Commentary page
Yevamot 77b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYevamot 77b
Yevamot 77b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 430 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
דתני רבי זכאי כו' כלומר מהאי כללא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר:
גיורת מכנה ממכונה כלומר שאביה ואמה מעם אחד ונולדה בקדושה לאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל דלאו מכנה היא הואיל וביאתה בעבירה בתו פסולה:
עמיו מעמיו מדמצי למכתב בתולת עמיו יקח וכתיב מעמיו אפי' ממקצת עמיו ועם אחר להביא בתולה הבאה משני עממין ומהכא שמעינן ליה לרבי יוחנן דמכשיר:
מאי שני עממין דקאמר אילימא כו':
איכא דאמרי הכי קאמר ליה בהדיא להביא בתולה הבאה משני עממין מישראלית וגר ואותו גר הוי מעם שיש בו שני עממין דהיינו עמוני:
ולהאי לישנא דקתני בהדיא דלא מרבי אלא בת עמוני דקתני מעם שיש בו שני עממין:
בת מצרי שני שנשא ישראלית וביאתו בעבירה מנא ליה לר' יוחנן דכשרה:
מה לעמוני שכן נקבות עמוניות מותרות מיד תאמר במצרי שני שהחמיר בהם הכתוב לעשות נקבות כזכרים עד שלשה דורות:
22 more comments on this page.
Rashi on Yevamot 77b · Sefaria
Tosafot
מצרי שני שנשא בת ישראל מנא ליה תימה מהיכי תיתי לה דתיפסל אילימא מחלל ואלמנה מה להנך שכן לאו תאמר במצרי שכן עשה ואמר רבינו יצחק דאתי מחלל דחייבי עשה כגון בעולה לכהן גדול וכראב"י דאמר יש חלל מחייבי עשה:
שכן יש בהן צד כרת ותימה דאליבא דרבי יוחנן קיימינן ולדידיה אשכחן ממזר בלא צד כרת דקסבר דיש ממזר מעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל ועוד תימה דהוה מצי למימר מה להצד השוה שכן לאו תאמר במצרי דליכא אלא עשה:
מחלל דחייבי עשה הקשה ר"י ברבי מאיר מכל מקום איכא למיפרך מה להצד השוה שכן לאו שאף באיסור חלל דחייבי עשה איכא לאו דחללה לא יקח ותירץ דשמא חללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עליה:
הלכה אני אומר לאו הלכה למשה מסיני קאמר דאם כן אמאי פליג עליה רבי יהודה אלא הכי קאמר הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי:
Tosafot on Yevamot 77b · Sefaria
Rashba
עמוני שנשא בת ישראל יוכיח וחזר הדין וכו' קשיא לי בהא טובא, חדא דהא אנן להאי לישנא דוקא קא בעינן, ואי האי לישנא קושטא הא מיעט רחמנא כלהו בר מעמוני ומואבי דאית בהו שני עממין. ועוד מאי קאמר וכי תימא דיליף מעמוני מה לעמוני שכן נקבותיהן מותרות, והא אנן עיקר בעיין על האי לישנא דאמר דדוקא עמוני קא מכשר משום דנקבותיהן מותרות קא בעי מצרי מנ"ל. ונראה לי דאדרב דימי קא מהדר דאומר (לעיל ע"א) משמיה דר' יוחנן דמכשר בין בת גר עמוני בין בת גר מצרי, והכי קאמר ליה מנא ליה לר' יוחנן דמכשר בת גר מצרי כדקא אמרת, דאלו להאי לינשא לא אפשר וכדאמר דלהאי לישנא לא אתיא, ולא עוד אלא אף לאידך לישנא לא אתיא דמאי אמרת ניליף מעמוני, דע"כ מדכתיב מעמיו מרבה הבאה משני עממין, ואפילו נידרשיה אעמוני דקיל טפי, מכל מקום ניליף מיניה מצרי, איכא למיפרך מה לעמוני שכן נקבותיהן מותרות. ואם תאמר מצרי שני יוכיח מה למצרי שני שאין ביאתו בעבירה כו' וחזר הדין, ולעולם להך לישנא קמא אבל להאי לישנא בתרא לא אתיא כדאמרן. ורב דימי דאמר משמיה דר' יוחנן דמכשר אפילו בת גר מצרי אמר לך דהך לישנא קושטא. ואי קשיא לך מעיקרא היכי קאמר בפשיטות דלהך לישנא אתיא, יש לומר דאהאי מסקנא דאסיקנא דמייתינן לה במה הצד הוה סמיך כנ"ל.
אמר ר' יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש כיון דאמר ר' יהודה קהל גרים איקרי קהל מצרי שני דאמר רחמנא יטהר במאי יטהר. קשיא לי והא עמונים ומואבים לר' יהודה נקבותיהן מותרות, דעד כאן לא אסר בנקבות המצריים אלא משום דתלאן הכתוב בלידה, אבל עמונית לדידיה שריא, ואם כן עמוני לדידיה בעמונית אסור דהא היא הויא קהל ה' אצלו. ויש לומר דאין הכי נמי אלא נושא הוא מצרית וממזרת כדאיתא בפרק עשרה יוחסין (קידושין עד, ב) כל האסורין לבא בקהל. ובירושלמי (קדושין פ"ד ה"ג) גרסינן עמוני לא ישא עמונית א"ר יוסי בר בון על דעתין דרבנן נצרכה דאין יסבור ר' יודה גרים פסולין קהל ה' אינון, לישא עמונית אינו יכול שהיא קהל ה' אצלו, לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל ה' אצלה אמר ר' מתנא משחררין לו שפחה. ואכתי קשיא לי אמאי לא פריק ליה דמשכחי ליה בלכתחלה בנושא שפחה והוליד ממנה בן ואחר כך משחררו וכר' טרפון דאמר יכולין ממזרין ליטהר וכדאיתא בסמוך (עח, א). וניחא לי דאם כן האי לאו מצרי שלישי הוא אלא עבד משוחרר כנ"ל.
Rashba on Yevamot 77b · Sefaria
Ritva
אני שונה כי אם בתולה מעמיו להביא בתולה הבא מב' עממי' פרש"י ז"ל מדלא כתי' בתולת עמיו וכתב מעמיו היינו ממקצת עמיו ואעפ"י שאמה מישראל שביאתה בעבירה ואליבא דר' זכאי דלא שרי אלא בתולה מכנה (פרש"י ממכונה) שביאת' בכשרות להא לא צריכא קרא כדאי' לעיל אלא דנקט ליה לאסמכתא לדידיה לא הוצרך הכתוב לרבות התר לגיור' מכנה אדרבא פריש ליה דאתא למעוטי גיורת הבא מב' עממים דקרא דמעמיו משמע שיהו אביה ואמה מעם א' ומשני עממים וכו' פי' תלמודא מסיים לה למיפשט מינה דר' יוחנן אמר כשרה בבת גר עמוני שנשא בת ישראל דמהאי דאהדר ר' יוחנן לר' זכאי שמעי' לה שפיר:
א"ד הכי אמר ליה ר' יוחנן לר' זכאי אני שונה כי אם בתולה מעמיו להבי' בתולה הבאה מב' עממי' פי' שאביה מעם א' מדכתיב מעמיו ממקצת עמיו. ומעם שיש לו שני עממי' פי' כלומר שהיא בת עמוני שיש בהם שני עממים חלוקים דזכרים אסורים ונקבות מותרות ודייק לה מדכתיב עמיו ולא כתיב עמו ולפי האי לישנא בתרא לא אכשר ר' יוחנן בהדיא אלא בת גר עמוני שנש' בת ישראל ולהכי שיילי' בגמרא דלהאי לישנא מהיכא תיתי לן מאי דאמר רב דימי בשם רבי יוחנן דבת מצרי שנשא בת ישראל כשרה לכהונה:
השתא אמה כשרה היא מיבעי' פי' השתא אמה שלא נולדה בקדושה כשרה היא שהורתה ולידתה בקדושה מיבעיא:
ורבנן מחלל דחייבי עשה פי' וכך היא תשובתם עריות יוכיחו מה לעריות שכן כרת חלל מחייבי עשה יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה עריות יוכיחו וחזר הדין אבל ר"ש לית ליה דר' אליעזר בן יעקב וקסבר דאין חלל מחייבי עשה ולה"ק לחכמים לא כי כלומר לדידיה לית ליה דר' אליעזר ואין תשובתם תשובה ומיהו הלכה אני אומר וא"ת ואכתי ליתבו' מחלל דחייבי לאוין דמודו ביה כולי עלמא בקראי בהדיא ולא יחלל זרעו דבהא נמי ליכא למיפרך מה להצד השוה שבהם שכן יש בו כרת וי"ל דמ"מ איכא למיפרך שכן איכא בהם איסור לאו שהוא חמור ויש בו מלקות מש"כ במצרי ואדומי וכדפרש"י ז"ל:
בנים ולא בנות פי' דבנות מותרות לאלתר וא"ת אדרבה משמע ולא בנות לאיסור אפי' בדור שלישי י"ל דהאי בנים בדור ראשון ושני משתעי וה"ק מן הבנים אשר יולדו לגרים אלו דור שלישי בלבד יבא להם בקהל אבל בנים ראשוני' ושניים אסורים ובנים ולא בנו':
כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל מצרי שני במאי יטהר פירוש דכיון דמצרית ראשונה הוה אמרי' שהיא כשרה לבא בישראל הויא לה קהל גמור ומצרי אסור בה כמו שאסור בבת ישראל או בגרים דשאר עממיא והיכי משכחת להו דורות. וא"ת ותיקשי לן לדר' אליבא דר' יהודה גר עמוני היכי הוו להו ג' דורות דכיון דעמונית כשרה הויא להו ג' דורות דכיון דעמונית כשרה הויא להקהל לר' יהודה ואסור הוא בה כשם שאסור בבת ישראל וגיורת דעלמא דהא לדברי כל באי עולם עמונית כשרה וי"ל דהשתא דאסיקנא דמצרית פסולה אף עמוני נושא מצרית ראשונה או שנייה ובלאו ה"נ נושא נתינה או ממזרת כדאיתא בפ' עשרה יוחסי' (דף ס"ט) וא"ת במצרי' נמי נימא שנושא נתינה או ממזרת י"ל דא"כ לא הוי דור ג' כשר אחר הפגום שבהם הולכים אבל בעמוני ומואבי לא בעי' בהו דור כשר ולא כתיב בהו:
Ritva on Yevamot 77b · Sefaria
Meiri
העריות לא אסר הכתוב ביאתם אלא עד שלשה דורות ולא עד בכלל וכדכתיב את בת בנה ואת בת בתה והרי הבת דור אחד ובת הבת דור שני דומיא דמצרי ואדומי ואחד הזכרים ואחד הנקבות שוים שכמו שאסר בת הבן כך אסר בת הבת וביאתן בכרת אבל ממזר איסורו לעולם לזכרים ולנקבות אלא שאיסור ביאתו אינו אלא בלאו אלא שמכל מקום יש ביצירתו צד כרת שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה והחלל איסורו איסור עולם ר"ל שלעולם נפסל מן הכהונה הוא וזרעו ונוהג בנקבות שבת חלל פסולה לכהונה לעולם ויש חלל אף מחייבי עשה כגון בעולה לכהן גדול:
לענין ביאור זה שאמרו רבנן מייתו לה מחלל דחייבי עשה כך פירושו מה מצינו חלל שאינו אלא מחייבי עשה כמצרי ואדומי ועשה בו נקבות כזכרים אף אני אביא מצרי מה לחלל שכן יצירתו בעבירה עריות יוכיחו שאין יצירתן בעבירה ואין איסורן אלא עד שלשה דורות ואעפ"כ עשה בו נקבות כזכרים מה לעריות שכן כרת חלל יוכיח וחזר הדין כו' הצד השוה שבהן שהן אסורין אחד זכרים ואחד נקבות אף כאן כו' ומה שהוצרכנו לחלל מחייבי עשה שאם בחלל סתם הייתי אומר מה להצד השוה שכן איסור לאו תאמר במצרי ואדומי שאינו אלא עשה מתוך כך העמידה בחלל מחייבי עשה וזו ראיה לפסוק כן כמו שכתבנו בפרק הבא על יבמתו ס' א' ואני תמה שהרי מכל מקום לאו הוא דהכי קא אמרינן יש חלל מחייבי עשה דלא יחלל נמי אבעולה קאי והולד חלל והוא בלאו אע"פ שבא מחייבי עשה אלא שיש לדחוק שמאחר שעיקרו בא מאיסור עשה אין לאו שבו חמור אלא כחומרו של עשה:
ולמדנו מכל מקום שאיסור מצרי ואדומי תוך שלשה דורות נוהג אף בנקבות ואע"ג דכתיב בנים דאיכא למידק בנים ולא בנות הרי סמך להם אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה כלומר כל הנולדים ועוד ראיה שאלמלא כן לר' יהודה מיהא דקאמר קהל גרים איקרי קהל ומצרי תוך שלשה דורות אסור לישא גיורת אע"פ שאין הלכה כן לדידיה מיהא אם נקבות מצריות מותרות לאלתר הוו להו כגיורות גמורות דעלמא ומצרי שני אסור בהן ואם כן מצרי שני במה יבא לידי טהרה ר"ל לידי דור שלישי שיטהר בו שהרי אסור בבת ישראל ובגיורת ובמצרית שנתגיירה לדעתו ואם תאמר באי עבר כלומר שעבר ונשא גיורת או בת ישראל באי עבר לא מיירי קרא להיתירא ואע"ג דממזר דאי עבר הוא כגון שעבר ובא על חייבי כרת התם לאיסורא ולאחמורי ביה אבל להיתירא דלימא אי עבר ונסיב הכשיר את זרעו בהא לא מיירי קרא ואע"ג דמחזיר גרושתו איירי ביה קרא לאכשורי לברה דכתיב תועבה היא היא תועבה כו' קרא מכל מקום כי נקטה לאשמועינן עיקר איסורא נקטה הא ודאי על כרחיך נקבות אסורות ומצרי נושא מצרית ועל ידן בא לידי טהרה ואם תאמר שישא שפחה ויוליד ממנה וישחררנו אין זה מצרי שלישי אלא עבד משוחרר:
ולענין ביאור מיהא שמא תאמר ולר' יהודה הא ודאי קא מודה בעמוני ולא עמונית כלומר דעמונית כשרה והויא לה גיורת גמורה ואם כן גר עמוני אסור בה ואם כן גר עמוני את מי הוא נושא יבטל נראה לי שזו אין אנו צריכים לה ואיפשר בדעבר ונסיב דהא אי אפשר לו לבא לידי טהרה ועוד שהרי יכול לישא מצרית וממזרת כדאיתה בפרק עשרה יוחסין ע"ד ב':
Meiri on Yevamot 77b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
תובד"ה מצרי שני שנשא כו' ואר"י דאתי מחלל דחייבי עשה כו' וכראב"י כו' עכ"ל ויש להקשות כיון דאיכא למילף מחלל דחייבי עשה ואלמנה לחומרא מאי קא משני דנילף ליה מעמוני ומצרי שני לקולא דהא כל היכא דאיכא דינא לחומרא ואיכא דינא לקולא לחומרא דיינינן ליה וי"ל דהאי דינא דקא עבדינן לקולא אינו אלא גילוי מלתא בעלמא למימר דמרבינן ליה להכשיר מעמיו דהוי נמי הבאה מב' עממין ודו"ק:
בפרש"י בד"ה עריות יוכיחו שלא אסר בהן כו' ועשה בהן נקבות כזכרים בת בתו כבת בנו עכ"ל ואין זה דומה דא' זכרים וא' נקבות דגבי ממזר ומצרי היינו דהאיסור הוא הזכר או הנקבה אבל הכא האיסור הוא בגוונא חדא ומה לי בת בתו או בת בנו ולולי פרש"י היה נראה לכאורה לפרש דעשה בעריות נקבות כזכרים כמו שהזכר אסור בבת בנו ובבת בתו כך הנקבה אסורה בבן בנה ובבן בתה דהשתא הוה דומה ממש לא' זכרים וא' נקבות דגבי ממזר כמו דהנקבה אסורה בממזר זכר כך הזכר אסור בממזרת וכה"ג במצרי אבל א"א לפרש כן דהא דאסורה בבן בנה ובן בתה אינו אלא מן השניות כמו אם אמו ואם אביו ודו"ק:
בד"ה עריות יוכיחו שכשרים לכל ישראל חוץ מקרובים עכ"ל ולכאורה אין זה מדוקדק דמשמע הא דקאמר דעריות יוכיחו היינו דמותרים אחר ג' דורות כמו מצרי ולא דעריות יוכיחו שכשרים לאחר דהא מצרי אינו כשר לאחר כלל ומי הכריחו לפרש כך דהא שפיר איכא למימר עריות יוכיחו דמותר אחר ג' דורות ויש ליישב משום דאף אחר ג' דורות מיהת איסור עריות במקומה עומדת לאחר דאם הוא לו דור רביעי הוה ליה לבנו דור ג' דהשתא לא הוה דומה ממש להיתר ג' דורות דגבי מצרי דהותר לכל ומזה הוכרח לפרש דשפיר קאמר מיהת עריות יוכיחו דהותר אחר ג' דורות וכשרים לכל ישראל אחר ג' דורות חוץ מהקרובים ודו"ק:
גמ' ועוד מקרא מסייעני בנים כו' ומיהו לא איצטריך ליה בנים להך מלתא דהא מק"ו יליף ובנים איצטריך לכדלקמן אם נאמר דורות ולא נאמר בנים כו' דההיא דרשא כר"ש אתיא כמ"ש התוס' לקמן אך קשה אמאי איצטריך ליה לר' יהודה קרא דהכתוב תלאן בלידה דהא מהיכא תיתי לאסור דאק"ו דקבעי ר"ש למילף איכא תשובה כדקאמר דעריות יוכיחו כו' וי"ל דר' יהודה לאו היינו תנא דמתני' דקאמר ואם לדין יש תשובה אלא דר' יהודה נמי לא סבירא ליה כראב"י דהשתא ה"ל ק"ו גמור ואיצטריך ליה קרא דתלאן בלידה לאפוקי מק"ו ודו"ק:
Chidushei Halachot on Yevamot 77b · Sefaria
Maharam
גמ' דקאמר מצרי שני וכו' יוכיח מה למצרי שני וכו' עד וחזר הדין ופרש"י ד"ה וחזר הדין הצד השוה שבהן שאינה ברוב הקהל ובתם כשרה שב"ה קיים וא"כ מה השיב רבי בגמרא חלקינו נתיר חלק מזבח מי יתיר הא כבר פסק מהם שעבוד של חלק העזרה וחלק מזבח אם לא שנאמר שחלקינו ר"ל חתנות וחלק מזבח כשיבנה ב"ה יחזרו לשעבודם וזה דוחק וגם לא יתיישב לפי' זה איך היו רוצים להתיר בימי רבי חתנות הא אין ב"ד מבטל דברי ב"ד חבירו כדמשמע בתוס' דף זה ע"ב ר"ה בימי רבי וכו' לכך כתבו ועוד יש לפרש וכו' דלעולם דכולם משה ויהושע ודוד כולם גזרו עליהם שעבוד ועבדות אלא שלא היה עבדות גמור שיהיו אסורים משום לא יהיה קדש ויהיה לנתינים תורת עבדות אלא שאותו עבדות גזרו עליהם כדי שלא יתחתנו בהם משום דנראין כעבדים ולפי זה יקשה לנו ההיא דפ' אלו נערות ודפרק עשרה יוחסין כי אין לנתינים שום תורת עבדים אע"פ שגם דוד גזר עליהם עבדות כי לא היה עבדות גמור ומתיישב ג"כ שפיר הא דלקמן בימי רבי וכו' וכך מדויקים דברי התוס' בפירוש וכצ"ל לפירוש ר"ת דפירש דחתנות אסור מן התורה א"א שדוד גזר עליהם שעבוד צ"ל דלאו שעבוד גמור גזר עליהם שיהיה להם תורת עבדים רק השתעבדות ושפלות כדי שלא יקשה עליו ההיא דפ' אלו נערות ודפ' י' יוחסין:
בא"ד בפירוש ר"ת והא דקאמר בימי רבי בקשו וכו' ואמר להם רבי חלק מזבח מי יתיר הלכך אין לנו להתיר וכו' הוצרכו לכתוב זה משום דלפי' זה דלא בקשו להתיר חתנות משום שהוא אסור מן התורה ולא תלי איסור חתנות כלל בעבדות שלהם מה אמר חלק מזבח מי יתיר מה נפקא לן בחלק מזבח הא לא בקשו להתיר כ"א שעבוד יתירה חלק שעבודם ומה אכפת להם בחלק מזבח ישאר חלק מזבח בחזקתו הראשונה לכך כתבו הלכך אין לנו להתיר אפילו חלקינו שלא ישתכח חלק מזבח וכו':
Maharam on Yevamot 77b · Sefaria
Gilyon HaShas
גמ' אמר רב יוסף היינו דשמענא כעין זה שבת דף כח ע"ב לקמן דף פ ע"א:
Gilyon HaShas on Yevamot 77b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Yevamot, daf 77, Amud Bet, about 430 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 137 words
Opens “דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״כִּי…”
- Segment 222 words
Opens “מַאי ״שְׁנֵי עַמְמִין״? אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית,…”
- Segment 325 words
Opens “וְאִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי שׁוֹנֶה ״עַמָּיו״…”
- Segment 424 words
Opens “וּלְהָךְ לִישָּׁנָא, בַּת מִצְרִי שֵׁנִי, דִּכְשֵׁרָה לִכְהוּנָּה…”
- Segment 56 words
Opens “מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה יוֹכִיחַ!…”
- Segment 610 words
Opens “מָה לְמִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה, שֶׁכֵּן…”
- Segment 78 words
Opens “עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין…”
- Segment 815 words
Opens “אָמַר רַב יוֹסֵף: הַיְינוּ דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַב…”
- Segment 933 words
Opens “כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר:…”
- Segment 1021 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְבָרָא. מַאי דַּאֲמַרְתְּ…”
- Segment 1115 words
Opens “וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה, לְמַאי? אִילֵימָא לָבֹא בַּקָּהָל…”
- Segment 1231 words
Opens “בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ, אֲבָל…”
- Segment 137 words
Opens “מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָן אֲסוּרִין וְכוּ׳. מַאי תְּשׁוּבָה?…”
- Segment 1424 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי…”
- Segment 156 words
Opens “מָה לַעֲרָיוֹת, שֶׁכֵּן כָּרֵת! מַמְזֵר יוֹכִיחַ.…”
- Segment 1612 words
Opens “מָה לְמַמְזֵר, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל…”
- Segment 1729 words
Opens “לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי…”
- Segment 189 words
Opens “מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן…”
- Segment 198 words
Opens “וְרַבָּנַן, מֵחָלָל דְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה, וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן…”
- Segment 2025 words
Opens “וּמַאי ״לָא כִּי״? הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי,…”
- Segment 2115 words
Opens “תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲלָכָה אֲנִי…”
- Segment 2223 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: ״בָּנִים״ וְלֹא בָּנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי…”
- Segment 2325 words
Opens “אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי…”
Sages named on this page
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Yevamot 77b · Segment 8 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: הַיְינוּ דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר…”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Yevamot 77b · Segment 9 — “כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר: הָכִי תַּנָּא…”
Original text
דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה״, לְהָבִיא גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ — שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. וַאֲמַר לֵיהּ: אֲנִי שׁוֹנֶה ״עַמָּיו״, ״מֵעַמָּיו״ — לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מִשְּׁנֵי עַמְמִין, וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא?
as Rabbi Zakkai taught the following baraita before Rabbi Yoḥanan: That which is stated with regard to a High Priest: “But a virgin of his own people shall he take to wife” (Leviticus 21:14), comes to include an established female convert, one who was a convert from birth, i.e., who was born to a father and mother who converted after their marriage but prior to her birth, and this indicates that she is fit to marry into the priesthood. And Rabbi Yoḥanan said to him: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “of his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, from a union of converts hailing from two different peoples, and you say only an established female convert and no more?
מַאי ״שְׁנֵי עַמְמִין״? אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית, וּמַאי מִשְּׁנֵי עַמְמִין, דִּזְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת, הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ. אֶלָּא בְּעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל.
The Gemara asks: What are these two peoples? If we say this is referring to an Ammonite man who married an Ammonite woman, and what is the meaning of “from two peoples,” that they are legally considered like two separate peoples, as their males are prohibited from entering into the congregation, whereas their females are permitted to do so, there is a difficulty. In that case, this is the same as an established female convert, as the daughter of such a union is a proper convert in all regards. Rather, it must refer to an Ammonite man who married the daughter of a Jew, as they belong to two separate peoples.
וְאִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי שׁוֹנֶה ״עַמָּיו״ ״מֵעַמָּיו״ — לְהָבִיא בְּתוּלָה הַבָּאָה מִשְּׁנֵי עַמְמִין, וּמֵעַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי עַמְמִין, וְאַתְּ אָמְרַתְּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ וְתוּ לָא?
And there are those who say an alternative version of this discussion. Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Zakkai: I teach that the words “his own people” and the more inclusive phrase “from his own people” come to include a virgin who comes from two peoples, i.e., whose mother was Jewish from birth and whose father was a convert, and that convert is from a people that itself consists of two peoples, i.e., an Ammonite or a Moabite, who hail from peoples whose males are prohibited from entering into the congregation, while it is permitted for their females to do so, and you say only an established female convert and no more?
וּלְהָךְ לִישָּׁנָא, בַּת מִצְרִי שֵׁנִי, דִּכְשֵׁרָה לִכְהוּנָּה מְנָא לֵיהּ? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל: מָה לְעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נְקֵבוֹת מוּתָּרוֹת.
The Gemara asks: And according to this second version, from where does Rabbi Yoḥanan derive that the daughter of a second- generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth is fit to marry into the priesthood, as with respect to Egyptian converts, there is no difference between males and females? And if you would say that he derives this from the case of an Ammonite convert who married the daughter of a Jew, the following difficulty arises: What comparison can be made to an Ammonite convert who married the daughter of a Jew and had a daughter, who is permitted to enter the congregation although she is an Ammonite, as female Ammonite converts are entirely permitted? Perhaps for this reason it is permitted for the daughter to marry into the priesthood as well. Can one say the same with regard to the daughter of a second-generation Egyptian convert who had entered into a forbidden marriage with a woman of Jewish birth, when it is prohibited for female Egyptian converts, like their male counterparts, to enter into the congregation until the third generation?
מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה יוֹכִיחַ!
The Gemara responds: Let the case of a second- generation male Egyptian convert who married a second- generation female Egyptian convert prove that this is not relevant, as it is permitted for their daughter, a third-generation Egyptian convert, to enter the congregation, even though she belongs to the Egyptian people, whose female converts are prohibited in the same manner as their male converts.
מָה לְמִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה, שֶׁכֵּן אֵין בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה.
The Gemara refutes this proof: What comparison can be made to a second- generation male Egyptian convert who married a second- generation female Egyptian convert, seeing that his intercourse does not involve a transgression, as it is permitted for him to marry her? Can one say the same with regard to a second-generation Egyptian convert who entered into a forbidden marriage with the daughter of a Jew?
עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין וְכוּ׳.
This leads back to the first proof: Let an Ammonite man who married the daughter of a Jew prove that this is not irrelevant, as they too entered into a forbidden union, and yet it is permitted for the daughter of that marriage to marry into the priesthood. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth. The two cases differ in their particular aspects, but their common denominator is that it is permitted for the daughter to marry into the priesthood. So too, it is permitted for the daughter of a second-generation Egyptian convert who married a woman who was born Jewish to marry into the priesthood.
אָמַר רַב יוֹסֵף: הַיְינוּ דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר ״עַמָּיו״ ״מֵעַמָּיו״, וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר.
Rav Yosef said: This is what I heard Rav Yehuda say in his lecture about the phrases “his own people” and “from his own people,” and at the time I did not know what he was saying. Now I understand that he was saying that it is permitted for the daughter of an Ammonite convert who married a Jewish woman to marry into the priesthood, as taught by Rabbi Yoḥanan.
כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר: הָכִי תַּנָּא קַמֵּיהּ: אִשָּׁה עַמּוֹנִית — כְּשֵׁרָה, בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי — פָּסוּל, וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי — כְּשֵׁרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ, אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי — פְּסוּלָה.
When Rav Shmuel bar Yehuda came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Zakkai taught before Rabbi Yoḥanan as follows: An Ammonite woman is fit, her son from an Ammonite is unfit, and her daughter from an Ammonite is fit. In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite who did not convert is unfit.
אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְבָרָא. מַאי דַּאֲמַרְתְּ אִשָּׁה עַמּוֹנִית כְּשֵׁרָה — ״עַמּוֹנִי״ וְלֹא עַמּוֹנִית. בְּנָהּ מֵעַמּוֹנִי פָּסוּל — דְּהָא עַמּוֹנִי הוּא.
Rabbi Yoḥanan said to him: Go out and teach it outside, i.e., this baraita is not in accordance with the accepted halakha , and therefore it should not be made part of the regular learning in the study hall. What you said, that an Ammonite woman is fit, is well known and need not be taught because it is just another way of saying that a male Ammonite is barred from entering the congregation but not a female Ammonite. As for the teaching that her son from an Ammonite is unfit, this too is unnecessary, as he is an Ammonite.
וּבִתָּהּ מֵעַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה, לְמַאי? אִילֵימָא לָבֹא בַּקָּהָל — הַשְׁתָּא אִמָּהּ כְּשֵׁרָה, הִיא מִיבַּעְיָא? אֶלָּא לִכְהוּנָּה.
But that which you said: Her daughter from an Ammonite is fit, with regard to what issue did you teach this? If we say that she is fit to enter into the congregation, this too is redundant: Now that it was taught that even her mother is fit to enter the congregation, is it necessary to say that she herself, the daughter, is fit to do so? Rather, you must mean to say that she is fit to marry into the priesthood.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּעַמּוֹנִי וְעַמּוֹנִית שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ, אֲבָל בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי פְּסוּלָה. מַאי בִּתָּהּ מֵעַמּוֹנִי? אִילֵּימָא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית — הַיְינוּ גִּיּוֹרֶת מִכַּנָּהּ! אֶלָּא עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְבָרָא.
The baraita continues: In what case is this statement said? It is said with regard to an Ammonite man and an Ammonite woman who converted, but her daughter from an Ammonite man is unfit. What is meant here by her daughter from an Ammonite? If we say it means an Ammonite man who married an Ammonite woman, and they converted prior to the birth of their daughter, this is an established female convert, who was previously declared fit to marry into the priesthood. Rather, it must mean an Ammonite convert who unlawfully married the daughter of a Jew, and according to what is stated here, their daughter is unfit to marry a priest. Rabbi Yoḥanan, however, ruled that such a woman is fit, and therefore he said to Rabbi Zakkai: Go out and teach it outside, as this baraita is unreliable.
מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָן אֲסוּרִין וְכוּ׳. מַאי תְּשׁוּבָה?
It is taught in the mishna that Egyptian and Edomite converts are prohibited from entering into the congregation only for three generations, both males and females, while Rabbi Shimon permits females immediately based on the following a fortiori inference. If regarding Ammonites and Moabites, where the Torah prohibited the males with an eternal prohibition, it permitted the females immediately, then regarding Egyptians and Edomites, where it prohibited the males for only three generations, the females should certainly be permitted immediately. Rabbi Shimon’s colleagues informed him that there is a refutation of his argument. The Gemara asks: What is this refutation mentioned by the mishna?
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁלֹּא אָסַר בָּהֶן אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת!
Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is because it may be said that those with whom relations are forbidden, i.e., incestuous relationships, prove that the above-mentioned factor is irrelevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations, i.e., up to his granddaughter, and yet it prohibits both males and females, i.e., the daughter of his son and the daughter of his daughter.
מָה לַעֲרָיוֹת, שֶׁכֵּן כָּרֵת! מַמְזֵר יוֹכִיחַ.
The Gemara rejects this proof: What comparison can be made to those with whom relations are forbidden, which involve stringent prohibitions, as they entail the punishment of karet ? The Gemara answers: Let the prohibition with regard to a mamzer prove that this is not relevant, as its violation does not involve the punishment of karet and yet it applies equally to males and females.
מָה לְמַמְזֵר, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל לְעוֹלָם. עֲרָיוֹת יוֹכִיחוּ, וְחָזַר הַדִּין.
The Gemara rejects this argument: What comparison can be made to a mamzer , seeing that he is governed by the stringency that he is forever unfit to enter into the congregation for all generations? The Gemara counters: Let those with whom relations are forbidden prove that this is not relevant, as the Torah prohibits them only for up to three generations. And the derivation has reverted to its starting point, and the discussion can go back and forth.
לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין, וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת. אַף אֲנִי אָבִיא מִצְרִי וּמִצְרִית שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִין, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת.
However, the halakha with regard to an Egyptian can be derived from a combination of the two sources. The aspect of this case, that of incestuous relationships, is not like the aspect of that case, that of a mamzer , and the aspect of that case is not like the aspect of this case; their common denominator is that their prohibition applies to both males and females. I will also bring the additional halakha of a male Egyptian convert and a female Egyptian convert that they are forbidden, both males and females.
מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת.
The Gemara objects: What is unique about the common denominator between the cases of incestuous relationships and a mamzer that prevents utilizing it as a paradigm for other cases? Both include an aspect of karet , either with respect to the act of incestuous intercourse itself or with respect to the conception of the mamzer , as a mamzer is the offspring of a union punishable by karet . However, the prohibition concerning an Egyptian, which does not include an aspect of karet , may apply only to males, but not females.
וְרַבָּנַן, מֵחָלָל דְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה, וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
And the Rabbis, who reject Rabbi Shimon’s proof, derive the prohibition applying to female Egyptians from the halakha governing a ḥalal , one rendered unfit for the priesthood. A ḥalal is the child of a union for which the parties involved are liable to receive punishment for the transgression of a positive mitzva, e.g., the child of a High Priest and a woman who was not a virgin when he married her, and this status applies to males and females alike. And this is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who ruled that the child of such a relationship is a ḥalal .
וּמַאי ״לָא כִּי״? הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, לָא סְבִירָא לִי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. לְדִידְכוּ, דִּסְבִירָא לְכוּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר.
The Gemara asks: And what did Rabbi Shimon mean when he responded: Not so? The Gemara explains that this is what he said to them: According to my own opinion, I do not hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and therefore your refutation is not valid for me. But even according to you, who do maintain in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, I am nevertheless stating a halakha handed down to me by my teachers that female Egyptians and Edomites are permitted.
תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר, וְעוֹד: מִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי, ״בָּנִים״ — וְלֹא בָּנוֹת.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon said to them: I am stating a traditional halakha , and furthermore a verse supports me, as the verse with regard to Edomites and Egyptians states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:9), teaching that the prohibition applies to their sons, but not to their daughters.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״בָּנִים״ וְלֹא בָּנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי״, הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה.
The Sages taught a baraita that further clarifies the matter: The prohibition with regard to Egyptians and Edomites applies only to their sons, but not to their daughters; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda said: The verse states: “The sons of the third generation that are born to them may enter to them, the congregation of the Lord,” and the phrase “born to them” indicates that the verse made their prohibition dependent on birth, with regard to which there is no difference between males and females.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵידָה — לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: קְהַל גֵּרִים אִיקְּרִי קָהָל,
Rabbi Yoḥanan says: Had Rabbi Yehuda not said that the verse made their prohibition dependent on birth, so that females are also included in the prohibition, he would not have found his hands and feet in the study hall, i.e., he would have been caught in a self-contradiction. Why? Since the Master said that according to Rabbi Yehuda a congregation of converts is also called a congregation of the Lord,