Commentary page

Nazir 53a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 53a

Nazir 53a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 167 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

והא רבא הוא דאמר לעיל (נזיר דף נ.) הא דקתני מן המת לא נצרכה אלא לרוב בניינו או לרוב מניינו אע"פ שאין בהן רובע עצמות ואע"פ שאין עליו בשר שהנזיר מגלח עליו וה"ה לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות דהא חשיבי כי הדדי אלמא [כ"ש] דסבירא ליה לרבא דהיכא דאיכא רובע עצמות משדרה וגולגולת דנזיר מגלח עלה:

אין הכי נמי דמעיקרא סבירא ליה דרובע עצמות גמירי אלא בתר דשמעה מר"ע דאמר השדרה והגולגולת ולא אמר בה רובע עצמות דהוה אמינא לרבי עקיבא דאע"ג דמשני מתים באים אית בהו טומאה ולרבנן עד דאתי ממת א' ומדלא תני הכי ש"מ דלכולי עלמא חצי קב עצמות בעינן בין בשאר עצמות בין ברוב בניינו ורוב מניינו בין בשדרה וגולגולת:

ת"ש שמאי אומר רובע עצמות שאמרו אפי' בזמן שבא מעצם אחד או משדרה או מגולגולת אלמא דברובע סגי והוא שיהא משדרה וגולגולת:

אמר רבי אליעזר זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל - מטמא באהל בין לתרומה וקדשים בין לנזיר ועושה פסח:

רובע ורביעית דם לא לכל מטמא כלומר אפי' א' מכולם אינו מטמא:

ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם מטמאים את הכל:

וב"ד של אחריהן אומרים חצי קב כו' אבל רובע עצמות ורביעית דם לענין אכילת תרומה וקדשים מטמאין באהל אבל לא ליסתור ימי נזיר ועושה פסח לטמא שלא לעשותו דבמקום כרת לא העמידו דבריהם:

מכדי אין הכרעת שלישית מכרעת מכדי כל הכרעה שהיא במקצת כדברי זה ומקצת כדברי זה אינה הכרעה עד שתהא כולה כדברי א' מהן דהכרעה לשון שיקול ששוקל דברי שנים יותר מאחד ומה ראה ר' אליעזר לומר כך ב"ד של אחריהן כך היו אומרים:

3 more comments on this page.

Rashi on Nazir 53a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

בתר דשמעה מר"ע כך כתוב בכל הספרים ולא איתפרש מהר"ל וגימגו"ם ואי לא מסתפינא מרבוותא הוה אמינא שיש חסרון בספרים וגרסינן מקמי פירכא דקאמר רבא לא נצרכה אמר מר עוקבא הכא בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עסקינן פירוש מר עוקבא בא לדחות התשובה שהביא רבא מחמת שהיה סבור רבא דסתם שדרה וגולגולת יש בהן רובע ודחי לה מר עוקבא דמיירי בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע ופריך הש"ס ורבא ל"ל האי סברא דאפשר לשדרה וגולגולת בלא רובע והאמר רבא לא נצרכה וכו' ומשני בתר דשמעה ממר עוקבא לההוא שינויא דשני מר עוקבא הכא דמוקי לה בשדרה וגולגולת שאין בהן רובע וכי האי גוונא הגיה רש"י בזבחים בפרק שני (דף כא:) שהיה כתוב בספרים [הקושיא] וחסר הסוגיא מן הספרים והגיה רש"י [התירוץ] גבי שמעתין דקידוש ידים והכי נמי בשמעתין שיש הקושיא בלא התירוץ יש להגיה התירוץ ובעלמא נמי אשכחנא שהיה רבא בימי מר עוקבא ע"כ לשון מהרפ"ש. והרב רבי יעקב מקינון דחק ליישב גירסת הספרים בתר [דשמעה מרבי עקיבא] וה"פ דהא רבא לא נצרכא כו' כלומר והיכי תסיק אדעתיה דרבא לאיתויי ממתני' והא איהו גופיה הוא דמוקי לה בשדרה וגולגולת שאין בה רובע עצמות ומשני בתר דשמעה [מרבי עקיבא] רבא לא אמר על מתני' אלא על משנה דאהלות (פ"ב מ"ו) דקחשיב רובע ורביעית הבא משני מתים ושדרה וגולגולת משני מתים ועלה איצטריך ליה לשנויי הכי [אבל] מקמי דשמעה [מר' עקיבא] סבירא ליה שאין שדרה וגולגולת שלא יהא בהן רובע עצמות ומשום הכי הוה מייתי רבא ממתני' שפיר דאכתי לא שמעה [מר"ע]:

ת"ש שמאי אומר אפי' עצם אחד משדרה או מגולגולת ומדלא בעי שמאי אלא עצם משדרה מכלל דרבנן דפליגי עליה סגי להו בשיעור דרובע עצמות הבא מן השדרה כדקתני ברישא דרובע מטמא באהל כי בא מעיקר הגוייה וכי בא רובע מן השדרה אפי' מגלח עליה הנזיר דאין סברא לומר דפליגי כולי האי דלרבנן ליבעי חצי קב ולשמאי סגי בעצם אחד ודחי שאני שמאי דמחמיר אבל רבנן [חצי] קב עצמות בעו אף משדרה:

ליפשוט מינה לאידך גיסא דלרבנן בעינן חצי קב דמדשמאי דמחמיר לא בעי אלא עצם אחד מכלל דלרבנן שיעורא דבית הלל בעו דהיינו חצי קב דאי לא בעו אלא רובע קב הוה להו לפרושי חומרייהו כמו שפירש שמאי חומריה ודחי דילמא לא פליגי אלא בעצם אחד דלא מטמא באהל לרבנן אבל רובע מטמא ולא חשו לפרושי מילתייהו:

זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל שאם האהיל עליהם טמא לתרומה ולקדשים ופליגי אמתניתין דמסכת אהלות ומקצתם היו אומרים אף רביעית דם ורובע עצמות לכל אף לנזיר ופליגי אמתניתין [דהכא]:

בית דין שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל אף לנזיר כדתנן במתני' רובע עצמות ורביעית דם לתרומה ולקדשים דהמאהיל עליהם טמא כדתנן במתניתין דמסכת אהלות (פ"ב מ"א ומ"ב) אבל לא לנזיר ועושה פסח והכי גמירי להו וסברי להו כמתניתין דאין הנזיר מגלח עליו כלל וסברו נמי כמתניתין דאהלות דתנן התם דמטמא באהל בעלמא לתרומה וקדשים כי ב"ד אחרון סברי כתנא דמתניתין וכתנא דאהלות:

י"מ הכרעה שלישית היינו תלמידים שב"ד אחרון היו תלמידים לזקנים הראשונים ופריך והא אין הכרעת שלישית מכרעת בתרא ומדמתני' דהכא ומתני' דהתם דאהלות כב"ד אחרון סבירא מכלל דהכי הילכתא ומשום דהוו להו מכריע והא אין דעת שלישית מכרעת שדעת שלישית טעם בפני עצמו הוא כי הראשונים לא גילו דעתם שיהא ראוי לחלק בין נזיר ועושה פסח לתרומה וקדשים ומשני אמר רבי יעקב בר אידי מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי ועל כן סברי ב"ד של אחרונים לסמוך על שמועתם ולקבוע הלכה כמותם:

על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה ואע"ג דבהדיא קתני על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו דמשמע אבל על אהילו לא י"ל תני והדר מפרש ועל אלו דסיפא למעוטי אבן הסככות אבן המיסך על הארץ ויש שני אבנים או ג' יוצאין מן הגדר וטומאה תחת אחת מהן ועבר תחת אחת מהן ואינו יודע אם האהיל על הטומאה וקצת קשה דהא תנא ליה סיפא אבל סככות ופרעות אין מגלח וצ"ל דה"נ תני והדר מפרש כמו עצם כשעורה מהרפ"ש:

Tosafot on Nazir 53a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

והא רבא הוא דאמר כו' לא איתפרש היכא אמרה רבא. ויש מפרשים דדייק לה מהך דאמר רבא לעיל בפרקין לא נצרכה אלא לרוב (בניינו) בניין ורוב מניין שאין בהם רובע קב עצמות וכי האי גוונא איכא נמי למימר על שדרה וגולגולת.

בתר דשמעה מר' עקיבא לא אתפרש. ור' יעקב מפרש דרבא אמרה למתני על מתניתין דאהלות דקא חשיב ששה דברים שר' עקיבא מטמא וקא חשיב שדרה וגולגולת משני מתים ורובע עצמות משני מתים. ואי אין שדרה וגולגולת פחות מרובע אמאי איצטריך לשנותן. ותירץ רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגלת שאין בהן רובע. אבל מקמי דשמעה לדר' עקיבא הוה סלקא דעתיה דאין שדרה וגולגולת פחות מרובע. וקשה לי אמאי קאמר בתר דשמעה מר' עקיבא הא מקמי הך דר' עקיבא קתני במתניתין ואלו מטמאין באהל וקתני השדרה והגולגלת ורוב עצמות ועלה נמי בעי לשנויי לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

הכי גרסינן אמר רב עוקבא לא נצרכה הא דקתני במתניתין שדרה וגולגולת דמשמע שלמים אלא שאין בהן רובע ולהכי איצטריך למתנייה במתניתין דחדוש הוא. אבל מכל מקום רובע עצמות הבא משדרה וגולגולת תיבעי לך משום דחמיר טפי משאר עצמות. ופריך והא רבא הוא דאמר לעיל לא נצרכה כו'. הכי פירושו וכי היכי דרוב בניינו ורוב מניינו שלימים נזיר מגלח אף על גב דלית בהו רובע מסתמא הכא נמי שדרה וגולגולת דמתניתין כי הוו שלימים נזיר מגלח אף על גב (דאית) דלית בהו רובע. ומשני בתר דשמעה מרב עוקבא דאמר סברה. הר' עזריאל:

תא שמע שמאי אומר כו' תימה היכי בעי למפשט לתגלחת נזיר מהך דשמאי דמתניא לענין טומאת אהל. ועוד תימא מנא ליה לרמי בר חמא דשדרה וגולגולת חמירי מרוב בניינו ורוב מניינו דשדרה וגולגלת איברים גדולים הם ואפשר דיש בהן כל כך עצמות כמו ברוב בניינו או רוב מניינו. ונראה דרמי בר חמא תליא בהך דמבעיא לן לעיל אי שדרה או גולגולת תנן או שדרה וגולגולת תנן דפשיטא ליה לרמי בר חמא אי שדרה וגולגולת תנן דבעי חצי קב דהא לא חמירי. ואי שדרה או גולגולת תנן פשיטא ליה דעל רובע מהם מגלח כיון דחמירי. והיא גופה קא מבעיא ליה לרמי בר חמא שדרה או גולגולת תנן ונזיר מגלח על רובע כיון דחמירי או דילמא שדרה וגולגולת תנן ולא חמירי ובעי חצי קב. והשתא מייתי שפיר ממתניתין דאהלות דמדשמאי מטמא בעצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת מכלל דרבנן מטמאו בשדרה או בגולגולת אלמא חמירי לפשוט מינה טעמא דשמאי דמחמיר. הא רבנן עד דאיכא חצי קב עצמות. כלומר הא רבנן בעו שדרה וגולגולת לענין טומאה ולתגלחת נזיר נמי בעי חצי קב. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

על אלו דרישא למעוטי עצם כשעורה דלא יהא מגלח על אהלו. ורבינו נתנאל מצא בספר ישן למעוטי רובע עצמות ועצם כשעורה דעל אהלו לא. פירוש שניהם ביחד ומיירי דאיקמח איקמוחי כדמוקי לה בסיפא. ובאותו רובע עצמות שנשחק יש בהם עצם כשעורה שלם וקסלקא דעתך דכיון דאיכא תרוייהו רובע עצמות ועצם כשעורה נזיר מגלח לכך איצטריך למעוטי. הר' עזריאל ז"ל:

אבן הסככות היינו סככות ופרעות דסיפא ותני נמי והדר מפרש. ויש מפרשים אבן הסככות אבן שסוכין ורואין בה כמו זכוכית דאין מביאה הטומאה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

Shita Mekubbetzet on Nazir 53a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Original text

Segment 1

וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא.

The Gemara expresses surprise at this argument: But wasn’t it Rava himself who said: This statement is necessary only for a whole spine and skull that do not contain a quarter- kav of bones? This indicates that in his opinion a quarter- kav of bones from a spine does impart ritual impurity. The Gemara answers: After he heard the statement of the tanna , he understood from Rabbi Akiva that his dispute in the baraita (52a) concerns a spine and skull from two corpses, not a quarter- kav from a spine and skull. This interpretation led Rava to change his mind.

Segment 2

תָּא שְׁמַע, שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֶצֶם אֶחָד מִן שִׁדְרָה אוֹ מִן גּוּלְגּוֹלֶת! שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר טְפֵי.

The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the following: Shammai says that one bone from the spine or from the skull imparts ritual impurity. Although the Rabbis dispute his ruling, it can be assumed that they do not have a vastly different opinion. Rather, they accept that a quarter- kav from a spine imparts impurity and renders a nazirite obligated to shave. The Gemara rejects this proof: Shammai is different, as he is very stringent, and therefore nothing at all can be inferred from his opinion with regard to that of the Rabbis.

Segment 3

לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשַׁמַּאי, דְּמַחְמִיר, הָא לְרַבָּנַן — עַד דְּאִיכָּא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת!

The Gemara counters: If in fact the Rabbis maintain an extremely different opinion from that of Shammai, let us resolve the problem in the opposite manner: The reasoning here is that of Shammai, who is particularly stringent. From this it may be inferred that, according to the opinion of the Rabbis, one is not rendered impure and a nazirite is not required to shave unless there is a half- kav of bones from the spine and skull.

Segment 4

דִּילְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד, אֲבָל בְּרוֹבַע עֲצָמוֹת — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.

The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the argument is not that extreme after all, and the Rabbis disagree with Shammai only with regard to whether one bone from the spine or from the skull imparts impurity. However, with regard to a quarter- kav of bones, even the Rabbis might concede that it renders people and items ritually impure, and a nazirite must shave for it.

Segment 5

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים, מִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל. רוֹבַע עֲצָמוֹת, וּרְבִיעִית דָּם — לֹא לַכֹּל. וּמִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: אַף רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לַכֹּל.

§ Rabbi Eliezer said that some of the early Elders would say: A half- kav of bones and a half- log of blood impart ritual impurity in all forms. Their impurity applies by Torah law, and therefore they impart impurity in a tent. But a quarter- kav of bones and a quarter- log of blood, they do not impart impurity in all forms, i.e., they do not impart impurity in a tent. And some of these Elders would say that even a quarter- kav of bones and a quarter- log of blood impart impurity in all forms. This was the dispute of earlier generations.

Segment 6

בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל, רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים. אֲבָל לֹא לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח.

The court that followed them said: A half- kav of bones and a half- log of blood impart ritual impurity in all forms. A quarter- kav of bones and a quarter- log of blood impart impurity only with regard to teruma and offerings, i.e., the Sages decreed that they impart impurity in a tent to invalidate teruma and offerings but not with regard to a nazirite. A nazirite is not required to shave or bring offerings for impurity after contact with a quarter- kav of bones or a quarter- log of blood. And similarly, one who performs the ritual of the Paschal offering may proceed despite the fact that he came into contact with this amount of blood or bones, as the Sages did not apply this decree in cases where one’s impurity precludes the performance of a mitzva whose neglect is punishable by karet .

Segment 7

מִכְּדִי אֵין הַכְרָעַת שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת! אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרוּ: מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.

The Gemara asks about the ruling of halakha in this case. Now consider, there is a principle that the decision of the third opinion is not considered a decision. A compromise ruling that seeks to resolve a dispute by including factors and cases that were not mentioned in the other two opinions is not considered decisive, so how could the later court make a distinction between a Paschal offering and other cases? Rabbi Ya’akov bar Idi said: This ruling was not stated as a compromise. Rather, they said it from tradition, from Haggai, Zechariah, and Malachi, the last of the prophets. This was not a new attempt to mediate between two earlier opinions but an ancient ruling in its own right.

Segment 8

עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. ״עַל אֵלּוּ״ דְּרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ — אִין, וְעַל אֲהִילוֹ — לָא. וְ״עַל אֵלּוּ״ דְּסֵיפָא — לְמַעוֹטֵי אֶבֶן הַסָּכוֹכִית.

§ The mishna taught that for all these aforementioned sources of ritual impurity a nazirite shaves. The Gemara explains that the phrase: For these, in the mishna’s first clause, serves to exclude a bone that is a barley-grain - bulk. As for touching it and carrying it, yes, a nazirite shaves, but for his overlying it, no, he does not shave. And the phrase: For these, in the mishna’s latter clause, serves to exclude an overhanging [ hasekhukhit ] stone. Although a stone that forms a cover over a corpse imparts impurity in a tent, a nazirite is nevertheless not obligated to shave due to this source of impurity.

Segment 9

וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת.

§ In its list of sources of impurity for which a nazirite must shave, the mishna taught: And a half- kav of bones.

Nazir 53a

Nazir 53a

Rashi

Tosafot

Shita Mekubetzet

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text