Talmud Builders

    Commentary page

    Avodah Zarah 16b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 16b

    Avodah Zarah 16b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 468 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ואליבא דר' יהודה דשרי דכוותיה בבהמה גסה אבל לרבנן אסור ולרבי יהודה נמי ארי שלם אסור וחיה גסה כבהמה גסה כרב:

    רב אשי אמר אפילו תימא בארי שלם ומתני' ר' יהודה היא דשרי בשבורה וכל אריות שבורין הן אצל מלאכה דארי לאו בר מלאכה הוא אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור' יהודה נמי בשאר חיה גסה כגון ערוד דטחני בהו ריחיא כדלקמן מודה דאין מוכרין:

    ה"ג ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין וש"מ חיה גסה אינה כבהמה דקה למכירה:

    תיובתא דרב חנן בר רבא דאמר ואני אומר אף למכירה:

    רבינא רמי מתני' אברייתא כו' חיה גסה אין מוכרין וארי תרבות קתני מתניתין דמוכרין ואע"ג דחיה גסה הוא:

    ה"ג מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן דהאי ארי חיה גסה הוא דלמא חיה דקה הוא:

    ורב אשי דייק ממתני' כו' ומותיב תיובתא ולא גרסינן ומותיב מברייתא והכי פירושו אנן אותבינן לעיל לרב מדוקיא דמתניתין דנקט דבר שיש בו נזק הא ארי תרבות שרי וקס"ד דהוא הדין לשאר חיה גסה ורב אשי שנייה אליבא דרב ארי שאני דשבור הוא אצל מלאכה ומהך דוקיא דנקט במתני' ארי הא שאר חיה דבת מלאכה היא כדלקמן אע"ג דליכא ניזקא אסור דייק רב אשי ומותיב בתיובתא לרב חנן בר רבא דפליג עליה דרב. וגרסינן במסקנא תיובתא דרב חנן בר רבא:

    דבי מר יוחני טחני ריחיא בערודי חמור הבר:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ארי שבור הוא אצל מלאכה פ"ה דאתיא כר' יהודה דשרי בשבורה אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור"י אומר דאפילו כרבנן נמי אתיא דעד כאן לא אסרי רבנן אלא משום דאתי למימר שלימה מכרה לו אבל בארי לא שייך האי טעמא דלעולם שבור הוא אצל מלאכה:

    מתקיף לה רב נחמן כו' פר"י דאשנויא דלעיל נמי קאי ויש ספרים שהוא כתוב נמי לעיל ובחנם נמחק:

    רב אשי דייק ממתניתין אומר ר"י דדייק נמי מן המשנה דארי חיה גסה הוא דדוקא ארי שהוא שבור אצל מלאכה דאי ס"ד דחיה דקה הוא וחיה דקה נמי אסורה א"כ ה"ל למימר סתם כל חיה שיש בה נזק לרבים אין מוכרין:

    דימוס פטור אתה פי' ברחמי עבודת כוכבים שלו נשבע כי דימוס לשון רחמים הוא כדאמרי' בירושלמי דשביעית (פ"ט) במעשה דר"ש בן יוחי אחר דנפק מן מערתא חמא חד צד עופות שמע בת קלא כד הוה אמרה דימוס הוה פסגה פי' היה העוף נמלט מן הפח וכד הוה אמרה ספיקולא הוה מתצדא פי' הוה מתלכדא בפח קולא הוא תרגום של פח אלמא משמע דדימוס הוא לשון רחמים ושמעת מן הדא אפי' ציפורא קלילא מבלעדי שמיא לא מתצדא כל שכן בר איניש:

    Tosafot on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    מר בר רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה כלומר מאי טעמא פרקת שבור דלאו בר מיעבד מלאכה הוא אפי' שלם הרי אינו עשוי למלאכה לא לחרוש ולא לטחון ודחינן תוב ומאן לימא דארי חיה גסה הוא דלמא חיה דקה הוא ומשום דאית ביה ניזקא אסיר הא לית ביה ניזקא שרי איני והתניא כשם שאין מוכרין להם בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה.

    ואפי' במקום שמוכרין להן בהמה דקה חיה דקה אין מוכרין להן ועלתה בתיובתא.

