Eruvin 94b

כגון שנפרצה בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

דפיתחא בקרן זוית לא עבדי דלאו אורחיה הוא:

משתי רוחות נמי וכו' אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

אמרי בי רב הא נמי בקרן זוית אע"ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל עירובין דף כה:):

ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

משום בית דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

כי לית ליה בארבע במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

וקירויו באלכסון פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור"י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:

ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע"פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:

וקירויו בארבע רש"י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:

שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון אע"ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ"מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:

רב לא אמר כשמואל דא"כ הוי ליה אכסדרה כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:

בעשר כולי עלמא לא פליגי פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע"פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:

ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):

אלא כדאמרי בי רב משמיה דרב איתה בסוף פרק ראשון דסנהדרין אמרי בי רב הונא:

סליק כל גגות

מתני' חצר שנפרצה מב' רוחותיה וכן בית כו' ואוקמה רב שנפרצה מב' רוחותיה בי' אמות בקרן זוית ומפני מה אין אומרין פתחא הוא ולשתרי משום דפתחא בקרן זוית (שני) [בשני] כתלים זהו מב' רוחותיה ואע"פ שאין שם פילוש אסורה וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו ואקשינן מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם מב' רוחותיו נמי נימא הכי ואמרינן מתניתין כגון שנפרץ בקרן זוית דכל קרן זוית הוה ליה קירויו באלכסון וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

ושמואל אמר מתניתין בשנפרצה החצר ביתר מעשר ובדין הוא דאפילו מרוח אחת אסורה אלא משום דבעי למיתנא נפרץ בית מב' רוחותיה תנא נמי בפריצות חצר מב' רוחותיה ואקשינן (וכי) [ובית] גופיה למה ליה למיתנא מב' רוחותיו דמרוח א' אפילו יתר מי' אמרינן פי תקרה יורד וסותם. לפיכך מותיב מב' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. ועוד לשמואל לית ליה פי תקרה יורד וסותם.

דאתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות ככרמלית דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והויא לה רה"י ופרקינן לא קשיא כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם היכא דאיכא ג' מחיצות והרביעית כולה פתוחה אבל היכא דאיכא ד' מחיצות ונפרץ מקצת מאחת מהן כגון מחיצות בית זה ונשארה מן המחיצה הרביעית אית ליה פי תקרה יורד וסותם.

מכל מקום קשיא כלומר אי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת הוא הדין מב' רוחות ופרקינן כגון שנפרץ האי בית בקרן זוית וקירויו רחוק ממנו ד' טפחים דהוא מקום פתוח לדברי הכל. ואפילו לרשב"ג דאית ליה פחות מד' כלבוד אבל ד' דברי הכל לא ומשום הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. מרוח אחת אמרינן פתח הוא מב' רוחות הוה ליה בקרן זוית כדאמרן ובג' מחיצות לא אמר שמואל פי תקרה יורד וסותם אלא במחיצה רביעית בלבד ואם תאמר פתח הוא פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי משום הכי תני ב' רוחות.

שמואל לא תני כרב דלא קתני מתני' באלכסון רב לא אמר כשמואל דאם פרצה זו הויא לה יתר מעשר הויא לה אכסדרה (כפי) [ופי] תקרה יורד וסותם ומותר לטלטל בכולה.

מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם כלומר: ואפילו ביותר מעשר, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. מכאן נראה כדפי' ר"ת ז"ל (בתוס' לעיל (עירובין כה, א) ד"ה אכסדרה) שפירש דאכסדרה רב אמר משום פי תקרה יורד וסותם בין באכסדרה שיש לה ג' מחיצות בין באכסדרה שאינה מוקפת אלא שתי מחיצות דעבידא כמין גאם קאמ', מדאקשינן הכא הכי להדיא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם, ואם איתא דאפילו רב לא אמר אלא במוקפת ג' מחיצות [הא בב' מחיצות] מודה ליה. ועוד ראיה מדאמרינן בפרק קמא דסוכה (יח, ב) בההוא מודינא לך משום דהוי כמבוי המפולש, דלא מהני ביה פי תקרה (גבי) יורד וסותם בב' מחיצות. וא"ת כיון דפ'[רוץ משני רוחות ממש] מיהא לא אמרינן פי תקרה, לוקמא הכא מתני' הדין בשנפרץ מב' רוחות זו כנגד זו. ותירצו בתוספות דניחא ליה לאוקומיה בכל ענין. ועוד דדומיא דחצר בית קתני. והראב"ד ז"ל כתב: דאפילו במפולש אמרינן פי תקרה כל היכא דאיכא גפופי ואעפ"י דנפרצה יותר מעשר.

וקרויו באלכסון פירש רש"י ז"ל: שהקרוי בשפוע כגגין שלנו דליכא פה, דהיינו כארזילא דאמרינן בשלהי פרק עושין פסין (עירובין כה, ב). ואינו מחוור דא"כ הוה ליה למימר דעביד כארזלא כדאמר התם. ועוד קשיא לי דא"כ מאי קאמר לקמן שמואל לא אמר כרב דקתני באלכסון, ומאי קושיא סתם תקרה משופע הן. ובתוספות פי' דמיירי כגון שנפרץ הקרוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית. [והראב"ד פי' כגון שנפלו המחיצות בקרן זוית], ונשאר הקרוי שלם על מקום הפרצה באלכסון הבית, פי תקרה יורד וסותם אמרינן, אמצע תקרה לא אמרינן.

ושמואל אמר אפילו ביתר מעשר אחצר קאי ואפילו ביתר מעשר [דמתני' אפשר לאוקמא] בין בעשר בנפרצה בקרן זוית ואפילו ביתר מעשר, וב' רוחות דקתני משום בית. ואוקמה (שמואל) [רב] (אפילו ביתר מעשר) [בעשר] דילמא סבירא ליה דביתר מעשר לא (קנה) [קאמר] ר' יהודה להתיר לאותה שבת כמו שמקל בעשר ובקרן זוית אעפ"י שבין זו ובין זו נחשבות פירצה ולא פתח. כן פירשו בתוספות. והא דאוקי שמואל ביתר מעשר, איכא למימר דוקא בחצר וכדאמרינן, אבל בית כיון דאסיקנא דנפרץ בקרן זוית קאמר, לא שנא (ביתר מעשר) [בעשר] ולא שנא ביתר מעשר משום הא[י] (ד)מלתא קאמר כדכתבינן לקמן בס"ד.

הכי גריס רש"י כי לית ליה בד' ובג' אית ליה. ופירש הוא ז"ל: במקום שצריך לעשות ד' מחיצות דסתימת פי תקרה כגון אכסדרא העומדת על ד' עמודים, אבל בשלש אם היתה בה מחיצה אח(ר)ת כהלכתה, ואין צריך לעשות ד' מחיצות, ואין צריך פי תקרה אלא לג' מחיצות מודה שמואל. ואינו מחוור, דא"כ משמע דרב אית ליה פי תקרה אפילו בד' מחיצות, וליתא דאפילו במפולש שיש לו [ב'] מחיצות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם לכולי עלמא כדמוכח בהדיא בפ"ק דסוכה (יח, ב) גבי סכך על גבי אכסדרא שאין לה פצימין דאמ' פי תקרה יורד וסותם אפילו אפתיחת דופן אמצעי נמי, וקאמר אמר ליה בההוא מודינא לך משום דהוי כמבוי מפולש. ור"ח ור"ת ז"ל פירשו וגרסי איפכא: כי לית ליה בג' בד' אית ליה, פי': כי לית ליה בשאין שם שלש ודופן רביעית פרוצה במלואה, בד' אית ליה, כשיש שם ד' מחיצות אלא כשנפרצו מקצתן אית ליה פי תקרה ואעפ"י שפרוצות ביתר מי'. ורב אפי' בפרוצה במלואה ואפילו בב' מחיצות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש.

כגון שנפרץ בקרן זוית וקרויו בד' פי' ר"ת ז"ל: שנפרץ בקרן זוית וקרויו נשאר שלם כמות שהיה בד' כותלי הבית, כלומ' שלא נפל מן הקרוי כלום, דבכי הא לא אמרינן פי תקרה, משום דלא חשיב שם ד' מחיצות אלא בשיש במחיצה הד' פס מצד אחד ומצד אחר ניכר שהיה מחיצה ג', אבל היכא דנפרץ בקרן זוית הרי זה כנפרץ במלואו. ובתוספות הקשו דהוה ליה למימר ובד' הכותלים או בד' רוחות. והראב"ד ז"ל פי' דשמואל (דאידך) כולה מתני' ביתר מי' אמות, דב' רשויות ורוחות דקתני היינו שנפרץ בקרן זוית, [ו]פליג אדרב דאמר (עושה) [דפיתחא] בקרן זוית לא עבדי אינשי, דשמואל סבר [פתחא בקרן זוית עבדי אינשי בעשרה] אלא (ד)ביתר מעשר ולית ראיה דמתני' בקרן זוית, משום דמילתא דלא שכיח הוא (לרת) [ליפול] ממזרח למערב או מצפון לדרום. ואילו לא נפל הכותל לאמצע אם לא היה התקרה נתונה מצפון לדרום ונפל הכותל הדרומי או הצפוני לא היה נופלת התקרה אילו היתה נתונה מצפון לדרום ונפל הכותל ממערב או ממזרח לא יפול מן התקרה כלום. אבל עכשיו שנפרץ בקרן זוית על כל פנים יפול מן התקרה כלום, אבל עכשיו על איזה צד שתהיה התקרה נתונה שאין דרך התקרה להיות נתונה וערבו הלכך לא משכחת לה שיהא הבית נשאר בשלש מחיצות תקרתם (באכסדרה) אלא בשנפרץ בקרן זוית וכדאמרן. וקרויו דקאמר לומר שהתקרה שלו רחוקה מן הכותל הד' המפלגת מן הג' ארבעה טפחים ולפיכך אין לאותו ליחשב ולסייע לקרויו לומר פי תקרה לשמואל, דלא אמר פי תקרה עד שיהיו שם ד' מחיצות. כך נראה דרך פירושו של הראב"ד ז"ל, וגם בתוספות נראה שפירשו קרויו בד' כפירושו של הראב"ד ז"ל. ולרש"י ז"ל פירוש אחר.

בעשר כולי עלמא לא פליגי פירוש: דכיון דבעלמא בדאיכא גיפופי הוי פתח, הכא דאע"ג דליכא גפופי חשבינן ליה כפתח, כיון דאיכא תקרה, אבל ביתר מעשר דבעלמא בדאיכא גפופי לא חשיב פתח, ואי משום פי תקרה בהא פליגי, רב(א) אמר אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר לא אמרינן פי תקרה.

איכא דאמרי ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי דלא אמרינן פי תקרה, בהא פליגי [בעשר], רב(א) אמ' (דלא) אמרינן פי תקרה כיון דבעלמא [לא] נפיק ליה מתורת פתח הכא נמי אמרינן ביה פי תקרה. ושמואל סבר דלעולם לא אמרינן ביה פי תקרה כיון דנפרץ במלואו. וכתב (הר"ח) [הר"ז] הלוי דכי אמרינן דביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי, דוקא בשנפרץ במלואו, א"נ בקרן זוית דהיינו משתי רוחות דמשנתינו, והאמת כי בעשר פליגי, ועל כרחין בהכי מתוקמא דאי לא לכולי עלמא אפילו בלא תקרה שרי דפתח הוא, וכיון שכן אפשר שהוא כן כמו שכתב הרב ז"ל ביתר מעשר דומיא דעשר. אבל מכל מקום אין הדברים מוכרחים בעיני, דליזיל בתר טעמא מאי שנא יותר מעשר ומאי שנא עשר, אלא דכל היכא דבעלמא אפילו בגפופי נפקא ליה מתורת פתח ולא אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם והלכך יותר מעשר נפקא מתורת פתח לגמרי, ואפילו בשלא נפרץ במלואו נמי מכיון דביתר מעשר אע"ג דליכא גפופי ולית ליה תורת פתח בעלמא אפילו הכי שרי רב, אלמא כל היכא דאיכא חדא לטיבותא אמרינן ביה נמי לרב תקרה, ולא מודה רב אלא בדאיכא תורת [פרצה] ביתר מעשר וליכא גפופי. ולענין פסק הלכה: כתב ר"ז ז"ל כיון דפסקאין בכולי תלמודא כלישנא בתרא, נקטינן כהאי לישנא הלכה למעשה, דביתר מעשר שנפרץ במלואו א"נ משתי רוחות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אעפ"י שלא נפרץ הקרוי. אבל בעשר אפילו נפרץ במלואו אמרי' פי תקרה יורד וסותם, כל זמן שלא נפרץ הקרוי. ואם נפרץ גם הקרוי ונשאר באלכסון בפרצה שלשת הרוחות בקרן זוית, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, ואם נפחת הכותל דופן כנגד דופן כולי עלמא בין לרב בין לשמואל [לא] אמרינן פי תקרה יורד וסותם. והיינו דאמרינן במסכת סוכה בפרק ראשון (יח, ב) אפילו אמצעיתא, אמר ליה בהא אפילו אנא מודינא לך משום דהוי כמבוי.

מ״ש מרוח אחת דאמרי׳ פי תקר׳ יורד וסות׳ פי׳ דסתם בית מקור׳ הוא ואפי׳ שנפרץ הכתל נשאר שם מן הסת׳ תקר׳ רחב׳ ד׳ טבחי׳ ואמרי׳ פי תקר׳ יורד וסות׳ ואפי׳ ביות׳ מעשר כיון דאיכ׳ גפופי מיה׳ משתי רוחו׳ כו׳ ופרקינן אמרי בי רב כו׳ ושמעינן מהכא דפשיט׳ להו דאליבא דרב אפי׳ בשתי רוחו׳ אמרינן פי תקר׳ יורד וסות׳ מיהו על כרחין דוקא בשתי רוחו׳ דעריבן אבל בדב׳ שהוא מפולש לא וכדאמרי׳ בסוף פרקין גבי גשרי׳ המפולשין שר׳ יהודה מתיר וחכמים אוסרין ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והכי נמי מוכח מפלוגתא דאביי ורבא במסכת סוכה גבי סכך ע״ג אכסדרה שאין לה פצימין דאביי אמר כשרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וא״ל רבא לדידך אפילו נפחתה דופן האמצעית נמי ת״ל בההיא מודינא לך משום דהוי כמבוי המפולש ולקמן אמרינן דאביי כרב ס״ל א״כ הא דהכא בשתי מחיצות שהם כמין גם קאמרינן והא דאוקמה כגון שנפרץ בקרן זוית וקרויו באלכסון דליכ׳ למימר פי תקרה יורד וסותם בדין הוא דיכול לאוקומ׳ כשנפרצה בשתי רוחות ממש וכגון שנפרצו זו כוגד זו דנעשה כמבוי מפולש דבהא לא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם והא דלא שני ליה הכין משום דניחא ליה לפרושה בכל ענין אפילו כשנפרצה בשתי רוחות דעריבן כן פר״ת ז״ל ובתוספות. ולפי דברי רבותי ז״ל כל שנפרצה במבוי מפולש לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואע״ג דאיכא גפופי אפילו כשהן משולשין אמרי׳ (לא) פי תקרה יורד וסותם ואפילו ביות׳ מעשר והא דלקמן דגשרי׳ וההיא דמס׳ סוכה משום ליכא גפופי ונכון הוא ולפי פירש זה לא סגיא לאוקמה אלא בשנפרצה בקרן זוית כגון שנפרץ בקרן זוית פי׳ דאפילו הוא בעשר לאו פתחא הוא לרבינו כדאית׳ לעיל:

וקרויו באלכסון דליכא למימ׳ פי תקרה יורד וסות׳ פרש״י ז״ל כי קרוי הבית הזה היה בשפוע כגגין שלנו דהיינו כארזילא דאמרינן בפרק עושין פסין וכל שקרויו בשפוע אין אומר בו פי תקרה יורד וסותם בשום מקום וכן פירש הגאון רבי ישעיה ז״ל ונתן טעם בדבר דכל שקרויו באלכסון בולט פי התקרה חוץ לכתלים וליכא למימר בה שיהא יורד וסותם ואינו נכון: חדא דא״כ לימא דעביד לאורזילא כדאורזילא כדאמרי׳ התם ועוד דא״כ אפילו מרוח אחת נמי ומיהו בזו ז״ל דאי מרוח אח׳ הוה משתרי מדין פתחא כדמשתרי בחצר והא דקתני תנא וכן בית היא גופה קמ״ל דבתקרה לא משתרי כלל כיון דעבידא באלכסון ובתוספו׳ פירשו כגון שנפרץ בקרן זוית ונפרץ קרויו ג״כ באלכסון עם המחיצות דכה״ג לא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם והראב״ד ז״ל פירש כגון שנפלו המחיצות בקרן זוית ונמצא הקרוי שלם על מקום התקרה באלכסון הבית ופי תקרה יורד וסותם אמרינן אמצע תקרה לא אמרינן ושמואל אמר אפילו ביות׳ מעש׳ פי׳ דמתני׳ אפשר לן לאוקומה בין בעש׳ כדאמרינן ואפילו ביות׳ מעשר נמי ודקאמרת גבי חצר דאי ביות׳ מעש׳ אפילו ברוח אחת מתסרא אה״נ והא דנקט משתי רוחו׳ משתי בתי נקט לה דהתם מתכש׳ אפילו ביות׳ מעש׳ כשהוא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם כיון דאיכא גפופי מיהת.

