Commentary page

Yoma 10b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Yoma 10b

Yoma 10b. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 126 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אלא אמר אביי בשבעת ימים של פרישה לא פליג ר' יהודה דודאי מיחייב דומיא דסוכה:

כי פליגי בשאר ימות השנה רבנן סברי גזרינן שאר ימות השנה אטו שבעה ור' יהודה סבר לא גזרינן אלא לשכת פרהדרין בשאר ימות השנה היה לה מזוזה כדי שתהא מוחזקת לכל יודעיה כבית דירה גמורה שלא יאמרו על הכהן בשבעת ימי הפרישה בבית האסורין חבוש:

והא סוכת החג בחג קתני ופטרי רבנן אלמא בשבעה נמי איכא למאן דפטר:

כי פליגי בשבעה בין בלשכה בין בסוכה והפוטר כאן מחייב כאן והחליפו דבריהם:

וסוכה טעמא לחוד כו' ר' יהודה לטעמיה דאמר במסכת סוכה (דף ז:) דירת קבע היא והכשיר סוכה גבוה מעשרים אמה שאינה ראויה ליעשות אלא במחיצת קבע הלכך בית חשיבא נמי לענין מזוזה:

Rashi on Yoma 10b · Sefaria

Tosafot

דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב תימה לי הא איכא טובא דמדאורייתא לא מיחייב ורבנן גזרו בהן ולא חיישינן דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כגון הלוקח מעם הארץ וי"ל כיון דלא תקינו לאפרושי תרומה גדולה ואפילו מעשרות נמי דתקינו לאפרושי מפרישן והן שלו איכא היכירא טובא דהוי מדרבנן ולא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב וכן הא דאמר פ"ק דביצה (דף יג.) הכניס שבולים לעשות מהם עיסה אוכל מהן עראי ופטור אבל אם לאכול קבע חייב מדרבנן כיון דשרו למיכל מינייהו עראי בלא מעשר איכא היכירא דמידי דמיחייב מדאורייתא אסור לאכול אפי' עראי אחר מירוח כדתנן בפ"ק דמסכת פיאה (מ"ו) מאכילין לחיות ולעופות עד שימרח אבל בתר מירוח לא וכל אכילת בהמה חשיב אכילת עראי וא"ת והא תקינו להפריש על תבואה שלקח מן הנכרי למ"ד יש קנין לנכרי להפקיע מיד מעשר ולא חייש דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב וי"ל בתבואת נכרי ליכא דטעי וכן יש לתרץ על תבואת חוצה לארץ שהיו מפרישין ממנה תרומה ומעשר עד שלא באו הרובים וביטלוה כדאיתא בירושלמי דליכא דטעי ועציץ שאינו נקוב נמי דחייב מדרבנן הא אמרינן בפ' האשה רבה (יבמות דף פט.) גבי משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום בתרי מני ציית בחד מנא לא ציית אבל הכא אי מחייבינן ליה לאפרושי טעי וסבר דמדאורייתא חייב דמי מפיס לידע איזו דירה קבועה דאורייתא דכיון דבההוא שעתא דיירי בה בקבע וחזו דמחייבינן לה במעשר סבר דדירה גמורה חשבינן לה ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:

רבנן סברי גזרינן שאר ימות השנה וה"פ שבה היתה דירה שבעה להכי גזרינן שאר ימות השנה אטו הנך ז' אמר רבי יהודה והלא כמה לשכות שהיה בהן בית דירה לפעמים לשום צורך ואפי' הכי לא גזרינן בהן שאר ימות השנה אטו הנך יומי אלא לשכת פרהדרין גזירה אע"ג דלרבנן נמי גזירה היתה כדפי' הכי קאמר ר' יהודה גזירה אחריתי שלא יאמרו כ"ג חבוש בבית האסורין הוא:

רבנן סברי גזרינן ור' יהודה סבר לא גזרינן כן היא גי' רש"י ופירוש דאדלעיל קאי אלשכת פרהדרין והשתא לא תיקשי דר' יהודה אדר' יהודה דהא דמחייב ר' יהודה בסוכה ואפי' מדאורייתא מדמחייב במעשר היינו בז' ימי החג והא דפטר לעיל מדאורייתא היינו בשאר ימות השנה וקשיא לן מאי איצטריך רבא למפרך מלישנא דברייתא דקתני סוכת החג בחג בלא ברייתא תיקשי ליה לאביי מדברי עצמו דכי היכי דלא תקשה דר' יהודה אדר"י מוקי לברייתא דסוכה בז' ימי החג דאי לאו הכי לא הוה משני מידי ממאי דפרכינן מעיקרא וא"כ בלא לישנא דברייתא דסוכת החג בחג תיקשי לאביי דעל כרחך בחג איירי ועוד דוחק הוא לומר דכי קאמר לעיל וכי תימא מדרבנן צריכא למימר גזירה אטו דירה גמורה קשה א"כ לעיל נמי בלשכת פרהדרין נצטרך לפרש גזירה דר' יהודה אטו דירה גמורה כי הכא ואם כן לא הוי כי מסקנא דמפרשינן משום שלא יאמרו כ"ג חבוש הוא ועוד אי גזרינן בלשכת פרהדרין אטו דירה גמורה א"כ בשאר כל הלשכות נמי שהיה בהן בית דירה אמאי לא הוה להן מזוזה ניגזור אטו דירה גמורה מיהו זה נוכל ליישב דהכי פריך והלא כמה לשכות שהיה בהן דירת עראי כגון לשכות שהיו שומרים בלילה ולא ביום שלא היה להם מזוזה ואם איתא דבדירת עראי כזו חייב דאורייתא בשעת דירה א"כ הנך נמי ניחייבו בליליא אלא ע"כ גזירה דרבנן היתה אטו דירה גמורה והך דהיה בה דירת ז' ביממא וליליא מיחלפא בדירה גמורה אבל הנך לא מיחלפין הלכך לא גזרו בהן ועוד קשה מאי האי דפריך והא סוכת החג בחג קתני דמשמע דלא פריך אלא מדקתני בחג אבל אי הוה תני סוכת החג סתמא לא הוה קשה ליה ואמאי דאעפ"כ תיקשי ליה ההיא דלעיל מחייבי רבנן אף בשאר ימות השנה ולא מצי לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין כמו שחילקתי לעיל דא"כ מאי פריך והא סוכת החג כו' לימא דרבנן אע"ג דגבי לשכת פרהדרין גזרי אפי' בשאר ימות השנה בסוכת החג פטרי אפילו בחג משום דסוכה לא חשיבא דירה כולי האי כלשכת פרהדרין אלא על כרחך אביי ורבא לית להו האי סברא לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין ואדרבה הכי הוה ליה למימר דר' יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא דמתוך תירוצו של אביי שהוא בא לתרץ לרבי יהודה קשה טפי לרבנן מדמעיקרא דאפילו בלא שינויא דאביי קשיא דרבנן אדרבנן אפילו כי מוקמינן לשני הברייתות בשבעה כ"ש לאביי דאמר דרבנן מחייבי לעיל אפילו בשאר ימות השנה והכא פטרי אפילו בחג ועוד כיון דרבנן דלעיל לא מחייבי אלא משום גזירה ורבי יהודה לא אתא לאיפלוגי עלייהו אלא בהא דאין הטעם משום גזירה דשאר ימות השנה אטו ז' אלא משום שמא יאמרו כהן גדול חבוש הוא אם כן לא הוה ליה למימר בהאי לישנא לשכת פרהדרין גזירה היתה כיון דלרבנן נמי גזירה היתה אלא איבעי ליה לפרושי הגזירה שלא יאמרו כהן גדול חבוש הוא ועוד בכל הספרים ישנים שראיתי גרסי' בהו איפכא דרבנן סברי לא גזרינן ור' יהודה סבר גזרינן ונראה לי כל הסוגיא בע"א דהאי דקאמר וכי תימא מדרבנן היינו משום שמא יאמרו היושב בסוכה בחג חבוש הוא בבית האסורין וכו' עד בשבעה כולי עלמא לא פליגי בין בלשכה בין בסוכה כי פליגי בשאר ימות השנה בין בלשכה בין בסוכה רבנן סברי לא גזרינן והכי פי' גבי לשכה חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה פי' בשעה שבה היתה דירה דהיינו כל ז' ותו לא מיחייבא מדאורייתא אבל גזירה לרבנן לית להו אמר ר' יהודה לדידכו דאמריתו דכל ז' מדאורייתא והלא כמה לשכות שהיה בהן דירת עראי כזו ולא היה להם מזוזה ואפי' בשעה שהיה בהן דירה אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה שלא יאמרו כ"ג חבוש וכיון דמההוא טעמא הוא היה לה מזוזה כל השנה כי היכי דתיפרסם מילתא לכל דדירה מעלייתא היא ולא יאמרו כהן גדול בבית האסורים הוא חבוש וגבי סוכה נמי שבעה דחג כולי עלמא לא פליגי דחייב לרבנן מדאורייתא ולרבי יהודה מדרבנן כמו לגבי לשכת פרהדרין כי פליגי בשאר ימות השנה רבנן לא גזרו שאר ימות השנה אטו חג ור' יהודה גזר שלא יאמרו היושב בסוכה בחג חבוש בבית האסורין הוא ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקב"ה מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים להכי חייבת במזוזה כל השנה לפרסם הדבר שיהיה נראה לכל כמו דירה חשובה וכן לענין מעשר מיחייבא מדרבנן בין בחג בין בשאר ימות השנה ולא תיקשי דילמא אתי לאפרושי מן הפטור כו' דה"מ אי אמרינן דלא מיחייבא אלא בחג בעידנא דאית בה דירה ניחוש דילמא אתי למיטעי כיון דחזי דלא מיחייבא אלא בההיא שעתא אתו למימר דדירה גמורה היא דאורייתא אבל השתא דמחייבא לה אפי' בשאר ימות השנה דליכא דירה בה כלל הכל יודעין דמדרבנן הוא דמחייב לה ולא אתי למיטעי:

Tosafot on Yoma 10b · Sefaria

Rabbeinu Chananel

וכן במזוזה והפירות נמי אינן חייבין במעשר עד שיראו פני הבית וא"ת מדרבנן חייב וניחוש דילמא מפריש מזה מעשר על אחר שמחויב מדאורייתא ונמצא מפריש מעשר מן הפטור על החיוב אלמא במעשר ליכא למימר חייב מדרבנן. ומפורש בתחלת סוכה.

ופירק רבה בשבעת ימים שכהן דר בה כ"ע לא פליגי דחייב במזוזה כי פליגי בשאר ימות השנה רבנן סברי גזרינן לקבוע בה מזוזה כל השנה אטו שבעת ימים שכ"ג דר בה ור"י סבר לא גזרינן א"ל אביי והא סוכת החג בחג קתני מכלל שחלוקתם כל ימי החג ופירק רבה פירוק אחר ואמר ודאי לא פליגי אלא בהני ז' יומי דדר בה כ"ג ושני לה סוכה מלשכה טעמא דרבי יהודה בסוכה דבעי דירת קבע ודירה לדעתיה דירת קבע כדתניא סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה ור' יהודה מכשיר עד מ' ונ' אמה וכל דירת קבע וכל דירה נמי שהיא לדעתיה חייבת במזוזה. אבל דירת כ"ג בלשכה זו בעל כרחיה הוא לפיכך אינה חייבת במזוזה מדאורייתא.

ורבנן הוא דתקינו לה מזוזה שלא יאמרו כ"ג בבית האסורים הוא חבוש דברי רבא פשוטין הן.

Rabbeinu Chananel on Yoma 10b · Sefaria

Ritva

ה״ג אלא אמר אביי וכן גרש״י דמשום דפריק טעמא דרבה עבד איהו פירושא אחרינא ואתא רבא ופריך לאביי ועבד איהו פירושא אחרינא וכן שטת התלמוד בכל מקום.

בשבעה כולי עלמא לא פליגי דמיחייבא פרש״י ז״ל בז׳ ימים של פרישה דלשכה כולי עלמא לא פליגי ואפילו רבי יהודה מודה דמיחייבא דומיא דסוכה דמיחייב בחג מדאורייתא כי פליגי וכו':

אלא אמר רבא כו׳ כי פליגי בשבעה. פי׳ ופליגי בשבעה בין בסוכה בין בלשכה אלא שהחליפו דבריהם שהפוטר בזו מחייב בזו. וסוכה טעמא לחוד ולשכה טעמא לחוד. סוכה טעמא לחוד רבי יאודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בענין ומחייבא במזוזה ואפילו מדאורייתא. ורבנן לטעמייהו דא׳ סוכה דירת עראי בעינן ולא מיחייבא במזוזה ואפילו מדרבנן. לשכה טעמא לחוד רבנן סברי דירה בעל כרחה שמה דירה פי׳ ואפילו מדאורייתא חייב במזוזה והכי מוכח בסמוך דאמרי׳ מאן תנא להא דתנו רבנן וכו':

שלפנים הימנו לשכת פרהדרין וא״ת וכיון דלפנים הימנו היא הרי היא עומדת במחנה שכינה ואלו במחנה שכינה אין ישיבה וכ״ש שכיבה וי״ל דשאני הכא דמתחלת עשייתה היתה לכך ולא נתקדשה כשאר העזרה.

Ritva on Yoma 10b · Sefaria

Meiri

דירה זו צריך שתהא עשויה לדירת קבע הא לדירת עראי פטורה אף בזמן דירתה מעתה סוכה החג בחג פטורה:

וכן בית שבספינה וחנויות שבשוקים וכן חלונות של מלון הנזכרות בתלמוד המערב ור"ל פונדקאות העשויות בכרכים ללון שם עוברי דרכים לפעמי' באקראי כשאין יכולין להגיע לעיר ובמסכת סוכה ח' ב' התבאר בשתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו שהחיצונה פטורה מפני שאינה קבע:

Meiri on Yoma 10b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

תוס' בד"ה דילמא כו' על החיוב כגון הלוקח מעם הארץ כו' כצ"ל:

בד"ה רבנן סברי כו' דאי לאו הכי לא כו' אלא ע"כ גזירה דרבנן היתה אטו דירה גמורה והך דהיה כו' ואמאי דאעפ"כ תקשי ליה כו' בין סוכה ללשכת פרהדרין כו' כצ"ל:

בא"ד ולא מצו לחלק כו' אלא ע"כ אביי ורבא לית להו האי סברא לחלק כו' עכ"ל מיהו ק"ק מאי פריך ליה רבא לאביי והא סוכת החג כו' דאימא דאביי אית ליה האי סברא דיש לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין כסברת המקשה גם קשה דרבא גופיה מאי קשיא ליה מסוכת החג אמאי לא שביק כוליה תירוצא דאביי אלא דבסוכת החג היינו טעמיה דסוכה דירת עראי הוא כדקאמר איהו גופיה בתירוציה ודו"ק:

בא"ד ונ"ל כל הסוגיא בע"א דהאי דקאמר וכ"ת מדרבנן היינו משום שמא יאמרו היושב בסוכה כו' עכ"ל ולשיטה זו הא דלא קשיא ליה דרבנן אדרבנן איכא למימר שפיר כמ"ש התוס' לעיל דשאני סוכה דדירת עראי היא כו' ע"ש ואביי ורבא נמי מצי סברי הך סברא אלא דפריך רבא אאביי דע"כ בסוכה לא פליגי בשאר ימות השנה דהא סוכת החג בחג קתני משמע דפליגי בחג גופיה וק"ל:

Chidushei Halachot on Yoma 10b · Sefaria

Penei Yehoshua

בתוספות ד"ה דילמא אתי לאפרושי כו' תימא לי הא איכא טובא דמדאורייתא לא מחייב ורבנן גזרו בהן עכ"ל. ויש לתמוה טובא אלשון התוס' דמהדרי לאקשויי מכל הנך טפי ה"ל לאקשויי בפשיטות מהך מתני' גופא דסוכת החג בחג דמייתי לעיל וקאי התם ארישא דמתני' דקתני איזהו חצר שחייב במעשרות כל שכלים נשמרים בתוכו ופליגי בה תנאי טובא וע"כ דהאי חיובא היינו מדרבנן לא מיבעיא לרבי ינאי דאמר בפרק הפועלים להדיא דאין הטבל חייב במעשר עד שיראה פני הבית לאפוקי חצר דלא קבעה מדאורייתא אלא מדרבנן כמ"ש התוס' מכמה משניות דמייתי הש"ס בשילהי פרק המביא אלא אפילו לרבי יוחנן דפרק הפועלים אפ"ה אשכחן חצר מדרבנן כמ"ש התוס' מהך סוגיא גופיה משילהי פרק המביא וצ"ע ליישב ובפרק הפועלים הארכתי:

בגמרא אלא אמר אביי בשבעה כ"ע לא פליגי דמחייב כו' א"ל רבא והא סוכת החג בחג קתני ואלא אמר רבא כו' עד סוף הסוגיא. ופי' רש"י דעיקר מילתא דאביי אלשכת פרהדרין לחוד קאי ובאמת כן נראה מלשון הסוגיא דהא דקאמר מר סבר גזרינן ומ"ס לא גזרינן אלשכת פרהדרין קאי ועוד מדמקשה ליה רבא והא סוכת החג בחג קתני והיא הך ברייתא גופיה דמייתי אביי לעיל אלא שהתוס' הקשו על פירושו וגירסתו דאכתי אביי גופא מעיקרא מאי קסבר דקאמר בשבעה כ"ע ל"פ דמחייב הא אשכחן להדיא דחכמים פטרי בסוכת החג בחג (ואי משמע ליה לאביי לחלק בין לשכת פרהדרין לסוכה א"כ מעיקרא מאי קשיא ליה) ועוד הקשו אלישנא דרבא גופיה דה"ל למימר לאביי דר"י אדר"י קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא וכדאשכחן כה"ג טובא והאריכו בזה והביאו ג"כ גירסא אחרת ע"ש אמנם לפענ"ד אף שאיני כדאי אפ"ה תורה היא וללמוד אני צריך דשפיר יש לי לקיים פי' רש"י וגרסתו והיינו לא מיבעיא לפי מה שכתבתי בסמוך דלא שייך לאקשויי כלל דרבנן אדרבנן כיון דאשכחן דר' יוסי סבר בהאי משנה גופא דכל בית שאינו עשוי לימות הקיץ ולימות החורף פטורה והיינו מטעם דרבה דלעיל וא"כ לפ"ז לא איצטריך אביי לשנויי אלא מאי דקשיא ליה מעיקרא עליה דרבה מדר"י אדר"י משא"כ מדרבנן אדרבנן לא קשיא ליה מידי דהנך רבנן דפטרי היינו ר"י והא דקאמר הכא בשבעה כ"ע ל"פ דחייב האי כ"ע היינו ר' יהודה דלשכת פרהדרין ות"ק דידיה. דלית ליה דר"י ומש"ה לא קשיא ליה אהך סוגיא ממתני' דסוכת החג בחג דפטרי רבנן דהאי ר' יוסי היא אלא דבר מן דין נמי לא קשיא ליה לאביי כלל מהאי דסוכת החג בחג כיון דעיקר קושיא דאביי לרבה מקרא היינו למאי דבעי למימר דדירת שבעה לא מיקרי בית כלל מדאוריי' תו ליכא לחלק בין מזוזה למעשר ובין סוכה ללשכה משא"כ למאי דמסיק אביי בשבעה כ"ע ל"פ דחייב משום דליתא לרבה אליבא דר"י א"כ תו לא קשיא כלל מדרבנן אדרבנן דפטרי סוכת החג בחג דשפיר יש לחלק בין מעשר למזוזה כדפרישית דבמעשר בעינן בית גמור משא"כ במזוזה איכא לרבויי מובשעריך והא דקתני בברייתא רבי יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר לאו משום דרבנן פטרי כיון דרבנן דמתני' לא פליגי אבל לענין מעשר ואדרבה יש לומר כיון דלאוקימתיה