון בן גמליאל הוא דקמהדר והכי קאמר ליה וכי סנטר מכור והלא אקולמוס שהוא גברא כמותו אין מכור וכשם שזה אינו מכור כך זה אינו מכור והיינו דאצטריך סיפא למתני ורבי יהודה אומר אבל לא את שיריה דמשמע דבגי עצמה מזדבני למימרא דאף על גב דסנטר דהוא גברא לא מזדבני בגי עצמה מזדבני והכי נמי מסתברא דרבי יהודה כרבנן סבירא ליה דקתני אבל לא את שיריה ולא בנותיה ואלו רבי שמעון בן גמליאל הא אמר בנותיה נמי מזדבני דתניא כו' ודחי אי משום הא לא איריא דאיכא למימר רבי יהודה סבירא ליה בחדא כו'. הרא"ם ז"ל. וזה לשון הראב"ד ז"ל: בר מחוניאתה סנטר כלומר לשון מודה. שמגיד לגזבר המלך המסים והארנוניות שיש למלך על העיר. מאן דאמר בגי מפרש סנטר לשון מרעה ובלעז קורין לאכילה סינא. תנא קמא אמר גנונייתא בלחוד ומהדר ליה רבי שמעון בן גמליאל בר מחוניאתה הוה ליה למימר מכר הבגי והסנטר ואנקולמוס כותב דברי העיר לכל יציאותיה. מידי איריא כו' כלומר הכי אמר רבי יהודה בגי מכורים אנקולמוס אינו מכור ואנקולמוס כמו בר מחוניאתה הוא ורבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה. מאי ביזני פיסקי באגי שיש נחלים נוזלין מן הבאגי ובין אותם כו'. פיסקי בגי הוא דלא מזדבני הא בגי עצמם מזדבני וקסלקא דעתך אדאמר רבי יהודה קאי דאמר סנטר מכור דהיינו באגי ועלה קתני סיפא אבל לא שיריה ואי סנטר דרבי יהודה בר מחוניאתה מה ענין פסקי באגי אצל מחוניאתה דקתני עלה אבל לא את שיריה מי סברת סיפא אדרבי יהודה קאי לאו אדרבי יהודה קאי אלא אדרבנן קאי דאמרי שלחין מזדבני וקאמר אבל לא את שיריה דהיינו פיסקי באגי ולפיכך רבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה. ומי מצית אמרת דרבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה והא קתני סיפא ולא את בנותיה ואלו רבי שמעון בן גמליאל תנא מכר את העיר מכר את בנותיה ואי רבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה הוה ליה לרבי יהודה לאיפלוגי עליה אסיפא דרבנן בבנותיה כי היכי דפליג בסנטר ברישא והאי קושיא אתרווייהו לישני מצי לאקשויי עליה דהא מכל מקום בסנטר כוותיה סבירא ליה. נוסחא אחרינא במקום מי מצית אמרת גרסינן הכי נמי מסתברא כלומר דסיפא קתני אבל לא את שיריה ולא את בנותיה לאו רבי יהודה קתני לה אלא רבנן קתני לה דאי רבי יהודה כיון דבסנטר כוותיה דרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה קסלקא דעתך דבכולה מילתא נמי כוותיה סבר והא רבי שמעון בן גמליאל מכר בנותיה קאמר. ושני לעולם סיפא רבי יהודה קתני לה ובסנטר סבירא ליה כוותיה ובבנותיה פליג עליה וזה עיקר. עוד יש נוסחא אחרינא ובמקום מי סברת סיפא אדרבי יהודה קאי כו' גרסינן הכי מי סברת רבי יהודה כרבי שמעון בן גמליאל סבירא ליה רבי יהודה כרבנן סבירא ליה הכי נמי מסתברא מדקתני אבל לא את בנותיה ואלו רבי שמעון בן גמליאל סבר מכר את בנותיה סבירא ליה כוותיה בחדא כו'. והאי נוסחא לא מפרש אלא דאמרי דסנטר דרבי יהודה לאו כסנטר דרבי שמעון בן גמליאל הוא. ולא מחוור. עד כאן.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 68a · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 68, Amud Aleph, about 345 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא בֵּית כִּינּוּס…”

    2. Segment 223 words

      Opens “הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״בֵּית הַבַּד וְכׇל…”

    3. Segment 348 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵינָא, אִם אָמַר: ״בֵּית הַמֶּרְחָץ…”

    4. Segment 448 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר בָּתִּים;…”

    5. Segment 528 words

      Opens “גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב…”

