Commentary page

Nazir 7a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 7a

Nazir 7a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 279 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

But say it is referring to a year which requires "completion", since sometimes there are 353, sometimes 354 and sometimes 355 [days in a year].

Do we count a year by days? In the verse it is written "until the days are complete", and it is a month which is counted by days, and it is for this reason that we say the verse is speaking about the thirty days of a month. But not a year, since [a year] is not counted by days, but by months.

Rashi on Nazir 7a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

ואימא שנה דיש שנים מלאים ומרובים בימים כשהחדשים מלאים ויש פחותין כשהם חסרים:

שנים מי מונין לימים בתמיה (ושיטה הוא וכו') חדשים אתה מחשב לשנים וכשהן מעברין מוסיפין חדש ולא ימים כ' או ט"ו והכא כתיב עד מלאת הימים הלכך ודאי בחדש מיירי:

הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה כלומר לא שנא כי אמר גדולה ולא שנא כי אמר קטנה ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם לא הוי נזיר אלא שלשים יום וגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל ואפי' מכאן ועד סוף עולם בגמרא מפרש דטריחא ואריכא לי מלתא כמכאן ועד סוף העולם:

ואמאי והא מכאן ועד סוף העולם קאמר פירוש וליהוי נזיר לעולם ומשני הכי קאמר הריני כלומר אריכא לי האי מילתא כו' לעולם חד נזירות קביל עליה לקולא דהכי משתמע טפי דאם הוא ר"ל מכאן ועד סוף העולם היה לו להזכיר מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות מהלך והיה לו לומר חמש מאות שנים ולפיכך אזלינן לקולא כ"נ:

מכאן ועד מקום פלוני אומדים כמה ימים עד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשים יום - פי' דלא גרע מקיבל נזירות יום אחד דהוי נזיר שלשים יום ואם לאו הוי נזיר כמנין הימים או מ' או נ' יום ואמאי ה"נ נימא אריכא לי מילתא כמכאן ועד מקום פלוני ולא יהיה אלא ל' יום ואפילו יהיה נ' יום עד מקום פלוני [ומשני] כשהחזיק בדרך וקבל עליו דמסתמא מפני אונסי הדרך קבל עליו נזירות להנצל מסכנת הדרך לסך מהלך הימים עד מקום פלוני:

וליהוי כל פרסה ופרסה אמתני' פריך כי אמר מכאן ועד סוף העולם נחשוב כמה פרסה עד סוף העולם למנין שהעולם מהלך חמש מאות שנה ושמא דמנין נזירות קביל עליה כמנין פרסאות לחומרא ולא מצינן לפרושי להקל ואין להקשות אם כן היה לו [לומר] מנין סוף העולם דניחא ליה טפי שיהא כל פרסה ופרסה בפני עצמו שיוכל לגלח עצמו בסוף כל שלשים יום אבל אין לפרש ולומר דקאי ופריך למאי דמסיק מיניה דכיון דטעמא הוי משום דהחזיק בדרך אין בדעתו להיות נזיר כי אם בהיותו בדרך לכך צריך לפרש דקאי אמתני' ומשני באתרא דלא מני פרסה דליכא למימר דכמנין פרסה קביל עליה ופריך ולהוי כל אוונא ואוונא כמנין מהלך ימים שעד סוף העולם קביל עליה נזירות מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי כו' הרי זה נזיר לעולם כו' אלמא נזירות הרבה קביל עליה ולא מפרשינן למילתיה לקולא למימר הריני נזיר שלשים יום וכשיער ראשי דקאמר כלומר אריכא לי האי מילתא (דקאמר) כאילו אמרתי הריני נזיר כמנין שיער ראשי ומשני כל מילתא דאית ליה קצבתא לא קתני פירוש האומר הריני עד סוף העולם אית להו קצבתא דמהלך העולם חמש מאות שנה [ואם] נזירות במנין קביל עליה ה"ל לפרש להדיא אחרי שיש להם מנין ולכך י"ל דחד נזירות קביל עליה אבל שיער ראשי ועפר הארץ וחול הים אין להם קצבה ומנין [רוצה] לומר דבמנין שיער ראשו קביל עליה נזירות ומה שלא פירש לפי שלא ידע מנין השיער:

והתניא בניחותא שיש חילוק בין קיצבתא ובין לא קיצבתא כל ימי חייו או נזיר לעולם אין לו קיצבה שאינו יודע ימי חייו וה"ז נזיר לעולם כאבשלום ומיקל ומביא ג' בהמות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לעיל (נזיר דף ד:) אפי' ק' שנה ואפילו אלף שנה ומסתמא לא יחיה כל כך וה"ל כל ימי חייו [ואפ"ה] חלוק בדינו דאין זה נזיר לעולם כאבשלום להקל אלא נזיר עולם נזיר ארוך עד יום מותו וא"ת כיון [דמחלק] מתניתא [בין דלית ליה] קיצבתא לאלף שנים דאית להו קצבתא א"כ גם במתניתין יהיה נזיר ארוך עד יום מותו כמו באלף שנים וי"ל דשאני הכא דאמר הריני נזיר אלף שנים ולא אמר מכאן משמע נזירות ארוך קביל עליה אבל במתניתין אמר מכאן ועד סוף העולם דמשמע טפי אריכא ליה מילתא כמכאן ועד סוף העולם [מלומר] דנזירות ארוך קביל עליה מדלא אמר הריני נזיר עד סוף העולם ולא מייתי מהך ברייתא אלא דאיכא חילוק בין מילתא דאית ליה קיצבתא [למילתא דלית ליה קיצבתא] דשלשה עניני נזיר [יש] אמר כשיער כעפר כחול נזיר לעולם נזירות אחר נזירות ומגלח כל שערו בין נזירות ומביא קרבנותיו אמר כל ימי חייו נזיר לעולם [הרי זה] נזיר לעולם כאבשלום ולא לגלח לגמרי אלא להקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ומביא ג' בהמות אמר מאה שנה או אלף שנה הרי זה נזירות ארוך עד יום מותו ואינו לא מגלח ולא מיקל ולא מביא קרבן כל ימיו:

הואיל כו' ואינו יומי מובדל זו מזו וי"ל דנזירות קביל עליה שאין אוונות מובדלות זו מזו ופריך גבי כו' יום אחד מדקרי ליה יום אחד משמע להבדילו מיום קאתי א"כ מהלכין הימים ומובדלים גם הם ומשני הכי קאמר יממא וליליא חד יומא פי' הערב שלפני היום לענין שבת ויו"ט ולא לאפוקי מיומא דבתריה קאתי אלא כל הימים נוגעים זה בזה:

3 more comments on this page.

Tosafot on Nazir 7a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Meiri

במשנתנו ביארנו שהאומר הריני נזיר מכאן ועד סוף העולם שאינו נזיר אלא שלשים שאין הכונה אלא כאומר אריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם ואע"פ שבמכאן ועד מקום פלוני פירשנו שאם יש שם יותר ממהלך שלשים נזיר כמנין הימים בזו דוקא כשהחזיק בדרך הא לא החזיק אף זה אינו נזיר אלא שלשים הכל כמו שביארנו במשנה ומכל מקום לענין ביאור מה ששאלו בסוגיא זו וליהוי כל פרסה ופרסה ותירץ לא באתרא דלא מנינן פרסי וכן שהקשה וליהוי מאוונא לאוונא ר"ל כל מלון ומלון שבסוף כל יום ויום יש גורסין אף בזו כתירוצה באתרא דלית בה אוונא וגורסין אחר כן תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' וגירסא משובשת היא שאין מקום שלא ימנו בו מאוונא לאוונא אלא עיקר הגירסא וליהוי מאוונא לאוונא מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' ולענין פירושה פירשו בתוספות דלא אמתני' דמכאן ועד מקום פלוני קאי אלא אמתניתין דמכאן ועד סוף העולם כלומר שנדונהו בנזיר לעולם נזירות חלוקות משלושים לשלשים כמנין הפרסאות ותירצה באתרא דלא מנו פרסי אלא שיעור מהלכות הימים וחזר והקשה להיות נזיר נזירות חלוקים מל' לל' כמנין מהלכות הימים דהיינו מאוונא לאוונא דהא ודאי אף בדוכתא דלא מנו פרסי אווני מיהא מנו ומי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי שהוא נזיר עולם לנזירות חלוקות משלשים לשלשים הכא נמי ליהוי נזיר באתרא דמנו פרסי כמנין הפרסאות שעד סוף העולם ובאתרא דלא מנו פרסי מיהא כמנין ימי המהלך ותירץ כל מילתא דאית בה קיצותא כגון עד סוף העולם שהפרסאות והמלונות שעד סוף העולם ידועות הן להרבה בני אדם וכל שכן בישובי הקצוות וכל כי האי לא קתני כלומר להיותן בדין נזיר עולם לנזירות חלוקות אלא חד נזירות ומדחד נזירות היא לא נזיריות עולם אלא לנזירות סתם ואריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם קתני אבל בשער ראשי לית ליה קיצותא שאין המנין נודע לשום אדם וכל שהוא כן לנזירות חלוקות הוא מכוין והא תניא בניחותא הריני נזיר כל ימי חיי הרי זה נזיר עולם ר"ל נזירות אחת לכל עולמו שמאחר שאינו דבר קצוב אינו נזיריות חלוקות אלא נזיר כל ימי חייו נזירות אחת ומיקל בתער משנים עשר חדש לשנים עשר חדש דהא הכא איכא למימר אריכא לי מילתא בכל ימי חיי דהא לישנא נוסח ברור הוא למי שנודר בנזירות כל ימי חייו אבל אם אמר הריני נזיר לאלף שנה הואיל וקצוב הוא אע"פ שכל ימי חייו בכלל אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם ר"ל נזיר לזמן קצוב אלא שכל עולמו נכלל בו בנזירות אחת דהא הכא נמי ליכא למיתלי באריכא לי מילתא ואחר כך אמרו רבא אמר שאני שערות הואיל ומובדלים זה מזה אבל ימים ולילות ופרסי ואווני אין הפסק בנתים רבה אמר שאני התם דקתני הריני נזיר אחת כלומר וקסבר רבה דהאי לישנא נמי מהדר אמכאן ועד סוף העולם כלומר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם ומדקאמר אחת ודאי הא דקא סמיך ליה מכאן ועד סוף העולם פירושו אריכא לי מילתא וכו' וודאי הלכה כתירוצו של רבא ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם בלא לשון אחת אינו נזיר אלא שלשים יום ויש מפרשים דקושיא דלהוי כל פרסה ופרסה וכו' וכולה סוגיא אמכאן ועד מקום פלוני קאי והכל מתישב כהוגן:

Meiri on Nazir 7a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Shita Mekubetzet

ואימא שנה שפעמים צריכין למלאת חסרון השנה בימים שפעמים השנה היא שנ"ג ימים ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה. והוה מצי לשנויי תפשת מרובה לא תפשת.

שנה מי מנינן לימים אין משלימין השנה בימים כי החדש ממלאין אותו ופעמים מחסרין אותו ומתוך זה יגיעו ימי השנה לשנ"ג או לשנ"ד או לשנ"ה. אבל השנה משלימין אותה בחדש שפעמים מעברין אותה ומוסיפין עליה חדש כדאמרי רבנן דקיסרי דחדשים אתה מונה להשוות שנת הלבנה לשנת החמה וממתינין עד שיגיע מותר החמה על ימי הלבנה לחדש אחד. ואי אתה מונה בכל שנה ימים להוסיפן על שנת הלבנה להשותה לשנת החמה. אי נמי חדשים אתה מונה לשנים. שפעמים יש בשנה י"ב חדשים ופעמים י"ג חדשים. ואם אמר קונם פירות האלו עלי שנה מונה מחדש שעומד בו עד חדש זה לשנה אחרת בין שהיא פשוטה בין שהיא מעוברת. ואינו מונה ימים לשנה להוסיף על י"ב חדשים עד שס"ה ימים. תוספי הרא"ש ז"ל בפירושיו:

אריכא לי הדא מלתא כו' נזירות אחת שקבלתי כבר עלי ודומה לי כאלו הוא עד סוף העולם. וכיון דמצינן לתרוצי דבוריה הרי סתם נזירות להקל.

וליהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות אמכאן ועד מקום פלוני פריך דנימא דקבל עליו מנין נזירויות כמנין פרסאות עד מקום פלוני. ואמתניתין דכשער ראשי קא סמיך ונטר לאיתוייה עד קושיא דבסמוך. ויש מפרשים דאמתניתין כו' ככתוב בתוספות. ולשון ראשון הגון. הרא"ש ז"ל בפירושיו. ובשיטה כתוב וז"ל: ואקשינן וליהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות. יש מפרשים דאמתניתין פריך דקתני מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים ואמאי נימא דקבל עליו נזירויות כמנין כל פרסאות שמשם ועד סוף העולם ומגלח כל שלשים יום. ויש מפרשים דארבא פריך דאמר כשהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה ופרסא חדא נזירות דנימא הכי קאמר הרי עלי נזירות כמנין הפרסאות שמכאן ועד מקום פלוני שאני הולך שם ויהיה חייב מאה נזיריות של שלשים.

אמר רב פפא באתרא דלא מנו פרסה פירוש ולא הוי דבר המסויים ואין לחלק נזירות כנגדן. והואיל ואי אתה יכול לחלק לנזירויות טוב לנו לומר דנזירות שלשים קבל עליו מלומר דחד נזירות אריכתא קבל עליו עד כאן. ולקמן כתב וז"ל: מה לך לאקשויי כולי האי שאני התם במתניתין דקתני הריני נזיר אחת. דמכאן ועד סוף העולם אהריני נזיר אחת קאי ולהכי אמרינן דנזיר שלשים יום ותו לא כיון דאמר הריני נזיר אחת דנזירות אחת היינו שלשים יום. ועד סוף העולם דקאמר הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם. ומכאן ראיה לפירוש ראשון שכתבנו למעלה דכלהו פירכי אמתניתין דמכאן ועד סוף העולם פריך ליה דקתני בה אחת. דלמאי דתני רבא הא לא קתני אחת. עד כאן. וז"ל הרא"ש ז"ל לקמן: שאני התם דקתני הריני נזיר אחת. אפירכא דלעיל קאי דפריך והא עד סוף העולם קאמר. עד כאן:

מי לא תנן האומר הריני כשער ראשי והא דלא אייתי לעיל הריני כשער ראשי גבי כל פרסה ופרסה משום דהכא איצטריך לאיפלוגי בין שער לשאר דברים כדמשני כל מילתא דאית בה קיצותא לא קתני כל דבר שיש לו קצבה לא קתני שקבל עליו נזירות. דודאי כשער ראשי דלא הוי קיצותא אית לן למימר שהוא מקבל עליו נזירות אבל לעיל אינו צריך לזה התירוץ:

למה לך לאקשויי כולי האי דפרכת מפרסה ומאוונא שאני התם דהא קתני אחת גדולה מכאן ועד סוף העולם לכך נזיר שלשים יום ותו לא. דמשמע אחת דדמיא עלי כמכאן ועד סוף העולם. תוספי הרא"ש ז"ל:

רבה אמר למה לך לאקשויי כולי האי דקשיא לך מפרסה ואוונא שאני הכא דקתני נזירות אחת הריני נזיר אחת גדולה כמכאן ועד סוף העולם. דמשמע אחת דדמיא ליה גדולה כמכאן דכיון דאחת קאמר ולא פירש יותר ליכא למימר נזירויות קאמר אלא חד נזירות סתם של שלושים יום. ולא שנא סתם במועט ולא שנא סתם במרובה. ואף על פי שרבה היה רבו של רבא נסדרו דבריו לבסוף לפי שהן עיקר. הר' עזריאל ז"ל: מתני' הריני נזיר ויום אחד או שאמר הריני נזיר ושעה אחת או שאמר הריני נזיר ומחצה הרי זה נזיר שתים. פירוש דכי אמר הריני נזיר קבל עליו חד נזירות. וכי הדר אמר יום אחד או שעה אחת לאוסופי נזירות אחרינא אתיא. והרי הוא נזיר שתי נזיריות כל אחד ואחד משלשים יום דאין נזירות פחות משלשים יום. ומגלח לסוף שלשים. מיהו אם אמר הריני נזיר שלשים ואחד יום או שלשים ושתים כיון דפירש הימים אינו נזיר סתם אלא כמנין הימים שפירש. דהא אמר בפירוש אחד ושלשים יום דצירף הל' עם האחד משמע דאינו רוצה להיות נזיר כי אם ל"א יום. אבל לעיל דאמר הריני נזיר סתמא דהוי נזיר שלושים יום והדר אמר יום אחד דלא צירף סיום אחד עם הל' הוי נזיר שתים דאין לו ליום אחד עם מי לצרף והוי נזירות בפני עצמו:

1 more comments on this page.

Shita Mekubbetzet on Nazir 7a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Original text

Segment 1

וְאֵימָא שָׁנָה? מִי מָנֵינַן לְיוֹמֵי?! וְהָא רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי אָמְרִי: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין יָמִים לְשָׁנִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״, חֳדָשִׁים מְחַשְּׁבִין לְשָׁנִים, וְלֹא יָמִים לְשָׁנִים.

The Gemara asks further: But say it is referring to a year, which can also be full or lacking. The Gemara responds: Do we count years by days? Didn’t the Sages of Caesarea say: From where is it derived that one does not count days toward years, but that years are calculated according to months? As it is stated: “Of the months of the year” (Exodus 12:2). This teaches that months are calculated to comprise years, but days are not counted toward years. Therefore, only a month can be described as being completed by a particular day.

Segment 2

מַתְנִי׳ אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה״, אֲפִילּוּ: ״מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם״ — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם.

MISHNA: If one said: I am hereby a nazirite for one long term, or: I am hereby a nazirite for one short term, or even if one said: I am hereby a nazirite from now until the end of the world, in all these cases he is a nazirite for thirty days.

Segment 3

גְּמָ׳ אַמַּאי? וְהָא ״מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם״ קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר: אֲרִיכָא לִי הָדָא מִילְּתָא כְּמִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם.

GEMARA: The mishna taught that even one who said: I am hereby a nazirite from now until the end of the world, becomes a nazirite for thirty days. The Gemara asks: Why does he become a nazirite for only thirty days? Didn’t he say: From now until the end of the world? The Gemara answers: This is what he is saying: Because of the difficulties it entails, it is as though this matter of naziriteship were as lengthy for me as the time from now until the end of the world.

Segment 4

תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי״ — אוֹמְדִים כַּמָּה יָמִים מִכָּאן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם לָאו — נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים. וְאֵימָא הָכָא נָמֵי: אֲרִיכָא לִי הָא מִילְּתָא כְּמִכָּאן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי!

The Gemara raises a difficulty: We learned in the mishna (8a): If one says: I am hereby a nazirite from here until such and such a place, one estimates how many days it takes to walk from here until such and such a place. If it is a distance of less than thirty days, he is a nazirite for thirty days, since this is the minimum term of naziriteship. And if not, i.e., if it takes more than thirty days to walk that distance, he is a nazirite in accordance with the number of days it takes to walk to that place. But here too, in that mishna, say that the individual intends to accept only a thirty-day term of naziriteship, and he means to say: This matter of naziriteship is as lengthy for me as the time it would take me to walk from here until such and such a place.

Segment 5

אָמַר רָבָא: שֶׁהֶחְזִיק בַּדֶּרֶךְ. וְלִיהְוֵי כׇּל פַּרְסָה וּפַרְסָה! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאַתְרָא דְּלָא מָנֵי פַּרְסֵי.

Rava said: That mishna is referring to one who had already set out on the way, so that it is apparent that his intention is to be a nazirite until he reaches his destination. The Gemara asks: Why is it assumed that he means to accept a single term of naziriteship that is the length of time it takes to travel to a certain destination? And let each and every parasang [ parsa ] be understood to refer to a separate term of naziriteship, such that the individual is understood to have accepted a separate term of naziriteship for each parasang that he must travel. Rav Pappa said: The mishna deals with a place where people do not measure distances in parasangs.

Segment 6

וְלִיהְוֵי כׇּל אַוּוֹנָא וְאַוּוֹנָא! מִי לָא תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, וְ״כִשְׂעַר רֹאשִׁי״, וּ״כְחוֹל הַיָּם״ — הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם?!

The Gemara asks further: And let each and every way station [ avvana ], where travelers lodge at night, be understood to refer to a separate term of naziriteship, such that the individual is understood to have accepted a separate term of naziriteship for each station that he passes along the way. Didn’t we learn in a mishna (8a): If one says: I am hereby a nazirite like the dust of the earth, or: Like the hair of my head, or: Like the sand of the sea, he is a nazirite forever, as it is understood that he accepted upon himself terms of naziriteship in accordance with the number of his hairs, or grains of dust, or sand, and he shaves once every thirty days?

Segment 7

כׇּל מִילְּתָא דְּאִית בַּיהּ קִיצּוּתָא לָא קָתָנֵי.

The Gemara responds: Everything that has a fixed amount is not taught in this clause, which states that one is a nazirite forever. When one declares that he will be a nazirite for a length of time corresponding to an item that people consider infinite, e.g., the dust of the earth, his intention is not to define the length of a single term of naziriteship, as it is unknown how many grains of dust there are. However, when one mentions something that does have a fixed number, e.g., the number of days it takes to walk to a certain place, his intention is to define the length of a single term of naziriteship.

Segment 8

וְהָתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר כׇּל יְמֵי חַיַּי״, ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם. אֲפִילּוּ מֵאָה שָׁנָה, אֲפִילּוּ אֶלֶף שָׁנִים — אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם, אֶלָּא נָזִיר לְעוֹלָם.

And similarly, it is taught in a baraita : If one says: I am hereby a nazirite all the days of my life, or: I am hereby a permanent nazirite, he is a permanent nazirite. However, if he said that he is a nazirite for a fixed period of time, even for one hundred years or even for one thousand years, he is not a permanent nazirite. Rather, he is a regular nazirite forever, since he will not live long enough to complete his term of naziriteship. This demonstrates that there is a difference between a naziriteship that lasts for a fixed time and a naziriteship that is unlimited.

Segment 9

רַבָּה אָמַר: שָׁאנֵי שְׂעָרוֹת, הוֹאִיל וּמוּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ.

Rabba said another reason for the distinction between one who accepts naziriteship based on the distance between places and one who accepts naziriteship based on the number of hairs on his head or the dust of the earth. Hairs are different, since they are separated from each other. Consequently, one who says: Like the hair of my head, is referring to distinct terms of naziriteship.

Segment 10

גַּבֵּי יוֹמֵי נָמֵי, הָא כְּתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״!

The Gemara asks: Also with regard to days, isn’t it written: “And there was evening and there was morning, one day” (Genesis 1:5), which indicates that each day is a separate unit? Consequently, one who vows to be a nazirite: From here until such and such a place, should be considered to have accepted upon himself distinct terms of naziriteship corresponding to the number of days it takes to travel to the designated destination.

Segment 11

הָתָם לָאו דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי הוּא. מַאי קָאָמַר — יְמָמָא וְלֵילְיָא חַד יוֹמָא הוּא, וּלְעוֹלָם לָא מִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי.

The Gemara answers: The meaning of the verse there is not that days are separated from each other, because time is continuous. Rather, what it is saying is that the period of day and night is one calendar day, but actually days are not separate from each other.

Segment 12

רָבָא אָמַר: לְמָה לָךְ אַקְשׁוֹיֵי כּוּלֵּי הַאי, שָׁאנֵי הָתָם, דְּהָא קָתָנֵי ״הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת״.

The discussion above stemmed from the difficulty with the mishna’s case where one accepted naziriteship from now until the end of the world. Rava said: Why do you raise all these difficulties? It is different there, as it teaches that the individual said: I am hereby a nazirite for one long term. Since he specified that he is accepting one term of naziriteship, his statement is interpreted accordingly and is not interpreted as a reference to multiple terms of naziriteship.

Segment 13

מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד״, ״הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת״, ״הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם.

MISHNA: If one said: I am hereby a nazirite and one day, or: I am hereby a nazirite and one hour, or: I am hereby a nazirite for one and a half, he becomes a nazirite for two consecutive terms of naziriteship. When he says: I am hereby a nazirite, he accepts upon himself one thirty-day term of naziriteship. When he subsequently adds an additional amount of time, e.g., an extra day, he thereby accepts upon himself an additional term of naziriteship, and the minimal term of naziriteship is thirty days.

Segment 14

גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא כׇּל הָנֵי? צְרִיכִי, דְּאִי תְּנָא ״הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד״, הָכָא הוּא דְּאָמְרִינַן: אֵין נְזִירוּת לְיוֹם אֶחָד, אַמְּטוּ לְהָכִי קָמָנֵי תַּרְתֵּין. אֲבָל ״הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת״ — לִימְנֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, קָא מַשְׁמַע לַן.

GEMARA: The Gemara asks: Why do I need the mishna to teach all these cases rather than giving just one example of the mishna’s principle? The Gemara explains: All the cases are necessary, as, if the mishna had taught only the case where one said: I am hereby a nazirite and one day, one might have thought: It is here that we say that there is no naziriteship for one day, and therefore he must count two terms of naziriteship. However, if he said: I am hereby a nazirite and one hour, let him count thirty-one days. The mishna therefore teaches us that even in this latter case he must keep two terms of naziriteship.

Nazir 7a

Nazir 7a

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text