דאביי מחייבי רבנן בלשכה אפילו בשאר ימות השנה גזירה אטו שבעה כל שכן די"ל דבסוכה מחייבי מיהא בז' ימי החג עכ"פ מדרבנן דהא זימנין סגיאין דעביד ליה דירת קבע דגזרינן סוכת עראי אטו דירת קבע דאתי למטעי ולומר משום שאינה אלא ז' פטרינן לה ועוד יש לחלק נמי בפשיטות בין סוכה ללשכה דסוכה דירת עראי משא"כ לשכת פרהדרין הוי דירת קבע נמצא דכל זה אליבא דאביי ואפ"ה איצטריך לאוקמי פלוגתא דלשכה בשאר ימות השנה משום דקשיא דר' יהודא אדר' יהודא כיון דמחייב בסוכה משום דלדידיה דירת קבע בעינן כ"ש דחייב בלשכה משא"כ לרבא לא משמע ליה כלל לאוקמי האי דחכמים פוטרין כר' יוסי כיון דקתני ברישא דהך משנה ר' יוסי אומר ועלה קתני סוכת החג בחג ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין וע"כ דהנך חכמים לאו רבי יוסי היא מדרישא ר' יוסי סיפא לאו ר' יוסי ומדקתני נמי בל' חכמים וע"כ דהיינו חכמים היינו ת"ק דר"י והיינו ר"מ דסתם מתני' ר"מ ואשכחן לר"מ גופיה בפ"ק דסוכת יוצרים חייב נמי במזוזה וא"כ שפיר מקשה רבא לאביי והא סוכת החג בחג קתני והיינו דרבא סמך נמי אהך ברייתא דתני עלה ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר וממילא משמע דרבנן פטרי בכולהו ושפיר קשיא ליה דרבנן אדרבנן ואי משום דסוכה דירת עראי ולשכה דירת קבע א"כ מאי דוחקיה לאוקמי פלוגתא דר"י ורבנן בלשכה בשאר ימות השנה דשפיר מצית לאוקמי בשבעה והא דפטר ר"י היינו משום דדירת בע"כ לא שמה דירה כדמסיק רבא כנ"ל נכון בעזה"י ותן לחכם ויחכם עוד:

Penei Yehoshua on Yoma 10b · Sefaria

Original text

Segment 1

דִּילְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב.

In that case, there is the concern lest one come to separate tithes from the obligated produce to fulfill the obligation for the exempt produce, or from the exempt produce to fulfill the obligation for the obligated produce. Produce that one is obligated to tithe by rabbinic law has the status of exempt produce by Torah law. Since it is difficult to distinguish between produce that one is obligated to tithe by Torah law and produce that one is obligated to tithe by rabbinic law, one might seek to fulfill his obligation by separating tithes from one for the other. In both cases, both the produce designated as a tithe and the produce for which it was tithed would retain the status of untithed produce. Therefore, Rabbi Yehuda could not have said that a sukka is considered a house by rabbinic law.

Segment 2

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּשִׁבְעָה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִיחַיְּיבָא. כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. רַבָּנַן סָבְרִי: גָּזְרִינַן שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אַטּוּ שִׁבְעָה, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא גָּזְרִינַן.