    6. Segment 626 words

      Opens “אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שָׁאנֵי…”

    7. Segment 740 words

      Opens “רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת…”

    8. Segment 852 words

      Opens “תְּנַן: בֵּית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין. סַבְרוּהָ, מַאי…”

    9. Segment 930 words

      Opens “מִי סָבְרַתְּ מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּאגֵי?! לָא;…”

    10. Segment 1029 words

      Opens “אִיכָּא דְּאָמְרִי: סַבְרוּהָ, מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָאתָא;…”

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Bava Batra 68a · Segment 4 — “…הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bava Batra 68a · Segment 5 — “גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bava Batra 68a · Segment 3 — “…מְכוּרִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין…

    Original text

    בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא בֵּית כִּינּוּס הָעֵצִים. וְאִם אָמַר לוֹ: ״בֵּית הַמֶּרְחָץ וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – כּוּלָּן מְכוּרִין.

    in the summer season or in the rainy season, nor has he sold him the storeroom for the wood. But if the seller says to the buyer: I am selling you the bathhouse and all of its accompaniments, all these components are sold.

    הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״בֵּית הַבַּד וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״. הֲוַיָא הָנְהוּ חַנְוָאתָא אַבָּרַאי, דַּהֲווֹ שָׁטְחוּ בְּהוּ שׁוּמְשְׁמֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף,

    The Gemara relates: There was a certain person who said to another: I am selling you this olive press and all of its accompaniments. There were certain stores outside of the olive press, where, in addition to the ordinary services that these stores provided, sesame seeds would also be spread out to dry before they would be pressed for their oil. The seller and the buyer disagreed about whether these stores were included in the sale, and the buyer came before Rav Yosef, presenting him with his claim to ownership of the stores.

    אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵינָא, אִם אָמַר: ״בֵּית הַמֶּרְחָץ וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין כּוּלָּן מְכוּרִין! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן – אִי אֲמַר לֵיהּ: ״בֵּית הַבַּד וְכׇל תַּשְׁמִישָׁיו, וְאִלֵּין מִצְרָנַהָא״ – קָנֵי, וְאִי לָא – לָא קָנֵי.

    Rav Yosef said to him: We learned in the previously cited baraita that if the seller says to the buyer: I am selling you the bathhouse and all of its accompaniments, all these components are sold. Rav Yosef held that in this case too, the disputed stores were sold. Abaye said to Rav Yosef: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita : They are not all sold? Rather, the issue should be resolved as Rav Ashi said: We consider the seller’s statement, and if he said to the buyer: I am selling you the olive press and all of its accompaniments, and these are its boundaries, and he included the area of the stores within those boundaries, the buyer has acquired those stores, but if the seller does not say this, he has not acquired them, as they are not actually part of the olive press.

    מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר בָּתִּים; בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת; מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת; בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – אֲפִילּוּ הָיוּ בָּהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים, הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר.

    MISHNA: One who sells a city without specifying what is included in the sale has sold with it the houses, the pits, the ditches and caves, the bathhouses and the dovecotes, and the olive presses and beit hashelaḥin , as will be explained in the Gemara, but he has not sold the movable property in the city. But when the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, even if there were cattle and Canaanite slaves in the city, all these entities are sold. Rabban Shimon ben Gamliel says: One who sells a city has sold with it the santar , the meaning of which will be explained in the Gemara.

    גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלָא דָּמֵי; דְּאִי כִּמְקַרְקַע דָּמֵי, נִיזְדַּבַּן אַגַּב מָתָא! וְאֶלָּא מַאי, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלָא דָּמֵי?! מַאי אֲפִילּוּ?

    GEMARA: Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: Learn from the mishna that the legal status of a Canaanite slave is like that of movable property, as if it is like that of land, the slave should be sold along with the city. Rav Ashi responded: Rather, what do you claim, that the legal status of a Canaanite slave is like that of movable property? If that is the case, what is the meaning of the mishna’s statement that even if there were cattle and Canaanite slaves in the city, they are all sold? This is obvious, as the slaves should be treated no differently than the rest of the city’s movable property.

    אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שָׁאנֵי בֵּין מִטַּלְטְלָא דְנָיֵיד מִמִּטַּלְטְלָא דְּלָא נָיֵיד; אֲפִילּוּ תֵּימָא עַבְדָּא כִּמְקַרְקַע דָּמֵי – שָׁאנֵי בֵּין מְקַרְקַע דְּנָיֵיד, לִמְקַרְקַע דְּלָא נָיֵיד.

    Rather, what have you to say? You must explain that there is a difference between movable property that moves about by itself, such as slaves, and movable property that does not move about by itself, i.e., inanimate objects. In exactly the same manner, one can claim that even if you say that the legal status of a Canaanite slave is like that of land, there is a difference between land that moves about by itself, i.e., slaves, and land that does not move about by itself.

    רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר – מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר. מַאי ״סַנְטֵר״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: בַּר מַחְווֹנִיתָא. שִׁמְעוֹן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: בָּאגֵי. מַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – כׇּל שֶׁכֵּן בָּאגֵי; מַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – אֲבָל בַּר מַחְווֹנִיתָא לָא מִיזְדַּבַּן.

    § The mishna teaches: Rabban Shimon ben Gamliel says: One who sells a city has sold with it the santar . The Gemara asks: What is the meaning of the term santar ? Here in Babylonia they interpreted it to mean the land registrar [ bar maḥavanita ] in charge of keeping track of property boundaries. Shimon ben Avtolemos disagrees and says that it is referring to the fields that surround the city. The Gemara comments: The one who says that santar means the land registrar understands that according to Rabban Shimon ben Gamliel, when one sells a city, all the more so are the fields that surround the city included in the sale. But the one who says that it means the fields that surround the city holds that the land registrar is not sold with the city.

    תְּנַן: בֵּית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין. סַבְרוּהָ, מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּאגֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״; בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּר מַחְווֹנִיתָא – אֲמַר תַּנָּא קַמָּא: בָּאגֵי מִיזְדַּבְּנִי, בַּר מַחְווֹנִיתָא לָא מִיזְדַּבַּן; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בַּר מַחְווֹנִיתָא נָמֵי מִיזְדַּבַּן. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – תַּנָּא קַמָּא נָמֵי הָכִי קָאָמַר!

    The Gemara attempts to adduce proof in support of one of the opinions: We learned in the mishna here that the olive presses and beit hashelaḥin are sold along with the city. The Sages initially maintained: What is meant by shelaḥin ? This is referring to irrigated fields, fields that require additional irrigation to supplement the rain that they receive. As it is written: “Who gives rain upon the earth and sends [ shole’aḥ ] water upon the fields” (Job 5:10). Granted, according to the one who says that santar means the land registrar, the first tanna of the mishna said that the fields that surround the city are sold with the city, but the land registrar is not sold, and Rabban Shimon ben Gamliel comes to say that even the land registrar is sold. But according to the one who says that santar means fields, this is what the first tanna is saying as well. In what way, then, does Rabban Shimon ben Gamliel disagree with the first tanna ?

    מִי סָבְרַתְּ מַאי ״שְׁלָחִין״ – בָּאגֵי?! לָא; מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״; אֲבָל בָּאגֵי – לָא מִיזְדַּבְּנִי. וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בָּאגֵי נָמֵי מִזְדַּבְּנִי.

    The Gemara rejects this proof: Do you maintain that what is meant by shelaḥin is irrigated fields? This is not the case. Rather, what is meant by shelaḥin ? This is referring to gardens found within the city, as it is stated: “Your shoots [ shelaḥayikh ] are an orchard of pomegranates” (Song of Songs 4:13). But the fields that surround the city are not sold. And Rabban Shimon ben Gamliel comes to say that even the fields are sold as well. This is one version of the discussion.

    אִיכָּא דְּאָמְרִי: סַבְרוּהָ, מַאי ״שְׁלָחִין״ – גִּינוּנְיָאתָא; בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בָּאגֵי – אָמַר תַּנָּא קַמָּא: גְּנוּנָיְיָתָא מִיזְדַּבַּן, בָּאגֵי לָא מִיזְדַּבְּנִי; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בָּאגֵי מִיזְדַּבְּנִי.

    Some say that the discussion took place as follows: The Sages initially assumed that what is meant by shelaḥin ? This is referring to gardens found within the city. Granted, according to the one who said that santar means the fields that surround the city, the first tanna of the mishna said that the gardens found within the city are sold along with the city, but the fields that surround the city are not sold, and Rabban Shimon ben Gamliel comes to say that even the fields that surround the city are sold.