Commentary page
Shabbat 106b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerShabbat 106b
Shabbat 106b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 469 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
המחוסר צידה שקשה לתופסו שם כדמפרש בגמרא:
גמ' ביברין קרפיפות מוקפין:
אין צדין מהן בי"ט אלמא לאו ניצוד ועומד קא חשיב ליה ש"מ המכניסו לביבר אין זו צידתו:
ואין נותנין לפניהן מזונות כיון דהן מוקצה לא מצי למטרח עלייהו:
הא רבי יהודה ההיא דאין צדין רבי יהודה היא דבמתניתין לא חשיב לה צידה עד שיכניסו לבית:
עופות אעופות קשיא דהא בין לר' יהודה בין לרבנן צפור למגדל קאמרי:
ביבר מקורה הוי ניצוד:
בצפור דרור מתני' דקתני צפור לבית לא בצפור דרור עסקינן שדרכה לדור בבית כבשדה ונשמטת מזוית לזוית:
29 more comments on this page.
Rashi on Shabbat 106b · Sefaria
Tosafot
ואין נותנין לפניהם מזונות אין לפרש דטעמא משום דדגים מיתזני שפיר במים להכי לא טרחינן דחשיבי כאין מזונותיהם עליך. חדא דלאו מילתא דפסיקא היא דלדגים מצויין מזונות ולא לחיה ועוד דבסמוך בעי לאוקמי הא דקתני אין צדין חיה ועוף ואין נותנין לפניהם מזונות בביבר שאינו מקורה וכי בשביל שאינו מקורה מצויין להם מזונות ורש"י דפירש כיון דאין צדין מוקצין נינהו להכי אין נותנין לפניהם מזונות ואין טורחין בשבילם אין נראה כלל דהא תנן לקמן בפ' בתרא (שבת דף קנה:) נותנים מים לפני אווזים ותרנגולים ולפני יוני הרדסייאות אע"ג דמוקצין הן בשבת ונראה לר"י כל היכא דהוי כניצוד ועומד מדאורייתא כגון אווזין ותרנגולין ויוני הרדסייאות ואע"ג דמדרבנן אסור לצודן כדתנן בפרק שמונה שרצים (לקמן שבת דף קז.) חיה ועוף שברשותו הצדן פטור משמע אבל אסור כיון דמדאורייתא כניצוד ועומד נותנין לפניהם מזונות וכן חיה ועוף שבביברין מקורין דחשיב טפי מזונותיהם עליך אבל כאן שמן התורה אין ניצודין לא חשיב מזונותיהן עליך והוי כאותן שהן כל שעה בשדה כמו יוני שובך ויוני עלייה ואתי שפיר לפי זה ההיא דריש אין צדין (ביצה דף כד.) דקתני התם במתניתין רשב"ג אומר זה הכלל המחוסר צידה אסור כו' וקאמר בגמרא היכי דמי מחוסר צידה כגון דאמר הבא מצודה ונצודנו אמר ליה אביי לרב יוסף והרי אווזים ותרנגולים דאמר הבא מצודה ונצודנו ואמר הצד אווזים ותרנגולים ויוני הרדסייאות פטור והשתא קשה מאי פריך והא פטור משמע אבל אסור ובמתניתין קתני נמי רשב"ג אומר מחוסר צידה אסור ולמאי דפי' הכא אתי שפיר דרשב"ג קאי ארישא דקתני אין צדין ואין נותנין לפניהם מזונות וקא אסר רשב"ג במחוסר צידה אף ליתן מזונות וא"כ מחוסר צידה דאורייתא חשיב ליה ולהכי פריך שפיר:
היכא דנפלי טולא דכתלים היה להם שיעור הכתלים שוה והיו יודעין שיעורן:
הלכה מכלל דפליגי אע"ג דר' יהודה פליג מ"מ פריך אביי שפיר דאי לאפוקי מדרבי יהודה אתא לימא אין הלכה כרבי יהודה הכא אתי שפיר דלא קבעי היכי דמי מחוסר צידה דהא כבר פי' דהיכא דאיכא עוקצי ביבר גדול ומסתמא דהיינו מחוסר צידה דרשב"ג אבל בריש אין צדין (ביצה דף כד.) קשה אמאי קבעי ה"ד מחוסר צידה הואיל וכבר פי' ביבר גדול וביבר קטן לרבנן ונראה לריב"א משום דהתם קתני במילתייהו חיה ועוף ועלה קאי רשב"ג וקבעי ה"ד מחוסר צידה בעופות אבל אחיה לא קבעי דזה כבר פירש וכן משמע דכל הנהו דמייתי עלה לא מיירי אלא בעופות אבל הכא לא איירו רבנן בעופות אלא בחיה גרידא:
למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו ואם תאמר מאי אולמא הך מהך ונראה לריב"א דס"ד דבא וישב בצידו ליתסר משום דמיחזי דלהוסיף שמירה לצבי הוא בא:
Tosafot on Shabbat 106b · Sefaria
Rav Nissim Gaon
רבן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב.
Rav Nissim Gaon on Shabbat 106b · Sefaria
Rabbeinu Chananel
ובעושה חבורה ומתקן כ"ע לא פליגי דמחייב כי פליגי בעושה חבורה ומקלקל דר' יהודה פוטר וסתם מתניתין כוותיה ור' שמעון אסרי וגרסינן באלו דברים בפסח א"ל רב הונא בר חיננא לבריה כי אזלת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה למאן דסבר מקלקל בחבורה פטור שחטו שלא לשמו ושלא לאוכליו כו' וכולא שמעתא דקא מפרש ליה בחדא חדא מאי תיקן ולא מפרש מ"ד המקלקל בחבורה פטור מאן הוא אלא מתניתין בהדיא היא כל המקלקלין פטורין בין חובל דמקלקל בחבורה בין דחד מיניה (וקרא) [וקאמר] ר"ש ור' יהודה היא דשמעינן פלוגתייהו וגרסינן בבתולה נשאת אם תמצא לומר דם חבורי מחבר שהבועל בתחלה הוא עושה חבורה הא אמרינן אם תמצא לומר הלכה כר' יהודה דאמר שאין מתכוין אסור מי הואי האי בועל בשבת מקלקל בהאי חבורה אי לא. ואם תימצא לומר מקלקל הוא במקלקל הלכה כר' יהודה או כר' שמעון והכין פירושא הלכה כר' יהודה דאמר מקלקל בחבורה פטור או הלכה כר' שמעון דאמר חייב דאי אמרת הלכה כר' שמעון דאמר מקלקל בחבורה חייב או הלכה כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור אילו היה כך אסור לבעול בתחלה בשבת וחזינן דמפרש (בספינה) לעולם רב כר' יהודה סבירא ליה דאמר דבר שאין מתכוין אסור. אלא מיהו מקלקל בחבורה הוא ושרי לר' יהודה ואמרי' מ"ט דר' שמעון דאמר חובל ומבעיר אע"פ שמקלקלין חייבין מדאצטריך קרא למישרא מילה בשבת וגמרינן דמקלקל בחבורה בעלמא בשבת חייב ואקשינן מילה מתקן הוא כדרב אשי דאמר מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי מה לי לבשל פתילה מה לי לבשל סממנין ולא גמרי' מינה למקלקלין ומקלקל לא אשכחנן דאיתמר:
שיעור המלבן צמר כמלא רחב הסיט כפול וכן המנפץ צמר וכן הצובע וכן הטווה רב יוסף מחוי [כפוף] מעיקר הגודל עד ראש אצבע כשהן דבוקות זו בזו רב חייא בר אמי מחוי פשוט מראש גודל עד ראש אצבע כשהן פשוטות דאעפ"כ אינן הוות זרת:
ר' יהודה אומ' הצד צפור למגדל כו' פי' מגדל זה של עץ הוא שחשוב ככלוב גדול אם פתח שער המגדל ועשה תחבולות עד שנכנס הצפור לתוכו וסגר עליו חייב כי כסגרו המגדל וגמרה הצידה וגם אם הולך אחר צבי והחזירו מיכן ומיכן עד שנכנס לבית חייב כי כיון שנכנס לבית והא סגר עליו הרי צידו חייב אבל אם טרד לצבי עד שנכנס לגינה או לחצר או לביבר בשבת.