Rather, Abaye said: The dispute with regard to the mezuza in the Parhedrin chamber must be explained differently. During the seven days that the High Priest lives in the Parhedrin chamber during his sequestering, everyone agrees that the chamber is obligated in the mitzva to affix a mezuza there. When they disagree is with regard to the rest of the days of the year, when no one resides there. The Rabbis hold: We issue a decree and require that a mezuza be affixed during the rest of the year due to those seven days that the High Priest lives there; and Rabbi Yehuda holds: We do not issue that decree, and there is no obligation to affix a mezuza to the chamber the rest of the year.

Segment 3

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא סוּכַּת הֶחָג בֶּחָג קָתָנֵי?

Rava said to him: But isn’t it taught in the mishna cited above: The sukka that he constructed for the festival of Sukkot on the festival of Sukkot ? Apparently, contrary to the opinion of Abaye, the dispute is whether or not there is an obligation to affix a mezuza to the sukka during the Festival itself. If, as Abaye said, the tanna’im agree that there is an obligation to affix a mezuza during the festival of Sukkot even though it is used for only a brief period, on what basis do the Rabbis rule that there is no obligation even on the Festival itself?

Segment 4

אֶלָּא אָמַר רָבָא: בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְטוּרָה. כִּי פְּלִיגִי בְּשִׁבְעָה. וְסוּכָּה טַעְמָא לְחוּד, וְלִשְׁכָּה טַעְמָא לְחוּד.

Rather, Rava said: During the rest of the days of the year, everyone agrees that the Parhedrin chamber is exempt from the obligation to affix a mezuza there. When they disagree is with regard to the seven days that the High Priest lives there, and with regard to a sukka during the Festival. And in order to resolve the contradiction between the opinions about the obligation of the chamber and of the sukka , the Gemara asserts: With regard to the sukka the reason is discrete, and with regard to the chamber the reason is discrete.

Segment 5

סוּכָּה טַעְמָא לְחוּד — רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: סוּכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעֵינַן, וּמִיחַיְּיבָא בִּמְזוּזָה. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: סוּכָּה דִּירַת עֲרַאי בָּעֵינַן, וְלָא מִיחַיְּיבָא בִּמְזוּזָה.

The Gemara explains: With regard to sukka , the reason is discrete. Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he said: In order to fulfill the mitzva of sukka , we require a well-built permanent residence. A permanent residence is obligated in the mitzva of mezuza . The Rabbis conform to their standard line of reasoning, as they say: In order to fulfill the mitzva of sukka , we require a temporary residence, not a full-fledged house. A temporary residence is not obligated in the mitzva of mezuza .

Segment 6

וְלִשְׁכָּה טַעְמָא לְחוּד, רַבָּנַן סָבְרִי: דִּירָה בְּעַל כׇּרְחָהּ שְׁמָהּ דִּירָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: דִּירָה בְּעַל כׇּרְחָהּ לֹא שְׁמָהּ דִּירָה, וּמִדְּרַבָּנַן הוּא דְּתַקִּינוּ לַהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: כֹּהֵן גָּדוֹל חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין.

And similarly, with regard to the chamber, the reason is discrete. The Rabbis hold: A residence in which one resides involuntarily is nevertheless considered a residence. Although the High Priest resides in the Parhedrin chamber due to a mitzva and not of his own volition, its legal status is that of a residence and a mezuza must be affixed. And Rabbi Yehuda holds: A residence in which one resides involuntarily is not considered a residence. Therefore, there should be no obligation to affix a mezuza in the Parhedrin chamber, just as there is no obligation to do so in the other Temple chambers in which priests reside. However, the Sages instituted this obligation by rabbinic law so that people will not say: The High Priest is imprisoned in jail, as only in substandard residences that appear unfit for residence is there no obligation to affix a mezuza .

Segment 7

מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן:

Who is the tanna who taught the following baraita ? As the Sages taught:

Yoma 10b

Yoma 10b

Rashi

Tosafot

Rabbeinu Chananel

Ritva

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Penei Yehoshua

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text