Bava Batra 14b

who prophecied in that period In the days of those kings — Uziah, Yotam, Aḥaz, and Yeḥizkiyah, these four prophetic books were written, with the exception of Micah, which was not in the days of Uziah but was just in the days of Yotam, Aḥaz, and Yeḥizkiyah.

Ḥaggai Zekhariah and Malakhi were the end of the prophets for they were in the Second Temple, in the second year of the Darius the Last.

Yeshaya preceded Yirmiyah and Yeḥezkel for look, Yeshaya was in the days of Uziah, and Yirmiyah was in the days of Yoshiya and his sons prophecying in Jerusalem, and Yeḥezkel was in exile in the days of Ẓedekiyah.

Ruth, Psalms, Job etc Ruth was first, in the "days the judges judged" (Ruth 1:1). Psalms David said, and he was before Job according to the one who says it was in the days of the Queen of Sheba, and that was after the three books of Shlomo.

Proverbs, Ecclesiastes the two are wisdom books.

Song of Songs it seems to me that it was said at the time of his old age.

Lamentations Yirmiyah said them, and he was after Shlomo.

Daniel after Yirmiyah, in the days of Nebuchadnezzar in exile.

תרי בתרי היכי יתיב‎—How can two fit into two O VERVIEW The גמרא asked how can a ס"ת whose diameter is two טפחים fit into (the remaining space of) two טפחים (in the ארון). Based on this question תוספות determines the size of the ס"ת. ------------------------- משמע שעם עמודין היה הקיפו ששה‎ – It seems that the six טפחים circumference of the ס"ת included the עמודין‎ – שאם היה הקיפו בלא עמודין אם כן נפיש ליה משני טפחים בהדי עמודים: For if the circumference of the ס"ת was six טפחים without the עמודין, then the diameter will be more than two טפחים together with the עמודים‎. S UMMARY The actual circumference of a ס"ת is slightly less than six טפחים; however together with the עמודים it is exactly six טפחים‎. T HINKING IT OVER תוספות writes that is was six טפחים together with the (two) עמודין (plural). Once the גמרא said the ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל it means that there was only one עמוד, so how can the גמרא ask תרי בתרי היכא יתיב, since it is less than תרי for one עמוד is missing?!

ורבי מאיר עמודין היכא הוו קיימי‎—And according to ר"מ, where were the עמודין placed O VERVIEW The גמרא asked since according to ר"מ the ס"ת was placed in the ארון; where was there place for the עמודים of שלמה‎. Our תוספות explains this question. ------------------------ תוספות anticipates a difficulty: אף על פי שיש ריוח הרבה לרבי מאיר בכל האורך לבד מנגד ספר תורה – Even though there was plenty of space along the length of the ארון, except for the area by the ס"ת, so what is the question? They were placed לאורך הארון‎! תוספות replies: פשוט היו לו שהיו מונחים בצד ראש הארון שספר תורה מונח: It was obvious to t he questioner that the עמודים where placed at the same side of the head of the ארון, as where the ס"ת lay. S UMMARY The עמודים were placed in the area where the ס"ת was. T HINKING IT OVER 1. Were the עמודים lying down or standing up? 2. Why could not the עמודים be placed in the two empty טפחים near the תורה (which were utilized only that שלא תהא ס"ת נכנס ויוצא כשהוא דחוק)? 3. Do we know the size of the עמודים‎?

ולמאן דאמר איוב בימי משה היה‎—And according to the one who maintains איוב was in the time of משה O VERVIEW The גמרא cites a ברייתא where the ספר איוב is presented after רות and תהילים‎. The גמרא asked that according to the מ"ד that איוב lived in the times of משה, why does not his ספר precede רות and תהילים who lived after איוב‎. The implication of the question is that it is not on the ברייתא directly but only according to the מ"ד that איוב בימי משה הוה‎. Our תוספות challenges this implication. --------------------- תוספות asks: ואם תאמר מאי קאמר ולמאן דאמר והאי תנא גופיה סבר דבימי משה היה‎ – And if you will say; why does the גמרא say, ולמ"ד, indicating that we are not certain what this ברייתא maintains regarding איוב, but this תנא of this very same ברייתא maintains that איוב lived in the time of משה‎ – דקתני סיפא משה כתב ספר איוב‎ – As it states in the end of this ברייתא, משה wrote up the book of איוב‎! תוספות answers: ויש לומר דאכתי לא ידע סיפא דברייתא: And one can say; that the questioner did not as of yet know the סיפא of the ברייתא, therefore he asked ולמ"ד איוב וכו'. S UMMARY The תנא of this ברייתא maintains איוב בימי משה היה; however the questioner of ולמ"ד was not aware of this part of the ברייתא‎. T HINKING IT OVER The text of the גמרא reads ולמ"ד איוב וכו'. Perhaps the ר"ת of ולמ"ד stands for ולמאי דאמר (referring to the סיפא of the ברייתא) and not ולמאן דאמר‎?!

בפורענותא לא מתחילינן‎—We do not begin with punishment O VERVIEW The גמרא asked if we maintain that איוב lived in the time of משה, why is it that in the order of כתובים we find איוב listed after רות and תהלים, since איוב preceded them. The גמרא answered בפורענותא לא מתחילינן‎. Our תוספות explains how this answers the question and generally the order of the כתובים relating to איוב‎. -------------------- תוספות asks: ואם תאמר ונכתביה מיד אחר רות‎ – And if you will say; so let us place איוב immediately after רות and before תהלים, for איוב was before דוד, and we will not begin with פורענותא, since רות is first – תוספות answers: ואומר רבינו יצחק משום שאחרית של רות היה אחרית שיצא ממנה דוד‎ – And the ר"י answered, because the conclusion of רות was a good conclusion, from which דוד descended from רות (as is mentioned in the very end of רות) – שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות‎ – Who (דוד) satiated הקב"ה with songs and praises – לכך כתב אחר כך מיד אותן שירות והוא אחרית שלה – Therefore immediately after רות he entered those songs from דוד (the ספר תהלים), for this is the culmination of רות‎. After he concluded with רות (and תהלים) he inserts איוב‎. תוספות asks: ואם תאמר ולמאן דאמר מעולי גולה היה לכתביה לאיוב לבסוף – And if you will say; and according to the one who maintains that איוב was from the עולי הגולה, they should place איוב at the end – תוספות answers: ואומר רבינו יצחק דמשום הכי כתבו בהדי תהלים ומשלי‎ – And the ר"י explained; it was on account of this that they placed איוב in between תהלים and משלי‎ – לפי שהוא מענין אחד כתובין מעין שירה ומקראות קצרים וניגון אחד – Because they are all of one style, they are written similar to a song, have short verses and the same tune – דבימיהם היה ניגון כדאמרינן (מגילה דף ג, א) ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל – For already in their days there was a ניגון (for reading כתבי קודש) as the גמרא states regarding the פסוק of ויקראו בספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא; the גמרא asks – מאי ושום שכל פסוקי טעמי – What is ושום שכל; these are the separation of the verses based on the notes – תוספות responds to an anticipated difficulty: והא דלא כתבו אחר משלי משום שלא להפסיק בדברי שלמה‎ – And the reason he did not place it after משלי, is because he did not want to interrupt the works of שלמה (which are משלי, קהלת and שה"ש). תוספות offers an alternate explanation why איוב was placed (right) after תהלים: ורבינו תם מפרש דלכן כתבו בהדי תהלים משום דאמר לקמן – And the ר"ת explains that the cause they placed איוב together with תהלים (before משלי), because the גמרא states later – דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים‎ – דוד wrote his book through ten elders – ואיוב נמי נכתב על ידי ד' זקנים צופר ובלדד ואליפז ואליהוא‎ – And איוב was also written through four elders, צופר and בלדד and אליפז and אליהו‎ – והשתא אתי שפיר שלא כתבו אחר משלי: And now it is properly understood why איוב was not placed after משלי‎. S UMMARY למ"ד איוב בימי משה היה he was placed after תהלים since תהלים is the conclusion of רות‎. למ"ד איוב מעולי הגולה היה he was placed by תהלים since תהלים, איוב and משלי are of a similar syntax (and we did not want to interrupt the works of שלמה). Alternately איוב and תהלים had many contributors. T HINKING IT OVER תוספות asks that according to the מ"ד that איוב מעולי הגולה היה, why is he not placed at the end. Seemingly the תנא of our ברייתא (who places איוב after תהלים) maintains that איוב בימי משה היה, so what is תוספות question?!

פורענות דאית ביה אחרית‎—A punishment for which there is an end O VERVIEW The גמרא explains that the פורענות of רות differs from the פורענות of איוב in that the פורענות of רות has an אחרית‎. Our תוספות explains why פורענות דאיוב has no אחרית‎. ----------------------- תוספות asks ואם תאמר איוב נמי אית ביה אחרית – And if you will say; but the פורענות of איוב also has an אחרית‎?! Why can we begin with רות but not with איוב‎? תוספות answers: ויש לומר דהאי אחרית דרות אחרית דכל ישראל – And one can say; that this אחרית of רות is the אחרית of כלל ישראל; however the good אחרית of איוב was only his personal אחרית‎. תוספות offers another distinction between רות and איוב: ועוד דאיכא למאן דאמר דלא כפל הקדוש ברוך הוא שכרו אלא לטורדו מן העולם: And furthermore there is the one who maintains that הקב"ה doubled the reward for איוב on this world solely to rid him from the world to come; this is not considered a good אחרית at all. S UMMARY The אחרית of רות was for כל ישראל while the אחרית of איוב was only personal. Alternately the intent of the שכר was to relieve him of his עוה"ב. Therefore it is not a good אחרית‎. T HINKING IT OVER According to the first answer of תוספות, granted that the אחרית of איוב is not אחרית דכל ישראל, but nevertheless it is a good אחרית, why is that so different than רות that it is considered פורענותא‎?

הא דאקשינן נפיש ליה משני טפחים דאיכא רווחא דביני ביני בתרי פושכי היכי הוה יתיב. איכא למידק, דילמא על צדו היה מונח, שאין ברחבו אלא טפח, דהא לאמצעיתו הוא נגלל. וניחא לי, על צדו אינו דרך הנחה ודרך בזיון הוא, ואי נמי אי על צדו היה בינו ובין הלוחות עוד ריוח טפח, וכשהיו נושאים את הארון עם הנדנוד שמא היה מהתפך. ועם תירוץ זה עלה לי תירוץ גם לאחריתי, דקשיא לי דילמא זקוף היה עומד ופני שני הגלילים כנגד הלוחות ובטפח ריוח היה עומד, אלא בהא נמי מתרצא לי, דעם נדנודו כל שיש ריוח טפח בינו ובין הלוחות שמא היה מטה. ואני נמי יש לי לומר בזו שאין מניחין ספר תורה זקוף אלא שחוח, אלא שאני רואה שכן נהגו בכל המקומות להניחו זקוף בארונו, ומכל מקום על צדו אינו דרך כבודו, וכל מי שעושה כן ממחין בידו. כנ"ל. עוד קשיא לי, אדמהדר לאקשויי ליה מיתורא דביני ביני, ליקשי לכולי עלמא, דהא נפיש טובא מחמת שני העמודים שבו, דודאי עמודים היו בו, כיון דנגלל לאמצעיתו למאי דסבירא ליה השתא, ועוד שבו היו קורין בצבור פעמים, כמו שכתב רש"י ז"ל שבו היו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכפורים. על כן נראה לי, דכשאמרו ארכו כהיקפו, עם עובי העמודים קאמר. ואם תאמר אם כן מאי רבותיה דרב אחא בר יעקב דאיתרמי ליה, ורב הונא נמי דכתב שבעין ולא איתרמי ליה אלא חד, יעשה עמודים וימצע בהם את השיעור בעמודים גסים או דקים כפי הצורך; לא היא, דכל הדברים בבינונית, דאי לא תימא הכי, כששאלו את רבי ספר תורה בגויל בכמה ובקלפים בכמה, ואמר להו בגויל בששה, עדיין יש לנו לשאול באיזה כתיבה דקה או גסה, ריוח בין שטה לשטה כמה, אורך השיטה ורוחב שבין דף לדף בכמה, שאף על פי שנתנו חכמים שיעור לגליונות יש מי שמוסיף ויש שכותב דקה ויש כותב גסה, אלא כל ששערו חכמים בבינונית, וכן אתה אומר בעמודים. כנ"ל. וכן הרציתי דברים לפני מורי הרב ז"ל.

סדרן של נביאים יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה תרי עשר ואע"פ שישעיה קדם לירמיה והושע קדם אף לישעיה הושע מתוך קטנו הוצרך לערבו עם הנבואות הקטנות שעיקרן חגי זכריה ומלאכי שהם אחרונים וישעיה אע"פ שהוא קודם לירמיה מתוך שסוף מלכים חורבן סמכו לו ירמיה שכלו חורבן וסמכו לו יחזקאל שראשו חרבן ומאחר שסוף יחזקאל נחמה סמכו לו ישעיה שכלו נחמה סדרן של כתובים רות תהלים איוב משלי קהלת שיר השירים קינות דניאל מגלת אסתר עזרא דברי הימים:

שם בתרי פושכי היכי יתיב כו' וקים להו דס"ת של משה היה בשל גויל ולא בקלף ועוד דשל משה מסברא היה במצוה מן המובחר דהיינו בגויל כמ"ש הר"ן פרק המוציא יין ע"ש:

תוס' בד"ה בפורענותא כו' וא"ת ולמ"ד מעולי גולה היה לכתביה כו' עכ"ל אע"ג דהאי תנא סבר דבימי משה היה משמע להו דליכא מ"ד דפליג אסדרן של כ"ד ספרים כדקתני הכא וק"ל:

גמרא מלמד שהלוחות עי' עירובין דף סג ע"ב תוס' ד"ה כל זמן:

יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ נראה לי בס"ד אם לא שברת לא היה שכחה והיה להם כח הזכרון בתורה כאלו למדו ממני ואז היו דומים לך בהשגת התורה כמו שאתה אין לך שכחה מפני שלמדת ממני כן הם אין להם שכחה כאלו למדו ממני אך עתה ששברת לוחות ראשונות שזה גרם שכחה בעולם כמו שאמרו רבותינו ז"ל נמצא יישר כוחך עליהם שאתה אין לך שכחה והמה יש להם.

סִדְרָן שֶׁל נְבִיאִים; יְהוֹשֻׁעַ, שׁוֹפְטִים וכו' נראה לי סופי תיבות של נביאים הוא מַעֲלֶה לָהֶם [יְהוֹשֻׁ עַ שׁוֹפְטִי ם שְׁמוּאֵ ל מְלָכִי ם יִרְמְיָ ה, יְחֶזְקֵא ל יְשַׁעְיָ ה ] וכפי הסדר הזה דנקיט הברייתא יהיה הסופי תיבות עָמָל מָה לָהּ כלומר עמל הרבה היה לה לנבואה עם ישראל להחזירן למוטב כמו שאמרו בגמרא דמגילה (מגילה יד.) ארבעים ושמונה נביאים ושבעה נביאות עמדו לישראל וכולן לא החזירום למוטב והסרת הטבעת החזירן למוטב, ותיבת מָה הוא לשון רבוי. ומה שאמר יִרְמְיָה כּוּלֵיהּ חֻרְבָּנָא, וִישַׁעְיָה כּוּלֵיהּ נֶחָמָתָא היינו רצונו לומר רובא דידיה ורמז לדבר יִרְמְיָה יש בקרבו אותיות 'ימר' וִישַׁעְיָה 'ישע'. ואומרו סַמְכִינָן חוּרְבָּנָא לְחוּרְבָּנָא, וְנֶחָמָתָא לְנֶחָמָתָא רמז לדבר חטאו בכפלים דכתיב חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַ‍ִם (איכה א, ח) ומתנחמים בכפלים נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וכל זה יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם (ישעיה מ, א) בסמיכות הנביאים.

פּוּרְעָנוּתָא דְּאִית לֵיהּ אַחֲרִית הקשו התוספות איוב נמי אית ביה אחרית עיין שם. ונראה לי בס"ד רות שאני דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מא, ד) על פסוק מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי (תהלים פט, כא) היכן מצאתיו? בסדום! נמצא לא אפשר שיצא דוד אלא מן רות שהיא ממואב ואם לא היה הרעב והליכת אבימלך ובניו ומותם איך היתה רות באה בחיק בועז ויצא ממנה דוד המלך ע"ה? נמצא הפרענות שהוא הרעב ומיתת מחלון וכליון היא עצמה סיבת אחרית הטוב! מה שאין כן פורענות דאיוב לא היתה סיבה לאחרית טוב כי אם היה נשאר בעושרו הקדום והצלחתו לא היה נחשב הכפל שהוכפל עושר ליתרון ועוד עיקר פרענות שלו שהיא הצרעת מה היה סיבה ממנה לטובה? ובזה נראה לי בס"ד לתרץ קושית הרב חיד"א ז"ל דהקשה למה הוצרך להביא דברי רבי יוחנן שאמר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָה 'רוּת' שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד? ובזה ניחא דלא תימא אין אחרית הטוב תלוי בקודם דהיה אפשר יצא דוד המלך ע"ה וזרעו מאשה אחרת בת ישראל לזה הביא האי דרשה דרבי יוחנן שתלה דוד המלך ע"ה ברות שנקראת כן בעבור שיצא ממנה דוד המלך ע"ה דנמצא לא הוה אפשר שיצא דוד המלך ע"ה אלא רק ממנה ואז ממילא תבין כי הפרענות דרות היא היתה סיבה לאחרית הטוב. ועוד נראה לי בס"ד הפרענות דספר איוב ואחרית הטוב שניהם היו באדם אחד הוא איוב ולכן אין זו האחרית חשיבה כל כך לטובה מאחר דקדמה לה הפרענות והוי כמו אליה וקוץ בה אבל הפרענות דספר רות היתה באלימלך ובניו ואחרית הטוב הוא בבועז ורות וזרעם ואם כן לגבי בועז ורות הוא אחרית טוב גמור ושלם.