Rabbeinu Chananel on Shabbat 106b · Sefaria
Rashba
ואין נותנין לפניהן מזונות פירש רש"י ז"ל: כיון דמוקצין הן לא מצי מיטרח עלייהו. והקשו עליו בתוספות דהא תנן (לקמן שבת קנו, ב) מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים, ובפרק מפנין (שבת קכו, ב) אמרו מטלטלין את הלוף מפני שהוא מאכל לעורבים, ומאן דאסר התם לא אסר אלא משום שאין דרכם של ישראל לגדל עורבים. ועוד קשיא אפילו אווזין ותרנגולין היאך נותנין לפניהם מזונות. ופירשו הם ז"ל דאינה אלא גזירה שמא יבא לידי צידה, והלכך כל שהוא מחוסר צידה דאורייתא אסור, וכל שאין מחוסר צידה דאורייתא מותר. והביאו ראיה מדאמרינן בפ' אין צדין (ביצה כד, א) היכי דמי מחוסר צידה אמר רב יהודה [אמר שמואל] כל שאומר הבא מצודה ונצודנו, א"ל רב יוסף והא אווזין ותרנגולים שאומר הבא מצודה ונצודנו ותניא הצד אווזין ותרנגולים ויונים הדריסיאות פטור. ואיכא למידק בההיא מאי קושיא, דהא פטור אבל אסור, דכל פטורא דשבת פטור אבל אסור, וההיא גבי שבת מתניא. אלא הכי פירושו דאמתניתין דקתני כל שמחוסר צידה אסור קאי, ופירושו אסור ליתן לפניהם מזונות, וה"ק איזה מחוסר צידה שגוזרין עליו שלא ליתן לפניו מזונות, ואמר רב יהודה אמר שמואל כל שאומר הבא מצודה ונצודנו, ולפי' אקשי ליה רב יוסף דאלמא כל שאומר הבא מצודה מחוסר צידה דאורייתא כיון דגזרינן, והא אווזין ותרנגולים שאומר הבא מצודה ונצודנו ואפילו הכי הצדן פטור אלמא לאו מחוסר צידה דאורייתא, וכיון שכן היכי גזרינן ביה שלא ליתן לפניהם מזונות שמא יצוד. אבל בירושלמי דפרקין (ה"ז) מפורש לפי שאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן, וכדברי רש"י ז"ל. ויש לפרש דההיא דכלבים ועורבין לא קשיא, לפי שמוכנין הן למלאכתנו וברשותינו הם ומזונותיהן עלינו, אבל מה שאינו ברשותינו ואינן ניצודין אסור לפי שאין מזונותן עלינו, ומה שהוא בביבר קטן הרי הוא כניצוד וברשותינו הוא, לפיכך נותנין לפניהם מזונות שאף הם מזונותן עליך.
אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי איכא למידק ולימא ליה אין, דהא ר' יהודה פליג בכל ביברין. ולאו מלתא היא דלאפוקי מדר' יהודה לא צריך דפשיטא דהלכה כחכמים, ועוד שלא היה לו לומר הלכה כרשב"ג אלא הלכה כחכמים, ולא הוצרך רב יוסף לפסוק כרשב"ג אלא לאפוקי מחכמים ולפיכך הקשה הלכה מכלל דפליגי.
Rashba on Shabbat 106b · Sefaria
Meiri
משנה צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין אם לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ר' שמעון פוטר אמר הר"ם פי' טעם אמרם שניהם פטורים כבר קדם בתחלת המסכתא ואין הלכה כר' שמעון:
אמר המאירי צבי שנכנס לבית בשבת ונעל זה עליו חייב שהרי הוא הצד ציד לגמרי ואם נעלו שנים ר"ל בזה יכול וזה יכול פטורים מדין שנים שעשאוה ואם לא יכול אחד מהם לנעול ונעלו שנים שניהם חייבים וכן הלכה ור' שמעון פוטר ואין הלכה כדבריו:
משנה ישב אחד על הפתח ולא מלאהו ישב השני ומלאהו השני חייב ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב לו בצדו אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור למה זה דומה לנועל ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור לתוכו אמר הר"ם פי' אמרם פטור בכאן הוא פטור ומותר:
אמר המאירי ישב אחד על הפתח ולא מלאהו והרי שהיה הצבי יכול לברוח ובא השני ומלאהו השני חייב שהרי הראשון לא עשה כלום ואע"פ שנמצא מהנה שאף השני אינו ממלא מקומו של פתח מ"מ הראשון בשעה שישב לא נעשה צד כלל והשני נעשה צד בשעת ישיבתו:
ישב הראשון ומלאהו ובא השני וישב לו בצדו או בפניו אפילו עמד הראשון ונשאר השני בסגירת הפתח וגורם שלא להיות הצבי בורח מ"מ השני פטור שלא נעשה צד בשעת ישיבתו שכבר היה ניצוד ואע"פ שהוא שומרו אח"כ מלברוח אין זה אלא כנועל את ביתו לשמרו ופטור זה פירושו פטור ומותר שכל שניצוד כבר בלא הוא יכול הוא לשמרו ומותר לו לישב לשם עד הלילה שיהא נוטל והולך וכן הלכה:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:
במסכת י"ט אמרו שאין צדין דגים מן הביברין ביום טוב אפילו מביברים שבבית והם בריכות של מים מוקפות מארבע רוחות שמ"מ הדגים נשמטים לחורים וסדקים ונמצאו מחוסרי צידה ואפילו הכינם מאתמול אין הכנתם מועלת ואין נותנים לפניהם מזונות ואף למי שהתירם ליתן לפני הכלבים באלו אסור הואיל ואין מזונותם עלינו אבל צדין חיה ועוף מן הביברים אע"פ שלא הכינם מאתמול שמזומנים הם ונותנין להם מזונות וביברים של חיה ועוף לא כביברים של דגים הם אלא קרפיפות מוקפות מארבע רוחות ומ"מ אין הדבר שוה בחיה ועוף שהקרפף שהחיה בתוכו אין צריך שיהא מקורה שהרי אין החיה קופצת בגובה הכותלים אבל צריך שיהא קטן שיהא יכול ליטלן בשחייה אחת או בריצה אחת לדעת קצת על הדרך שביארנו ובעופות צריך שיהא קטן ומקורה ואף זה בצפור דרור אסור שאינה מקבלת מרות מתוך שדרכה לדור בבתים ונשמטת מזוית לזוית וכבר ביארנו ענינים אלו במקומם במסכת יום טוב:
הצד צבי סומא וישן חייב שעשויין הם להשמט אבל חגר או חולה או זקן פטור וגדולי המחברים כתבו כן בקטן ואפשר קודם שיהא יכול לרוץ כ"כ ואין הפרש בחולה שהזכרנו בין חולה מחמת עייפות לחולה מצד שאר סבות:
2 more comments on this page.
Meiri on Shabbat 106b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה ואין נותנין כו' ועוד דבסמוך כו' עכ"ל נראה מלשונם דהך אוקימתא דמפליג הא בביבר מקורה הא באינו מקורה לא קאי דלמאי דקאמר הכא בצפור דרור עסקינן כו' הך ברייתא דאין צדין מהן עופות בי"ט נמי בצפור דרור איירי ואפי' בביבר מקורה כמו בית ולכך לא הקשו הכא למאי דאוקמא הכא בצפור דרור כיון דבב' מינין אוקמא למתניתי' וברייתא ליכא לאקשויי אלא הקושיא שכבר הקשו בב' מינין גבי דגים וחיה דליכא מילתא דפסיקא דלזה המין מצויים יותר מזונות ממין אחר אבל הוסיפו בקושייתם ועוד דאף במין א' למאי דבעי לאוקמא כו' בביבר שאינו מקורה כו' אבל מפרש"י הכא ובריש פרק אין צדין נראה דלא מוקי בצפור דרור אלא מתניתי' דהכא וקאי האי תירוצא דמפליג בין מקורה ובין אינו מקורה אמתני' וברייתא דמתניא גבי י"ט וע"ש בחדושנו באורך אך ק"ק דאשינויא קמא גבי חיה תקשי להו דאכתי אמזונות לא משני מידי ויש ליישב דלמאי דאוקמא כתנאי והך דאין צדין ואין נותנין מזונות כר"י אתיא איכא לפרושי דמשום איסור מוקצה נגעו בה דמצינו בכמה דוכתין דר"י מחמיר במוקצה מיהו לפי המסקנא גבי חיה הא בביבר גדול הא בביבר קטן ה"מ לאקשויי וכי בשביל שהוא ביבר קטן מצויים להן מזונות וכ"ה הקושיא בתוס' ר"פ אין צדין ודו"ק:
בא"ד ולמאי דפי' הכא אתי שפיר כו' וא"כ מחוסר צידה דאורייתא כו' עכ"ל יש לדקדק לפי' בפשיטות טפי ה"ל למפרך אמזונות גופייהו ממתניתי' דפ"ב דכיון דרשב"ג ארישא קאי ואוסר באומר הבא מצודה כו' ליתן להם מזונות והרי אווזין ותרנגולין כו' ותנן בפ"ב נותנין מים בפני אווזין ותרנגולין כו' ויש ליישב בדוחק כיון דטעמא דאיסור מזונות אינו אלא משום איסור צידה ניחא להו למיפרך מברייתא אאיסור צידה מכח איסור מזונות דמתני' ודו"ק:
בד"ה הלכה כו' משום דהתם קתני כו' וקבעי ה"ד מחוסר כו' אבל אחיה לא קבעי כו' עכ"ל יש לדקדק לדבריהם דע"כ הא דמפרש התם בעופות מחוסר צידה שאמר הבא מצודה ואינו מחוסר צידה שאינו אומר הבא כו' לאו היינו ביבר מקורה וביבר אינו מקורה דקאמר לעיל מיניה התם דא"כ בעופות נמי כבר פי' כן כמו חיה וא"כ ה"ל לאפלוגי לעיל בין אם צ"ל הבא מצודה ובין אינו אומר הבא מצודה כדמפליג לעיל בין ביבר גדול ובין ביבר קטן ועיין מ"ש בחידושנו ריש פרק אין צדין וק"ל:
Chidushei Halachot on Shabbat 106b · Sefaria
Gilyon HaShas
רש"י ד"ה הגזין מין חגב טהור ע' בכורות ז ע"ב ובמ"ל פ"א הלכה כא מהל' מאכלות אסורות:
Gilyon HaShas on Shabbat 106b · Sefaria
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
גמרא, תנן אין צדין דגים מן הביברין ביו"ט, אבל צדין חיה ועוף, ורמינהו ביברין של חיה ועופות ודגים אין צדין מהם ביו"ט, בשלמא חיה אחי' ל"ק הא ר"י [דהצד צבי אינו חייב עד שיצוד לבית], הא רבנן, אלא עופות אעופות קשי', וכ"ת עופות אעופות נמי ל"ק הא בביבר מקורה, הא בביבר שאינו מקורה, והא בית דמקורה הוא, [ובין לר"י ובין לרבנן צפור למגדל אין, לבית לא]. קשה לי הא הך ברייתא קתני נמי חי' דאין צדין הרי דחי' אינו ניצד בביבר, ובחי' אין חילוק בין מקורה או לא דהא אינו יכול לפרוח, וכיון דחי' בביבר מקורה אינו ניצד, מכש"כ בעוף, וא"כ על רומיא דעופות ועופות ג"כ צ"ל דהברייתא כר"י, דחי' אינו ניצוד, וכ"ש עופות, ומתני' כרבנן דחי' ניצוד, וה"ה לעוף במקורה, וא"כ הו"ל לגמרא לומר עופות אעופות נמי ל"ק דתלי' בפלוגתא דר"י ורבנן:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbat 106b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Shabbat, daf 106, Amud Bet, about 469 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 126 words
Opens “וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין — [חַיָּיב]. רַבָּן…”
- Segment 245 words
Opens “גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: אֵין צָדִין דָּגִים מִן…”
- Segment 310 words
Opens “בִּשְׁלָמָא חַיָּה אַחַיָּה לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי…”
- Segment 435 words
Opens “אֶלָּא עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא, עוֹפוֹת…”
- Segment 542 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכָא בְּצִפּוֹר…”
- Segment 655 words
Opens “הֵיכִי דָּמֵי בֵּיבָר גָּדוֹל, הֵיכִי דָּמֵי בֵּיבָר…”
- Segment 737 words
Opens “רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמַר…”
- Segment 847 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד צְבִי סוֹמֵא וְיָשֵׁן —…”
- Segment 983 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד חֲגָבִין, גַּזִּין, צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין…”
- Segment 1024 words
Opens “מַתְנִי׳ צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו…”
- Segment 1118 words
Opens “גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר…”
- Segment 1247 words
Opens “מַתְנִי׳ יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִילְּאָהוּ,…”
Sages named on this page
- Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim
Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.
Source: Shabbat 106b · Segment 1 — “…וְלַבֵּיבָרִין — [חַיָּיב]. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא…”
- Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im
Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…
Source: Shabbat 106b · Segment 5 — “…מָרוּת. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״צִפּוֹר…”
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Shabbat 106b · Segment 7 — “…אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר…”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Shabbat 106b · Segment 7 — “…רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Shabbat 106b · Segment 7 — “…גַּמְלִיאֵל. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ…”
Original text
וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין — [חַיָּיב]. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָּל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: מְחוּסָּר צִידָה — פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה — חַיָּיב.
and for trapping a deer into a garden, or into a courtyard, or into an enclosure [ bivar ], he is liable. Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all enclosures are identical. This is the principle: If the trapping of the animal is inadequate and it is still necessary to pursue and apprehend it, one is not liable. However, if one trapped a deer into an enclosure in which the trapping is not inadequate, he is liable.
גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. וּרְמִינְהוּ: בֵּיבָרִין שֶׁל חַיּוֹת וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים — אֵין צָדִין מֵהֶם בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. קַשְׁיָא חַיָּה אַחַיָּה, קַשְׁיָא עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת.
GEMARA: We learned in the mishna there in tractate Beitza : One may not trap fish from the enclosures on a Festival, nor may one place food before them, because it is prohibited to feed an animal that may not be eaten on the Festival. However, one may trap an animal or a bird from its enclosures and slaughter them, and one may also place food before them. The Gemara raises a contradiction from that which was taught in the Tosefta : From enclosures of animals, of birds, and of fish, one may not trap on a Festival, nor may one place food before them. This is difficult due to a contradiction between the ruling with regard to an animal in the mishna and the ruling with regard to an animal in the Tosefta . This is similarly difficult due to the contradiction between the ruling with regard to birds in the mishna and the ruling with regard to birds in the Tosefta .
בִּשְׁלָמָא חַיָּה אַחַיָּה לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבָּנַן.
The Gemara says: Granted, with regard to the contradiction between the ruling concerning an animal in the mishna and the ruling concerning an animal in the Tosefta , it is not difficult, because this, the Tosefta that prohibits trapping and feeding the animals in the enclosures, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda cited in the mishna that an animal trapped into an enclosure whose trapping is inadequate, i.e., it is still necessary to pursue and apprehend the animal, is not considered trapped. That, i.e., the mishna in Beitza , which permits trapping and feeding the animals in the enclosures, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who said that animals in an enclosure are considered trapped.
אֶלָּא עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא, עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת נָמֵי לָא קַשְׁיָא: הָא בֵּיבָר מְקוֹרֶה, הָא בֵּיבָר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה — וְהָא בַּיִת דִּמְקוֹרֶה הוּא, וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין לְרַבָּנַן צִפּוֹר לַמִּגְדָּל — אִין, לַבַּיִת — לָא!
However, concerning the contradiction between the ruling with regard to birds in the mishna and the ruling with regard to birds in the Tosefta , it is difficult. And if you say that the contradiction between the ruling with regard to birds in the mishna and the ruling with regard to birds in the Tosefta is also not difficult because this, the mishna, which permits trapping, is referring to a roofed enclosure, in which a bird is considered trapped, and therefore there is no prohibition against apprehending it on Shabbat; and that the Tosefta , which prohibits trapping, is referring to an unroofed enclosure in which a bird is not considered trapped and apprehending it is prohibited, that does not resolve the contradiction. As with regard to a house, which is roofed, there is no dispute, and according to both Rabbi Yehuda and the Rabbis, trapping a bird into a closet, yes, it is considered trapped, while trapping it into a house, no, it is not considered trapped.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכָא בְּצִפּוֹר דְּרוֹר עָסְקִינַן, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מָרוּת. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״צִפּוֹר דְּרוֹר״ — מִפְּנֵי שֶׁדָּרָה בַּבַּיִת כְּבַשָּׂדֶה. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי — חַיָּה אַחַיָּה נָמֵי לָא קַשְׁיָא, הָא בְּבֵיבָר גָּדוֹל, הָא בְּבֵיבָר קָטָן.
