Commentary page
Bava Batra 54a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerBava Batra 54a
Bava Batra 54a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 230 words — with the classic commentaries printed on the page.
Tosafot
אדעתא דציבי לא קני ואע"פ שמתקן הקרקע וכן פשח דיקלא אדעתא דחיותא אע"פ שהדקל מיתקן בכך דלעולם לא קני אלא אם כן מתכוין לקנות כדאמרינן לעיל לקנות את חבירתה אף אותה לא קנה כיון שלא נתכוין לקנותה וביבמות פרק ר"ג (יבמות דף נב:) אמר הא למה זה דומה לעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קנה ובהפרה (ב"ק דף מט: ושם) אמר דהמחזיק בשטרותיו של גר מהו מאן דמחזיק בשטרא אדעתא דארעא הוא מחזיק ובארעא הא לא אחזיק ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא או דלמא דעתיה נמי אשטרא ואין להקשות דאע"ג דאין דעתיה אשטרא אמאי אין ידו קונה לו שלא מדעתו כמו חצרו דחצר מתורת יד איתרבאי דהא דחצר קונה לו שלא מדעתו היינו שאינו יודע אם הוא בחצרו ואם היה יודע היה רוצה לקנות אבל אם יודע ואין מתכוין לקנות לא קני וא"ת מצא בגל או בכותל ישן דתנן באלו מציאות (ב"מ דף כה:) הרי אלו שלו מפני שיכול לומר של אמוריים הוא אמאי לא קניא ליה חצרו וי"ל דבדבר שאין הווה שימצא לא קנה חצרו שלא מדעת:
מוליא במוליא כו' הקשה ה"ר יוסף דאורליינ"ש משמע שצריך קרקע שוה לחרישה יותר מלדישה ואנן סהדי דלדישה צריך הרבה יותר שוה וחלק ומה שפירש נמי בקונט' דאם עושה אדעתא דגורן קבוע קני היכי ידעינן אי עבד אדעתא דגורן קבוע או אינו קבוע והיה מפרש דבי דרי דהכא היינו להעמיד שם בהמות כמו אבי דרי חושבנא (שבת דף לב.) דלקמן (בבא בתרא דף נז.) תנן דבהעמדת בהמה לא קני ור"ת השיב לו שהם היו דשים במוריגים ולא היו צריכין להשוות קרקע כל כך:
Tosafot on Bava Batra 54a · Sefaria
Meiri
הזורע זרע לפתות או שאר מיני זרעים בבקעים שבנכסי הגר ולא חפה עפר עליהם לא קנה שבשעה שהשליך את הזרעים הואיל ולא היפך בהם את העפר לא הועיל כלום ואע"פ שבשעת צמיחה משביח אף הקרקע והעפר מתלחלח על ידי השרשה זו כמעין חפירה אותה השבחה ממילא היא באה ואם מצד אכילת הפירות אין אכילת הפירות ראיה בנכסי הגר כמו שיתבאר:
כל שנתכון להשביח את האילן הרי זה כנתכוון להשביח גופו של קרקע ובנכסי הגר קנה ואם כונתו להנאה אחרת לא קנה מעתה היה מפצל בענפי האילן או בזמורות וכיוצא באלו אם לעבודת עצמן מצד שענפיהן מרובים ואין היניקה מספקת בכדי ליגדל כראוי קנה ואם נתכון לצרך בהמותיו אע"פ שמ"מ הועיל לאילן וכן שהיתה כונתו להחזיק לא קנה וכיצד אנו מכירין דבר זה אם היה מפצל מכאן ומכאן ודאי מתכוין הוא לעבודת אילן ואם היה מרבה לפצל מרוח אחת אין זה אלא לבהמתו:
היה מנקה את הקרקע מקש וגבבה שבו אם על דעת תקון הקרקע קנה ואם על דעת לקוט העצים לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה היה מלקט את הכל בין דקים בין גסים הרי זה לכונת נקוי הקרקע כדי לחרוש בו ואם אינו מלקט אלא הגסים אין זה אלא לצרך עצים ולא קנה:
היה מסיר המכשולות ומשוה את פני הקרקע אם על דעת תקון קרקע קנה ואם על דעת עשיית גרן לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה אם כשמסיר המכשולות הוא משפיל מקום הגבוה וממלא בו את הנמוך עד שמדקדק להיותו שוה ביותר הרי זה על דעת חרישה ותקון קרקע ואם אינו מקפיד על כך אלא שמשוה הגבוה ומשאירו בגבהותו וכן משוה את הנמוך ומשאירו בשפילותו אין זה מתכוין אלא לעשיית גרנות מקום גבוה לבד ומקום נמוך לבד ויש מפרשים בבי דרי הנזכר בכאן מקום כניסת בהמותיו לדיר אבל עשיית גרן אף הוא שבח קרקע וקנה:
פתח נקב בכותל השדה ליעשות מתוכו שביל למים ליכנס בתוך השדה אם על דעת השקאה קנה ואם על דעת צידת דגים לא קנה וכיצד אתה מכיר דבר זה עשה שביל זה ליכנס שם ולא עשה שביל ליציאתם אין זה מתכוין אלא להשקאה ואם עשה כנגד פרצה זו פרצה אחרת לצאת המים דרך שם אין זה מתכוין אלא לצוד את הדגים שילכו המים ותשאר הדגה לשם:
אכילת הפירות אע"פ שהיא חזקה לענין קניית אדם מחברו בנכסי הגר כל שאינו עושה מעשה בגוף הקרקע או באילן על דעת עבודת קרקע על הדרכים שביארנו אינה חזקה אפילו אכל פירותיה כמה כיצד אכל פירות דקל ולא עבד בו על דרך עבודת אילן כגון שהיה מפצל מצד אחד על הדרך האמור למעלה אפילו אכל פירותיו על דרך זה כמה שנים לא החזיק ואם בא אחד וחפר תחתיו או עשה עבודה לצרך גוף האילן או לצורך מקומו קנה האחרון כל שלא עשה כלום בקרקע אלא באכילת הפירות:
למדת שיש דברים שהן חזקה בקנין נכסי חברו ואינן חזקה בנכסי הגר כאכילת פירות ויש דברים שהם חזקה אצל נכסי הגר ולא בקנין נכסי חברו כגון ציור וסיוד וכיור ומציע מצעות וגדולי המפרשים פירשו הטעם מפני שנכסי הגר הם הפקר והיוצא מהם הפקר ואם זכה ביוצא מהם לא זכה בהם אבל כשתקן בהם איזה תקון זכה בגוף אבל מחזיק בנכסי חברו הרי בעל הנכסים מקפיד על אכילת הפירות וא"כ אין לך חזקה גדולה מזו אבל המשביח או מיפה בנכסיו אינו מקפיד הואיל ואינו אוכלן ומ"מ יש מפרשים שזה שאמרו באכילת פירות שבנכסי חברו קנה בנכסי הגר לא קנה אף בנכסי חברו לא קנה אלא בחזקה אחרת שבגוף הקרקע ושמא תאמר ואף בנכסי הגר כן מ"מ בנכסי חברו כל שהביא ראיה באכילת פירות ובא לו מכח חזקה קנה מן הסתם לא אכל עד שהמזיק ובנכסי הגר אע"פ שהביא ראיה מאכילת הפירות צריך הוא להביא ראיה על החזקה והדברים נראין ואף גדולי המפרשים כך ראיתי דעתם בהגהותיהם ומעתה אכילת פירות דרך חזקת קנין אינה חזקה וכן קרקע שהיה סלע ואינו ראוי לפרוץ בו כל שהו אין שטיחת פירות או העמדת בהמה מועלת בה ואע"פ שחזקת טענה שבה ובשלש שנים היא בדרך זו וגדולי המחברים כתבוה אף בחזקת קנין ולא יראה כן:
שדה של נכסי הגר שהיתה מסויימת במצריה והחזיק בה בחרישה או בחפירה אע"פ שאין זה מעשה המועיל לכל הקרקע כיון שהכיש בה מכוש אחד בתורת חזקת קנין קנה כלה ואם לא היתה מסויימת במצרים כל שהכיש בה מכוש אחד בכדי שילך צמד בקר משפת השדה האחת לשפתו האחרת בערוגה אחת ויחזור באחרת הסמוכה לו והוא רחב שתי ערוגות באורך כל השדה כך פירשוה גדולי המחברים ולא נתנו שיעור לקניית כלה ולא עוד אלא שלא ידענו לדבריהם אם על כל מכוש ומכוש כך וחכמי הצרפתים פירשו ששיעור זה שהזכרנו הוא שיעור לקניית כלה כלומר שאם אין בה מצרים משתרש בה כשיעור זה ר"ל רחב שתי ערוגות בארך כל השדה קנה כלה וכל שפיחת משיעור זה לא קנה אלא מקום שחרש בו וכן הדברים נראין:
Meiri on Bava Batra 54a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה אדעתא כו' וא"ת מצא בגל כו' אמאי לא קניא ליה חצירו כו' עכ"ל פי' דמצא בגל כו' אפי' אחר שמצא הוא שלו ואמאי לא קניא ליה לבעל הגל מטעם חצירו שלא מדעתו ועיין בתוס' שם וק"ל:
בד"ה מוליא כו' דלקמן תנן דבהעמדת בהמה לא קני כו' עכ"ל לקמן מוקי לה בשותפים דוקא דלא קפדי מיהו היינו דוקא לענין חזקת ג' שנים אבל לענין קניה כי הכא בנכסי גר קיימא סברא דעלמא דבהעמדת בהמה לא קני וק"ל:
Chidushei Halachot on Bava Batra 54a · Sefaria
Shita Mekubetzet
מוליא במוליא כו' הקשה ה"ר יוסף מאורלינש משמע שצריך קרקע שוה כו' ככתוב בתוספות. ובמועד קטן יש אומרים דגרסי מוליא בנצא ונצא במוליא אדעתא דבי דרי מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דארעא. מיהו הכא לא גרסינן הכי בשום ספרים. ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שני. פירוש מתחלה החזיקה בדקל בתפשיחא בחד גיסא אף על גב שאכלה הפירות אחר כך תליסר שנין ואי אפשר שלא חפרה תחתיו או השקתה לא הויא חזקה כי לא נתכוונה לקנות כי היתה סבורה כי כבר קנאתו. תוספות הרא"ש ז"ל.
Shita Mekubetzet on Bava Batra 54a · Sefaria
Gilyon HaShas
תוס' ד"ה אדעתא כו' אבל אם יודע ואינו מכוין לקנות עיין גיטין דף סא ע"א תוס' ד"ה ליקט:
Gilyon HaShas on Bava Batra 54a · Sefaria
Rashi
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Bava Batra, daf 54, Amud Aleph, about 230 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 125 words
Opens “דִּשְׁדָא לִיפְתָּא בֵּי פִילֵי דְּאַרְעָא דְגֵר –…”
- Segment 231 words
Opens “אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא…”
- Segment 330 words
Opens “וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכְיָא; אַדַּעְתָּא…”
- Segment 433 words
Opens “וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאתָקֵיל תִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא…”
- Segment 533 words
Opens “וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא בְּאַרְעָא;…”
- Segment 636 words
Opens “הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲכַלָה דִּיקְלָא בְּתַפְשִׁיחָא, תְּלֵיסַר שְׁנִין.…”
- Segment 716 words
Opens “אָמַר רַב: הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר –…”
- Segment 826 words
Opens “אִיתְּמַר: שָׂדֶה הַמְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ – אָמַר רַב…”
Sages named on this page
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Bava Batra 54a · Segment 2 — “אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא –…”
Original text
דִּשְׁדָא לִיפְתָּא בֵּי פִילֵי דְּאַרְעָא דְגֵר – לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דִּשְׁדָא – לָא הָוֵי שְׁבָחָא, הַשְׁתָּא דְּקָא שָׁבַח – מִמֵּילָא קָא שָׁבַח.
who threw turnip seeds in the crevices [ filei ] of the land of a convert who died without heirs, it is not sufficient to take possession. What is the reason for this? As at the time that he threw the seeds there was no enhancement to the value of the field. Now that the turnips have grown and the value of the field is enhanced, it is enhanced by itself.
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא. כּוֹלָּא מֵחַד גִּיסָא – אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא.
The Gemara records a series of rulings with regard to taking possession of land. Shmuel says: With regard to this one who cuts the branches of a palm tree, if he had in mind the acquisition of the palm tree, he has acquired it; but if he had in mind the benefit of the animals, to feed his animals the branches, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took branches from this side and from that side, he had in mind the acquisition of the palm tree, as this assists the growth of the tree; but if the branches that he took were all from one side, he had in mind the benefit of the animals.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכְיָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל רַבְרְבֵי וְזוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא, שְׁקַל רַבְרְבֵי וּשְׁבַק זוּטְרֵי – אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי.
And Shmuel says with regard to this one who clears [ dezakkei zikheya ] a field of trees, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the collection of the wood, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took large and small pieces of wood, he had in mind the improvement of the field; however, if he took the large pieces of wood but left the small ones, he had in mind the collection of the wood.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאתָקֵיל תִּיקְלָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? שְׁקַל מוּלְיָא וּשְׁדָא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא. מוּלְיָא בְּמוּלְיָא וְנַצָּא בְּנַצָּא – אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי.
And Shmuel says with regard to this one who removes protuberances and levels the ground, if he had in mind the improvement of the field, to prepare it for plowing, he has acquired it; but if he had in mind the conversion of the field into a threshing floor, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he took a mound and threw it in a ditch, thereby leveling both areas, he had in mind the improvement of the field; but if he leveled the ground with a mound in the place of a mound and a ditch in the place of a ditch, expanding each area but leaving the field as a whole uneven, he had in mind the conversion of the field into a threshing floor.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא בְּאַרְעָא; אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא – קָנֵי, אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי – לָא קָנֵי. הֵיכִי דָּמֵי? פָּתַח תְּרֵי בָבֵי, חַד מְעַיֵּיל וְחַד מַפֵּיק – אַדַּעְתָּא דְכַוְורֵי. חַד בָּבָא – אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.
And Shmuel says with regard to this one who opened a blockage and enabled water to enter into a section of land, if he had in mind the improvement of the field, to irrigate it, he has acquired it; but if he had in mind the catching of the fish, i.e., to enable the water to flow in so that he could catch the fish therein, he has not acquired it. The Gemara asks: What are the circumstances in which it can be known what he had in mind? The Gemara answers: If he opened two gates, one bringing in the water and one taking out the water, this indicates that he had in mind the catching of the fish, as the water will flow out of the field, giving him the means to catch the fish; but if he opened only one gate, this indicates that he had in mind the improvement of the field.
הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲכַלָה דִּיקְלָא בְּתַפְשִׁיחָא, תְּלֵיסַר שְׁנִין. אֲתָא הָהוּא [גַּבְרָא], רָפֵיק תּוּתֵיהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּלֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ קַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא, אוֹקְמֵיהּ בִּידֵיהּ. אֲתַאי קָא צָוְוחָא קַמֵּיהּ, אֲמַר לַהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לָךְ, דְּלָא אַחְזֵיקְתְּ כִּדְמַחְזְקִי אִינָשֵׁי.
The Gemara relates: There was a certain woman who profited from an ownerless palm tree by cutting its branches for thirteen years. Another then came and plowed beneath it a bit. The case came before Levi, and some say that it came before Mar Ukva, who established the property in the possession of the one who plowed. The woman came and shouted before him, protesting the perceived injustice of his ruling. Mar Ukva said to her: What can I do for you, as you did not take possession of the property in the manner that people take possession?
אָמַר רַב: הַצָּר צוּרָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה; דְּרַב לָא קָנֵי לְגִנְּתָא דְּבֵי רַב, אֶלָּא בְּצוּרְתָּא.
Rav says: One who draws an image, e.g., he paints an image on the wall, on the property of a convert who died without heirs has acquired it, as Rav himself acquired the garden of the house of Rav, which had been ownerless property, only by drawing an image.
אִיתְּמַר: שָׂדֶה הַמְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ – אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִכִּישׁ בָּהּ מַכּוֹשׁ אֶחָד – קָנָה כּוּלָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא מְקוֹם מַכּוֹשׁוֹ בִּלְבַד.
§ It was stated: With regard to a field that is defined by its boundaries, i.e., it has clearly demarcated boundaries on all sides, Rav Huna says that Rav says: Once he struck the land with a hoe one time, he acquired the entire property. And Shmuel says that he has acquired only the place that he struck with the hoe.