Commentary page

Nazir 6b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 6b

Nazir 6b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 203 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אמר לך בר פדא אימא סיפא ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' - כנגד אותן ימים שמונה בהן שלישי ושביעי מחמת טומאה:

ואי ס"ד דבעינן שלשים ניסתור כולהו אלא לאו דאין עיקר נזירות [לר"א] אלא כ"ט יום ומאי טעמא דר' אליעזר דאמר דסותר ז' משום דצריך לגלח לאחר שהזה עליו שלישי ושביעי מחמת טומאה כדמפרש ביה קרא ביום השביעי יגלחנו ובדין הוא דאינו צריך לסתור מהן כלום שהרי עברו עליו כ"ט יום בטהרה אלא משום דהשתא נתגלח על הטומאה וקים להו לרבנן דאין שיער מתגדל כדי לכוף ראשו של זה בצד עיקרו של זה בפחות מז' ימים ולהכי אמר רבי אליעזר דצריך שיהא סותר ז' ומונה ז' אחרים כנגדן והכי נמי מפרש טעמא דרבי אליעזר לקמן ואי קשיא אמאי לא מתרץ בר פדא הכי כרישא מאי טעמא סותר את הכל משום דנעשה כאומר שלמין היינו טעמא דלא מתרץ לה הכי דקסבר דכיון דנטמא לאחר כ"ט יום לא מדחינן ליה מקרבן כולי האי עד שלשים אחריני דילמא אתי למיעבר על נזריה ואתי לידי תקלה:

ל"א רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' דבעי הזאה שלישי ושביעי ואח"כ יביא קרבן נזיר בטהרה אלמא קסבר דעיקר נזירות שלשים חסר א' ובדין הוא דאינו סותר כלל והאי דסותר ז' כדי שיביא קרבנו בטהרה:

תנן הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל ואפי' לבר פדא הואיל דקאמר מאה יום שלמים משמע:

ואי ס"ד דסבר ר' אליעזר מקצת היום ככולו לסתור ז' ותו לא כי נטמא ביום ק' שהרי כבר עבר נזירותו כשנטמא ולדבריך אי לא סבר מקצת היום ככולו ליסתור להו לכולהו ואמאי קאמר אינו סותר אלא שלשים:

לעולם לא סבר מקצת היום ככולו והאי דקאמר אינו סותר אלא שלשים יום מסייע ליה לבר פדא והאי דקאמר אי לא סבירא ליה דמקצת היום ככולו ואכתי לא שלימין אמאי לא סתר לכולהו אמר ריש לקיש היינו טעמא דרבי אליעזר כו':

זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו בין לנזירות שלשים בין לנזירות מאה תן לו תורת נזיר דהיינו שלשים והיינו דקאמר אינו סותר אלא שלשים:

אלו הן ימים שצריכין למלאות הוי אומר ל' דחדשה של לבנה אינו אלא כ"ט וחצי ופעמים שהוא צריך להשלים למנין שלשים לאפוקי שאר ימים של עשרים ושל ארבעים שאינן צריכין למלאת דמשמע דתיהוי נזירות באותן ימים שצריכין למלאות כמה הן (הרי) כ"ט:

5 more comments on this page.

Rashi on Nazir 6b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

קסבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו השתא חוזר לרב מתנה וליישב דברי רבי אליעזר אליבא דתנא קמא כי היכי דלרבנן משך נזירות שלשים יום ה"נ לרבי אליעזר דאדרבה מדרבנן [נשמע] לר' אליעזר דבמשך נזירות לא פליגי וכ"ת א"כ לר' אליעזר נסתור כל שלשים יום קסבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו ואפילו נטמא קודם הבאת קרבנותיו דאחרי שעשה מקצת נזירות ביום שלשים ואח"כ נטמא חשיב כנטמא ביום שלשים ואחד על כן אינו סותר אלא ז' תימה דאמרינן לקמן והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים וי"ל דהאי סברא לא מהניא אלא דלא סתר מאה אבל שלשים מיהא סותר ורבנן סברי לא אמרינן מקצת היום ככולו היכא דנטמא קודם הבאת קרבנותיו ולהכי סותר כל שלשים יום ובהא פליגי רבנן ור' אליעזר אליבא דרב מתנא:

תנן הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים ואי ס"ד סבר ר' אליעזר מקצת היום ככולו לסתור ז' - לרב מתנא פריך ואי ס"ד [לאו] מקצת היום ככולו כלומר לבר פדא ליסתור כולהו כל ק' יום:

אמר ריש לקיש כבר פדא ולא אמרינן מקצת היום ככולו וכ"ת אמאי אינו סותר כולהו אמר ר"ל כו' אמרה תורה נטמא ביום מלאת דהיינו ביום ק' שהוא יום מלאת נזרו תן לו תורת נזרו כלומר שיעשה עוד תורת סתם נזירות שלשים יום וגזירת הכתוב שלא יסתור כולו וא"ת לבר פדא לרבי אליעזר כי נטמא יום ל' אמאי אינו סותר אלא ז' נסתור שלשים כדריש לקיש תן לו תורת נזיר וי"ל דהתם אחר מלאת הוה לבר פדא שהרי סתם נזירות הוי כ"ט לבר פדא ואם תאמר התינח לבר פדא אלא לרב מתנא דקאמר לרבי אליעזר מקצת היום ככולו אף בנטמא קודם הבאת קרבנותיו ביום ק' לא נסתור אלא ז' וצריך לדחות ולומר דעתה איירי בשאמר הריני נזיר מאה יום שלמים דהשתא ליכא למימר מקצת היום ככולו כיון דאמר שלמים ומ"מ אינו סותר כולם מדרשא דריש לקיש דכי נטמא ביום מלאת גזירת הכתוב שלא יסתור אלא שלשים וקשה דבמתני' סתמא קתני ק' יום ולא קתני שלמים ועוד אדמפלגי לר' אליעזר בין נטמא ביום שלשים דאינו סותר אלא ז' לנטמא ביום ק' דסותר שלשים ליפלוג לעולם בנטמא ביום ק' עצמו במה דברים אמורים כשאמר שלמים שלשים אבל לא אמר שלמים לא סתר אלא ז' דמקצת היום ככולו ונראה למהר"ף דמתניתין איירי דאמר מאה יום ולא אמר שלמים ודקשיא לך לרב מתנא אליבא דר' אליעזר כיון דאמרינן דמקצת היום ככולו אף בנטמא ביום ק' לא נסתור אלא ז' לא תיקשי דאמר ר"ל ותירוץ זה מסיק לשניהם דגזירת הכתוב הוא לסתור שלשים דע"כ ביום מלאת קאי כי נטמא ביום ק' אע"ג דמקצת היום ככולו לא נימא כאילו נטמא יום ק"א אחר מלאת דאינו סותר אלא ז' דהא אם לא נטמא היה צריך להשלים נמי כל יום ק' אם כן יום מלאת הוא וגזירת הכתוב כי נטמא ביום מלאת שיסתור ל' יום ואם תאמר ברישא נמי כי נטמא ביום ל' לר' אליעזר אמאי אינו סותר אלא ז' יסתור כל שלשים שהרי נטמא ביום מלאת ויש לומר דמשמעות דקרא משמע דאיירי בדמפרש נזירותו ולא בסתם נזיר מדקאמר נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר פירוש סתם נזירות מכלל דעד השתא לאו בסתם נזירות קיימא אבל כי נדר נזירות סתם בהא לא איירי כלל שאם נטמא ביום מלאת שנתן לו עוד תורת סתם נזיר דודאי לא יהבינן ליה שלשים כיון דאיתא לרב מתנא ולבר פדא דנזירות הוי כ"ט להכי אינו סותר אלא ז' (בו) לר' אליעזר אבל בסיפא איירי כשנדר בפירוש שלשים אז לא הוי נמי סתם נזיר דהא פירש שלשים יום ובההיא מודה רבי אליעזר כי נטמא ביום שלשים דסותר שלשים דבדידיה נמי איירי קרא דזאת תורת הנזיר:

שומע אני מיעוט ימים שנים ויהיה סתם נזירות ב' ימים תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע ואין גידול פחות משלשים יום כמנין [יהיה]:

שהן צריכין למלאות הוי אומר [שלשים] כלומר חדש שפעמים משלשים יום ופעמים חסר א':

מאי לאו רב מתנא כרבי יאשיה דדריש יהיה ובר פדא כר' יונתן דדריש מעד מלאת ולא עד בכלל דהיינו כ"ט יום אמר לך רב מתנא דכו"ע שלשים כוותיה דרבי יאשיה סבר בכל דוכתין עד ולא עד בכלל הילכך [יהיה] איבעי למימר ורבי יונתן סבר בכל דוכתין עד ועד בכלל ולא איצטריך דרשא דיהיה אלא מעד מלאת נפקא ולבר פדא צריך לומר תנאי היא:

ואימא שבת שהשבת ממלא השבוע:

מי איכא חסירותא הא כל ימי השבועות שלמים בשבת אבל החדשים יש מלאים ויש חסרים:

Tosafot on Nazir 6b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

אינו סותר אלא שבעה כלומר אינו סותר כלל אלא ממתין שבעת ימי טומאתו ואז יביא קרבנותיו. ואף על גב דטמא משלח קרבנותיו שאני נזיר דכתיב על כפי הנזיר. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

ואי סלקא דעתך קסבר ר' אליעזר מקצת היום ככולו נסתור שבעה פירוש לא נסתור כלל. ואי לא סבר מקצת היום ככולו נסתור כולהו כיון שנטמא ביום אחרון של נזירות.

אמרה תורה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר כלומר לעולם לית ליה מקצת היום ככולו אלא דגזרת הכתוב היא שאם נטמא ביום אחרון של נזירותו אפילו אם נזר נזירות מרובה אינו סותר אלא שלושים יום בתורת סתם נזיר. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

אמר ריש לקיש לעולם לא קסבר מקצת היום ככולו קודם הבאת קרבנותיו והא דלא סתר הכל היינו טעמא דאמר קרא זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו התורה אמרה ביום מלאת תן לו תורת נזיר. ואף על גב דמשמעות דקרא מיירי ביום הבאת קרבנותיו אפילו הכי ביום מלאת משמע יום השלמת נזירותו. דכי נטמא יום אחרון לנזירותו בין נזירות שלושים בין נזירות ק' יום אינו סותר אלא בתורת סתם נזיר שזהו שלושים יום. תוספי הרא"ש ז"ל:

אמרה תורה נטמא ביום מלאת תן לו כו' לכאורה איתותב רב מתנא דלא משני תלמודא אלא אליבא דרב פדא. ואיכא דאמרי דרב מתנא מוקי לה באומר שלמים:

תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע ואין גידול פרע פחות משלשים יום דהכי משמע כמנין יהיה גדל פרע. אי אלו הן ימים שצריכין מלאת אלו ימי החדש שפעמים הן כ"ט ופעמים ממלאין את החדש ועושין אותו משלשים יום. ובר פדא דאמר כר' יונתן עד מלאת עד אותו יום שממלאין בו את החדש ולא יום מלאת בכלל. ור' יאשיה נמי אית ליה עד ולא עד בכלל ולהכי דריש ליה מקדוש יהיה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

ובר פדא כר' יונתן וקסבר עד יום שלשים שממנו ממלאים חדש חסר ולא עד בכלל. והאי דקאמר הוי אומר שלשים יום לענין גלוח הוא דקאמר שמגלח יום שלשים. הר' עזריאל ז"ל:

Shita Mekubbetzet on Nazir 6b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Original text

Segment 1

אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא: אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁלֹשִׁים בָּעִינַן, נִסְתּוֹר כּוּלְּהוּ!

The Gemara answers: Bar Padda could have said to you: Say the latter clause of that mishna: Rabbi Eliezer says: It negates only seven days. If it enters your mind that we require thirty days for a term of naziriteship, the nazirite should negate all of them, since he is still in the middle of his naziriteship. This proves that an unspecified naziriteship is only twenty-nine days long.

Segment 2

קָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.

The Gemara responds that Rav Mattana can explain Rabbi Eliezer’s opinion as follows: This does not prove that an unspecified term of naziriteship is less than thirty days, as Rabbi Eliezer holds that the legal status of part of the day is like that of an entire day, and it is viewed as though the nazirite has completed his term of naziriteship at the start of the thirtieth day.

Segment 3

תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״, נִטְמָא יוֹם מֵאָה — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ — נִסְתּוֹר שִׁבְעָה, וְאִי לָא סָבַר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ — לִיסְתּוֹר כּוּלְּהוּ!

The Gemara raises a difficulty with Rabbi Eliezer’s opinion. We learned in the mishna (16a): If one says: I am hereby a nazirite for one hundred days, if he became impure on the one hundredth day, it negates the entire tally. He must bring offerings for having become impure, and he then begins his term of naziriteship anew. Rabbi Eliezer says: It negates only thirty days. The Gemara comments: And if it enters your mind that Rabbi Eliezer holds that the legal status of part of the day is like that of an entire day, the nazirite should negate seven days because it is considered as though he became impure after completing his term of naziriteship. And if he does not hold that part of the day is like an entire day, he should negate all of the days, since he became impure during his naziriteship.

Segment 4

לְעוֹלָם לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ. אִי הָכִי לִיסְתּוֹר כּוּלְּהוּ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר קְרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ״, הַתּוֹרָה אָמְרָה: נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת — תֵּן לוֹ תּוֹרַת נָזִיר.

The Gemara answers: Actually, we do not say that the legal status of part of the day is like that of an entire day. The Gemara asks: If that is so, then let him negate all of the days. Reish Lakish said that this is the reason of Rabbi Eliezer: The verse states: “This is the law of the nazirite, on the day when the days of his consecration are complete” (Numbers 6:13). The Torah stated: If he became impure on the day of the completion of his term of naziriteship, give him the halakha of an unspecified nazirite, and he must recount an unspecified term of naziriteship, which is thirty days.

Segment 5

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״עַד מְלֹאת הַיָּמִים״,

§ Until this point the Gemara has been attempting to prove whether the halakha is in accordance with the opinion of Rav Mattana or bar Padda. The Gemara now suggests: Let us say that this is parallel to a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : The verse states: “Until the days are complete, in which he consecrated himself to the Lord, he shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5).

Segment 6

שׁוֹמְעַנִי מִיעוּט ״יָמִים״ שְׁנַיִם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע״, אֵין גִּידּוּל שֵׂעָר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

I hear from this: The least amount of days that the plural “days” can indicate is two, implying that one can become a nazirite for a term of two days. Therefore, the verse states: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long,” and there is no significant growth of hair in less than thirty days. This is the statement of Rabbi Yoshiya.

Segment 7

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עַד מְלֹאת הַיָּמִים״, אִי אֵלּוּ הֵן יָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְמַלּאוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים.

Rabbi Yonatan says: This proof is not needed, as the verse says: “Until the days are complete.” What are the days that require completion? You must say this is referring to the days of a month. Since a lunar cycle lasts for approximately twenty-nine and a half days, some months are twenty-nine days, whereas full months are thirty days. This demonstrates that a term of naziriteship must be at least one month.

Segment 8

מַאי לָאו: רַב מַתְנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה, וּבַר פְּדָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן?

The Gemara suggests: What, is it not the case that Rav Mattana said in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, who derives the minimum length of a term of naziriteship from the phrase “he shall be holy, he shall let his hair grow long,” and therefore a term of naziriteship lasts thirty days, and bar Padda said in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan, who derives this halakha from the length of a month, and since a month can be twenty-nine days, the minimum length of a term of naziriteship is also twenty-nine days?

Segment 9

אָמַר לְךָ רַב מַתְנָא: כּוּלֵּי עָלְמָא שְׁלֹשִׁים בָּעִינַן, וְהָכָא בְּ״עַד״ וְ״עַד״ בַּכְּלָל פְּלִיגִי. רַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר: ״עַד״ וְלֹא ״עַד״ בַּכְּלָל. וְרַבִּי יוֹנָתָן סָבַר: ״עַד״ וְ״עַד״ בַּכְּלָל.

The Gemara responds: Rav Mattana could have said to you: Everyone agrees that we require a term of naziriteship to last at least thirty days, and here they disagree with regard to whether “until” means until and including. Rabbi Yoshiya holds that “until the days are complete” indicates that a term of naziriteship must last until, but not necessarily including, the thirtieth day of a full month. Consequently, he derives the minimum length of a term of naziriteship from the phrase “he shall let the locks of the hair of his head grow long.” And Rabbi Yonatan holds that the term “until” means until and including the thirtieth day of a full month, and he derives the minimum length of a term of naziriteship from the phrase “until the days are complete.”

Segment 10

אָמַר מָר: אִי אֵלּוּ הֵן יָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְמַלּאוֹת — הֱוֵי אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים. וְאֵימָא שַׁבָּת! שַׁבָּת מִי אִיכָּא חַסִּירוּתָא?

The Gemara now analyzes the baraita that cites the opinions of Rabbi Yoshiya and Rabbi Yonatan. The Master, Rabbi Yonatan, said: What are the days that require completion? You must say this is referring to the thirty days of a full month. The Gemara asks: But say it is referring to the seven days of a week. The Gemara responds: In the case of a week, is there ever a week that is lacking? All weeks are seven days. Conversely, since some months are twenty-nine days and others are thirty days, it can be said that the thirtieth day completes that which was lacking.

Nazir 6b

Nazir 6b

Rashi

Tosafot

Shita Mekubetzet

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text