Rabba bar Rav Huna said: Here, in the mishna, according to which a bird in a house is not considered trapped, we are dealing with a free bird, a sparrow, because it does not accept authority. That bird is not intimidated and evades capture even in a house, as the school of Rabbi Yishmael taught: Why is it called a free bird [ tzippor dror ]? Because it dwells [ dara ] in a house as it does in a field. Therefore, the distinction between a roofed and unroofed enclosure resolves the apparent contradiction between the mishna and the Tosefta . The Gemara says: Now that you have arrived at this understanding, that the difference between the rulings in the two sources is predicated on different circumstances and not on a tannaitic dispute, the apparent contradiction between the ruling with regard to an animal in the mishna and the ruling with regard to an animal in the Tosefta is also not difficult. This, the ruling in the Tosefta which prohibits apprehending the animal, is referring to a large enclosure from which the animal cannot escape, but it can still avoid being apprehended. Therefore, the trapping is considered inadequate, and apprehending the animal constitutes trapping. That, the ruling in the mishna that permits apprehending the animal, is referring to a small enclosure in which the animal cannot evade its pursuers and requires no further trapping.
הֵיכִי דָּמֵי בֵּיבָר גָּדוֹל, הֵיכִי דָּמֵי בֵּיבָר קָטָן? אָמַר רַב אָשֵׁי: כׇּל הֵיכָא דְּרָהֵיט בָּתְרֵיהּ וּמָטֵי לֵהּ בְּחַד שִׁיחְיָיא — בֵּיבָר קָטָן, וְאִידַּךְ — בֵּיבָר גָּדוֹל. אִי נָמֵי: כׇּל הֵיכָא דְּנָפֵיל טוּלָּא דִכְתָלִים אַהֲדָדֵי — בֵּיבָר קָטָן, וְאִידַּךְ — בֵּיבָר גָּדוֹל. וְאִי נָמֵי: כׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא עוּקְצֵי עוּקְצֵי — בֵּיבָר קָטָן, וְאִידַּךְ — בֵּיבָר גָּדוֹל.
The Gemara asks: What are the circumstances of a large enclosure and what are the circumstances of a small enclosure? Rav Ashi said: Any enclosure where one can run after an animal and reach it in one lunge is a small enclosure. And any other is a large enclosure. Or perhaps: Any enclosure where the shadows from the different walls fall upon each other is a small enclosure, as all enclosures had a uniform height. And any other is a large enclosure. Or perhaps: Any enclosure that does not have a series of corners in which the animal could evade capture is a small enclosure, and any other is a large enclosure.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אֲמַר לֵיהּ גְּמָרָא גְּמוֹר זְמוֹרְתָּא תְּהֵא?
We learned in the mishna that Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all enclosures are identical. It depends whether the trapping of the animal is inadequate, in which case one is liable for trapping, or whether the trapping is not inadequate, in which case one is exempt. Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in this matter. Abaye said to him: If you rule the halakha in accordance with his opinion, does that mean by inference that the Rabbis disagree, or perhaps there is no dispute and everyone accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? Rav Yosef said to him: What difference is there to you whether or not the Rabbis disagree? In either case the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. He answered him using a folk expression: Is it simply learn the lesson, let it be like a song? In other words, is it sufficient to simply parrot the halakhic ruling? Rather, it is necessary to examine the issue to understand it even if it does not yield a practical halakhic difference.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד צְבִי סוֹמֵא וְיָשֵׁן — חַיָּיב. חִיגֵּר, וְזָקֵן וְחוֹלֶה — פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי שְׁנָא הָנֵי, וּמַאי שְׁנָא הָנֵי? הָנֵי עֲבִידִי לְרַבּוֹיֵי, הָנֵי לָא עֲבִידִי לְרַבּוֹיֵי. וְהָתַנְיָא: חוֹלֶה חַיָּיב! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, לָא קַשְׁיָא: הָא בְּחוֹלֶה מֵחֲמַת אִישָּׁתָא, הָא בְּחוֹלֶה מֵחֲמַת אוּבְצָנָא.
