Commentary page

Nedarim 72a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nedarim 72a

Nedarim 72a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 199 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא כלומר לא תקשה סיפא לרישא אע"ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו לא קשיין אהדדי דאימא רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו והאי דלא תני סיפא שמע וגירשה משום דלא נסיב לה אלא משום רישא ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא:

א"נ סיפא נמי דוקא דגירושין כשתיקה דמו:

הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום ראשון קודם שגירשה ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון הא לאו הכי לא דגירושין כי הקמה דמו:

מאי איריא אי נתארסה לאחר בו ביום דמצי למיפר לה:

אפילו לאחר מאה ימים נמי אם נתארסה לאחר ליהוי ארוס אחרון מיפר הואיל ולא נראו לארוס ראשון:

אין הבי נמי אלא הב"ע בשלא שמע ארוס ראשון אבל שמע האב והואיל דבו ביום שמע צריך להפר בו ביום כדכתיב ביום שמעו:

הכא בנשואה עסקינן הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת ונדרה וגירשה ביום ששמע והחזירה בו ביום דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה ואע"פ שהחזירה נעשית כנשואה לאחר דלא מצי מיפר דעכשיו הן קודמין כדתנן (לעיל נדרים דף ע ז.) זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה אין מפירין משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

Rashi on Nedarim 72a · Sefaria

Tosafot

ליתני שמע וגירש ומת בו ביום מדלא תני הכי וכו':

ליתני שמע וגירש ומת ביום שלאחריו דאין אב מיפר מדלא תני הכי וכו':

אלא מהא ליכ' למשמע דשמא רישא דווקא ושמא סופא דווקא ולא קשי' רישא שסיפא דאי רישא דווקא דגירושי' כהקמ' ובדין הוא דליתני בסיפא שמע וגירשה נסיב סיפא משו' רישא דברישא לא מצי למיתני ליה וסיפא דדווקא לגירושי' עשתיקה ובדין הוא דברישא מצי למיתני שמע וגירש משום סיפא לא נסיב לה לא תני לה ברישא:

ת"ש נדרה והיא ארוסה ונתקדשה בו ביום וס"ד מדנקט בו ביום מיירי ששמכ בעל וכשגירה הרי קיים אי גירושי' כהקמה.

Tosafot on Nedarim 72a · Sefaria

Rashba

אי הכי מאי איריא בו ביום אפילו למאה ימים נמי בשלא שמע ארוס ושמע אב. קשיא לי לידוק מדשמואל דאמר גבי הא מתניתין, מנא הני מילי דארוס אחרון מפר נדרים שנראו לארוס ראשון, דאלמא קבלה שמואל דהא מתניתין כששמע ארוס הוא, ואפילו הכי ארוס אחרון מפר, ושמואל לגבי מתניתין קאמר דקתני ארוסה שנתגרשה בו ביום מפר אלמא גרושין כשתיקה. ויש לומר דאין הכי נמי דאיכא למיפשט מדשמואל, אלא דבעי למידק ממתניתין או ממתניתא, וכההוא דבריש פרק אין בין המודר, דאיבעי להו הני כהני שלוחי דרחמנא אינון או שלוחי דידן אינון, ושקלינן וטרינן עלה למילפה ממתניתין וממתניתא ולא איפשיטא בההיא שמעתא, ואף על גב דאיכא למיפשט מדרב הונא דאמר בפרק קמא דקדושין [כג, ב] דשלוחי דרחמנא אינון, דמאי איריא דמי איכא מידי דאנן לא מצי עבדי ושלוחי דידן עבדי, וטעמא דלא פשטוה במכלתין מדרב הונא, משום דאינהו בעי אי איכא למיפשטא ממתניתין או ממתניתא, ודכותה הא דהכא, ולפום מאי דכתיבנא קיימא לן לענין פסק הלכה דגירושין כשתיקה מדשמואל, ולא כן פסק הרמב"ם [הפלאה הלכות נדרים פרק י"א הלכה י"ז] וכן בפסקי הרמב"ן דבעיין לא איפשיטא ואנן כתבינן מאי דסבירא לן.

Rashba on Nedarim 72a · Sefaria

Meiri

והיו סבורים להביאה מזו שאמרו אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או שמע והפר או שמע ושתק ומת ביומו על הדרך שביארנוה למעלה ואם הגירושין כשתיקה ליתני נמי או שמע וגירש והשיבוה מסופה שאמרו אבל שמע וקיים או שמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר ואם הגירושין כהקמה היה לו לשנות גם כן שמע וגירש אלא מיהא ליכא למשמע מידי:

וחזרו להביאה ממה שאמרו במשנתנו נדרה והיא ארוסה ונתגרשה ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ואם הגירושין כהקמה הרי אין אב או ארוס מפר מה שקיים הארוס הראשון אלמא כשתיקה דמו והעמידוה בשלא שמע הא אם שמע שמא הגירושין כהקמה ואם תאמר וכשלא שמע מיהא מאי איריא בו ביום אפילו לכמה ימים כן אף הם פרשוה כשלא שמע ארוס אבל שמע האב ומשום אב הוא דנקט ביומו דהא ביומו הוא דמצי אב מיפר מכאן ואילך לא:

וחזרו להביאה ממה שאמרו בפרק אחרון נדרה בו ביום וגרשה והחזירה בו ביום אין יכול להפר אלמא גירושין כהקמה ופרשוה בנשואה ויש כאן מקום עיון דקא ארי לה מאי קא ארי לה דהא ודאי בנשואה איירי דהא קתני עלה זה הכלל כל שיצאתה שעה אחת לרשות עצמה אינו יכול להפר פרשו בתוספות דמכל מקום היה המקשה סבור שלא תהא כאן דין הפרה בקודמין הואיל ותחתיו נדרה אע"פ שנתגרשה אלא שיהא הטעם משום דגירושין כהקמה ומאחר שבנשואה גירושין כהקמה אף בארוסה כן ותירץ דהתם בנשואה כדקתני עלה זה הכלל וכו' ולאו משום דגירושין כהקמה אלא משום דאין הבעל מיפר בקודמין אף בנדרים שנדרה תחתיו משנשאת לו ואף כשנאמר שהגירושין כשתיקה אינו יכול להפר אבל בארוס שמפר בקודמין עדין צריכין אנו למודעי אם גירושין כהקמה אם לאו:

ורוב פוסקים כתבו בה שמאחר שלא הובררה מחמירין בה ואינו מפר ומכל מקום הדעת מכרעת שיהו כשתיקה וכן שהתירוצין כולהו תריצי ומעלי נינהו וכדי לסמוך עליהן ועוד שהרי יש להוכיח כן ממה ששאלו למעלה מנלן דארוס אחרון מפר בנדרים שנראו לארוס ראשון אלמא פשיטא ליה דמתניתין כששמע ארוס ואפילו הכי ארוס אחרון מפר אלמא גירושין כשתיקה ושמא תאמר ליפשטה מיהא פירשו בתוספות דמתניתין לאו בהדיא קתני בה דבנדרים שנראו לארוס איירי אלא דדייק לה מדקתני בו ביום דאי לאו בששמע למה לי בו ביום והיה יכול לדחותה בשלא שמע ארוס ושמע אב ומכל מקום בעל התלמוד מפרשה בהדיא בשמע ארוס עד שהוא שואל מנלן ואי נמי שמואל גופיה הוא דקא בעי מנא הני מילי דקבלה למתניתין הכי אלא דהאי דקא בעי לה בעא לאיתויי ממשנה או ברייתא וכן עיקר:

Meiri on Nedarim 72a · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

גמרא רשות לאב כצ"ל:

רש"י בד"ה הב"ע כו' שגירשה ואהכי כצ"ל לה אפילו הד"א נמי אלא הד"א:

ברא"ש לה הס"ד המנין הס"ד ברישא הס"ד סיפא הס"ד ונשאה הס"ד:

בד"ה מהו כו' שמיעה כגון שירא כצ"ל למבעי הס"ד שמיעה הס"ד מידי הס"ד:

בד"ה אם כן כו' לכי שמע הוא דמפר לה כלומר לכשישמע תועיל כצ"ל:

ר"ן דמו הס"ד:

בד"ה ת"ש כו' דשמיעה דארוס כצ"ל מפר הס"ד:

בד"ה ולענין כו' ממימרי' דשמואל כו' ולי נראה דלאו ראיה ממימרי' דשמואל דלא נחית למימר אלא דארוס אחרון מפר אף בנראו לראשון ואיכא לאוקמי במת הארוס ראשון אבל בגרושה מצי שמואל נמי סבר דלא מצי מפר ומשום דגירושין כהקמה תדע דהא מייתינן לעיל ת"כ מברייתא לשמואל ולא מייתינן לה הכא אהך האבעיא וה"ט משום דהך ברייתא בארוס ראשון איירי אבל בגירש מצי למימר דלא מפר משום דגירושין כהקמה ובהא ניחא מה שהקשה הר"ן לעיל אמאי לא אייתי ראיה לשמואל ממתניתין. דבגוונא דמתניתין דאיירי בגירש לא נחית שמואל למימר דאף בנראו לראשון דמצי אחרון להפר משום דאפשר דגירושין כהקמה הוא והיינו אבעיא דהכא וק"ל:

2 more comments on this page.

Chidushei Halachot on Nedarim 72a · Sefaria

Shita Mekubetzet

הכא במאי עסיקינן בשלא שמע ארוס ראשון וכי בעי' אנן היכא דשמע דאיכא למימר מאחר דשמע ושתק וגירש מתוך שנאה ששונאה קיים לה בלבו וקיימא לן דאם קיים לה בלבו קיים. אי הכי מאי איריא דקתני ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפילו לאחר מאה ימים נמי הכי דיניה. ומכאן שמעינן דנערה המאורסה שנדרה שלא שמע לה אביה ולא בעלה ונתגרשה ונתארסה לאחרים אפילו אחר כמה שנים כששמע האב והארוס האחרון מפירין נדריה שנדרה בפני הארוס הראשון שמת הואיל ולא שמע אותן וכן כתב הר"ם ז"ל פרק י"א.

הכא בנשואה עסיקינן יש מפרשים דכשהיא ארוסה וגירשה בו ביום והחזירה והכניסה לחופה והיינו טעמא דאין הבעל מפר בקודמין. ונכון הוא יותר לפרש שכשנדרה היתה נשואה וגרשה והחזירה בו ביום והכל היה ביום אחד וקרי ליה קודמין לפי שהיתה ברשות עצמה בין שעת הנדר ובין שעת ההפרה. וכן כתב הר"ם ז"ל פרק י"א. הרי"ץ ז"ל.

Shita Mekubbetzet on Nedarim 72a · Sefaria

Gilyon HaShas

בהר"ן ד"ה אי רישא כו' דמצי לאפוכי להו כו' תמוה לי הא א"נ מתני ברישא שמע ושתק וגרשה בו ביום הו"מ לאפוכי בסיפא שמע ושתק וגרשה למחר וכמו דקתני במיתה. וה' יאיר עיני:

Gilyon HaShas on Nedarim 72a · Sefaria

Original text

Segment 1

תָּא שְׁמַע: אֵימָתַי אָמְרוּ ״מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב״ — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שָׁמַע וְהֵפֵר, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, לִיתְנֵי נָמֵי ״אוֹ שָׁמַע וְגֵירַשׁ״! מִדְּלָא תָּנֵי הָכִי — שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ.

Come and hear a resolution of the dilemma from the following baraita : When did they say that if the husband died the authority to nullify a young woman’s vows reverts to the father? When the husband did not hear the vow; or he heard the vow and nullified it; or heard it, and was silent, and died on that day. And if you say that divorce is like silence, let the tanna of the baraita also teach with regard to the husband: Or he heard the vow and divorced her. From the fact that he did not teach this case, learn from the baraita that divorce is like ratification.

Segment 2

אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל אִם שָׁמַע וְקַיָּים, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ, לִיתְנֵי ״וְאִם שָׁמַע וְגֵירֵשׁ״! אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ.

The Gemara rejects the proof from the baraita : State the latter clause of the baraita : But if he heard it and ratified it; or he heard it, and was silent, and died on the following day, then the father cannot nullify the vow. But according to this clause, if you say that divorce is like ratification, let the tanna of the baraita also teach: And if he heard the vow and divorced her. Rather, from the fact that the baraita does not teach this, learn from the baraita that divorce is like silence.

Segment 3

אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ. אִי רֵישָׁא דַּוְקָא — נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא. אִי סֵיפָא דַּוְקָא — נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא.

Rather, one cannot learn anything from this baraita about the effect of divorce on her vows. The Gemara explains that the discrepancy between the two clauses is stylistic and can be explained either way: If the cases in the first clause are chosen precisely, allowing for the inference that divorce is like ratification, then one must say that the tanna formulates the last clause of the baraita as he does because of the first clause, i.e., in the same style, although it does not add anything. If the cases in the last clause are chosen precisely, allowing for the inference that divorce is like silence, then one must say that the tanna formulates the first clause of the baraita as he does because of the last clause, i.e., in the same style, although it does not add anything.

Segment 4

תָּא שְׁמַע: נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִילּוּ לְמֵאָה — אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ. שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, דְּאִי כַּהֲקָמָה דָּמוּ — מִי מָצֵי מֵיפַר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְּאוֹקֵים אָרוּס רִאשׁוֹן?

Come and hear a mishna (71a): If she took a vow while she was betrothed, and was divorced, and was betrothed again on the same day, even to one hundred men, her father and her final husband nullify her vows. Learn from this mishna that divorce is like silence, because if it were like ratification, could the final betrothed nullify vows that the first betrothed had already ratified?

Segment 5

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס רִאשׁוֹן. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא בּוֹ בַּיּוֹם? אֲפִילּוּ לְאַחַר מֵאָה יָמִים נָמֵי!

The Gemara rejects this proof: With what are we dealing here? We are dealing with a case in which the first betrothed man did not hear the vow, and for that reason his divorcing her does not constitute ratification. The Gemara then asks: If so, why mention specifically that the divorce occurred on that day? The same would hold true even after one hundred days as well. Since the first husband never heard the vow, the final husband can nullify it on whichever day he hears it.

Segment 6

כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב, דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר.

The Gemara answers: It is referring to a situation in which the betrothed man did not hear the vow but the father heard it. As in that case, it is only on the same day that he can nullify the vow, but he cannot nullify it from this point forward. Once her father has already heard the vow, her betrothed cannot nullify it on a different day. Therefore, one cannot infer from the mishna that divorce is like silence.

Segment 7

תָּא שְׁמַע: נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם, גֵּירְשָׁהּ וְהֶחְזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ.

Come and hear a resolution of the dilemma from a mishna (89a): If she took a vow on that day, and he divorced her and remarried her on the same day, he cannot nullify her vow. Learn from the mishna that divorce is like ratification.

Segment 8

אָמְרִי: הָכָא בִּנְשׂוּאָה עָסְקִינַן, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.

The Gemara rejects this proof: Say that here, i.e., in the mishna cited, we are dealing with a married woman, and that is the reason that he cannot nullify the vow. It is not because it has been ratified by divorce but because the husband cannot nullify his wife’s vows that precede their marriage. The dilemma remains unresolved.

Nedarim 72a

Nedarim 72a

Rashi

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text