    רבינא רמי מתני' אברייתא ומשני בארי שבור ואליבא דר' יהודה דמתיר בשבורה רב אשי דייק מתני' ומותיב תיובתא ופשוטות הן וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדה ופשטנא דטחני בהו בערודי בבית הריחים:

    פיס' אין בונין עמהם בסילקי וגרדון פי' גרדון בלשון יון בית המשפט אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שלש בסילקאות הן של מרחצאות ושל אוצרות מותר לישראל לבנות בהן של מלכי עובדי כוכבים אסור וסימן לאסור מלכיהם בזיקים כלומר של מלכים אסור רבה אמר הללו כולן מותר ולא תימא במתני' אין בונין עמהן בסילקי וגרדון פי' אמרו עליו שמודה בשתי רשויות ודברים כיוצא בהן:

    אמר לו אותו הגמון זקן שכמותך יתעסק בדברים בטילין הללו אמר לו נאמן [עלי] הדיין כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר כלומר האמינו על עצמו והוא לא נתכוין אלא כנגד אלהינו שבשמים אמר לו הואיל וכך שהאמנתי עליך דימוס פטור אתה פי' בשבועה ואסיק' מפני שאמר לפניו יעקב איש כפר סכניא (נמחקין כמו ד' תיבות) אתנן זונה ומחיר כלב אסורין לקרבן אבל לעשות מהן בית הכסא לכהן גדול שרי.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    ורב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה פירש רש"י ז"ל: ומתניתין רבי יהודה הוא דמתיר בשבורה, וארי כיון דלאו בר מלאכה הוא הרי הוא כשבור ומותר, אבל לרבנן דאסרי בשבורה ארי נמי לדידהו אסור. וקשה לי דהא טעמא דרבנן דפליגי עליה דרבי יהודה בשבורה מפורש הוא בגמרא משום דמרביעין עליה ויולדת ומשהי לה, ומאן דחזי ליה ביד גוי יליף מינה לזבוני שלימא ונפיק מיניה חורבא. אבל בארי דלאו בר מלאכה כלל הוא מאי חורבא נפיק מינה, דהא לא אתי למילף לזבוני בהמה בת מלאכה אטו ארי דלאו בר מלאכה הוא כלל. וראיה לדבר סוס דכיון דלאו בר מלאכה שחייבין עליה חטאת הוא שרינן ליה (יד, ב) ואפילו רבי דאסר (טז, א) הא קא יהיב טעמא משום דאתי לכלל מלאכה, דכשיזקין מטחינו בריחיים, הא לאו הכי שרי, והילכך ארי דלעולם לא אתי לכלל מלאכה אפילו רבנן שרו. והא דנקט רב אשי לישנא דשבור הוא אצל מלאכה, לאו למימרא דלא שרינן ליה אלא אליבא דמאן דשרי בעלמא שבור, אלא כיון דקאמר רבה בר עולא בארי שבור, אמר ליה רב אשי לא צריכינן לאוקומה למתניתין בשבור דוקא ואליבא דרבי יהודה, אלא אפילו בארי שלם ואליבא דרבנן, דכיון דלאו בר מלאכה הוא כלל הרי הוא לכולי עלמא כשבור לרבי יהודה.

    כשם שאין מוכרין להם בהמה גסה, כך אין מוכרין להם חיה גסה, ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה. פירוש: שאין חוששין לרביעה, חיה גסה אין מוכרין להם משום מלאכה, דחיה גסה מלאכה עבדא, כדאמר לקמן דטחני ריחייא בערודי, כך היא גירסת רש"י ז"ל. אבל (הר"י) [הר"ח] והראב"ד ז"ל גרסי, ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה חיה דקה אין מוכרין להם. ותמה על עצמך דעד עכשיו היינו מחזירין לומר דאפילו חיה גסה ליהוי כבהמה דקה למלאכה משום דאין במיני החיות בני מלאכה על הרוב, וכדמתמהינן לקמן וחיה גסה מאי מלאכה עבדא, ויתיב דאיכא ערוד דעבדי ביה מלאכה, ועד עכשיו כולהו בחיה דקה מודו מיהא, וכדאתקיף רב נחמן ומאן לימא לן דארי חיה גסה הוא, והיכי אמרינן השתא דתיהוי כח חיה חמור מכח בהמה, דבהמה דקה ליתא בת מלאכה ושריא, וחיה דקה תיהוי בת מלאכה ותאסר. ועוד דאם כן הוה ליה למימר תיובתא דכולהו תיובתא. ועוד דאם איתא, לקמן כי קא בעי וחיה מאי מלאכה עבדא, אכל חיה קא בעי ומאי קא מהדר ליה מערוד, דערוד חיה גסה הוא ואיפשר דעבדי ביה מלאכה, אבל אחיה דקה מאי קא מהדר דמאי מלאכה עבדי בה. ומשום הכי נראה גרסתו של רש"י ז"ל נכונה ועקר. וכן נראה מתוך דברי הרי"ף ז"ל שכתב בהלכותיו אמר רב חנן בר רבא חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפרכוס אבל לא למכירה, וכן הלכתא, דאלו לגרסתו של ר"ח ז"ל אפילו חיה דקה אסירא. ולענין פסק הלכה נראה [דארי] תרבות ודוב תרבות שאין בהם נזק לרבים מוכרין להם כמו שכתבתי למעלה (ד"ה ורב אשי), אבל לפירוש רש"י ז"ל אין מוכרין להם. וחיה גסה אחרת אין מוכרין להם דעבדי בה מלאכה, כגון ערודי דטחני בהו ריחייא. וחיה דקה מוכרין דלאו בת מלאכה היא, ובמקום שנהגו למכור להם בהמה דקה, אבל במקום שנהגו שלא למכור בהמה דקה חיה דקה נמי אין מוכרין משום חשש רביעא.

    Rashba on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    ה״ג וכן גירסת רש״י ואפי׳ במקום שמוכרין להם בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין אבל לא גרסינן חיה דקה דבהא ליכא למאן דאמר דחמירא טפי מבהמה דקה ותמה על עצמך שהרי אפי׳ בחיה גסה איכא למאן דאמר דלא הויא אלא בבהמה דקה תדע דבסמוך דאקשינן מיהא מתני׳ מתקיף לה רב נחמן בר יצחק מאן לימא לן דארי חיה גסה הוא דילמא חיה דקה הוא דאלמא אי הוי חיה דקה לא תיקשי לן וש״מ דמתניתא לא אסר בחיה דקה כלל והכי פירושה כשם שאין מוכרין להם בהמה גסה כך אין מוכרין להם חיה גסה ולא תימא משום חשש רביעה ובמקום שחשודין על הרביעה וקמ״ל דחיה וגסה מקבלת רביעה אלא אפילו במקום שמוכרין בהמה דקה ולא חשידי לרביעה חיה גסה אין מוכרין דחיישינן למלאכה ותיובתא דרב חנן בר רבא בלחוד תיובתא. וחיה גסה מיהא מאי מלאכה עבדא פי׳ דאילו חיה דקה ליכא למ״ד כדכתיבנא לעיל וגם זו ראיה לדברינו.

    אמר אביי אמר לי מר יאודה דכיכר יוחני טחני רחיא בענודי פי׳ וענוד חיה גסה היא.

    Ritva on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Orian Tlita'i, Salonika, 1758. · Public Domain

    Meiri

    וחיה דקה שאינה בת מלאכה הרי היא כבהמה דקה ומקום שנהגו למכור מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ומה שגורסין בקצת גמרות ואף במקום שמוכרין בהמה דקה חיה דקה אין מוכרין גירסא משובשת היא שהרי בעיקר הסוגיא היינו מחזרין שאף חיה גסה תהא כדקה להתיר משום דמלאכה בחיה לא שכיחא היאך מחמירין עכשו בחיה דקה יותר מבהמה דקה אלא עיקר הגירסא ואף במקום שמוכרין בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין וכן גורסין בה גדולי הרבנים וכן עיקר:

    Meiri on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה רב אשי דייק כו' דארי חיה גסה הוא כו' א"כ הל"ל סתם כל חיה עכ"ל הא ודאי דא"נ דארי חיה דקה הוא שפיר הוה דייק רב אשי טעמא דארי חיה דקה הוא דלית ביה מלאכה אבל מידי אחרינא דהיינו בהמה גסה דעביד מלאכה לא אלא דנראה לר"י האי דיוקא בתוך דיוקא דקאמר רב אשי הא לית ביה נזק מוכרין וטעמא ארי כו' היינו ע"כ דאם לא כן ה"ל למיתני סתם כל חיה שיש בה נזק כו' ומינה אור"י דאיכא למידק מיניה אבל דעביד מלאכה אסור אפי' בלא נזק ודנקט ארי ע"כ דארי חיה גסה הוא ושבור אצל מלאכה אבל לפי זה דברי התוס' שכתבו דאיכא למידק דארי חיה גסה הוא כו' א"כ הל"ל סתם כל חיה כו' אינו מדוקדק דהא ודאי לא מצי למתני סתם כל חיה דא"כ לא הוה ידעינן האי דיוקא דרב אשי שאר בהמה גסה דעביד מלאכה דאסור וצ"ע:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה רב אשי דייק ממתניתין אומר ר"י דדייק נמי מן המשנה דארי חיה גסה וכו'. ר"ל דקשה לו לר"י דמנא ליה לרב אשי למידק דמשום הכי נקט התנא ארי משום דס"ל ארי חיה גסה ואתי למידק טעמא דארי שבור אצל מלאכה הוא דאמרינן דוקא כשיש בו נזק וכו' אבל שאר חיה גסה דעביד מלאכה אפי' לית בה נזק אין מוכרין דלמא אימא לך דכל חיה גסה כשאין בה נזק מוכרין והא דנקט ארי משום דארי חיה דקה הוא ואתי לאשמועינן דכשיש בה נזק אפילו חיה דקה אין מוכרין לכך קאמר אומר ר"י דדייק נמי מן המשנה דע"כ ארי חיה גסה ונקט ארי לאשמועינן דדוקא ארי שהוא שבור אצל מלאכה וכו' דאי ס"ד דחיה דקה ונקט ארי לאשמועינן דאפילו חיה דקה כשיש בה נזק נמי אסורה א"כ משום זה לא היה צריך למתני ארי אלא הוי למתני סתם כל חיה שיש בה נזק לרבים אין מוכרין:

    Maharam on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת הֶעֱלֻהוּ לְגַרְדּוֹם לִידּוֹן פירש רש"י לכופו לעבודה זרה והיינו רצונו לומר שיכפור ח"ו בתורת משה רבינו ע"ה כולה ולכן אחר שאמר לו ההגמון 'זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים?' דכונתו על התורה ח"ו השיב לו 'נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּין' וזה השוטה חשב שעליו אומר כן שהודה לדבריו ח"ו דאילו דברים בטלים חלילה אז פטרו. ומה שאמר 'דִּמוֹס פָּטוּר אַתָּה' פירש רש"י דמוס הוא שם עבודה זרה ואף על גב דבעלמא דמוס הוא רצונו לומר פטור הוכרח רש"י ז"ל לפרש כאן כך מפני שאמר 'דִּמוֹס פָּטוּר אַתָּה' ואם דמוס דהכא הוא לשון פיטור הוה ליה למימר 'דִּמוֹס אַתָּה' לכן פירש דִּמוֹס שם עבודה זרה שלו ויתכן שקורין אותה דמוס שהוא לשון פיטור בעלמא משום כי לדעתם הנפסדה היא פוטרת החייבים.

    Ben Yehoyada on Avodah Zarah 16b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 16, Amud Bet, about 468 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: סְתָם…”

    2. Segment 231 words

      Opens “מֵיתִיבִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַּסָּה,…”

    3. Segment 328 words

      Opens “רָבִינָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי, תְּנַן: אֵין…”

    4. Segment 435 words

      Opens “וּרְמִינְהִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין בְּהֵמָה גַּסָּה, כָּךְ…”

    5. Segment 515 words

      Opens “מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: מַאן לֵימָא לַן…”

    6. Segment 628 words

      Opens “רַב אָשֵׁי דָּיֵיק מַתְנִיתִין וּמוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא, תְּנַן:…”

    7. Segment 721 words

      Opens “וְטַעְמָא אֲרִי, דִּסְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל…”

    8. Segment 818 words

      Opens “וְחַיָּה גַּסָּה מִיהַת מַאי מְלָאכָה עָבְדָא? אָמַר…”

    9. Segment 931 words

      Opens “אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב…”

    10. Segment 1053 words

      Opens “כִּי אֲתַאי לְקוּרְקוּנְיָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר…”

    11. Segment 1142 words

      Opens “כִּי סְלֵיקִית לְהָתָם, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב…”

    12. Segment 1226 words

      Opens “אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב…”

    13. Segment 1330 words

      Opens “אֵין בּוֹנִין כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר…”

    14. Segment 1421 words

      Opens “וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כּוּלָּם לְהֶיתֵּר. וְהָתְנַן:…”

    15. Segment 1519 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת, הֶעֱלֻהוּ…”

    16. Segment 1627 words

      Opens “אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּין. כְּסָבוּר אוֹתוֹ…”

    17. Segment 1731 words

      Opens “כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ, וְלֹא…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Avodah Zarah 16b · Segment 17 — “…תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר דָּבָר…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Avodah Zarah 16b · Segment 3 — “רָבִינָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי, תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Avodah Zarah 16b · Segment 8 — “…מְלָאכָה עָבְדָא? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַר לִי מָר יְהוּדָה, דְּבֵי…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: סְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה.

    and this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda in the mishna on 14b, that it is permitted to sell to a gentile large livestock that are damaged. Yet, it is prohibited to sell large undamaged beasts, just as one may not sell large undamaged livestock. Rav Ashi says: It is not necessary to explain that the mishna is referring to such a specific case. Rather, an ordinary lion is considered damaged with regard to labor, as lions are not generally used to perform labor. Therefore there is no concern that a lion will be used to perform prohibited labor on Shabbat.

    מֵיתִיבִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַּסָּה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶן חַיָּה גַּסָּה, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה דַּקָּה — חַיָּה גַּסָּה אֵין מוֹכְרִין לָהֶן. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חָנָן בַּר רָבָא, תְּיוּבְתָּא.

    The Gemara raises an objection from a baraita : Just as one may not sell large livestock to gentiles, so too one may not sell large beasts to them. And even in a place where the people were accustomed to sell small livestock to gentiles; nevertheless, one may not sell large beasts to them. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava is a conclusive refutation.

    רָבִינָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי, תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְלֹא כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים, טַעְמָא דְּאִית בֵּיהּ נֶזֶק, הָא לֵית בֵּיהּ נֶזֶק — מוֹכְרִין.

    The Gemara presents a different version of this discussion. Ravina raises a contradiction between the mishna here and a baraita and resolves the contradiction. We learned in the mishna: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. Ravina analyzes the mishna: The reason a beast such as a lion cannot be sold to gentiles is that it can cause injury to the public, from which it may be inferred that with regard to another beast, which does not cause injury to the public, one may sell it to gentiles.

    וּרְמִינְהִי: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין בְּהֵמָה גַּסָּה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין חַיָּה גַּסָּה, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁמּוֹכְרִין בְּהֵמָה דַּקָּה, חַיָּה גַּסָּה אֵין מוֹכְרִין. וּמְשַׁנֵּי: בַּאֲרִי שָׁבוּר, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: סְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה.

    And Ravina raises a contradiction from a baraita : Just as one may not sell large livestock to gentiles, so too, one may not sell large beasts to them. And even in a place where the people were accustomed to sell small livestock to gentiles, one may not sell large beasts to them. The baraita indicates that one may never sell large beasts to gentiles, even if it poses no danger to the public. And Ravina resolves the contradiction between the mishna and the baraita : The ruling of the mishna is stated with regard to a damaged lion, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Rav Ashi says there is a different explanation: An ordinary lion is considered damaged with regard to labor.

    מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: מַאן לֵימָא לַן דַּאֲרִי חַיָּה גַּסָּה הִיא? דִּלְמָא חַיָּה דַּקָּה הִיא!

    Rav Naḥman objects to the inference drawn from the mishna: Who will tell us that a lion is considered a large beast? Perhaps it is considered a small beast, in which case it cannot be inferred that the mishna permits the sale of large beasts.

    רַב אָשֵׁי דָּיֵיק מַתְנִיתִין וּמוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא, תְּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן דּוּבִּים וַאֲרָיוֹת וְלֹא כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. טַעְמָא דְּאִית בֵּיהּ נֶזֶק, הָא לֵית בֵּיהּ נֶזֶק מוֹכְרִין.

    The Gemara explains: Rav Ashi examined the mishna here carefully, and from it he raises a refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava, who permitted the sale of large beasts. We learned in the mishna: One may not sell bears, or lions, or any item that can cause injury to the public, to gentiles. Rav Ashi inferred two conclusions from here. First, the reason a beast such as a lion cannot be sold to gentiles is because it can cause injury to the public, whereas with regard to a beast that does not cause injury to the public, one may sell it to gentiles. This inference was cited in contradiction of the opinion of Rav, as explained before.

    וְטַעְמָא אֲרִי, דִּסְתָם אֲרִי שָׁבוּר הוּא אֵצֶל מְלָאכָה, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּעָבֵיד מְלָאכָה — לָא. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חָנָן בַּר רָבָא, תְּיוּבְתָּא.

    And Rav Ashi then inferred, in resolution of Rav’s opinion, that the reason the mishna specifies that one may sell a lion if it does not pose a danger to the public is that an ordinary lion is considered damaged with regard to labor. But a different animal that performs labor may not be sold. This presents a difficulty to the opinion of Rav Ḥanan bar Rava. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rav Ḥanan bar Rava is a conclusive refutation.

    וְחַיָּה גַּסָּה מִיהַת מַאי מְלָאכָה עָבְדָא? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַר לִי מָר יְהוּדָה, דְּבֵי מָר יוֹחָנִי טָחֲנִי רֵיחַיִם בַּעֲרוֹדֵי.

    The Gemara asks: But in any event, what labor can a large beast perform? Why is it necessary to prohibit the sale of large beasts if they are not trained to perform any labor? Abaye said: Mar Yehuda said to me that in the house of Mar Yoḥani, they grind the mill with wild asses, which are considered large beasts.

    אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב יְהוּדָה, אֲמַר לַן: גְּמִירוּ מִינַּאי הָא מִילְּתָא, דְּמִגַּבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וְלָא יָדַעְנָא אִי מֵרַב אִי מִשְּׁמוּאֵל: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס.

    § Rabbi Zeira said: When we were in the study hall of Rav Yehuda, he said to us: Learn from me this matter, which I heard from a great man, but I do not know if I heard it from Rav or from Shmuel: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm, i.e., the symptoms of vitality required at the time of slaughtering.

    כִּי אֲתַאי לְקוּרְקוּנְיָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אָמֵינָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אִיתְּמַר. כִּי אֲתַאי לְסוּרָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבָּה בַּר יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אָמֵינָא: שְׁמַע מִינַּהּ אִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב וְאִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

    Rabbi Zeira continued: When I came to the city of Korkoneya, I found Rav Ḥiyya bar Ashi sitting and saying in the name of Shmuel: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to myself: One can conclude from here that this was stated in the name of Shmuel. When I came to Sura, I found Rabba bar Yirmeya sitting and saying in the name of Rav: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to myself: One can conclude from here that this was stated in the name of Rav, and it was also stated in the name of Shmuel.

    כִּי סְלֵיקִית לְהָתָם, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס. אֲמַרִי לֵיהּ: וְלָא סָבַר לַהּ מָר דְּמַאן מָרָא דִּשְׁמַעְתְּתָא רַבָּה בַּר יִרְמְיָה? אָמַר לִי: פַּתְיָא אוּכָּמָא, מִינַּאי וּמִינָּךְ תִּסְתַּיֵּים שְׁמַעְתָּא.

    When I ascended to there, Eretz Yisrael, I found Rav Asi sitting and saying that Rav Ḥama bar Gurya says in the name of Rav: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm. I said to him: And doesn’t the Master hold that the Master who is responsible for dissemination of this halakha is Rabba bar Yirmeya? Why don’t you attribute the statement to him? Rav Asi said to me: Black pot [ patya ], a term of endearment for a scholar who works hard studying Torah: From me and from you this halakha may be concluded. In other words, our two statements should be combined to form one accurate attribution of the halakha .

    אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב אַסִּי, אָמַר רַבָּה בַּר יִרְמְיָה, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: חַיָּה גַּסָּה הֲרֵי הִיא כִּבְהֵמָה דַּקָּה לְפִירְכּוּס.

    The Gemara notes that in fact this ruling was also stated: Rabbi Zeira says that Rav Asi says that Rabba bar Yirmeya says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: The status of a large beast is like that of small livestock with regard to a spasm.

    אֵין בּוֹנִין כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ בָּסִילְקָאוֹת הֵן, שֶׁל מְלָכִים, וְשֶׁל מֶרְחֲצָאוֹת, וְשֶׁל אוֹצָרוֹת. אָמַר רָבָא: שְׁתַּיִם לְהֶיתֵּר וְאֶחָד לְאִיסּוּר, וְסִימָן: ״לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים״.

    § The mishna teaches that one may not build a basilica in conjunction with gentiles. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: There are three types of basilicas: Those of kings, and those of bathhouses, and those of storehouses. Rava says: Two of these types are permitted, as they are not used for inflicting the death penalty, and one is prohibited [ le’isor ]. And a mnemonic device for this ruling, that the basilica of kings is prohibited, is the verse: “To bind [ le’esor ] their kings with chains” (Psalms 149:8).

    וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: כּוּלָּם לְהֶיתֵּר. וְהָתְנַן: אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶן בָּסִילְקֵי, גַּרְדּוֹם, אִיצְטַדְיָיא וּבִימָה! אֵימָא: שֶׁל גַּרְדּוֹם וְשֶׁל אִיצְטַדְיָיא וְשֶׁל בִּימָה.

    And there are those who say that this is what Rava says: All these types of basilica are permitted. The Gemara asks: How can it be permitted to build any type of basilica; but didn’t we learn in the mishna: One may not build with them a basilica, a tribunal, a stadium, or a platform? The Gemara answers: Say that the mishna means the following: One may not build in conjunction with gentiles a basilica of a tribunal, or of a stadium, or of a platform. But it is permitted to build a basilica that is not used for sentencing and inflicting the death penalty.

    תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִינוּת, הֶעֱלֻהוּ לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: זָקֵן שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲסוֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ?

    § Apropos the above discussion, the Gemara relates incidents involving Sages who were sentenced by the ruling authorities. The Sages taught: When Rabbi Eliezer was arrested and charged with heresy by the authorities, they brought him up to a tribunal to be judged. A certain judicial officer [ hegemon ] said to him: Why should an elder like you engage in these frivolous matters of heresy?

    אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּין. כְּסָבוּר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: עָלָיו הוּא אוֹמֵר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהֶאֱמַנְתִּי עָלֶיךָ, דִּימוֹס — פָּטוּר אַתָּה.

    Rabbi Eliezer said to him: The Judge is trusted by me to rule correctly. That officer thought that Rabbi Eliezer was speaking about him; but in fact he said this only in reference to his Father in Heaven. Rabbi Eliezer meant that he accepted God’s judgment, i.e., if he was charged he must have sinned to God in some manner. The officer said to him: Since you put your trust in me, you are acquitted [ dimos ]; you are exempt.

    כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: רַבִּי, תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶּׁלִּימַּדְתַּנִי? אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שֶׁמָּא מִינוּת בָּא לְיָדְךָ

    When Rabbi Eliezer came home, his students entered to console him for being accused of heresy, which he took as a sign of sin, and he did not accept their words of consolation. Rabbi Akiva said to him: My teacher, allow me to say one matter from all of that which you taught me. Rabbi Eliezer said to him: Speak. Rabbi Akiva said to him: My teacher, perhaps some statement of heresy came before you