Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 52a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 52a

    Bava Batra 52a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 240 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    קבל מן הקטן יעשה לו סגולה דמשבא לידו אימור מציאה אשכח ולכך הוו דקטן ויעשה לו סגולה אבל מכל מקום לכתחלה אין מקבלין:

    ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה אומר רשב"א אין לומר משום דטענינן ליתמי דאי הוה אבוהון קיים הוה מייתי ראיה דלעיל (בבא בתרא דף מז.) פריך דאי הוה אתי בטענתא דאבוהון אפי' הנך נמי משמע דפשיטא ליה דבן אומן ובן אריס דאתו בטענתא דאבוהון דאין להן חזקה ומאין פשיט לו כל כך הא לרב יש חזקה לבן אריס אע"פ שלאריס עצמו אין לו חזקה ומיהו י"ל דהתם מבן גזלן פריך כלומר אפי' הנך נמי הוו כבן גזלן אבל מ"מ אין לפרש כן דהא תנן (לעיל בבא בתרא דף מא.) הבא מחמת ירושה אין צריך טענה הא חזקה בעי ואמאי דלמא אם היה אביו קיים היה מביא עדים שלקחה אלא נראה דהכא דוקא הוא דקאמר רב על האחין להביא ראיה אם מת משום דאונות ושטרות יוצאים על שמו דמוכחא מילתא דשלו הן אלא בחייו הוא דקאמר רב עליו להביא ראיה דלא סמכינן אמאי דיוצאין על שמו דאם איתא דנפלו לו מבית אבי אמו היו לו עדים בדבר אבל בבנו דליכא למימר הכי סמכינן אמאי דיוצאין על שמו ונראה דרב מודה במאי דאפיק רבא זוגא דסרבלא מיתמי ולרב פפא דפריך מינה נראה לו לדמותה לאונות ושטרות יוצאין על שמו:

    Tosafot on Bava Batra 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    קטן יעשה לו סגולה ולא משום דאינו רשאי להחזיר לקטן, שמא יאבדם קאמר, שהרי למקום שנטל החזיר, וכדאמרינן לקמן בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא פז, ב) גבי איסר ושמן. אלא לצאת ידי שמים קאמר, ומשום השבת אבידה של תינוק. ומיהו אם החזיר לתנוק אינו חייב לשלם. ונראה לי דדוקא לקטן שלא הגיע לכלל הפעוטות, שאילו הגיע לכלל הפעוטות מחזיר לו, דאפילו לכתחלה נותנין לו כדי להתלמד ומקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.

    אמר רב עליו להביא ראיה פירש ר"ח ז"ל: עליו להביא ראיה שהיה לו סגולה ממקום אחר כשיעור זה. ולפי פירושו, מה שאמרו אימר מעיסתו קימץ ובלבד אם ראו בית דין שהיה יכול לקמץ מעיסתו באותו סך. ומסתבר' לי, מדקאמר סתם חלקו אימר מעיסתו קמץ, אפילו אין בקמוצו מתוך האומד כדי שיעור זה, אלא כל שחלקו אומרים כן, שהברכה אין לה שיעור וחלה על המועט כמרובה. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (מלכים א', יז, יד) כד הקמח לא תכלה.

    Rashba on Bava Batra 52a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במשנה שאין לאב חזקה בנכסי הבן ולא לבן בנכסי האב ולא סוף דבר בנכסים משתפים אלא אף בנכסים שיש לבן מצד אחר וזה שאמרו עליה שאם חלקו יש להם חזקה זה על זה לא חלוקת שותפות אמרו אלא שנחלקו זה מזה ועשה כל אחד מהם בית לעצמו וכל שעשו כן יש להם מכאן ואילך חזקה זה על זה והוא שאמרו הבן שחלק והאשה שנתגרשה הרי הם ככל אדם:

    האחים שלא חלקו וכלם מתעסקין בממון תפישת הבית ביחד הרי הם כשתפים לכל דבר וכל שנשאו ונתנו באותו ממון אע"פ שזה נושא ונותן בסחורה אחת וזה בסחורה אחרת השכר או ההפסד לאמצע אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו שטרי המכירות והחובות יוצאות על שמו ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמא או שנתנו לו במתנה או שמציאה מצאתי עליו להביא ראיה על דבריו וחכמי קדמונינו כתבו דוקא באונות ושטרות שאין תפישתם תפישה מחוורת הואיל ואין גובין בידו אבל אם יש בידם מטלטלין או גבו החובות נאמנים וכן יראה ממה שכתבו גדולי הפוסקים במסכת כתבות בשמועת מלוגא דשטרי וכן ראיה לזה ממה שאמרו בתלמוד המערב מפני מה אמרו מציאת האשה לבעלה שלא תהא גונבת מבעלה ותאמר מצאתי הגע עצמך שמצאה בעדים זו מפני זו הגע עצמך שנתנו לך במתנה כלומר על מנת שאין לבעלה רשות בהן או למה שאת אוכלת בפיך על הדרך שיתבאר במקומו והרי היא נאמנת ומה הועילו והרי תגנוב ותאמר במתנה ניתן לי קול יוצא למתנה ואין קול יוצא למציאה כלומר ואינה מעיזה לומר ניתן לי אא"כ יצא קול על במתנה שהרי יראה היא שיאמרו לה אין אדם נותן בצנעא דוגמת מה שאמרו מאן דזבין בפרהסיא זבין ומעתה אלמלא שכן לא היתה טוענת כן למדת מ"מ שאף אצל בעלה כל שטענה שניתנו לה נאמנת בכל שגופו ממון וכן כתבו גדולי קדמונינו אלא שאני מפקפק בה שמא לא נאמר כן אלא באשה אצל בעלה שאין משאה ומתנה מצוי כל כך אבל אצל היתומים וכן באחים לא ומ"מ בשטרות שאין גופן ממון הלכה רווחת שצריך להביא ראיה ואם אינו מביא ראיה על זה הרי הכל לאמצע:

    Meiri on Bava Batra 52a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה קבל מן הקטן כו' אימור מציאה אשכח כו' אבל מ"מ לכתחילה כו' עכ"ל דמשבא לידו אין לו לתלות דנתנו לו אחר דה"ל אבידה מדעת אבל לכתחילה אינו חייב ליטלו מידו דשמא מדעת נתנו הבעלים כו' עיין בהג"ה אשר"י:

    בד"ה ומודה לי אבא כו' ומאין פשיט לו כ"כ הא לרב יש חזקה לבן אריס כו' עכ"ל למאי דמדמה השתא הך דאחין לבן אריס ולא אסקי אדעתייהו לחלק דהך דהכא מוכח מלתא דשלו הן קשה דטפי תקשי להו בפשיטות לשמואל דאמר על האחין להביא ראיה ממתני' דתני באריס דאין לו חזקה ואפשר לומר דודאי לשמואל אסקי אדעתייהו למימר דהכא כיון דיוצאין על שמו מוכחא מלתא טפי אבל לרב בשמת דעל האחין להביא ראיה אין נראה להם מטעם זה דא"כ בלא מת נמי אמאי קאמר עליו להביא ראיה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 52a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    הא דתנן ולא לאב בנכסי הבן כו' לא תימא דבבן שהיה שותף עם אביו בנכסים עסקינן דאם כן היינו שותפים. ועוד מדקתני בנכסי הבן מכלל שאין לאביו בהם שותפות אלא כולן לבן הן ועכשיו הוא שרוצה האב לטעון בהן שלקחן ממנו והחזיק בהן וכמו כן נמי מדתנן בנכסי האב מכלל שכולן לאביהם ואיו לבן בהם שותפות ועכשיו הוא שטוען בהן שלקחן ממנו הואיל והחזיק בהן. ועוד דלשון לא לאב בנכסי הבן ולא לבן בנכסי האב משמע דבשביל שהוא אביו ובשביל שהוא בנו הוא שגרם להם שלא יחזיקו זה בנכסי זה ולא זה בנכסי זה ולא בשביל שהן שותפים דאם כן מאי מהני שם האב ושם בן בכאן והא אמרינן דאפילו חלקו ואיפסיקא הלכתא דחלקו לא לאו מכלל דשותפין הויא מעיקרא אלא חלקו דאמרינן מלשון החולק על ישיבתו של רבו הוא שהוא פירש מישיבתו לעשות לו ישיבה בפני עצמו. תדע דהא אמרינן תניא נמי הכי בן שחלק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם דהוה ליה בן שחלק דומיא דאשה שנתגרשה מה אשה שנתגרשה פרישתה מבעלה הוא שגרם לה שתהא כשאר כל אדם ולאו חלוקה בנכסים אף בן שחלק נמי פרישתו מאביו הוא שגרם לו שיהא כשאר כל אדם ולאו חלוקה בנכסים אלא פרישה מאביו כלומר בן שפירש מאביו ונעשה זה בבית בפני עצמו וזה בבית בפני עצמו הרי הן כשאר כל אדם לפי שזה ששנינו ולא לאב בנכסי הבן כו' באב ובבן שהן על שלחן אחד והן מעורבים זה עם זה עסקינן הואיל ואין מקפידים זה על זה וכיון שחלקו כלומר פירשו זה מזה ועושה זה לבדו וזה לבדו נעשו כשאר כל אדם ומחזיקים זה על זה. הר"י ן' מיגש ז"ל.

    אמר רב עליו להביא ראיה פירש רבינו חננאל ז"ל עליו להביא ראיה שהיה לו סגולה ממקום אחר כשיעור זה. ולפי פירושו מה שאמרו אימא מעיסתו קמץ בלבד אם ראו בית דין שהיה יכול לקמץ מעיסתו באותו סך. הרשב"א ז"ל. כתב בעל השרדי ז"ל ובתשובה לקמאי שאף אם לא יעלו הקימוץ לפי אומד הדעת ממון השטרות אמרינן מההוא פורתא נזדמן ביה רווחא דזימנין דקובץ על יד הרבה ודוקא שזמן השטרות אחר חילוק עיסתן ואיכא מאן דפליג ואמר שצריך להיות מאומד הקימוץ כמו ממון השטרות. עד כאן שיטה לא נודעה למי.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 52a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 52, Amud Aleph, about 240 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “קִבֵּל מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה,…”

    2. Segment 214 words

      Opens “וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁעַת מִיתָתָן: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״,…”

    3. Segment 331 words

      Opens “דְּבֵיתְהוּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כִּי קָא…”

    4. Segment 416 words

      Opens “וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: אִי אֲמִידָא…”

    5. Segment 522 words

      Opens “מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה. מַאי…”

    6. Segment 618 words

      Opens “וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן, וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי…”

    7. Segment 752 words

      Opens “אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: עֲבַד רַב פַּפִּי…”

    8. Segment 847 words

      Opens “אִיתְּמַר: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן…”

    9. Segment 928 words

      Opens “מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: כְּלוּם טָעֲנִינַן לְהוּ…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Bava Batra 52a · Segment 6 — “…בְּנִכְסֵי הָאָב. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ חָלְקוּ. רָבָא אָמַר:…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bava Batra 52a · Segment 7 — “…אַרְדְּשִׁיר, דְּאִישְׁתַּעִי לֵיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 52a · Segment 8 — “…לְהָבִיא רְאָיָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה לִי אַבָּא, שֶׁאִם מֵת…

    Original text

    קִבֵּל מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה, וְאִם מֵת – יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.

    If one accepted a deposit from a minor, he cannot return it to him, as a minor is unable to properly safeguard the item. Instead, he must make a safe investment [ segulla ] for him, and if the minor dies, he must return it to his heirs.

    וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁעַת מִיתָתָן: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, יַעֲשֶׂה כְּפֵירוּשָׁן. וְאִם לָאו, יַעֲשֶׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁן.

    And with regard to all these people, who said at the time of their death that the deposited item belongs to so-and-so, the bailee should act as they had explained, and if their explanation was not credible, the bailee should form an explanation of their explanation, i.e., ignore what they said.

    דְּבֵיתְהוּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כִּי קָא שָׁכְבָה, אֲמַרָה: ״הָנֵי כֵּיפֵי, דְּמָרְתָא וּבְנֵי בְרַתָּא״. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: אִי מְהֵימְנָא לָךְ – עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ, וְאִי לָא – עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ.

    The Gemara relates: When the wife of Rabba bar bar Ḥana was dying she said: These rings that are in my possession belong to Marta and the sons of her daughter. Rabba bar bar Ḥana came before Rav to ask what he should do. Rav said to him: If she is credible in your eyes, act as she had explained, and if not, form an explanation of her explanation, i.e., ignore what she said, and as her heir, keep them for yourself.

    וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: אִי אֲמִידָא לָךְ, עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ, וְאִי לָא – עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ.

    And there are those who say that this is what Rav said to him: If you assess that it is likely that the rings were deposited with her, act as she had explained, and if not, form an explanation of her explanation.

    מִן הַקָּטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה. מַאי ״סְגוּלָּה״? רַב חִסְדָּא אָמַר: סֵפֶר תּוֹרָה. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: דִּיקְלָא דְּאָכֵל מִינֵּיהּ תַּמְרֵי.

    The baraita stated that if the bailee took a deposit from a minor, he must make a safe investment for him. The Gemara asks: What is meant by a safe investment? Rav Ḥisda says: The bailee should purchase a Torah scroll for the minor. Rabba bar Rav Huna says: He should purchase a date palm, from which the minor will consume dates.

    וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן, וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ חָלְקוּ. רָבָא אָמַר: חָלְקוּ – לֹא.

    § The mishna teaches: And a father does not have the ability to establish the presumption of ownership with regard to a son’s property, and a son does not have the ability to establish the presumption of ownership with regard to a father’s property. Rav Yosef says: Even if they separated and the son is no longer dependent on his father, the presumption of ownership still cannot be established by a father or son with regard to the other’s property. Rava says: If they separated, that is not the halakha , and the presumption of ownership can be established.

    אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: עֲבַד רַב פַּפִּי עוֹבָדָא ״חָלְקוּ – לֹא״, כְּרָבָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אִישְׁתַּעִי לִי רַב חִיָּיא מֵהוֹרְמִיז אַרְדְּשִׁיר, דְּאִישְׁתַּעִי לֵיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: חָלְקוּ לֹא. וְהִלְכְתָא: חָלְקוּ לֹא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם.

    Rav Yirmeya of Difti said: Rav Pappi performed an action and ruled that if they separated, that is not the halakha , in accordance with the opinion of Rava. Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rav Ḥiyya, from the city of Hurmiz Ardeshid, told me that Rav Aḥa bar Yaakov told him in the name of Rav Naḥman bar Yaakov: If they separated, that is not the halakha . The Gemara notes: And this is the halakha : If they separated, that is not the halakha , and the presumption of ownership can be established. This is also taught in a baraita : A son who separated himself from his father’s finances and a wife who became divorced are like all other people with regard to establishing the presumption of ownership.

    אִיתְּמַר: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ, וְאָמַר: שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא – אָמַר רַב: עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדֶה לִי אַבָּא, שֶׁאִם מֵת – עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה.

    § It was stated: There was a case of one of the brothers in a family who was engaging in commerce in the house, managing the family finances after the death of their father, and there were bills of sale [ onot ] and other documents circulating with his name appearing as the owner of the property and as a lender, and that brother said: The money and property are mine, as they fell to me as an inheritance from the house of the father of my mother, who is not the mother of the other brothers, Rav says: It is upon him to bring proof of ownership; otherwise the property is divided equally among the brothers. And Shmuel says: It is upon the brothers to bring proof that the money or property belonged to their common father and consequently now belongs to all of them. Shmuel says: Abba, i.e., Rav, concedes to me that if that brother dies, it is upon the brothers to bring proof in order to collect money from the deceased brother’s heirs.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: כְּלוּם טָעֲנִינַן לְהוּ לְיַתְמֵי, מִידֵּי דְּלָא טְעַן לְהוּ אֲבוּהוֹן? וְהָא רָבָא אַפֵּיק זוּגָא דְסַרְבָּלָא וְסִפְרָא דְאַגָּדְתָּא מִיַּתְמֵי, בְּלֹא רְאָיָה, בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִם לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר –

    Rav Pappa objects to Shmuel’s addendum: Do we claim on behalf of orphans anything that their father could not claim for them? But didn’t Rava remove a pair of scissors used for cutting garments and a book of aggada from orphans without requiring the prior owner who had asked the orphans to return these items to bring proof of ownership, and he would rule the same in the case of all items with regard to which it is common for them to be lent, and the one in possession has no presumption of ownership?