שם ופרכי׳ דגבי בית מ״ש מרוח אחת ואפי׳ ברוח אחת והא איתמ׳ אכסדרה וכו׳ ומוקמי׳ הא לא קשיא כי לית ליה פי תקרה יורד וסותם בד׳ רוחות כגון זו של אכסדרה שהיא פרוצה מכל רוחותי׳ אבל מג׳ רוחו׳ אית ליה וכ״ש משתי רוחו׳ ואינו נכון חדא דסתם אכסדרה אינו פרוצה מכל רוחותיה כדכתיב׳ ועוד דהא רבנן לא אמרי אפילו בשתי רוחות מפולשין כדמוכח בסוף פרקין וכדכתי׳ לעיל לכך נכון כגר״ת ז״ל כי לית ליה בשלש אבל בד׳ אית ליה וה״פ כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם במקום שיש לו ג׳ דפנות בלבד כי הרביעית פרוצ׳ במלואו לגמרי וכל שנפרץ במלואו לית ליה פי תקר׳ יורד וסותם ואפילו ברוח אחת אבל בכל שלא נפרץ במלואו ויש לו שם ד׳ מחיצות אית ליה פי תקרה יורד וסותם ואפילו בשתי רוחות. ופרכי׳ מ״מ קשיא קמייתא דא״כ אפילו משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם כיון דאיכא גפופי ככל סתם פרצ׳ ופרקי׳ בדאמר בי רב משמיה דרב כל שנפרץ בקרן זוית וקרויו באלכסון כלו׳ דדחקא ומוקמי׳ לה בהכי ואע״ג דלא משמע הכי מפשוט׳ הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית ונפרץ הקרון ג״כ למעלה ברחב ד׳ טפחים לכל ארך הפרצ׳ מכאן ומכאן דהשתא צריכים לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בד׳ מקומות ובד׳ לא אמרינן והא דקאמ׳ מרן ז״ל שנפרץ הקרוי ברחב ד׳ טפחים משום דס״ל דבפחות מכאן לא היה צריך לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בפרצת הרחב ודיינו לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בפרצת הדרך וזו היא צורתה ואין פירש זה נכון חדא דלישנא דאמרינן וקרויו בד׳ לא משמע שנפרץ קרויו ועוד דכל כה״ג כיון שה״ד פרצות של תקרה לשתי רוחות הבית ואיכא שתי מחיצות שלימות לא חמירו מג׳ רוחות דמודה שמואל דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם לפי פירושו ז״ל הא ודאי אין כאן אלא פרצת שתי רוחות פירש ר״ת ז״ל כגון שנפרץ הכתל בקרן זוית ומיהו לא נפרץ הקרוי כלל ועדיין הוא עומד כמו שהיה בד׳ הכתלים וכל כה״ג ליכא למימ׳ פי תקרה יורד וסותם לשמואל דלית ליה פי תקרה יורד וסותם אלא היכא דאיכ׳ שם ד׳ מחיצות ולא חשיב שם ד׳ מחיצות לומ׳ כן אפילו משתי רוחות אלא בשיש בכל פרצה גפופי מכאן ומכאן שנאמר פי תקרה יורד וסותם בין הגפופים. ומיהו עדיין גמגמו בתוספות על פי׳ זה משום דה״ל למימ׳ וקרויו בד׳ כתלים או בד׳ דפנות והראב״ד ז״ל פי׳ בדרך אחרת שאינה מחוורת:

שמואל לא אמר וכו׳ ולפי פרש״י ז״ל ה״ל למתני כן בפיר׳ כיון דסתם גגין שלהם לא היו בשפיע כדכתו׳ איהו ז״ל ולפר״ת כ״ש דה״ל למתני שנפרץ הקרוי באלכסון דהא מסתמ׳ משום שנפרצו הכתלים בקרן זוית אין דרכו של קרוי להיות נפרך שם אלא עומד הוא על הכתלים הנשארים:

רב לא אמרי כשמואל כו׳ פי׳ דא״כ היינו אכסדרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אליבא דרב בין לפרש״י ז״ל בין לפר״ת ז״ל וכה״ג לא הוה תני תנא שהחצ׳ אסורה כלל דאתמ׳ אכסדרה בבקע׳ כו׳ פירשנוה לעיל בס״ד ואמרינן בעשר דכ״ע לא פליגי פרש״י ז״ל דאפילו דלא נימא פי תקרה יורד וסותם לא מתסרא דהא פתחא בעלמא הוא פירש לפירושו כי אע״פ שפרוצה במלואה כיון דבעלמא חשיבא פרצה בגפופי הכא נמי אע״ג דליכא גפופי חשבינן לה פחתא כיון דאיכא תקרה כי פלגי ביות׳ מעש׳ פירש שיצא מדין פתח וצ״ל פי תקרה יורד וסותם ושמואל סבר לא אמרי׳:

א״ד ביות׳ מעש׳ כ״ע לא פליגי פי׳ שאסור לטלטל בכלה כיון דיות׳ מעש׳ וליכא גפופי לא אמרו פי תקרה יורד וסות׳ אפי׳ ברוח אחת האכסדרה לפר״ת ז״ל. כי פליגי בעש׳ פי׳ כי פליגי בעשר ודליכא גפופי באכסדרה דאי בדאיכא גפופי בלא סתימת פי התקר׳ נמי מתכשרא דהא פתחא בעלמא הוא אלא על כרחין בדליכא גפופי קאמר דלא חשיב פתחא וה״ה בכל שנפרץ בקרן זוית. ודכותא נמי כי אמרינן דביות׳ מעש׳ דכ״ע לא פליגי בכה״ג מיירי דליכא גיפופי דאיכא תרתי לגריעותא דפתח שהוא ביותר מעש׳ ושאין לה גפופי הנעשין בעלמא פתח בעש׳ מיהת ושמעי׳ מינה דאפילו ביות׳ מעש׳ אמרי׳ לרב פי תקרה יורד וסותם ואפילו להא לישנא כל שלא נפרצה בקרן זוית ויש לה גפופי דכיון דאיכא גפופי הא איכא חדא למעליותא וכדמכש׳ נמי בעש׳ אפילו בלא גפופי כיון דאיכא חדא למעליותא וכן פירש הר״ז הלוי ז״ל זקנו של מורי הר״א ז״ל וכן עיקר ופסק הוא ז״ל הלכה כלישנא בתרא דביות׳ מעש׳ לא רומרינן פי תקר׳ יורד וסותם בכל שהוא בקרן זוית או נפרץ במלואו: אלא הא דאמ׳ רב יהודה כו׳ פי׳ דאמרינן פי תקרה יורד וסותם להך לישנא דאמרת דאפילו בעשר פליגי כרב כלומ׳ מתוקמה כרב ולא כשמואל וזו קשה על רש״י ז״ל שכתב דמוד׳ שמואל דאמרינן בג׳ מחיצות פי תקרה יורד וסותם אלא שהוא ז״ל נשמר מזה ודחק עצמו דהכא מיירי שהקורה הזאת ראשיה נתונים על גבי יתדות ורב יהודה דשרי משו׳ דאמרינן פי תקרה יורד וסות׳ זו קשה לרש״י ז״ל דאמאי פסולה לשמואל דהא מודה שמואל דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם בד׳ רוחותיה משני צדיה ומשני ראשיה.

