Talmud Builders

    Commentary page

    Yevamot 108b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 108b

    Yevamot 108b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 414 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    זה הכלל כלומר אפילו פעמים הרבה גירשה והחזירה ומיאנה אם נשאת לאחר מתוך גט אסורה לחזור לו מתוך המיאון מותרת לחזור לו:

    לאחר ומיאנה בו כלומר חזרה ונשאת לשלישי ומיאנה בו:

    כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו אף על פי שיצתה משל אחרון במיאון לא בטליה לגיטא דידיה. ובגמרא פרכינן רישא לסיפא:

    גמ' תברא קשיין אהדדי:

    ומאי שנא מיאון דחבריה דלא מבטל גיטא דקמא לאישתרויי לה לקמא:

    דאיידי דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו דקמא:

    אזיל ומשבש לה עד דממאנת בבתרא ומהדר לה:

    הא שבשא ולא אשתבשא שהרי לאחר גירושין החזירה ולא יכול לפייסה שתעמוד עמו ומיאנה בו הילכך ליכא למיחש לה לשיבושא וכן כל היוצאת במיאון לא חיישינן לשיבושא דמסתמא פייסה כי הואי גביה שלא תמאן ולא איפייסה אבל כי נישאת לאחר מתוך הגט הולך ומפייסה ואמר מתחרט אני בגירושין והיא אוהבתו שהרי על כרחה יצתה ממנו הילכך הדרה וממאנת בשני:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אלמא אתי מיאון ומבטל גיטא ורמינהי הממאנת באיש כו' מגופה דסיפא הוה מצי לאקשויי דמאי טעמא אמרינן כל שיוצאה ממנו בגט אסורה ואמאי לא אמרינן אתי מיאונה ומפקע קידושי שני והוי כמו שזינתה אחר גירושין דמותרת לחזור לו כדתנן בפ"ב דסוטה (דף יח: ושם) אלא ניחא ליה לאקשויי רישא אסיפא:

    אזיל ומשבש ומייתי לה אבל לא ניחא ליה למימר דאפי' ליכא גט לא יחזיר דלמא אזיל ומשבש לה (תחתיו) דהא כיון דליכא למיחש למידי לא גזרינן:

    אמר ר' אלעזר תברא כו' רבא הוא דמסיק הכי אע"ג דרב יהודה הוה בשינוייא קמא יודע היה רבא שכך היתה הקושיא ומשמיה דרבי אלעזר [נאמרה] וכה"ג בפרק כירה (שבת מד. ושם) דאמר רב הונא מטה שיחדה למעות כו' ומותיב רב נחמן בר יצחק כו' אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה כו' ולא קאמר משמיה דרב הונא כדמעיקרא לפי שהיה יודע האמת שרב יהודה אמרה:

    כגון ששלשה בגיטין דמיחזיא כגדולה וא"ת לר' אלעזר למה איצטריך למיתני מיאנה לאחר וגירשה תרי זימני וי"ל דקמ"ל אע"ג דגירשה תרי זימני לא חיישינן למיחזי כגדולה:

    לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש פירש בקונט' איסור כרת דא"א שהמיאון מפקיע הקידושין והקשה ריב"ן דלא דמי איסור אשת איש למחזיר גרושתו דמיאון מפקיע הקידושין שאומרת אי אפשי בקידושין שקדשוני אמי ואחי אבל גט לא מפקיע ולאו קושיא היא דמהאי טעמא שמפקיע המיאון איסור דאשת איש א"כ הויא כזונה אצלו ומותרת לחזור לו לאחר שגירשה כדתנן פרק שני דסוטה (דף יח: ושם) וריב"ן פירש איסור כרת התרת שמותרת בקרוביו והוא בקרובותיה אפי' למי שיצאה ממנו בגט דהיינו אשת אחיו ואחות אשתו ואין נראה דא"כ תיקשה למ"ד בסמוך כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו אלמא לאיסור כרת לא התרת:

    יש מיאון אחר מיתה באחיו או לא דוקא הכא הוא דמיבעיא ליה באיסור שנייה דרבנן היא אבל באיסור ערוה דאורייתא תנן כל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת:

    Tosafot on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    אמר רב יצחק בר אשיאן ומודה רב שמותרת לאחיו של זה שנאסר עליו פשיטא. כלומר דהא טעמיה דרב על כרחין הא דאסירא לו או משום אסור מחזיר גרושתו וכדהוה סלקא דעתיה דר' ישמעאל, דאם איתא אף לו נמי שרי' מקל וחומר, השתא לאחיו של בעל שני דמאנה בו שריא ואף על גב דאשת אח בכרת לאיסור לאו לא כל שכן, וכדמקשה ואזיל ר' ישמעאל. אלא טעמיה דרב על כרחין משום דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו הוא, ואם כן פשיטא לאחיו מותרת.

    Rashba on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    ומ"ש מיאון דסברי דלא מבטל גיטא דידיה דאיידי דמכרת בקריצותיו פי' תקנת חכמים היא שתאסר עליו במיאון דחבריה כמחזיר את אשתו משנשאת כדי שלא יפתה אותה בדברים אחר שתנש' לאחר כדי שתמאן בו ותחזור לו לפי' קיימו חכמים נשואי השני כאלו יצאת ממנו בגט:

    מיאון דידיה נמי לא לבטיל גט דידיה וא"ת ונקשי נמי דאפילו לא יצאה ממנו לעולם אלא במיאון ונשאת לאחר שתאסר עליו מהאי טעמא שלא יפתה אותה כשהוא ברשות השני למאן בו י"ל דהא לא אפשר למימר דכיון שלא קבלה ממנה גט מעולם היאך אפשר לדון אותה כלל בשום ענין כמחזיר גרושתו:

    הא שבשה ולא אשתבש שאפי' אין לנו לחוש לפיוס שלו אלא כשיצאה ממנה בגט בע"כ אבל כשיצאה במיאון שהיא ברצונה וע"כ ראייה היא שלא נשמע' לו בפתוייו ולא תהא נשמעת לו עוד:

    מאן תנא פי' דאמרי' לעיל מי ששנה זו לא שנה זו ואע"ג דבעלמא דפרקי הכי לא שיילי' מאן תנא הכא אינה שאלה אלא ביאור כיון דידעי להו לתנאי:

    אמר רב יהודה אמר רב וכו' דת"ק דתני שהלכה שנתקדשה הויא כמי שיצאת מראשון בגט ומן השני במיאון מהו שתחזור לראשון ובאו לפני חכמים ואסרו ס"ל דלא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה:

    ור' ישמעאל בר' יוסי דאמר לזו לא הוצרכנו וכו' ס"ל דאתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה אשתכח דהוו להו תנאי בהא מילתא ר' ישמעאל בר' יוסי ות"ק:

    ברם כך היתה שאלה הרי שהיתה אשת אחי אמו פי' שנשאת לו יתומה קטנה ומת ונשאה אחיו מאביו בלא בנים מהו שתמאן ותעקרינהו לנשואין קמאי ותתיבם יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא:

    שכרו אדם בד' מאות זוזי ובא ושאל ר"מ ואסר את ר' יהודה בנצבי' ואסרו וא"ת א"כ דס"ל לר"ע ור' יהודה שאין מיאון לאחר מיתה תיקשי לעולא דאמר לעיל שממאנת בזיקתו דנשואי' קמא קא עקרא וי"ל דטעמא הכי כדפרקי' לעיל דבשעת מיתה נראית ככלתו א"נ נראית כאשת אחי אמו וכן תירץ ר"ה ז"ל והנכון דקושי' ליכא דשאני הכא שאין כאן שום זיקא מחמת הראשון וכבר נפטרה לשוק ממנו במה תמאן ולמה תמאן אחר שרצתה בו כל ימיו שהרי אין מיאון אלא בבעל בחייו או ביבם שנשארה בו זיקתו והא אגידה ביה קודם מיאון וזה דבר ברור:

    1 more comments on this page.

    Ritva on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה ואחר כך נשאת לאחר ומיאנה בו ונשאת לאחר וגירשה וכן אחר כך נשאת לאחר ומיאנה בו וכן לאחר וגירשה ולאחר ומיאנה וכן כמה כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו ואע"פ שיש מיאון של אדם אחר אחר גירושיו ואין אומרין מיאון דבתרא מבטל ליה למיאון דקמא אע"פ שאף זה מכח מיאונו של זה נודע שגיטו של זה לא היה כלום דאי אמרת הכי איכא למיחש שמא ילך אחד מבעלי הגט ומפתה אותה להוציאה מתחת הבא אחריו במיאון והוא שאמרו אזיל ומשבש ומייתי לה ואפילו אחרון שלא היה אחריו אלא מיאון אסורה לחזור לו ושמא תאמר אם כן אף במיאון דידיה כגון נתן לה גט והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר וגירשה שמותרת לחזור לו נימא הכי ואע"פ שאם נאמר כן אף ביוצאה במיאון ושלא היה שם גט כל עיקר יש לך לאסרה בנשואי שני מחששא זו הא לא איפשר דכל שאין שם אלא מיאון לבד אינו אלא כזנות בעלמא שאם תחוש לכך אף בעמדה תחתיו בזנות כן אלא בנתן לה גט והחזירה ומיאנה ונשאת לאחר וגירשה שמותרת לחזור לו נימא הכי בזו אין לחוש בה דהא שבשה אחר שגירשה ולא אישתבש שהרי מיאנה בו ואין לחוש לפיוס אלא למי שיצאה בגט ומכל מקום בגמרא הקשו בזו מדקתני סיפא דרישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה הימנו שאסורה לחזור לו הא מיאנה בשני מותרת לחזור לו דאלמא מיאונו של שני מבטל כח גיטו של ראשון ואוקמוה כתנאי ומי ששנה זו לא שנה זו ועולא פירש זו האחרונה בשלשה בגיטין שהוציאה שלשה גיטין וכדקא מני להו בגוה ומיתחזיא כגדולה דתלתא גיטין בקטנה לא שכיחי ואסורה אף לראשונים אבל קודם שתשלש אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה ומכל מקום הלכה פסוקה מיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה כרב דקאמר הכי בגמרא בהדיא ר"ל שאם יצתה מראשון בגט אע"פ שיצאת משני אחריו במיאון אסורה לחזור לראשון ואע"פ שר' ישמעאל חלק עליו הלכה כרב:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הדרך שכתבנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    זו שביארנו שכל שיצאה מתחתיו בגט אע"פ שיצאה מתחת ידי השני במיאון שאסורה לחזור לראשון לא סוף דבר שהיא אסורה לו אלא אף לאחיו אסורה מדמיון גרושת אחיו ואע"פ שלא אסרנוה לו אלא מפני שמכרת ברמיזותיו ובא לפתותה להוציאה מתחת בעלה ובאחיו מיהא אין לומר כן מכל מקום גזירה אחיו אטו הוא:

    אשת אחי האב שהיא שניה לו כמו שביארנו כ"א א' אם נשאה אחיו מאביו שלא היתה שניה לו ונזדקקה לזה שהיא שניה לו אין אומרין שתמאן עכשו בנשואי אחי אמו למפרע כדי שיתבטלו אותן הנשואין ויהא זה מיבם מתורת אשת אח במקום מצוה שאין מיאון לאחר מיתה אלא באותו שבא מכח הבעל כגון יבם ומעתה אין צריך לומר בערוה גמורה כגון אשת אחיו מן האם שנשאה אחיו מאביו שהרי בשעת נפילה נראית כאשת אחיו מאמו:

    המשנה החמישית והכונה בה בביאור החלק השלישי והוא שאמר המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם ר' אלעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ר' אלעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם ומודין חכמים לר' אלעזר בזמן שגרשה קטנה והחזירה קטנה מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין ולא היתה חזרתה גמורה אבל אם גירשה קטנה והחזירה גדולה או שגדלה תחתיו מותרת ליבם אמר הר"ם פי' אמרו החזירה ליבם רוצה בו כאשר החזירה כשהיא קטנה ומתו ועדין היא קטנה לפי שגירושיה גרושין גמורין והחזרתה אינה גמורה אולם כאשר החזירה והיא גדולה או היא קטנה וגדלה אצלו ואחר כך מותרת ליבם ואין הלכה כר' אליעזר:

    אמר המאירי המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם הואיל ובשעת מיתה הויא לה אשת אח במקום מצוה אע"פ שכבר היתה גרושת אחיו שאין אומרין נשואין הראשונים מפילים את היבמה ליבם והרי נאסרו עליו אותם הנשואין בשעה שגירשה אחיו מכח גרושת אחיו אלא שעת מיתה מפלת והרי בשעת מיתה הויא לה אשת אח במקום מצוה ור' אליעזר אוסר מדין גרושת אח והלכה כתנא קמא:

    Meiri on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תובד"ה אלמא אתי מיאון ומבטל כו' מגופא דסיפא ה"מ לאקשויי כו' ואמאי לא אמרינן אתי מיאונה ומפקע קדושי שני כו' עכ"ל אם נפרש כונתם דה"מ לאקשויי הכי ולמאי דמסיק תברא ניחא נמי מהך קושיא זה הוא דחוק לומר תברא אהך מתני' דסוטה דליכא מאן דפליג עליה שתהא אסורה לחזור אחר שזינתה בתר גירושין ועוד לעולא דלא קאמר תברא מאי איכא למימר דמשום דשילשה בגיטין ודאי לית לן למימר דמיאונה לא חשיב זנות וא"נ לא אתי מיאון ומבטל גט מ"מ מיאונה אח"כ זנות הוא ואמאי אסורה לחזור לו ואם נפרש למאי דקאמר משום דאיידי דמכרת ברמיזותיו אזל ומשבש לה ניחא נמי מהך קושיא דמשום דאזל ומשבש לה לא חשבינן מיאונה זנות והשתא ניחא נמי לעולא דאית ליה נמי מהאי טעמא משום דאזל ומשבש לה לא חשבינן מיאונה כזנות ומיהו המיאון הוא מבטל גט אי לאו ששילשה בגיטין אך קשה לפ"ז מאי קא קשיא להו דה"מ לאקשויי אגופה דסיפא כו' דהא איכא למימר דהמקשה הכא ידע הך סברא דאזל ומשבש לה דהכי משמע מתוך שמעתין דידע הך סברא דאזל ומשבש לה אלא דלא ידע לפלוגי בין מיאון דידיה ובין דחבריה כדקאמר מ"ש מיאון דחבריה דלא מבטל כו' והשתא אגופיה דסיפא לא קשה מהך מתני' דסוטה דאע"ג דמיאונה חשיב כזנות הכא משום דאזל ומשבש לה לא חשבינן ליה כזנות ויש ליישב קצת דה"פ אגופיה דסיפא ה"מ כו' דר"ל דלא ה"ל להקשות מכח סברא דברישא דאתי מיאון ומבטל גט אלא דה"ל לאקשויי אגופה דסיפא מכח מתני' דסוטה דמיאונה חשיב כזנות ואי משום דאזל ומשבש לה א"כ ברישא נמי אמאי שרינן לה לחזור דמ"ש מיאון דחבריה ממיאון דידיה והוא דחוק דמ"מ לאו אגופיה דסיפא הוא מקשה אלא מכח רישא:

    בד"ה כגון ששילשה בגיטין דמחזיא כגדולה כו' וי"ל דקמ"ל דאע"ג דגירשה תרי זימני לא חיישינן למחזי כגדולה עכ"ל לכאורה דפי' דרבותא קמ"ל לתנא דרישא דאית ליה מיאון מבטל גט אפי' בגירשה ב' זימני ולא חיישינן למחזי כגדולה והוא דחוק למיתני הך רבותא הכא בסיפא דפליג ארישא ואית ליה דאפילו בגט אחד אין המיאון מבטלו דברישא הו"ל למיתני הך רבותא דגירשה ב' זימני ויש מפרשים דרבותא קמ"ל בסיפא שלא נאסור אותה על בעל המיאון א"נ לאוסרה למאן אפי' בגירשה ב' זימני ולא חיישינן למחזי כגדולה לאוסרה אפילו על בעל המיאון א"נ לאוסרה למאן כלל וגם זה הוא דחוק דהך לישנא דמחזי כגדולה לא נאמר בשמעתין אלא לאוסרה על בעל הגט אבל לא לאוסרה גם על בעל המיאון או לאוסרה למאן כדמוקי עולא הסיפא דשילשה בגיטין ומחזי כגדולה ואפ"ה תנן דמותרת לבעל המיאון ומותרת למאן וצ"ע:

    גמ' ותתייבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה כו' מהרש"ל מחק צרתה דכן משמע מפרש"י שלפנינו וכן ברי"ף וברא"ש ולפי דרכו זה מה שכתבו התוספות בד"ה יש מיאון אחר מיתה באחיו כו' מוחק מלת באחיו ואין נראה למחוק כל זה מכל נוסחאות הישנות גם במקצת פרש"י ובטור איתא בהדיא דאצרה קמבעי והנראה שאלו המחקים באו בזה לפי מה שהבינו שהמיאון הוא בנשואין הראשונים בנשואין של אחי אמו אבל אין הפירוש כן אלא שהמיאון הוא בנשואין האחרונים בנשואי של אחיו כמ"ש התוספות יש מיאון אחר מיתה באחיו כו' והשתא אצרה דוקא קמבעיא ליה כיון דמיאנה מנשואי אחיו אין זו צרת השניה אבל השניה עדיין באיסורא עומדת דהא לא מיאנה בנשואי אחי אמו והשתא הא דקאמר הכא ותעקרינהו לנשואי קמאי הוי ממש כהא דקאמר לעיל גבי צרת הבת ותמאן השתא ותעקרינהו לנשואי קמאי (א) וזה הפירוש מדוקדק ומוכרע מתוך שמעתין דלא נקט גבי אחי אמו שמת ואח"כ נשא אחיו כו' דהשתא אי נמי לא מת אחי אמו אלא שנתן גט יש מיאון לאחר מיתה בנשואי אחיו אבל אי הוה קאי המיאון בנשואי אחי אמו אם יש מיאון לאחר מיתתו ה"ל למנקט גביה שמת וזה הפירוש נראה ברור לקיים כל הנוסחאות ודברי הטור ומקצת פרש"י וברש"י שלפנינו (ב) גם ברי"ף וברא"ש בטעות נמחק בהן מלת צרה:

    Chidushei Halachot on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    תוד"ה אזיל ומשבש ובו' אבל לא ניחא ליה למימר וכו' דהא כיון דליכא למיחש למידי וכו'. ר"ל דלא גזרו זה אלא היכי דאיכא ג"כ צד איסור כשמחזירה כגון היכי דאיכא גט דכשמחזירה איכא צד איסור מחזיר גרושתו משנשאת אבל היכא דליכא גט דליכא למיחש לאיסור דמחזיר גרושתו לא גזרינן:

    Maharam on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' כגון ששלשה בגיטין אף דבמתני' תני רק נתגרשה ב' פעמים י"ל דמתני' נקט לה אליבא דרבי דתרי זימני הוי חזקה ועולא נקט אליבא דרשב"ג דג' זימני הוי חזקה כ"כ בתשובת ב"ח ח"ב סי' יג:

    Gilyon HaShas on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא אלעא אתי מיאון ומבטל גיטא, (דקתני ברישא נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו, ורמינהו הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה כל שיצאה סימנו בגט אסורה לחזור לו, במיאון מותרת לחזור לו), אלמא לא אתי מיאון דחבריה ובטיל גיטא דידיה. אבל מסיפא לחוד לא הוי מצי להקשות דמה טעם אסורה להשני שגירשה יבא מיאונה דהשלישי ויפקע קידושיו והוי כמו זינתה אחר גירושין דמותרת לחזור לו, (ובתוס' הקשו כן) דהוי אמינא דמיאון מבטל רק למעשה הקידושין ומש"ה מותרת למי שיצאה ממנו במיאון דהא קידושיו כלא היה והיתה אצלו רק בזנות, אבל גט אין מבטל המיאון. ומה דאסורה לשני באמת לא מטעם קידושי השלישי דהא המיאון בו עקר לקדושיו והוי רק כזינתה אחר הגירושין, אלא דאסורה מטעם הרביעי דגרשה ולא נעקרו קדושיו והיה מדוקדק לישנא דמתני' דנקט שתי פעמים נתגרשה, ולזה פריך מרישא דמוכח דגם את הגט מבטל המיאון, וא"כ יבטל מיאון דהשלישי את גיטו דהשני ותהיה כזינתה עמו ולא נאסרה לו ע"י קידושין וגירושין דהרביעי, ומשני שמואל תברא, ותנא דסיפא סובר דמיאון לא מבטל כ"א קידושין לא גט, ונכון בסיפא בפשטיה דאסורה לשני משום הרביעי, ורבא משני דמיאון לא מבטל גיטא דחבריה משום דמשבשא לה וממילא אסורה להשני משום מיאון דהשלישי, ומה דנקט שוב ונשאת וגירשה לרבותא, דמ"מ מותרת לשלישי ולא חיישינן דמחזי כגדולה כיון דנתגרשה ב' פעמים וכמ"ש בתוס' ד"ה כגון ששלשה. ופריך מרישא דלא חיישינן למשבשא דהא מותרת לחזור לו אחר מיאון דהשני ועלה אמרינן תברא, והיינו דפליגי בסברא אי חיישינן למשבשא, והסוגיא מרווחת בלי שום גמגום. והתוס' ז"ל שדחקו הרבה בזה, דעתם רחבה מדעתי, ואנכי בל ידעתי:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamot 108b · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 108, Amud Bet, about 414 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “זֶה הַכְּלָל: גֵּט אַחַר מֵיאוּן — אֲסוּרָה…”

    2. Segment 225 words

      Opens “הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר וּמֵיאֲנָה…”

    3. Segment 36 words

      Opens “גְּמָ׳ אַלְמָא אָתֵי מֵיאוּן וּמְבַטֵּל גֵּט.…”

    4. Segment 434 words

      Opens “וּרְמִינְהִי: הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר…”

    5. Segment 512 words

      Opens “אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּבְרַהּ, מִי…”

    6. Segment 649 words

      Opens “אָמַר רָבָא: וּמַאי קוּשְׁיָא? וְדִלְמָא: מֵיאוּן דִּידֵיהּ…”

    7. Segment 75 words

      Opens “הָא כְּבָר שַׁבְּשַׁהּ וְלָא אִישְׁתַּבַּשָׁא.…”

    8. Segment 838 words

      Opens “אֶלָּא אִי קַשְׁיָא, דְּחַבְרֵיהּ אַדְּחַבְרֵיהּ קַשְׁיָא: מֵיאֲנָה…”

    9. Segment 932 words

      Opens “וּרְמִינְהִי: הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר…”

    10. Segment 1017 words

      Opens “אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תִּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ…”

    11. Segment 1129 words

      Opens “מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב,…”

    12. Segment 1220 words

      Opens “שָׂכְרוּ אָדָם אֶחָד בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְשָׁאֲלוּ…”

    13. Segment 1317 words

      Opens “אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לְזוֹ לֹא…”

    14. Segment 1431 words

      Opens “בְּרַם כָּךְ שָׁאֲלוּ: הֲרֵי הָיְתָה אֵשֶׁת אֲחִי…”

    15. Segment 1522 words

      Opens “שָׂכְרוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז,…”

    16. Segment 1613 words

      Opens “אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: וּמוֹדֶה רַב,…”

    17. Segment 1718 words

      Opens “פְּשִׁיטָא, הוּא נִיהוּ דְּמַכֶּרֶת בִּרְמִיזוֹתָיו וּקְרִיצוֹתָיו, אֲבָל…”

    18. Segment 1822 words

      Opens “וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן:…”

    19. Segment 198 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחְזִירָהּ — מוּתֶּרֶת…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Yevamot 108b · Segment 13 — “אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לְזוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ. לְאִיסּוּר…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Yevamot 108b · Segment 12 — “…זוּז, וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְאָסַר. אֶת…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 108b · Segment 5 — “…רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Yevamot 108b · Segment 10 — “…לֹא שָׁנָה זוֹ. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁשִּׁלְּשָׁה בְּגִיטִּין, דְּמִיחַזְּיָא…

    Original text

    זֶה הַכְּלָל: גֵּט אַחַר מֵיאוּן — אֲסוּרָה לַחְזוֹר לוֹ, מֵיאוּן אַחַר גֵּט — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ.

    This is the principle concerning a minor girl who refused her husband and then married several times: If the bill of divorce followed the refusal and she remarried, she is forbidden to return to him. If the refusal followed the bill of divorce, she is permitted to return to him. Since the refusal followed the bill of divorce it is clear that she was a minor and neither the marriage nor the divorce were valid by Torah law. However, when the ultimate separation is by means of a bill of divorce, there is no indication that she was a minor at the time and there is potential for confusion with an adult divorcée.

    הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר וּמֵיאֲנָה בּוֹ, לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיּוֹצְאָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט — אֲסוּרָה לַחְזוֹר לוֹ, בְּמֵיאוּן — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ.

    If a minor girl refuses one man and marries another, and he divorces her, and then she marries another man and refuses him, and then she marries another man and he divorces her, this is the principle for this case: With regard to anyone she leaves by means of a bill of divorce, it is prohibited for her to return to him. With regard to anyone she leaves by means of refusal, she is permitted to return to him.

    גְּמָ׳ אַלְמָא אָתֵי מֵיאוּן וּמְבַטֵּל גֵּט.

    GEMARA: It was taught in the mishna that if the man gave his minor wife a bill of divorce but subsequently remarried her and she refused him, and then she married someone else, she is permitted to remarry the first husband when her marriage to the second is concluded. Apparently, refusal comes and nullifies a bill of divorce.

    וּרְמִינְהִי: הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר וּמֵיאֲנָה בּוֹ, לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיָּצְתָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט — אֲסוּרָה לַחְזוֹר לוֹ, בְּמֵיאוּן — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ. אַלְמָא לָא אָתֵי מֵיאוּן דְּחַבְרֵיהּ וּ[מְ]בַטֵּיל גִּיטָּא דִּידֵיהּ.

    The Gemara raises a contradiction from the end of the mishna: If a minor girl refuses one man and marries another, and he divorces her, and then she marries another man and refuses him, and then she marries another man and he divorces her, this is the principle: With regard to anyone she leaves by means of a bill of divorce, she is prohibited from returning to him. With regard to anyone she leaves by means of refusal, she is permitted to return to him. Apparently, a refusal of another man does not come and nullify one’s own bill of divorce. If the refusal completely nullified the marriage to the second husband, there would be no obstacle to her remarrying her first husband, as an ex-wife who did not marry another man is permitted to remarry her first husband. However, the divorce, combined with the second marriage, does generate a prohibition, and she is prohibited from remarrying in this case.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ.

    Rav Yehuda said that Shmuel said: This mishna is disjointed, and he who taught this halakha , that she may remarry her first husband if she refused him after he divorced her, did not teach that halakha , that her refusal of another man does not render her permitted to her divorced husband.

    אָמַר רָבָא: וּמַאי קוּשְׁיָא? וְדִלְמָא: מֵיאוּן דִּידֵיהּ מְבַטֵּל גֵּט דִּידֵיהּ, מֵיאוּן דְּחַבְרֵיהּ לָא מְבַטֵּל גִּיטָּא דִידֵיהּ. וּמַאי שְׁנָא מֵיאוּן דְּחַבְרֵיהּ דְּלָא מְבַטֵּל גִּיטָּא דִידֵיהּ — אַיְּידֵי דְּמַכֶּרֶת בִּרְמִיזוֹתָיו וּקְרִיצוֹתָיו אָזֵל מְשַׁבֵּשׁ וּמַיְיתֵי לַהּ, מֵיאוּן דִידֵיהּ נָמֵי לָא לִיבַטֵּל גִּיטָּא דִידֵיהּ — דְּאַיְּידֵי דְּמַכֶּרֶת בִּרְמִיזוֹתָיו וּקְרִיצוֹתָיו אָזֵיל מְשַׁבֵּשׁ וּמַיְיתֵי לַהּ!

    Rava said: What is the difficulty here? Perhaps her refusal of him nullifies his bill of divorce, while her refusal of the other man does not nullify the original husband’s bill of divorce. The Gemara asks: In what way is her refusal of the other man different, that it does not nullify his bill of divorce? Isn’t it that because she is familiar with the intimations and gestures [ keritzotav ] of her first husband, he will lead her astray and bring her back to him, by causing her to refuse her new husband and then return to him? Consequently, it was decreed that she may not return to her first husband by refusing the second. But for this same reason the refusal against the first husband himself also should not nullify his own bill of divorce, as, since she is familiar with his intimations and gestures, he will lead her astray and bring her back to him after she has married another man.

    הָא כְּבָר שַׁבְּשַׁהּ וְלָא אִישְׁתַּבַּשָׁא.

    The Gemara answers: But he already tried to lead her astray and she was not led astray. In other words, he already remarried her after the divorce and she still refused him, which proves that he does not have sufficient influence to lead her astray.

    אֶלָּא אִי קַשְׁיָא, דְּחַבְרֵיהּ אַדְּחַבְרֵיהּ קַשְׁיָא: מֵיאֲנָה בּוֹ וְהֶחְזִירָהּ, נָתַן לָהּ גֵּט וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה — אֲסוּרָה לַחְזוֹר לוֹ. טַעְמָא דְּנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה. הָא מֵיאֲנָה — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ, אַלְמָא אָתֵי מֵיאוּן דְּחַבְרֵיהּ וּמְבַטֵּל גִּיטָּא דִידֵיהּ.

    But if there is a difficulty, it is the contradiction between one halakha involving another man and a different halakha involving another man that is difficult, as the mishna states: If she refused him and he subsequently remarried her, and this time he gave her a bill of divorce and she married another man, and she was widowed or divorced, she is prohibited from returning to her original husband. The reason is specifically that she was widowed or divorced by the other man. But if she had refused the second husband, she would be permitted to return to the first husband. Apparently, a refusal of the other man would have come and nullified his bill of divorce, permitting her to remarry the first husband, despite her erstwhile marriage to the other man.

    וּרְמִינְהִי: הַמְמָאֶנֶת בָּאִישׁ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵירְשָׁהּ, לְאַחֵר וּמֵיאֲנָה בּוֹ, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט — אֲסוּרָה לַחְזוֹר לוֹ, בְּמֵיאוּן — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ. אַלְמָא לָא אָתֵי מֵיאוּן דְּחַבְרֵיהּ וּמְבַטֵּל גִּיטָּא דִידֵיהּ!

    This raises a contradiction, as it is taught later: If a minor girl refuses one man and marries another and he divorces her, and then she marries another and refuses him, this is the principle: With regard to anyone she leaves by means of a bill of divorce, she is prohibited from returning to him. With regard to anyone she leaves by means of refusal, she is permitted to return to him. Apparently, refusal of the other man cannot come and nullify his own bill of divorce.

    אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תִּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁשִּׁלְּשָׁה בְּגִיטִּין, דְּמִיחַזְּיָא כִּגְדוֹלָה.

    Rabbi Elazar said: This mishna is disjointed, and he who taught this halakha did not teach that halakha . Ulla said: The last clause, in which it says her refusal does not nullify the bill of divorce, is referring to a case where she was divorced three times. Since she was divorced three times, she appears to be an adult, and therefore the Sages did not allow her refusal to cancel the effect of the divorce.

    מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מַאי דִּכְתִיב: ״מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ״? בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה נִתְבַּקְּשָׁה הֲלָכָה זוֹ: הֲרֵי שֶׁיָּצְאָה מֵרִאשׁוֹן בְּגֵט וּמִשֵּׁנִי בְּמֵיאוּן, מַהוּ שֶׁתַּחֲזוֹר לָרִאשׁוֹן?

    § The Gemara asks: According to Rabbi Elazar, who holds that the mishna is disjointed, who is the tanna that taught that a minor may always remarry a husband she refused but not one who divorced her? Rav Yehuda said that Rav said: This can be determined based on the following incident. What is the meaning of that which is written: “We have drunk our water for money; our wood comes to us for a price” (Lamentations 5:4), implying that Torah, which is analogous to water, can be purchased with money. The Gemara explains: During the time of danger, i.e., religious persecution by the Romans, this halakhic ruling was requested: If she, a minor, left her first husband by means of a bill of divorce and her second by refusal, what is the halakha with regard to her returning to the first?

    שָׂכְרוּ אָדָם אֶחָד בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְאָסַר. אֶת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה בִּנְצִיבִין, וְאָסַר.

    Those involved hired one person for four hundred dinars for the dangerous mission and asked Rabbi Akiva, who was incarcerated in prison by the Romans for teaching Torah, and he ruled that it is forbidden. They asked Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin, in Babylonia, and he also deemed it forbidden.

    אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לְזוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ. לְאִיסּוּר כָּרֵת הִתַּרְתָּ, לְאִיסּוּר לָאו — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן.

    Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said: This question was not what they asked, as it was unnecessary: If you rendered permitted a prohibition for whose violation one is liable to receive excision from the World-to-Come [ karet ], i.e., if the prohibition against sexual intercourse with a married woman is dissolved by the refusal, as the marriage is nullified retroactively, then is it not clear all the more so that after a refusal, the regular prohibition against remarrying one’s ex-wife after she was married to another should be permitted? The opinion in the mishna that refusal does not cancel the effect of divorce is in accordance with that of Rabbi Akiva and Rabbi Yehuda ben Beteira, while the opinion that she is permitted to return to her first husband after refusing the second one is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei.

    בְּרַם כָּךְ שָׁאֲלוּ: הֲרֵי הָיְתָה אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, שֶׁהִיא שְׁנִיָּיה לוֹ, וּנְשָׂאָהּ אָחִיו מֵאָבִיו וּמֵת, מַהוּ שֶׁתְּמָאֵן הַשְׁתָּא וְתִעְקְרִינְהוּ לְנִישּׂוּאִין קַמָּאֵי, וְתִתְיַיבֵּם (צָרָתַהּ). יֵשׁ מֵיאוּן לְאַחַר מִיתָה בִּמְקוֹם מִצְוָה, אוֹ לָא?

    Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, continued: Rather, this is what they asked: If the minor was the wife of someone’s mother’s brother, a secondary forbidden relative, i.e., a relative forbidden to him by rabbinic law, and afterward his paternal brother married her and died, so that she became eligible to him for levirate marriage, what is the halakha with regard to the following: May she refuse now and uproot the first marriage to the mother’s brother, so that she will no longer be a forbidden relative, and likewise her rival wife will not be the rival wife of a forbidden relative, so that her rival wife may enter into levirate marriage? In other words, in a case where there is a mitzva of levirate marriage, is refusal after the husband’s death valid or not?

    שָׂכְרוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְאָסַר. אֶת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה בִּנְצִיבִין, וְאָסַר.

    Those involved hired two people for four hundred dinars, and they came and asked Rabbi Akiva in prison and he deemed it prohibited. They asked Rabbi Yehuda ben Beteira in Netzivin and he deemed it prohibited.

    אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: וּמוֹדֶה רַב, שֶׁמּוּתֶּרֶת לְאָחִיו שֶׁל זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו.

    Rav Yitzḥak bar Ashyan said: Rav concedes that she is permitted to the brother of the man to whom she is forbidden. Rav Yitzḥak is referring to a case of a minor who refused her husband, remarried the same man, and was subsequently divorced, and then married another man and refused him. Although she may not remarry the first husband, she may marry his brother, despite the fact that one may not ordinarily marry one’s brother’s divorcée.

    פְּשִׁיטָא, הוּא נִיהוּ דְּמַכֶּרֶת בִּרְמִיזוֹתָיו וּקְרִיצוֹתָיו, אֲבָל אָחִיו לָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזַר הַאי אַטּוּ הַאי, קָא מַשְׁמַע לַן.

    The Gemara asks: It is obvious. It is he, her former husband, whose hints and gestures she recognizes, but not those of his brother, so that there is no concern that the brother will persuade her to refuse her husband. The Gemara explains: Rav Yitzḥak bar Ashyan saw fit to point this out, lest you say: Issue a decree rendering it prohibited for her to marry this brother due to the risk that such a marriage would lead people to think she is permitted to marry that brother, her original husband. Therefore, he teaches us that no such decree was instituted.

    וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לוֹ, כָּךְ אֲסוּרָה לָאַחִין. וְהָא אֵינָהּ מַכֶּרֶת בִּקְרִיצוֹתֵיהֶם וּרְמִיזוֹתֵיהֶם? גְּזֵירָה אָחִיו אַטּוּ הוּא.

    And there are those who say a different version of the discussion: Rav Yitzḥak bar Ashyan said: Just as she is forbidden to him, to the man who divorced her, so is she forbidden to his brothers. The Gemara asks: But she is not familiar with their intimations and gestures. Why is it prohibited for her to marry them? The Gemara answers: It is a rabbinic decree concerning the ex-husband’s brothers due to him, the ex-husband. If she were to be permitted to her ex-husband’s brothers, people might mistakenly think that she is even permitted to remarry the ex-husband himself.

    מַתְנִי׳ הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחְזִירָהּ — מוּתֶּרֶת לַיָּבָם.

    MISHNA: With regard to one who divorces a woman and remarries her and then dies childless, his wife is permitted to enter into levirate marriage with her yavam ,