The Sages taught in a baraita : One who traps a deer on Shabbat that is blind or sleeping is liable. One who traps a lame, old, or sick deer is exempt. Abaye said to Rav Yosef: What is different about these cases and what is different about those cases? Rav Yosef answered: These, the blind or sleeping deer, are likely to run away when they feel that they are being touched; therefore, they require trapping. However, these, the crippled, old, and sick deer, are not likely to run away and are therefore considered to be already trapped. The Gemara asks: Wasn’t it taught in a baraita that one who traps a sick deer is liable ? Rav Sheshet said: This is not difficult. This baraita , in which a sick deer is not considered trapped and one who traps it is liable is referring to a deer that is sick due to a fever, which can still flee; that baraita , in which the deer is considered trapped and one who traps it is exempt is referring to a deer that is sick with fatigue and is incapable of fleeing.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד חֲגָבִין, גַּזִּין, צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין בְּשַׁבָּת — חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל שֶׁבְּמִינוֹ נִיצּוֹד — חַיָּיב, וְכֹל שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד — פָּטוּר. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַצָּד חֲגָבִים בִּשְׁעַת הַטַּל — פָּטוּר, בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב — חַיָּיב. אֶלְעָזָר בֶּן מַהֲבַאי אוֹמֵר: אִם הָיוּ מְקַלְּחוֹת וּבָאוֹת — פָּטוּר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶלְעָזָר בֶּן מַהֲבַאי אַרֵישָׁא קָאֵי, אוֹ אַסֵּיפָא קָאֵי? תָּא שְׁמַע: הַצָּד חֲגָבִין בִּשְׁעַת הַטַּל — פָּטוּר, בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב — חַיָּיב, אֶלְעָזָר בֶּן מַהֲבַאי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב, אִם הָיוּ מְקַלְּחוֹת וּבָאוֹת — פָּטוּר.
The Sages taught in a baraita : One who traps locusts, cicadas, hornets, or mosquitoes on Shabbat is liable. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Not every insect is the same in this matter. If one traps any insect whose species is typically trapped for personal use, he is liable, and if one traps any insect whose species is typically not trapped for personal use, he is exempt. It was taught in another baraita : One who traps locusts when there is dew is exempt. Since it is cold at that time, the locusts are paralyzed. If one traps them when it is hot, he is liable. Elazar ben Mehavai says: If the locusts were swarming, one is exempt for trapping them, because no effort is necessary to apprehend them. A dilemma was raised before them: Does the statement of Elazar ben Mehavai apply to the first clause of the baraita , ruling stringently that one is liable for trapping locusts even when there is dew unless they are swarming; or does it apply to the latter clause of the baraita , ruling leniently that one is exempt when trapping locusts, even in the heat when they are swarming? Come and hear a resolution to this dilemma based on a source that addresses the point explicitly: One who traps locusts when there is dew is exempt; one who traps locusts when it is hot is liable. Elazar ben Mehavai says: Even when it is hot, if they were swarming, one is exempt.
מַתְנִי׳ צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו — חַיָּיב. נָעֲלוּ שְׁנַיִם — פְּטוּרִין. לֹא יָכוֹל אֶחָד לִנְעוֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם — חַיָּיבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
MISHNA: If a deer entered a house on its own and one locked the door before it, he is liable for trapping. If two people locked the door, they are exempt, because neither performed a complete labor. If one person is incapable of locking the door and two people locked it, they are liable because that is the typical manner of performing that labor. And Rabbi Shimon deems them exempt as he holds that two people who perform a single labor are never liable by Torah law.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: הַצָּד אֲרִי בְּשַׁבָּת — אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לַגּוּרְזָקִי שֶׁלּוֹ.
GEMARA: Rabbi Yirmeya bar Abba said that Shmuel said: One who traps a lion on Shabbat is not liable for trapping unless he traps it in its cage, and until that point it is not considered trapped.
מַתְנִי׳ יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִילְּאָהוּ, יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִילְּאָהוּ — הַשֵּׁנִי חַיָּיב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִילְּאָהוּ, וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִידּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ — הָרִאשׁוֹן חַיָּיב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה — לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשׁוֹמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ.
MISHNA: If one person sat in the entrance of a courtyard in which there is a deer, but did not fill the entire doorway, and a second person sat and filled it, the second person is liable because he completed the labor of trapping. However, if the first person sat in the doorway and filled it, and a second person came and sat next to him, the first person is liable and the second is exempt even if the first person stood and went away, leaving the second one to secure the deer. The mishna explains: To what is this second person’s action similar? To one who locks his house to secure it, and it turns out a deer that was trapped before Shabbat is also secured inside it. In that case, he is exempt even though he enhances security on the deer, because he did not trap the animal.