ומתוך טעמים אלו לא תירצה בנפרצה מרוחות מכוונות זו כנגד זו ונשאו ונתנו רב ושמואל בתירוצה והוא שרב תירצה בנפרץ בקרן זוית שאין להתירה מתורת פתח אף בעשר והוא הדין אם נפרצה ביתר מעשר אעפ״י שלא נפרצה בקרן זוית וזו אין מעכבת שלא להכשירה מדין סתימת פי תקרה אלא אף הוא צריך בתירוצו שקירויו באלכסון ופרשו בו גדולי הרבנים שנעשה בשפוע כעין שלנו שכל כיוצא בזה אין לומר בה פי תקרה יורד וסותם. ויש מקשים עליהם ממה שאמרו בסמוך שמואל לא אמ׳ כרב באלכסון לא קתני. ואם כפי׳ זה הרי סתם קירויו כך הוא עד שמתוך כך הם מפרשי׳ אותה בענין אחר. ולדעתי אין כאן קושיא שסתם גגות שלהם לא היו משופעים כמו שהתבאר בכמה מקומות. ואחר כך חזר שמואל לדין חצר במשנתנו ופרשה בפרצה יתר מעשר שברוח אחת נאסרה וביאר שלא תפש בה שתי רוחות אלא משום בית שבאחת מיהא פי תקרה יורד וסותם בבית והקשו לו מבית שאף בשתי רוחות נאמר כן שאעפ״י שבאכסדרה בבקעה ראינו לשמואל שאינו סובר פי תקרה יורד וסותם הני מילי בשלש ר״ל באכסדרה שאין שם מחיצה רביעית כלל שהרי כנגד הפתח כלו פרוץ במלואו בלא שום רושם של דופן אבל בית שהיו בו ארבעה מחיצות ונפרצו קצתם אי אפשר שלא נשארו בהם גיפופי׳ ואם כן אף בשתי רוחות כן ואף ביתר מעשר שכל שאתה בא להכשיר מתורת סתימת פי תקרה אף ביתר מעשר כן ונכשיר את הכל אף לשבת הבאה. ויש גורסין דוקא בארבע אבל בשלש אית ליה וכבר כתבנו ענין גירסא זו עם שאר ענינים ראויים לסוגייא זו בפרק פסים. ומכל מקום בכאן תירצוה שנפרץ בקרן זוית וקירוה בארבעה ר״ל נפרץ בקרן זוית שאין כאן דין פתח וקירויו רחוק ארבעה טפחים שהוא שיעור מקום מן הפרצה שנמצא כשתאמר יורד וסותם אינו סותם מקום הכותל הנפרץ אלא לפנים הימנו שיעור מקום שאין בו שום רשום של כותל והרי כתבנו לדעתו שאין אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם אלא במקום שנאמר בו גפוף לכותל וזו שאין בה שום גיפוף אין כאן עוד לומר פי תקרה יורד וסותם. ואמרו על זה שמואל לא אמ׳ כרב דלא קתני באלכסון. רב לא אמ׳ כשמואל שאם אין כאן אלא ריחוק התקרה הרי נשארו שלשה הכותלים עם תקרה שלהם ונעשו כאכסדרה שאין בה אלא שלש מחיצות ואומרי׳ בה פי תקרה יורד וסותם אעפ״י שאין שום רשות לדופן מצד רביעי וזהו מחלקתם באכסדרה בבקעה שלדעת רב מטלטלין בכלה מדין סתימת פי תקרה ולשמואל אין מטלטלין (לה) [בה] אלא בארבע אמות שאין אומרין בה פי תקרה יורד וסותם אף ברוח אחת כל שנפרץ במלואו ולא נשארו בו גיפופין כלל כגון אכסדרה שלא היה שם דופן רביעי מעולם. והרי שמשנתנו נתישבה לדעת שניהם ולמדת שמה שפרשנו על שטתנו בענין אכסדרה שיש לה שלש מחיצות והרבה מפרשי׳ בלבלו את השמועה מצד שטה אחרת שיש להם באכסדרה ובשאר דברים שבסוגיא זו כמו שתמצא בפירושיהם ועיקר הפי׳ הוא על הדרך שכתבנו אלא שלעקר הענין חזרו ואמרו בעשר כולי עלמא לא פליגי כלומר כל שאין הפרצה יתרה מעשר אעפ״י שנפרץ הבית לאותו רוח במלואו לדברי הכל אומרי׳ בו פי תקרה יורד וסותם מאחר שאף הוא מודה בעלמא בכל שיש שם גיפופין שהוא פתח בזו אעפ״י שאין שם גיפופין או שנפרץ בקרן זוית שאינו פתח הואיל ולא נפרץ ביתר מעשר אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם כי פליגי ביתר מעשר שלדעת רב אף בזו אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם ולשמואל הואיל ובעלמא ר״ל בחצר ובמבוי אינו פתח ואף מרוח אחת ואף בגיפופין אף בבית אין אומרין בו פי תקרה יורד וסותם. איכא דאמרי ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי שאף לרב הואיל ובעלמא יצא לו מתורת פתח אף בכאן אין אומרין פי תקרה וכו׳ כי פליגי בעשר שלדעת רב הואיל ובעלמא בשלא נפרץ במלואו הוי פתח בזו אעפ״י שנפרץ במלואו או שנפרץ בקרן זוית דנין בו סתימת פי תקרה ולשמואל לעולם אין דנין סתימת פי תקרה לנפרץ במלואו. וזה שאמרו ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי פירושו בנפרץ במלואו או בקרן זוית. וכן כתבוה מגדולי הראשונים שבקאטאלונייאה. וראיה לדבריהם שהרי כשנחלקו בעשר על כרחנו בזו נחלקו שאם לא כן אף בלא תקרה פתח הוא לדברי הכל וודאי על הדרך שנחלקו זה בזה בעשר הודו זה לזה ביתר מעשר. ומכל מקום לגדולי הדור ראיתי שמפקפקין בה כמו שהתבאר בחבוריהם:

ולענין פסק הלכה כלישנא בתרא ולדעת רב וכל שנפרץ ביתר מעשר במלואו ר״ל שלא נשארו שם גיפופין או בקרן זוית אין דנין בו סתימת פי תקרה אבל בעשר אף בנפרץ במלואו או בקרן זוית אומרין פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן הקירוי באלכסון וכן ביתר מעשר אם יש שם גיפופין ודין פי תקרה נאמר אף בשתי רוחות ודוקא דעריבן כמו שביארנו בפרק פסין:

ונשוב לענין משנתינו והוא שבמבוי שנטלה קורתו או לחיו באותה שבת בכל אלו אמ׳ ר׳ יהודה שמותרין לאותה שבת ולר׳ יוסי אסור שאם אמרו בדיורין לא אמרו במחיצות הלכה כר׳ יוסי כמו שהתבאר:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביררנו במשנה אלו הן:

בפרש"י בד"ה לשון קצר כו' ואחת סמוך לה ארכה במקצוע מזרחית ובד' כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר ומיירי בין בעשר בין ביותר מי' ונקט ב' כו' עכ"ל פי' לדבריהם מדקאמר אפי' ביתר מעשר משמע דמוקי לה נמי בעשר והיינו לגבי חצר בעשר בקרן זוית כדאוקמא רב וביתר מי' אפי' מרוח א' ולא נקט ב' רוחות אלא משום בית דמהני פי תקרה ברוח אחד אפי' ביתר מי' כיון כו' ואהא קאמרי דלא מצי תלמודא למימר הא דנקט ב' רוחות לאו משום בית הוא דמהני פי תקרה אפי' ביתר מי' אלא נמי משום חצר גופיה דאיירי נמי בי' דא"כ לא הוה ליה מש"ה למנקט ב' רוחות כו' ר"ל כיון דלשמואל איירי אף ביתר מי' ע"כ דהיינו עיקר חידושא דאף ברוח אחד ביתר מי' אסור לא ה"ל למנקט כלל ב' רוחות כ"א נפרצה סתם כו' ומהרש"ל שכתב בזה דס"ל לתוספות דהא ליכא כו' אולי שהבין דברי התוספות בדרך אחרת ודו"ק:

בא"ד ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מי' ומשום בית כמו שמואל כו' עכ"ל ר"ל לאו ממש כשמואל דאהא קמשני תלמודא לרב ה"ל אכסדרה דאפי' בנפרצו ב' מחיצות במילואן אמרי' בהו פי תקרה יורד וסותם אלא דר"ל כשמואל דאיירי בחצר אף ביתר מי' מרוח א' ונקט ב' רוחות משום בית וכשמעתיה דרב בקירויו באלכסון לפי פר"י שנפרץ הקירוי באלכסון דבכה"ג מרוח אחד מהני פי תקרה ואהא תירצו התוס' דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מי' כו' לא ה"ל למנקט ב' רוחות בחצר משום בית א"נ סבר רב כו' ולקמן דקאמר תלמודא רב לא קאמר כשמואל א"כ ה"ל כו' נמי לאו ממש כשמואל קאמר דנקט ב' רוחות בחצר משום בית דאהא לא משני תלמודא מידי התם אלא דצ"ל כדברי התוס' דהכא אלא דבא לומר כיון דאוקימתא דשמואל בבית בנפרץ בקרן זוית וקרויו בד' מפורש טפי כאוקימתא דרב בקרויו באלכסון כמ"ש התוס' לעיל א"כ אמאי לא אוקמא רב בבית כשמואל ומשני דא"כ ה"ל כו' ודו"ק:

בפרש"י בד"ה קורה ארבע כו' מותר לטלטל תחתיה דד' פיותיה יורדין כו' עכ"ל וכן פרש"י לעיל בפ' כיצד משתתפין דלענין טלטול תחתיה קאיירי וניחא לפירושו לאתויי ראיה מיניה כרב דאמרי' פי תקרה אפי' בד' מחיצות אבל לשיטת ר"ת ור"ח שפירשו לעיל בשמעתין דאפילו לרב לא מהני פי תקרה בד' מחיצות ליכא לפרושי הכי אלא כמ"ש שם דאיירי שג' רוחות מוקפות מחיצות גמורות וקורה המתיר ע"י פי תקרה היינו במחיצה רביעית ודו"ק: