Commentary page
Bava Batra 104b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerBava Batra 104b
Bava Batra 104b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 153 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashba
הא ד בעי רב אשי שדה ונעשה גנה או גנה ונעשה שדה מהו. כלומר, בין מכירה למדידה, לענין מה ששנינו שיד המוכר על העליונה ליטול קרקע או מעות, כל שאין בו שיעור הראוי קאמר, ולומר שאם היה שדה ולא הגיעו כל הרובעין עם המותר לתשעת קבין, כופין את הלוקח ליקח, אם קודם מדידה נבעו בו מים ונעשה גנה, בתר מעיקרא אזלינן, וכופין את הלוקח ליקח אף על פי שעכשיו ראוי הוא למוכר, או דלמא בתר השתא אזלינן, דעד כאן לא אמרו שכופין את הלוקח ליקח אלא מפני שלא היה ראוי למוכר, ועכשיו ראוי. וסלקא בתיקו, ואין כופין. אבל היכא דמכר לו שדה ולא הותיר אלא שבעת קבין ומחצה לכור, משעת מכירה הויא מחילה, ואף על פי שלבסוף קודם מדידה נעשה גנה אין חוזרין, דכבר נמחלו, וכן בגנה ונעשה שדה. וכן פרשו ר"ש ז"ל וכן כתב ר' יהוסף הלוי בן מיגש. ונראה לי דדבר הלמד מעניינו הוא וממקומו הוא מוכרע, שאם לא היה כן היה לנו להביא בעיא דרב אשי בפיסקא דלא את הרובעין בלבד הוא מחזיר ולא בפסקא הראשונה. והיינו נמי דהביא בגמרא אחר בעיא זו תנא אם היה סמוך לשדהו אפילו כל שהוא מחזיר לו קרקע. והיינו נמי דבעי רב אשי בעיא אחריתי בתרא בור מהו שתפסיק אמת המים מהו שתפסיק, דמשמע דבעיא ראשונה דרב אשי בדינא דמחזיר לו קרקע או מעות היא.
Rashba on Bava Batra 104b · Sefaria
Meiri
זה שביארנו במכר לו שדה שכל שהגיע המותר ליתר מרובע לסאה ולא הגיע לתשעת קבין שמחזיר לו מעות הואיל ואינו מקום חשוב אם נעשית גנה ביד הלוקח קודם שהעמידו בדין על המותר הדבר ספק אם יכול לומר לו הרי גינה היא ומקום חשוב הוא אצל גנה או שמא אחר שעת המקח אנו הולכין לענין זה ומעתה דנין בו קולא לנתבע ויש מפרשים אותה שקודם שמדד נעשית גנה:
זה שביארנו שאם לא הגיע המותר למקום חשוב כופין את הלוקח ליתן לו מעות עליו אם היה סמוך לשדהו של מוכר אין כופין אותו ליקח אלא אפילו היה שם כל שהו יתר על המחילות מחזיר לו את הכל בקרקע אצל שדהו היה מפסיק ביניהם בור או אמת המים או רשות הרבים או רצועות אילנות הרי זה ספק אם הוא נקרא סמוך לשדהו אם לאו ודנין בו קולא לנתבע:
יש בסוגיות אלו דרכים אחרים להרבה גאונים ולא חששתי לכתבם מפני שזו שכתבנו היא הישרה שבכלם וכן הסכימו חכמי הדורות:
המשנה השלישית והכונה בה להשלים עניני ביאור החלק השני ואמר על זה מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר בטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל בטל מדה בחבל את הן חסר ואת הן יתר דברי בן ננס בסמניו ובמצרניו פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה אמר הר"ם ינכה יפחות מן הדמים שיעור מה שחסר מן המדה ואין הלכה כבן ננס אבל יקח הלוקח בכגון זה הדבר כלו הפחות שבשיעורין וזהו שאמר הלך אחר הפחות שבלשונות וכבר ידעת כי המצרים הם הגבולים וכשאמר לו בית כור אני מוכר לך והגבילו והוא מה שאמר במצרניו כלומר שיגביל אותו מכל צדדיו יראו המקום ההוא המוגבל אם כן הוא בית כור או פחות שתות או יתר שתות ודין שתות כדין פחות משתות:
אמר המאירי מדה בחבל הן חסר הן יתר ביטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל ביטל מדה בחבל הן חסר הן יתר כדברי בן ננס שהוא סובר שתוכף שני לשונות זה לזה שהאחרון כנגד הראשון ביטל שני את הראשון ואין הלכה כן אלא אחר פחות שבלשונות לתובע שהוא מוציא מחברו מפני שהוא ספק והמוציא מחברו עליו הראיה בסמניו ובמצרניו וכו' וכבר ביארנוה במשנה השניה זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
Meiri on Bava Batra 104b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרשב"ם בד"ה ה"ג וכדברי כו' ואפ"ה לא אמרי' נותן חצי רובע לכל חצי סאה כו' חצי רובע הוה מחילה לחצי סאה כי כו' עכ"ל דלא ניחא ליה לפרש הקושיא בפשיטות דלא אמרינן הרובע הוה מחילה לסאה כיון דהוי שיעור גינה והיינו כרב הונא משום דאיכא למימר טעמא דרב נחמן לעיל משום דהרביעית מכל כור וכור דהיינו ז' קבין ומחצה לכל כור וכור לא הוה שיעור שדה והוי בתורת מחילה ולא אמרינן לצרפינהו שיהיו שיעור שדה עד שיהיה משהו יותר על הרבעיים דנפקי מתורת מחילה ואז נצרף אותן לשיעור שדה משא"כ הכא דהאי רובע גופיה הוא שיעור גינה דאיכא למימר מודה רב נחמן דאינו בתורת מחילה ולהכי קאמר דה"נ אימא דנותן חצי רובע לכל חצי סאה דהשתא הוי כל חד וחד בתורת מחילה ולא נצרף אותן שיהיו שיעור גינה עד דליהוי משהו יותר על הרבעיים לרב נחמן ודו"ק:
בד"ה ואית דמפרשי דהאי כל שהו אפי' כו' דא"כ מאי אהני ליה הן חסר כו' עכ"ל מיהו מצינן לפרושי דקאי ארישא אמדה בחבל דאם הותיר כלשהו דיחזיר כפי מה שירצה מוכר מעות או קרקע כפרשב"ם במתני' ואהא קתני הכא אם היה סמוך כו' אלא דא"כ דקאי ארישא לא ה"ל למיתני הך ברייתא בתר פסקא שאם שייר בשדה כו' וק"ל:
Chidushei Halachot on Bava Batra 104b · Sefaria
Maharam
גמ' ואי איכא מלתא יתירא לט' קבין הדר כן היא הגירסא לפירוש רשב"ם וכצ"ל ברשב"ם:
ועוד ברשב"ם בסה"ד כיון דמפיק להו מתורת מחילה ליכא למימר בהו יפוי כה דלוקח. צ"ל יפוי כח דמוכר:
Maharam on Bava Batra 104b · Sefaria
Shita Mekubetzet
בעי רב אשי שדה ונעשית גנה גנה ונעשית שדה מהו פירוש כגון שמונה קבין לכור ונתחייב להחזיר לו דמים כיון דאיכא חצי קב מותר על שבעה קבין ומחצה לכור ונעשה גנה כגון שנבע שם נהר וראוי לגנה ולא אמרינן כיון דבשעת מדידה הויא לה ארעא חשיבתא באנפי נפשה מחזיר לו הקרקע או דלמא כבר נתחייב לוקח משעת המקח בחזרת דמים. גנה ונעשה שדה מאי מי אזלינן בתר מעיקרא או דילמא כיון דבשעת מדידה יבש הנהר ואין הקרקע ראוי לחזרה מחזיר לו הדמים ומה שחייבו את הלוקח להחזיר דמים בשאין הקרקע ראוי בפני עצמו מתקנת חכמים הוא להכי מספקא ליה אי אזלינן בהך תקנתא בתר שעת מכירה או בתר בסוף או דילמא כל זמן שאין הקרקע ראוי בין מעיקרא בין בסוף בשעת מדידה מתחייב להחזיר לו דמים. ולפי מה שפירש הרא"ם ז"ל דלא אמרינן שמחזיר לו כל הרובעים אלא היכא דאיכא חזרת קרקע. הכי פירושו שדה ונעשה גנה והותיר שמונה קבין לכור ונתחייב מתחלה בתורת דמי חצי קב דהוא מותר על שבעה קבין ומחצה מי אמרינן דהשתא דנעשית גנה והוה ליה האי חצי קב ראוי מחזיר לו ראוי בפני עצמו כיון דבשעת מכירה הויא לה מחילה ודאי בשהשביחו הרובעים ללוקח השביחו. גנה ונעשה שדה מאי הא נמי כיון שהותיר שמונה קבין לכור ומתחלה היה דינו להחזיר קרקע והשתא דנעשית שדה אין הקרקע ראוי בפני עצמו בפחות מתשעה קבין ומיבעיא לן מי מחייב ליה בחזרת דמים. מיהו ודאי אפילו הרובעים הוא מחזיר או בדמים או בקרקע כיון דבשעת המקח לא קנה לוקח אלא בית כור בלבד שהרי היה שם יתירא על שבעה קבין ומחצה כשיעור הראוי בפני עצמו דגינה הוה וזה הענין דחוק כמעט על כן נראים דברי רבינו האי גאון ז"ל שכתבתי במשנתינו ומיפרשא האי בעיא דרב הונא בדרך מרווח בלשון הראשון שכתבתי. הר"י בעליות. וזה לשון הראב"ד ז"ל: בעי רב אשי שדה ונעשית גנה. פירוש קודם שנמדד עשאו גנה ואתר כך נמדר ונמצא המותר בתר מעיקרא אזלינן ושדה זבין ליה או בתר השתא אזלינן דהא חשיב ומהדר ליה ארעא. עד כאן לשונו.
הא דבעי רב אשי שדה ונעשה גנה או גנה ונעשה שדה מהו כלומר בין מכירה למדידה לענין מה ששנינו שיד מוכר על העליונה ליטול קרקע או מעות כל שאין בו שיעור הראוי קאמר ולומר שאם היה שדה ולא הגיעו כל הרובעים עם המותר לתשעה קבין כופין את הלוקח ליקח אם קודם מדידה נבעו בו מים ונעשה גנה בתר מעיקרא אזלינן וכופין את הלוקח ליקח אף על פי שעכשיו ראוי הוא למוכר או דלמא בתר השתא אזלינן דעד כאן לא אמרו שכופין את הלוקח ליקח אלא מפני שלא היה ראוי למוכר ועכשיו ראוי וסלקא בתיקו ואין כופין. אבל היכא דמכר לו שדה ולא הותיר אלא שבעה קבין ומחצה לכור משעת מכירה הויא מחילה ואף על פי שלבסוף קודם מדידה נעשה גנה אינן חוזרין דכבר נמחלה וכן בגנה ונעשה שדה. וכן פירש ר"ש ז"ל והרא"ם ז"ל. ונראה לי דדבר הלמד מעניינו הוא וממקומו הוא מוכרע שאם לא כן היה לנו להביא בעיא דרב אשי בפיסקא דלא את הרובעים בלבד הוא מחזיר ולא בפיסקא הראשונה והיינו נמי דהביאו בגמרא אחר בעיא זו תנא אם היה סמוך לשדהו אפילו כל שהוא מחזיר לו קרקע והיינו נמי דבעי רב אשי בעיא אחריתי בתרא בור מהו שתפסיק אמת המים מהו שתפסיק דמשמע דבעיא ראשונה דרב אשי בדינא דמחזיר לו קרקע או מעות הוא.
Shita Mekubetzet on Bava Batra 104b · Sefaria
Rashi
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
Tosafot
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Bava Batra, daf 104, Amud Bet, about 153 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 19 words
Opens “וְאִי אִיכָּא מִילְּתָא יַתִּירָא, דְּהָוֵי לְתִשְׁעַת קַבִּין…”
- Segment 219 words
Opens “אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״שֶׁאִם שִׁיֵּיר בַּשָּׂדֶה…”
- Segment 313 words
Opens “״וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב״ – לָאו דְּזַבֵּין…”
- Segment 416 words
Opens “״וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, בֵּית רוֹבַע״ – מַאי,…”
- Segment 513 words
Opens “בָּעֵי רַב אָשֵׁי: שָׂדֶה – וְנַעֲשֵׂית גִּנָּה;…”
- Segment 612 words
Opens “תָּנָא: אִם הָיָה סָמוּךְ לְשָׂדֵהוּ – אֲפִילּוּ…”
- Segment 719 words
Opens “בָּעֵי רַב אָשֵׁי: בּוֹר, מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק? אַמַּת…”
- Segment 827 words
Opens “וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ, אֶלָּא…”
- Segment 925 words
Opens “מַתְנִי׳ ״מִדָּה בְּחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, הֵן…”
Sages named on this page
- Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs
Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…
Source: Bava Batra 104b · Segment 4 — “״וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, בֵּית רוֹבַע״ – מַאי, לָאו דְּזַבֵּין…”
Original text
וְאִי אִיכָּא מִילְּתָא יַתִּירָא, דְּהָוֵי לְתִשְׁעַת קַבִּין – הָדְרִי.
And if after this calculation there is still a surplus in excess of a quarter- kav per se’a , equal in size to an area required for the sowing of nine kav of seed, the entire surplus must be returned.
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״שֶׁאִם שִׁיֵּיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעַת קַבִּין״ – לָאו דְּזַבֵּין לֵיהּ כּוֹרַיִים? לָא, דְּזַבֵּין לֵיהּ כּוֹר.
Rava raised an objection to Rav Naḥman: The mishna teaches that if the surplus in the field was an area required for the sowing of nine kav of seed, the buyer returns the land to the seller. Isn’t this the halakha even in a case where he sold him a field measuring two kor ? This would seem to indicate that even if the surplus does not exceed a quarter- kav per se’a , as a quarter- kav per se’a in a field of two kor is fifteen kav , the sole determining factor is whether or not the surplus is equal in size to an area required for the sowing of nine kav . Rav Naḥman rejects this argument: No, the case in the mishna is specifically where he sold him a field measuring one kor .
״וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב״ – לָאו דְּזַבֵּין לֵיהּ סָאתַיִם? לָא, דְּזַבֵּין לֵיהּ סְאָה.
Rava raised a further objection to Rav Naḥman: We learned in the continuation of the mishna that if the surplus in a garden was an area required for the sowing of a half- kav of seed, the buyer returns the land to the seller. Isn’t this the halakha even in a case where he sold him a garden measuring two se’a ? Once again, this would seem to indicate that the surplus is returned to the seller, provided that it is equal in size to the minimum measure of a garden, even if the surplus does not exceed one-half of a kav per two se’a , which is equivalent to one-quarter of a kav per se’a . Rav Naḥman rejects this argument as well: No, the case in the mishna is where he sold him a garden measuring a se’a , so that the surplus is proportionately twice as large.
״וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, בֵּית רוֹבַע״ – מַאי, לָאו דְּזַבֵּין לֵיהּ סְאָה? לָא, דְּזַבֵּין לֵיהּ חֲצִי סְאָה.
Rava raised yet another objection to Rav Naḥman from the next clause in the mishna, which states: Or, according to the statement of Rabbi Akiva, if the surplus in the garden was an area required for sowing a quarter- kav of seed, the buyer returns the land to the seller. What, isn’t this the halakha even in a case where he sold him a garden measuring a se’a ? In that case, the surplus does not exceed one-quarter of a kav per se’a , and nevertheless the surplus is returned to the seller, provided that it is equal in size to the minimum measure of a garden. Rav Naḥman also rejects this argument: No, the case in the mishna is where he sold him a garden measuring a half- se’a , so that the surplus is proportionately twice as large.
בָּעֵי רַב אָשֵׁי: שָׂדֶה – וְנַעֲשֵׂית גִּנָּה; גִּנָּה – וְנַעֲשֵׂיתָ שָׂדֶה, מַאי? תֵּיקוּ.
The mishna teaches that in the case of a field, the buyer can return the land itself if the surplus was an area required for the sowing of nine kav of seed, and in the case of a garden, if the surplus was an area required for the sowing of a half- kav of seed. Rav Ashi raises a dilemma: If one sold a field and it turned out that the plot was larger than had been stipulated, but before the buyer returned the surplus, the plot was turned into a garden, or if it was initially a garden and it was turned into a field (see 11a), what is the halakha ? Is the surplus governed by the halakhot applying to a field or by those applying to a garden? The Gemara answers: The dilemma shall stand unresolved, as no answer has been found.
תָּנָא: אִם הָיָה סָמוּךְ לְשָׂדֵהוּ – אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע.
A Sage taught in a baraita : If the field being sold was adjacent to another field belonging to the seller, then even if the surplus was of a minimal amount, the buyer can return the land itself to the seller, and the seller cannot demand payment in money. This is because the seller loses nothing when he receives a small tract of land, as he can cultivate it along with his adjoining field.
בָּעֵי רַב אָשֵׁי: בּוֹר, מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק? אַמַּת הַמַּיִם, מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק? דֶּרֶךְ הָרַבִּים, מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק? רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק? תֵּיקוּ.
Rav Ashi raises a set of dilemmas: With regard to a pit between the surplus in the sold field and the adjoining field belonging to the seller, what is the halakha : Should the pit be considered an interposition between the two fields? With regard to a water channel between the two fields, what is the halakha : Should the water channel be considered an interposition? With regard to the public thoroughfare, what is the halakha : Should the public thoroughfare be considered an interposition? With regard to a row of palm trees, what is the halakha : Should a row of palm trees be considered an interposition? The Gemara states: All these dilemmas shall stand unresolved.
וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ, אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר. כְּלַפֵּי לְיָיא? תָּאנֵי רָבִין בַּר רַב נַחְמָן: לֹא אֶת הַמּוֹתָר בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ, אֶלָּא אֶת כָּל הָרְבָעִין כּוּלָּן.
§ The mishna teaches that if the surplus is greater than a quarter- kav per se’a , it is not only the quarter- kav that the buyer returns; rather, he returns all of the surplus. Since he is already required to make a refund, the refund must be made in the precise amount. The Gemara raises a question: Isn’t it the opposite [ kelappei layya ]? The buyer is required to return the surplus even when the quarters of a kav remain in his possession. Ravin bar Rav Naḥman taught the mishna as follows: Not only must the buyer return the extra land that is beyond the limit of a quarter -kav area per beit se’a , but he must also return to him every one of the extra quarter- kav areas of land that he received beyond the stated area of a beit kor . When he is required to return the surplus, he returns not only the surplus, but also all the quarter- kav areas over and above what had originally been stipulated to be included in the sale.
מַתְנִי׳ ״מִדָּה בְּחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״ – בִּטֵּל ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״ ״מִדָּה בְּחֶבֶל״. ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, מִדָּה בְּחֶבֶל״ –
MISHNA: If the seller says to the buyer: I am selling you a plot of land of a certain size measured precisely with a rope more or less, thereby attaching to the sale two contradictory stipulations; in this case, the words: More or less, nullify the words: Measured precisely with a rope. Accordingly, if the surplus did not exceed a quarter- kav per se’a , the sale is valid as is. Similarly, if the seller says to the buyer: I am selling you a plot of land of a certain size more or less measured precisely with a rope,