Talmud Builders

    Commentary page

    Nazir 50b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 50b

    Nazir 50b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 204 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    בש"א אף נצוק מקפה של גריסין פולין שנכתשו במכתש ונחלקו לשנים:

    [ושל פול] של פולין שלמות:

    סולדת לאחוריה שבשעה שמריקין אותו מכלי אל כלי ופוסק את הנצוק חוזר ראש הנצוק ועולה לו למעלה כלפי אחוריו וכחוזר ונוגע לעליונים דמי והוו טמאין:

    יש נצוק לאוכלין היה מריק מקפה של עדשים או של אפונים במקום מדרון למעלה ונטמאו תחתוני' בשעת שפיכה מי הויין העליוני' טמאין או לא גבי דבש הזיפים וצפיחית מ"ט אית בהו נצוק משום דאית בהו רירי דסולדות והני אוכלין לית בהו רירי והויין עליונים טהורים או דלמא גבי זיפים וצפיחית מ"ט נצוק שלהן טמא משום דסמיכין שהן עבים והני נמי סמיכין וליהוי נצוק שלהן טמא:

    ת"ש חלב של מת טמא ויש בו כזית והתיכו במחבת אע"פ שנתגלגל במחבת לא נעשה מפורד וטמא:

    היה מפורד אותו כזית מן המת והתיכו אע"פ שנתחבר ביחד טהור כיון דה"ל מפורד מעיקרא פרחה מיניה טומאה והאי דהדר חברו ביחד לא הוי חיבור דחיבור בידי אדם לא הוי חיבור:

    ואי ס"ד אין נצוק לאוכלין כי הוא שלם והתיכו במחבת נמי ליטהר דכיון דמגלגל ליה מזוית זו לזוית זו נפרד זה מזה ולא הוי ביה כזית במכונס אי נמי לכשהתיכו והריקו מכלי אל כלי ליהוי כמפורד וליטהר אלא לאו ש"מ דיש נצוק וחיבור הוא:

    א"ר זירא לעולם אימא לך אין נצוק לאוכלין והא מתני' דהכא אנא ומר בריה דרבינא תרגמינא דהכא במאי עסקינן כגון שלא הורק מכלי אל כלי ומעולם לא נענעו בכלי כלל:

    7 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    בית שמאי אומרים אף מקפה של גריסין שנכתשו בריחים של גרוסות ושל פול שלמים ועושה מהם תבשיל כמו כן חשיב אוכל והוי חיבור מפני שהיא סולדת לאחוריה כשנהפך התבשיל של מקפה ופוסק מלשפוך העמוד סולד וחוזר לאחוריו מתוך שהתבשיל עב [ואית] ביה רירי והם מחברים האוכל להיות יחד:

    יש נצוק לאוכלין כגון המחה שומן ועירהו לתוך אוכלין טמאים ולרבנן קמיבעיא ליה מי אמרי' אינון משום דאית בהו רירי פירוש דבש הזיפים והצפיחית אמרו חכמים דהוו חיבור משום דאית בהו רירי כלומר שהן סולדים לאחוריהם ואע"ג דפליגי אמקפה של גריסין דאית להו רירי לא חשיב לת"ק וב"ש סברי אע"ג דלית להו כולי האי רירי חשיבי לחבר העליון לתחתון ושאר אוכלין לית בהו רירי והלכך לא שייך בהו נצוק או דלמא טעמא דת"ק משום דסמיכין משום שהם עבים ושאר אוכלים נמי סמיכין אבל לב"ש לא קא מיבעיא ליה דמדקאמר מפני שהן סולדין לאחוריהן אם כן טעמייהו משום רירי:

    ת"ש חלב המת שהוא שלם פי' כזית שלם והתיכו טמא התיכו כמו חיתכו שהמחהו באור טמא כדמעיקרא דמעיקרא היה בו כזית שלם ועדיין ישנו כולו ביחד כדמפרש בסמוך או משום דנצוק הוי חיבור הלכך אפילו כי התיכו אפי' שאם לא היה מחובר ביחד [אלא] ע"י נצוק ואי משום שלא נפרד מעולם זה מזה כדמפרש בשינוייא:

    היה מפורר פירורין של חלב המת שלא היה מעיקרא זית שלם אע"ג דהתיכן באור ונעשה הכל חתיכה אחת טהור כדמסיים בתוספ' דאהלות פרק רביעי מפני שחיבור אדם אינו חיבור וקודם שהתיכו לא היה כזית מחובר יחד ולא היה מטמא הנוגע במקצת [או] אפילו הנוגע בכולו למאן דלית ליה נוגע וחוזר ונוגע לכך כי התיכו נמי לא חשיב זית שלם כיון שחיבור זה בא ע"י אדם ואע"ג דרביעית דם הבאה משני מתים מטמא למאן דאית ליה [יש אם למקרא דכתיב על כל נפשות מת] (סנהדרין דף ד.) וכן שני חצאי זיתים משני מתים דטמא במס' אהלות (בתוספתא פ"ד) י"ל דהיינו דוקא לענין אהל לפי שראוי להאהיל על שני החצאין יחד אבל בנגיעה לא מטמא והא דאמרי' בפ' [שלישי] דאהלות [מ"ג] הנוגע בשני חצאי זיתים מן הנבלה טמא י"ל דהתם מיירי שיש בשר מרודד ביניהן המחברם יחד וכי האי גוונא משני בפרק העור והרוטב (חולין דף קכד:) וא"ת תפשוט מהכא דחיבורי אדם אינו חיבור וי"ל היינו דוקא בטומאת מת שהטומאה באה ממנו לצרפו לכזית לטמא אחרים ואפשר להיות שכן הקבלה אבל לצרף האוכלין לקבל טומאה בכביצה מעלמא התם חיבור אדם הוי חיבור כי הך דכל האוכלין מצטרפין לכביצה:

    ואי ס"ד אין נצוק לאוכלין שלם והתיכו נמי ליטהר כזית חלב כשנותנין על האש א"א שלא נפרדה טפה אחת ממקום חיבורה מחמת ההתכה אי נצוק אין חיבור דאי אפשר שאותה טפה אינה מחוברת לשאר החלב ע"י נצוק דאי לא חשיב חיבור הרי נפרדה הטפה ואין כאן כזית:

    כגון בהדי דמרתח ליה סליק עמוד לפומיה דמנא וקירש דאיתיה כוליה גבי הדדי - כשנתן ע"ג האש והרתיח עלה כזית לפומא דמנא בבת אחת מכח האש וקירש דהשתא איתיה כוליה גבי הדדי וצ"ל דקירש אפומא דמנא דאילו לא קרש אלא חזר ונפל למקומו אין נופל יחד אלא דרך נצוק שאין כח האש מסייע ליפול כמו שמעלהו וכי סליק סליק בבת אחת וכי נפיל נפיל דרך נצוק:

    ת"ש אף מקפה של גריסין ושל פול מפני (שידים) [שהן] סולדים לאחוריהם [אלמא] טעמא דשמאי משום רירי הכי נמי מסתברא טעמא דת"ק משום רירי אלא דת"ק בעי רירי טובא ותפשוט דלשאר אוכלין דאין להם רירי אין נצוק:

    מידי איריא התם משום דסמיכי דבש של זיפים וצפיחית דהוי חיבור לרבנן היינו משום דסמיכי ולא משום רירי ובהא פליגי דבית שמאי סברי אף כי לא סמיכי הוי חיבור כיון דאיכא רירי כגון מקפה של גריסין ולת"ק רירי לא מעלה ולא מוריד:

    4 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 50b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כזית מן המת שחלקו לחלקים אם כל החלקים בתוך הבית האהל מקבצן ומטמא באהל וכן במשא והוא הדין למגע אם נגע הכל ביחד אבל אם נגע באחד מחלקיו אע"פ שהחלקים מוקפים זה לזה לא נטמא ובתוספות פירשוה אפילו נגע החצי ביד אחת והחצי ביד אחרת בבת אחת אבל כזית חלב מן המת שהתיכו מטמא לגמרי שאין ההתכה מפרדתו והרי הוא כזית שלם כשהיה ושאלו כאן והרי מ"מ כשהריקו מן המחבת לכלי נמצא מקצתו בכלי ומקצתו במחבת ואינם מתחברים אלא על ידי נצוק והרי הוא מפורד ונמצא חבורו אחר כן כשהורק כלומר על ידי אדם ואין חבור אדם חבור ופירשוה בשלא הריקו מן המחבת לכלי אלא דבהדי דארתח ר"ל תכף שהותך הטה את המחבת לצד אחד ועלה לו כל הזית לפומיה דמנא ר"ל בזוית הכלי וקרש לשם ומ"מ אין אנו צריכין לכך שכל שהוא טמא כלו אינו מתפרד על ידי נצוק שהנצוק אינו עושה חבור לחדש טומאה בטהור אבל מ"מ במה שהוא כלו טמא אין הנצוק מפריד ונמצא לא מחבר ולא מפרד היה כזית חלב מפורד והתיכו כדי לעשותו אחד טהור שאין חבור על ידי אדם חבור לענין שיהא מגע מקצתו ככלו אע"פ שלענין טומאת אוכלין להצטרף לכביצה כל האוכלין מצטרפין אף על ידי אדם ובטומאת נבלה כל שחצאי זתים מפורדין לגמרי אפילו במשא טהור אלא אם כן מחברות על ידי חוט בשר עד שינטלו שתיהן כאחת כמו שביארנו במסכת חולין פרק רוטב:

    Meiri on Nazir 50b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    מעיקרי אצבעותיו ולמעלה קא סלקא דעתין דממקום שמתחילין האצבעות להתפצל עד סוף היד וקרי ליה למעלה לפי שכשאדם משתמש בידיו ומגביהם ראשי האצבעות הם כלפי מעלה. מלא פיסת יד מן האצבעות עד הזרוע. ומלא קשרי אצבעותיו מתחלת הפיצול ער סוף האצבעות. חד שיעורא הוא. ממאי דהאי מקשרי אצבעותיו ולמעלה לראש אצבעותיו דלמא למעלה לצד הגוף דהיינו מלוא פיסת היד. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 50b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Ben Yehoyada

    כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לָא אִתְקַיֵּם לֵיהּ זַרְעָא לְרַב הוּנָא עיין בקמא (בבא קמא פ.) שנזכר שם קללה לבנים בענין אחר? ונראה הא והא גרמא ובאחת היה זכות רב הונא מגין לעכב הפרענות וכיון שאמר זה פעם שנית נתקיימה הקללה מיהו בשלמא בגלוח הבנים שייכא הקללה לבנים אך בקמא דאיירי בענין שהיתה רועה בהמה דקה מה שייך זה לבנים ויש לומר דהבנים נמשלו לצאן וגידולם דומה למרעה הצאן שהם בהמה דקה.

    Ben Yehoyada on Nazir 50b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 50, Amud Bet, about 204 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין…”

    2. Segment 229 words

      Opens “בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ נִצּוֹק לָאוֹכָלִין,…”

    3. Segment 326 words

      Opens “אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: חֵלֶב הַמֵּת שֶׁהוּא…”

    4. Segment 426 words

      Opens “אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא וּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא…”

    5. Segment 529 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע:…”

    6. Segment 632 words

      Opens “וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ? חִזְקִיָּה…”

    7. Segment 726 words

      Opens “בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן. אֶלָּא…”

    8. Segment 823 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אַדָּא לְרַב…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Nazir 50b · Segment 5 — “אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: בֵּית שַׁמַּאי…

    Original text

    בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לַאֲחוֹרֶיהָ.

    Beit Shammai say: Even the stream of a stew made of crushed and broken beans or of whole beans also connects two items because it returns backward. When one stops pouring this stew, part of the dish reverts to its place of origin, and therefore the stream is considered a single unit.

    בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, אוֹ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין. מִי אָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאִית בְּהוּ רִירֵי, וְהָנֵי לֵית בְּהוּ רִירֵי. אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין הוּא, וְהָכָא הָא סְמִיכִין?

    § Rami bar Ḥama raises a dilemma: According to the opinion of the Rabbis that in general, poured liquid does not serve to connect, is there a stream for food, or is there not a stream for food? If one pours melted food into an impure vessel, does the food which one is pouring become impure? The Gemara explains the two sides of the dilemma: Do we say that zifim honey and batter connect different items because they have a flow that returns backward, and these regular foods do not have a flow that returns backward? Or, perhaps the reason why zifim honey and batter connect is because they are viscous, and here the melted foodstuffs are also viscous.

    אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: חֵלֶב הַמֵּת שֶׁהוּא שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ — טָמֵא, הָיָה מְפוֹרָד וְהִתִּיכוֹ — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ נָמֵי לִיטְהַר!

    Rava said: Come and hear a resolution from the Tosefta ( Oholot 4:3): If there was fat of a corpse that was whole and contained an olive-bulk, and one melted it, it is ritually impure. If from the outset the fat was separated into pieces smaller than an olive-bulk, which do not impart impurity, and one melted it, so that it combined into an olive-bulk in its melted state, it is pure. And if it enters your mind that there is no stream for food, even if it was whole and one melted it, it should also be pure, as it became liquid and spread throughout the pan. Consequently, each part should be considered separate, which means the food is not the size of an olive-bulk.

    אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא וּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא תַּרְגֵּימְנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דְּבַהֲדֵי דְּמַרְתַּח לֵיהּ, סָלֵיק עַמּוּדָא דְנוּרָא לְפוּמֵּיהּ דְּמָנָא וְקָרֵשׁ, דְּאִיתֵיהּ כּוּלֵּא גַּבֵּי הֲדָדֵי.

    Rabbi Zeira said: I and Mar, son of Ravina, explained it: With what are we dealing here? With a case where as he was heating it, the column of fire rose from under the pan to the mouth of the vessel, and the fat congealed there, so that it was all present together, i.e., there was no stream at all.

    אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל — מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹלְדִין לַאֲחוֹרֵיהֶן. מִידֵּי אִירְיָא? הָתָם, מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין. הָכָא, מִשּׁוּם רִירֵי.

    Ravina said to Rav Ashi: Come and hear a resolution from the mishna to the question of whether food is considered a stream. Beit Shammai say: Even the stream of a stew made of crushed and broken beans or of whole beans also connects two items because it returns backward. This indicates that the dispute in the mishna is whether or not stew meets the criteria of returning backward, and the Rabbis hold that honey and anything like it, which return backward, are considered a stream. Rav Ashi replied: Are the cases comparable? There, in the case of honey, one might suggest it is a stream because it is viscous. Here, with regard to the stew, the reason Beit Shammai rule stringently is due to the flow, which returns backward. The Rabbis do not agree that this is a factor at all.

    וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ? חִזְקִיָּה אָמַר: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְלֹא חׇפְנָיו. תְּנַן: מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב שֶׁאָמְרוּ, יֶשְׁנָן מֵעִיקַּר אֶצְבָּעוֹת וּלְמַעְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְלֹא חׇפְנָיו.

    § The mishna taught: And for impurity imparted by a full ladle of dust. The Gemara inquires: And how much is this measure of a full ladle of dust? Ḥizkiyya said: A full palm of the hand. Rabbi Yoḥanan said: His handfuls, i.e., the amount that can be held in the whole hand, including the fingers. The Gemara cites a relevant source. We learned in the Tosefta ( Oholot 2:2): The full ladle of dust that the Sages spoke of includes all that can be contained from the base of the fingers and above; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: His handfuls.

    בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן. אֶלָּא חִזְקִיָּה כְּמַאן? לָא כְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כְּרַבָּנַן! אָמְרִי: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד וּמְלֹא קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה — חַד שִׁיעוּרָא הוּא.

    Granted, Rabbi Yoḥanan spoke in accordance with the opinion of the Rabbis. But in accordance with whose opinion did Ḥizkiyya state his opinion? His ruling is neither in accordance with the opinion of Rabbi Meir nor in accordance with that of the Rabbis. The Rabbis require his handfuls, Rabbi Meir refers only to the amount contained in the fingers themselves, while Ḥizkiyya rules that it is the amount that can rest on the palm of a hand. The Sages say in response that Ḥizkiyya’s amount of a full palm of his hand and Rabbi Meir’s measurement of a full amount of his finger joints from the palm of the hand and above are one and the same measure.

    אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אַדָּא לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּהַאי מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעְלָה לְרֹאשׁ? דִּלְמָא לְמַטָּה מִדִּידֵיהּ, דְּהָוֵה לֵיהּ מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד? תֵּיקוּ.

    The Gemara raises a difficulty with regard to the basis of the question directed toward the opinion of Ḥizkiyya. Rav Shimi bar Adda said to Rav Pappa: From where do we know that this amount specified by Rabbi Meir: From his finger joints and above, means toward the ends of the fingers? Perhaps it is referring to below it, toward the arm, in which case it is exactly the same as Ḥizkiyya’s amount: A full palm of the hand. If so, this baraita presents no difficulty to Ḥizkiyya at all. No answer was found, and the Gemara says that the question shall stand unresolved.