Yoma 16a

ששיקצום מלכי עובדי כוכבים שהקטירו עליה לעבודת כוכבים במקדש קתני בלשכת הטלאים שהוא במערבית דרומית:

מאן תנא מדות הא מתניתין דמסכת מדות היא:

ר"א בן יעקב היא דסתמיה דמתניתין דמדות קיימי כוותיה:

היתה אורך מן המזרח למערב על רוחב מן הצפון לדרום:

ומשלחין תחת הדוד דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

לשכת המצורעין מפרש בפירקין דלקמן ששם המצורעין טובלין בשמיני לטהרתן כשבאין להכניס ידיהן לבהונות אע"פ שטבל מבערב:

אמר ר"א בן יעקב שכחתי כו' מכלל דרישא ר"א בן יעקב קאמר לה:

ה"נ מסתברא דסתמא דמדות ר"א קאמר לה:

דרומית מזרחית היא היתה לשכת לחם הפנים לקמן (יומא דף יז.) פריך דלעיל במתניתין דתמיד מוכח דהיא היתה בקרן מזרחית צפונית דקא חשיב מלשכת טלאים שהיתה בקרן מערבית צפונית עד לשכת לחם הפנים ד' לשכות וכי מקפת דרך ימין נמצאת לשכת לחם הפנים בצפונית מזרחית ומשני לה וקשיא לן ליפרוך נמי דלעיל קאמר דשאר שתי לשכותיה הוי לשכת החותמות ולשכת בית המוקד והכא קאמר שבאחת גנזו בית חשמונאי כו' ובאחת יורדין לבית הטבילה י"ל טובא איכא לשכות ומיני כלים שמשמשין שנים ושלשה דברים:

הא איכא פלגא דאמתא הא דלא משני שההיכל היה לו אסקופה למטה בפתחו שהיתה גבוה חצי אמה דקים ליה שלא היה כך ואת"ל שהיה לו היה לשאר השערים כמו כן וא"כ אכתי איכא פלגא דאמתא דמתחזי פתחא בגוויה:

הא מני ר' יהודה דאמר מזבח ממוצע וכו' ואיכסי ליה פיתחא בגובהו של המזבח העומד בפניו ומפסיקו והכא נמי הוה מצי למימר ר"ש היא דאמר בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג.) כוליה מזבח בצפון קאי דמזבח והכבש מכסין בפני הפתח דאף על פי שהכבש יורד ומשפע לצד הדרום המדקדק יבין שקודם שירד גובהו שני אמות ומחצה נפקא ליה שיפועו מכנגד הפתח וא"כ הוי מצי לאוקומי כר"ש או כרבי יוסי דאית ליה נמי מזבח ממוצע בפרק קדשי קדשים אלא משום דר' יהודה שמעינן ליה בהדיא וכי האי גוונא איכא בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דאמר רב אדא בר אהבה הא מני רבי יהודה היא דאמר מזבח ממוצע וכו' ופריך ונוקמא כרבי יוסי ובממוצע ומשני משום דרבי יהודה שמעינן ליה בהדיא ומהתם קשיא לן על פירוש רבותיו של רש"י שפי' הא מני רבי יהודה היא ההיא דמדות דא"כ תיקשי ליה דרב אדא בר אהבה גופיה אוקי התם סתמא דתמיד דתנן ביררו משם עצי תאנה וכו' כר' יהודה ואיהו מוקי הכא סתמי דמדות כוותיה והאמר לעיל דסתמי דתמיד פליגי אדמדות וא"כ ליכא למימר דסתמי תמיד ומדות כרבי יהודה וי"ל דבלאו הכי מקשה ליה שפיר מסתמי דמדות גופייהו וממזבח גופיה דפריך ומי מצית מוקמי לה כרבי יהודה וכו':

ורמינן עלה הא דתנן במדות פרק ראשון.

ד' לשכות היו בבית המוקד כו' ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן דרומית מזרחית היא היתה לשכה [שהיו] עושין בה לחם הפנים הנה לשכת טלה קרבן במקצוע מערבית דרומית היא עומדת ואיך שנה התנא של תמיד כי היא במקצוע צפונית מערבית. ומשנינן מאן תנא מדות ר' אליעזר בן יעקב כלומר חולק עליו על התנא ששנה התמיד. דתנן עזרת הנשים היתה אורך קל"ה על רוחב קל"ה וד' לשכות היו בד' מקצועותיה כו' עד מערבית דרומית א"ר אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת הכי נמי מסתברא דתנא דמדות ר' אליעזר בן יעקב היא דתנן כל הכתלים שהיו במקדש היו גבוהין חוץ לכותל מזרחי שהוא נמוך שהכהן השורף הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.

ותנן כל הפתחים שהיו שם גובהן כ' אמה ורחבן י' אמה. ותנן לפנים הימנו החיל כו' ומצאנו י"ב מעלות כל מעלה רומה חצי אמה ומעזרת הנשים לעזרת ישראל ט"ו מעלות ובין האולם להיכל י"ב מעלות. נמצאו ל"ט מעלות כל מעלה גובהה חצי אמה הנה י"ט אמה וחצי ולדברי זה התנא אינו צריך להנמיך הכותל המזרחי אע"פ שיגביהנו ק' אמה (הפתח שעל הכותל) [הכותל שעל הפתח] המזרחי כיון שגבהו [של פתח] כ' אמה נשאר מן הפתח חצי אמה שלא כסוהו המעלות הללו ויכול לראות מתוכו פתח ההיכל אלא כיון ששנה כי כותל המזרחי היה נמוך כדי לראות מעליו פתח ההיכל למדנו שדברי ר' אליעזר בן יעקב הן שמוסיף על המעלות הללו ב' אמות וחצי גובה.

דתנן ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה שם וגובהה אמה ודוכן נתון עליה ובו ג' מעלות של חצי חצי חצי אמה שנמצא גובה המעלות והדוכן כ"ב אמה ונתכסה הפתח כולו לפיכך הוצרכו לעשות כותל נמוך.

שבה יורדין לבית הטבילה פי׳ דמחילות לא נתקדשו כדאיתא במסכת מדות מ״מ קשיא סתמא אסתמא דאלו במשנת תמיד אמרו דלשכת טלאים מערבית צפונית ובמשנת מדות אמרו שהיא מערבית דרומי׳ הקשה ריב״א ז״ל אמאי לא משנינן דלגבי עזרה קרי ליה צפונית ולגבי לשכת בית המוקד הגדולה קרי ליה דרומית שכן הוא באמת. ותירצו דכיון שזו הלשכה מן הצד כנגד מקצת העזרה ועדיין נשאר הרבה מארך העזרה שבצפון כלפי מערב לא הוה ליה למימר שהיא צפונית מערבית של עזרה כ״ש הלשכה שהיא צפונית של לשכה שהיא צפונית לעזרה ומאי קרי ליה צפונית מערבית טפי מאידך וזו היא צורת: לשכת בית המוקד כדי שיתבארו ענייניה למראי׳ העין.

אמר רב הונא מאן תנא מדות ר״א בן יעקב היא פירו׳ דאשכחן במסכת מדות חדא סתמא בסדר בנינא כר׳ אליעזר בן יעקב. ומדההיא ר״א בן יעקב אידך נמי אמרי׳ דר׳ אליעזר בן יעקב היא ופליג על סתם משנת תמיד והא דמיא לסוגיא דלעיל דאמרי׳ מאן תנא מדות ר׳ שמעון איש המצפה. ומשום הא מייתי׳ לה להאי סוגיא הכא כדפרש״י ז״ל. וא״ת ולמה לא אמרו מאן תנא מדות ר׳ שמעון איש המצפה כדאמרי׳ לעיל. וי״ל דר׳ שמעון לא איירי אלא בסדר התמיד ולא בצורת הבנין הלכך נקטי׳ ר׳ אליעזר דאיירי בסדר הבנין כדמפרש ואזיל:

א״ר אלעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת וכו׳ פרש״י ז״ל ומדסיפא רבי אליעזר רישא נמי ר׳ אליעזר וש״מ דסתמי מדות כוותיה:

הכי נמי מסתברא דר׳ אליעזר בן יעקב היא דתנן כל הכתלים שהיו שם וכו'. וא״ת ומאי אולמיה דהאי סתמא מאידך קמייתא דקאמ׳ הכי נמי מסתברא דהא דכותה דהכי פרכי׳ בפ״ק דיבמות ובדוכתי אחריני. וי״ל דבסתמא דלעיל לא אשכחן לרבנן דפליגי על ר׳ אליעזר כי היכי דנימא דפליגי נמי בלשכת הטלאים אבל באידך סתמא דכתלים פליגי רבנן ומסתמא כרבי אליעזר ויש רגלים יותר לומר דפליגי נמי בלשכת הטלאים כי היכי דאמרינן לעיל בדרבי שמעון איש המצפה:

כל הכתלים שהיו שם פי׳ בהר הבית היו גבוהין חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזיית הדם פי׳ כותל מזרחי שבהר הבית לא היו מגביהין אותו אלא עשרים אמה בלבד כשיעור הפתח מפני שהכהן השורף את הפרה בהר הזתים היה צריך לראות פתח ההיכל בשעח הזיית הדם וכל השערים שבמקדש היו מכוונין זה כנגד זה ואלו היו עושין שום בנין גבוה על פתח מזרחי שבהר הבית לא היה יכול הכהן העומד בהר המשחה לראות פתח ההיכל וגם דרך חלל הפתח עצמו שבהר הבית לא היה יכול לראותו מפני שהר הבית היה עומד נמוך בתחתית ההר וההיכל גבוה מאד יותר מגובה פתח מזרחי של הר הבית וכדמפרש ואזיל אליבא דר׳ אליעזר בן יעקב דלדידיה מקום ההיכל גבוה מהר הבית עשרים אמות חצי אמה ואלו פתח הר הבית לא היה גבוה אלא עשרים אמה אבל לרבנן דפליגי עליה דר׳ אליעזר בן יעקב לא היה ההיכל גבוה מהר הבית אלא תשע עשרה אמה וחצי ועדיין נשאר מחלל פתח הר הבית חצי אמה גובה שהיה יכול לראות דרך שם פתח ההיכל וזה חשבונו מן החיל לעזרת נשים י״ב מעלות שהם שש אמות ומעזרת נשים לעזרת ישראל ט״ו מעלות שהם ז׳ אמות וחצי אמה בין האולם ולמזבח י״ב מעלות שהם שש אמות הרי כאן י״ט אמות וחצי זהו לרבנן הוסיף עליו לר׳ אליעזר בן יעקב מעלה של אמה הרי כאן עשרים אמה וחצי אישתכח דר׳ אליעזר מיכסי פיתחא דהר הבית אבל לרבנן הא מגלי חצי אמה וכדכתי':

רב אדא בר מתנה אמר הא מני ר׳ יהודה היא דתניא כו׳ פרש״י ז״ל בחדא לישנא הא מתני׳ דמדות דכל הכתלים גבוהין ר׳ יהודה היא דלדידיה מיכסי פיתחא דהר הבית דהא סבי׳ ליה שהמזבח היה מכוון כנגד ההיכל וכותליו כי ההיכל רוחב פתחו עשר אמות ועוד בתוכו חלל חמש אמות מכאן וחמש אמות מכאן כי רחב ההיכל עשרים אמה וכותל ההיכל רחב שש אמות מכאן ושש אמות מכאן נמצא ההיכל וכתליו ל״ב אמות כשיעור המזבח במקום היסוד טול מן הרחב הזה שתי אמות מכאן ושתי אמות מכאן משום אמה של כניסת היסוד ואמה של כניסת הסובב נשאר עדיין פתח ההיכל מכוסה וגם כנגד כל ההיכל וגם ד׳ אמות מכל כותל וכותל וגובה העיר וגובה המזבח ט׳ אמות וקרקע עזרה שבו המזבח גבוה מהר הבית י״ג אמות וחצי כדאי׳ לעיל וט׳ אמות של גובה מזבח הרי כ״ב אמות וחצי נמצא דפתחא דהר הבית מכסי ובתר הכי פריך תלמוד׳ לרב אדא בר מתנא דודאי סתמי׳ דמדות לאו ר׳ יהודה דאי ס״ד ר׳ יהודה היכי משכחת לה שתהא מזבח מכוין כנגד ההיכל וכותליו והתנן כל העזרה כו׳ דמוכח מינה דמזבח בדרום קאי חוץ מה׳ אמות ועל כרחיך האי סתמא דלא כרבי יהודה. ואם כן לא מצי לאוקומי כולהו סתמי דמדות כוותיה ואע״גב דההיא דכותל מזרחי אתיא כוותיה דילמא כי היכי דפליג בהא דמקום המזבח פליג נמי בההיא דלשכת הטלאים. אלא לאו ש״מ כדאמרינן מעיקרא דסתמא דמדות רבי אליעזר בן יעקב דלדידיה אתיא שפיר ההיא דכותל מזרחי כדאמרן ואיהו נמי סבירא ליה במסכת זבחים דכוליה מזבח בדרום קאי כאידך סתמא דמזבח זו שטת רש״י ז״ל בקוצר. ואינה מחוורת חדא דהא דאמר תלמודא ואי ס״ד מדות ר׳ יהודה היא כו׳ לא משמ׳ שתהא זו התחלת קושיא דנפרוך לרב אדא אדרבא משמ׳ דהוי מלישנא דרב אדא גופיה כפי סוגיית הלשון הזה בכל מקום ועוד דשמעינן ליה לרבי יהודה במסכת זבחים שאין המזבח גבוה אלא שלש אמות וא״כ הא לא מכסי פתחא דהר הבית וההיכל יותר גבוה הוא מן המזבח והנכון כלשון האחרון דפרש״י ז״ל דהכי פירושא רב אדא בר מתנא אמ׳ מתני׳ דתמיד דלשכת הטלאים רבי יהודה היא דאשכחן ליה דפליג אסתמי דמדות דלרבי יהודה מזבח מכוון כנגד היכל וכותליו ואלו סתמא דמדות סבירא ליה דכוליה מזבח בדרום קאי וכדמפ׳ ואזיל. הלכך כיון דפליג רבי יהודה אסתמא דמסכת מדות בבנין המזבח נימא דאיהו דפליג עליה בההיא בלשכת הטלאים וסביר׳ ליה כסתמא דמדות. וכתב ז״ל דלהאי פירו׳ לא גרסינן בסמוך אלא לאו ש״מ ר׳ אליעזר היא. ויש להלום אותו דה״פ כיון דאשכחן דרבי יהודה פליג אסתם מדות שמעינן מינה דההיא דסתם מדות רבי אליעזר בן יעקב כדאמרינן לעיל וסתם תמיד רבי יהודה:

עזרת נשים היתה לפני העזרה לצד המזרח ומרובעת היתה ושיעור שלה מאה ושלושים וחמש אמה הן באורך הן ברוחב וארבע לשכות היו שם לארבעת רוחותיה דרומית מזרחית לשכת הנזירים שבה מבשלין את שלמיהן שהיו טעונים לבשלן במקום קדוש מפני זרוע בשלה הניתנת מהם לכהנים ומגלחין את שערן ומשלחין אותו תחת הדוד בשביל שישרפו כמו שכתוב בדבר זה ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעין בעצים ר"ל מבקרין בהם אם יש בהם תולעת שכל עץ שהתליע פסול במערכה מפני שהתולעת דבר טמא ואין דבר טמא ראוי לישרף על גבי המזבח צפונית מערבית לשכת המצורעים ר"ל שבשמיני לטהרתם טובלים שם להכניס ידיהן שהם צריכים להכניסם מצד הבהונות ואע"פ שכבר טבלו וטהרו שכל הנכנס לעזרה אפילו טהור טעון טבילה מערבית דרומית שם היו נותנים יין ושמן לנסכים והיא היתה נקראת לשכת בית שמניא:

כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות הוא נקרא הר הבית וכולו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה כמו שהתבאר במקומו והיה כולו מוקף כותלים סביב והם נקר' חומה ופתח אחד פתוח להם בכל רוח חוץ מצד דרומי שהיו שם שנים ולפנים מכותלים אלו כותלים אחרים זה לפנים מזה ובכולן פתחים וכל אותן פתחים שבדרך כניסתו והוא מצד המזרח כולן מכוונות זו כנגד זו הן פתח זה של חומה הן שער עזרת נשים הן של עזרת ישראל הן של היכל וכולן גבהן עשרים אמה ורחבן עשר חוץ מפתחו של אולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו [עשרים] וכיצד היה בנין זה היה עשוי דרך שיפוע רחב והבניינים שבו עולים לפי מעלה ההר ונמצאו הבניינים כל שלפנים מחבירו גבוה ממנו וכותל החומה שהזכרנו תחלה היה סביב ההר במישור שלפניו ויש רחבה מן המישור בין כותל החומה לרגל ההר ויש לפנים מן החומה הגדולה היקף אחר והוא מקיף את הכל והיא היתה מחיצה בגובה עשרה טפחים עשויה בדפים של עץ ארוכים וקצרים ועשויה דרך שבכה כסירוגי מטה והוא נקרא סורג ומסורג זה ולפנים חומה אחרת שלפניה מקום פנוי הנקרא חיל וחומה זו בגובה עשר אמות ומן החיל הזה ולפנים במשך עשר אמות היה מתחיל שיפוע ההר והיו הבניינים מתחילין להגביה כדרך גבהות ההר ובניין ראשון שבו לצד המזרח היא היתה עזרת נשים והיו בתחילת מעלה ההר בגבול קרקע החיל שנים עשר מעלות שבהן עולין לעזרת נשים רום כל מעלה חצי אמה וכן ארכה והרי שגובה קרקע עזרת נשים יתר על גובה קרקע החיל שש אמות וכבר ביארנו שיעור ארכה ורחבה ולשכות שבה ומהלך כל אותה עזרה היה שוה ושטוח על שיעור אחד לפנים ממנה עזרת ישראל וחמש עשרה מעלות היו בשטח עזרת נשים שבהן עולין לעזרת ישראל רום כל מעלה חצי אמה וכן שולחה ר"ל אורכה ונמצא קרקע עזרת ישראל גבוה על קרקע החיל שלש עשרה אמות וחצי אמה ומהלך כל אותה עזרה שוה ושטוח על שיעור אחד ושיעור ארכה מן המזרח עד מקום שאין בו דריסה לרגלי ישראל י"א אמה ובאותן י"א אמות בסופן כלפי המערב יש מעלה בגובה אמה על פני כל הפתח של עזרת כהנים ובה דוכן ללוויים ויש בו שלש מעלות רום כל אחת חצי אמה ועולין מהם לעזרת כהנים ונמצא קרקע עזרת כהנים גבוה על של ישראל שתי אמות וחצי אמה ושיעורה י"א אמה עם מעלת הדוכן ונמצא גם כן גובה קרקע של עזרת כהנים על של חיל י"ו אמה ולפנים מאותה עזרה המזבח וריוח שבין מזבח לאולם אלא שכל זה על שיעור אחד שטוח בשוה ר"ל י"א של עזרת כהנים וקו התחתון של מזבח החיצון שהוא שלשים ושתים ועשרים ושתים שממנו לאולם ובאותן עשרים ושתים בסופן יש שתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה שבהם עולים לאולם ולהיכל וכולו מאותו תחום ואילך שוה על שטח אחד ונמצא קרקע אולם והיכל גבוה על קו של חיל כ"ב אמות וגובה שער המזרחי של כותל החומה אינו גבוה אלא עשרים ונמצא שהמעיין מצד פתח החומה דרך הפתחים המכוונים אינו רואה קרקע ההיכל שהרי קרקע ההיכל גבוה על קו העליון של פתח החומה שתי אמות ומתוך כך היו עושים כותל החומה על הפתח נמוך כדי שיהא הכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה שהוא מקום שריפתה והוא לצד מזרח ירושלים ורואה דרך כותל שעל פתח החומה את קרקע ההיכל ויהא מזה כנגדו שנאמר בה והזה אל נכח פני אהל מועד ושאר הכותלים כולם היו גבוהות כפי רצונם אפילו של מאה אמה ואע"פ שתנא קמא הנזכר בסוגיא זו לא הזכיר מעלת הדוכן שגבהה אמה ולא בשלש מעלות שגובה כל אחת מהן חצי אמה עד שאין גובה עזרת כהנים גבוהה על של ישראל כלום ונמצא חשבונו חסר משל חשבונינו שתי אמות וחצי ואין קרקע ההיכל גבוה על של פתח החיל אלא י"ט אמה וחצי ונמצא עדיין שכל העומד במקום שמעיין דרך אותו פתח בראש הגבוה שבו חצי אמה עדיין רואה דרך אותו חצי אמה קרקע ההיכל ולא היו צריכים להשפיל כותל מזרחי מ"מ הלכה כר' אליעזר בן יעקב שהוסיף בחשבון הגובה ב' אמות וחצי ונמצא קרקע ההיכל גבוה על של חיל כ"ב אמה ומתוך כך הוצרכו להשפיל כותל מזרחי על הדרך שביארנו:

ומ"מ לענין ביאור רב אדא היה סבור לפרש זו של מדות ר"ל מה שהיו צריכין להשפיל כותל מזרחי אף בלא דוכן ומעלותיו ולהעמידה לדעת ר' יהודה שהיה אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ונמצאו עשר אמות אמצעיות מן הל"ב שבו שכנגד ההיכל שרחבו יו"ד אמות וי"א לצד דרום וי"א לצד צפון ונמצא כל המזבח מכוון כנגד חלל ההיכל וכותליו שרוחב ההיכל עשרים אמה ועובי שני כותליו שמכאן ומכאן שש אמות לכל אחד וגובה המזבח היה תשע אמות וכשתחבר תשע של גובה מזבח עם י"ג וחצי שיש מגובה קרקע עזרה לקרקע החיל הרי כ"ב ומחצה והשיבו לו שאי אפשר להעמיד משנת מדות לדעת ר"י שכשאתה מפרנס רחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא רובו של מזבח לצד הדרומי עד שאינו סותם פתח ההיכל:

ויש שואלים ואף לכשתפרנס רוחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה שבע אמות כמו שיתבאר בסמוך והרי פתח ההיכל ודאי באמצע עזרה היה חמש לדרום וחמש לצפון ומכיון שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה ז' אמות הרי נמצא ששפתו נכנסת אחר מזוזת פתח ההיכל הצפונית שתי אמות ונמצא כל הפתח סתום מצד המזבח והיו צריכים להשפיל כותל החומה מצד המזרח אף מפני סתימת המזבח באמת כך הוא וצריכים היו להשפילה משני צדדין ר"ל מצד הדוכן ומעלותיו ומצד המזבח ולא נדחית זו של רב אדא אלא שלא להעמיד זו של מדות השנוייה בעניין הכותלים כר"י הואיל ומצאנוהו חולק עמה במקום המזבח [שאע"פ שראב"י גם כן חולק] שהרי לדעתו כל המזבח בדרום כמו שהתבאר לדעתו בפרק הממונה ל"ז א' מ"מ אע"פ שחלק בזו קרוב הדבר להעמיד את האחרות לדעתו הואיל ומצינו בא' מהן שאמר ראב"י שכחתי מה היו עושין בה שמשמען של דברים שהוא הוא שהי' עוסק בה וכן שמצאנוהו נזכר ג"כ במשנת הכותלים לומר שמעלה היתה שם לדוכן אבל ר"י הואיל ומצאנוהו חולק באחת ולא מצינו הכרע להיות האחרות באות לדעתו נוח לנו לאפוקי לכלהו מיניה ובפירושינו טרחנו בה בדברים שאין מתיישבים כל הצורך:

ולענין הקושיא הראשונה שהוקשית בראש השמועה מתמיד למדות בעניין לשכת הטלאים שלחשבון משנת התמיד היתה במקצוע צפונית מערבית ולחשבון משנת מדות היתה במערבית דרומית חזרו לתרצה דאקצויי מקצייא כלומר מוקצית היתה מכל אחד מן הקרנות שלא היתה בקרן גמור אלא בצד המערב ולא במקום הממוצע אלא שנוטה מעט לקרן אחד ומי שבא מן הצפון ורואה צד הצפון פנוי מלשכה חושב שהיא משוכה עד הדרום וכן הבא מצד האחר וחזרו ופירשו בה מסתברא דבמערבית דרומית הוה קיימא כלומר שאינה נוטה למערבית דרומית יותר ושאף תנא של תמיד יודה בכך אלא קוראה צפונית על שם שהבא מצד הדרום חושב שהיא משוכה כלפי צפון מדאקשו עלה נמי לחם הפנים אלחם הפנים דתנא דתמיד חשיב ליה רביעית ללשכת הטלאים וכי מוקמת לה ללשכת טלאים בצפונית מערבי' וחשבת לאידך כלהו דרך ימין אתיא לשכת לחם הפנים למזרחית צפונית ובעל מדות מוקים לה בדרומית מזרחית ומונה אותה שניה ותירצו בה דמאן דחשיב לה רביעית חשיב לה דרך שמאל וכשתעמיד לשכת הטלאים במערבית דרומית ומנית רביעית דרך שמאל אתי' למזרחית דרומית וכשתמנה אותה דרך ימין אתה מוצאה שניה ברוח זה ונמצאו שתיהן מתורצות אלא אי אמרת דלשכת הטלאים בצפונית מערבית אף כשאתה מונה דרך שמאל אי אתה מוצאה בדרומית מזרחית אלא ש"מ לשכת הטלאים מערבית דרומית קיימא וכן הלכה ומה שאמרו כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח דוקא לעבודה אבל מה שאינו אלא חשבון בעלמא אין מקפידין בו:

בפרש"י בד"ה ומתכוין ורואה כו' פתח ההיכל גבוה עשרים אמות יותר מקרקעי כו' ובד"ה ושתים עשרה כו' קרקע עזרת נשים שש אמות ואח"כ בד"ה ושלחה משך רוחב המעלה חצי אמה וארכה בכל כו' ובד"ה ובו שלש מעלות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה הא מני כו' שהכבש יורד ומשפע לצד הדרום המדקדק יבין שקודם שירד גובהו שני אמות ומחצה כו' עכ"ל ר"ל שהכבש מתחלתו אצל המזבח יורד ומשפע עד למטה נמצא מתחלתו גובהו ט' אמות כשיעור המזבח ואם היה יורד ומשפע יותר מב' אמות ומחצה כנגד הפתח היה רואה פתחו של היכל דרך השער המזרחי שעדיין לא היה מכסה כולו אבל כיון דהשיפוע לא היה כ"כ ולא ירד גובהו ב' אמות ומחצה כנגד הפתח הרי מכסי פתח התחתון כולו וק"ל:

גמ' הא מני ר"י היא עי' לקמן ל ע"ב תוס' ד"ה רי"א: