Talmud Builders

    Commentary page

    Eruvin 9b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 9b

    Eruvin 9b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 253 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    רב אשי אמר לעולם בין לחיים לר' יוחנן מותר והאי דאמר רבי יוחנן דשייכא פלוגתייהו דרבן שמעון ורבנן להכא כגון דהוה משך רציפה זו ד' אמות באורך המבוי:

    לרבן שמעון יש לבוד בפחות מד' והוה ליה חד לחי ואמרינן לעיל (עירובין ד' ה.) ד' אמות נידון משום מבוי ויצא מתורת לחי:

    וצריך לחי אחר להתירו מבוי זה שבין לחיים אבל מלחי הפנימי ואילך מיהו שרי לטלטולי במבוי דלהנהו ודאי נראה לחי ועוביו נידון להם בלחי וניתר בו מבוי כך שמעתי ולי נראה שאפילו מפנימי ולפנים אינו ניתר דלחי הפנימי ולפנים לרבי יוחנן אינו מתיר כלל אבל לרבנן כל חד וחד באנפי נפשיה הוא ומשתרי מבוי בלחי קמא:

    ולרבן שמעון נהי נמי דכולי חד הוא ונידון משום מבוי אפילו הכי היכי שמע ר' יוחנן מדרבן שמעון דבעי לחי אחר להתירו לישתרי האי מבוי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים דהא מסתמא אי אוקמא ללחי קמא משכו קמעא כלפי חוץ שכן דרך כל מעמידי לחיים כדי שיראה מבפנים ומבחוץ שהוקבע שם לשם לחי דאם אינו מושך קצת רוחב הלחי להלאה מכותלי המבוי מעט אלא בשוה להן כזה נראה כמוסיף על רוחב עובי כותל המבוי ואינו ניכר מבחוץ שהוא לחי אלא בפנים ניכר שאינו מן הכתלים לפי שחודו נראה בפנים וכיון דראשון קצתו נמשך לחוץ כי הדר השווהו מבפנים ברציפת לחיים הללו ועשאו כותל מיהא לישתרי מבוי בההיא בליטה קמייתא הנראית מבחוץ דהא אמרינן לקמן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי:

    מידי הוא טעמא כלומר מי מותבינן האי תיובתא אלא לרבי יוחנן דיליף מלבוד דרבן שמעון פסולא להאי מבוי:

    אינו נידון הלכך אי אמרינן לבוד בעי לחי אחרינא:

    איתמר גרסינן:

    נראה מבפנים ושוה מבחוץ שהעמיד הלחי רחבו לצד אורכו של מבוי ולא משך קצת רחבו קימעא כלפי חוץ אלא השוה חודו החיצון לעובי כותלי המבוי ודומה כמי שמוסיף על רוחב הכתלים ואינו נראה מבחוץ כלחי אבל חודו הפנימי נראה מבפנים שעביו בולט לתוך רוחב המבוי כזה:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 9b · Sefaria

    Tosafot

    ולרשב"ג להוי כנראה מבחוץ ושוה מבפנים פ"ה דמסתמא דלחי קמא משכו קימעא כלפי חוץ שכן דרך כל מעמידי לחי שמושכין קצת כלפי חוץ כדי שיראה מבחוץ ומבפנים שהוקבע לשם לחי ויותר נראה לפרש שמשכו קצת כלפי פנים דהא משמע בכולי שמעתא דבעי למישרי לרבא עד חודו החיצון של לחי והיכי הוה שרי אי מושכו כלפי חוץ דהיינו לרשות הרבים דאיך יתיר את רה"ר דסתם מבוי אורך כתליו שוין:

    כותל שצדו אחד כנוס משל חבירו בין שנראה כו' כאן פ"ה ששקע הכותל מלפניו ולעיל פירש נראה מבחוץ שמשך כל הלחי לחוץ וחודו הפנימי נכנס בעובי הכותל ואינו נראה מבפנים אלא מבחוץ ונראה דלכך שינה דלעיל איירי בלחי שמעמידין אצל כותל ודרך להעמידו לצד פנים ומייתי לה נמי אמבוי שרצפו בלחיים דהיינו לצד פנים אבל הכא מיירי בכותל שצידו אחד כנוס משל חבירו ודרך לעשות בנין כענין זה כשיש שני מבואות זה אצל זה או בית וחצר אצל המבוי שפעמים מאריכין כותל שאצלו יותר מכותל המבוי ומה שפירש כאן ניחא טפי דלפי' הקונטרס לעיל קשה דאי חשיב נראה מבחוץ כשהלחי לצד הפנימי היכי משני לקמן בנכנסין כותלי קטנה לגדולה אכתי נראה מבחוץ הוא דגיפופי גדולה נראין שהן עובי כותלי קטנה ומה שנכנס לתוך הגדולה הוי כלחי שפירש הקונטרס ואין לומר בנכנסין ארבע אמות שיוצאין מתורת לחי דאין זה שייך בחצר ומיהו אי הוי דווקא הא דאמר לקמן בעשר ושני טפחים סגי אתי שפיר דמיירי כשאין בעוביו טפח וריצב"א מיישב בנכנסין כותלי קטנה לגדולה מיירי שיש היכר איזו הם כותלי קטנה כגון שכותלי קטנה הולכים בשיפוע ממזרח למערב כמו שעושין לכתלים בראשיהן וכותלי גדולה שיפועם מצפון לדרום:

    אי לא סבר לה למה ליה למתנייה אע"ג דבפ' יוצא דופן (נדה ד' מו:) אשכחן רבי יוסי דתני ברייתא דסדר עולם ולא סבר לה יש לומר דהיינו דברי הראשונים ממנו אבל דברי דבר פלוגתא לא תני:

    Tosafot on Eruvin 9b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אבל אם היה פתוח לרה"ר מותר רב אשי אמר כגון שרצפו פחות פחות מד' במשך ד' אמות לרשב"ג דאמר כל פחות מד' טפחים אמרינן לבוד הוא נידון אותן ד' אמות הרצופות כלחיים כאילו מבוי בפ"ע הוא.

    וצריך לחי אחר להתירו ור' יוחנן הוא דאמר מבוי שצרפו בלחיים באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן: ולמה אומר לדברי רשב"ג צריך לחי אחר להתירו. נראה מבחוץ ושוה מבפנים הוא לית ליה לר' יוחנן דכי האי גוונא נידון משום לחי דכי אתא רבין אמר אפי' נראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי. תני ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחבירו פי' כגון כותל רחב ועשה ראשו צר ונראה מבחוץ כמו לחי ושוה מבפנים או רחב מראשו והניח מעוביו כמו טפח כגון שהתחיל רחב הכותל ד' טפחים והניח טפח והיצר ובנה נידון משום לחי. ואע"ג דר' יוחנן שמיעא ליה הא מתניתא (ר') [דר'] חייא כיון דלא ס"ל כוותה משום הכי לא תני לה אבל ר' חייא אי לאו דסבר לה כוותיה למה לי למיתניה. אקשי רבא למ"ד נידון משום לחי והתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה ואמאי קטנה אסורה תשתרי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים. ודחי ר' זירא בנכנסין כותלי קטנה בגדולה ג' טפחים שאינו נראה הנותר מן הכותל של גדולה כמו לחי שהרי יוצא ג' ואינו נראה מכללו. (ואמרינן ודלמא לבוד כאמ' כזה כותל קטנה היוצא ג' כאילו לבוד בכותל. ודחי ר' זירא בנכנסין כותלי קטנה בגדולה ג' טפחים שאינו הנותר מן הכותל של גדולה כמו לחי שהרי יוצא ג' ואינו נראה אכלט).

    ואמרי' ולימא לבוד כלומר ראה כותל קטנה היוצא ג' כאילו לבוד בכותל של גדולה ויהיה כותל של קטנה כלחי.

    וכי תימא כי אמרי' לבוד היכא דהוא פחות מג' טפחים והאי כותל של קטנה איפלג מכותל של גדולה טובא והא תני אדא קטנה בעשר גדולה בי"א הנה אין ביניהן אלא אמה אמה בלבד ודחי רבינא במופלגת מכותל זה ד' טפחים ומכותל זה ב' טפחים ור' היא דצריך בחצר שני פסין דתניא חצר מתרת בפס אחד ר' אומר בב' פסין.

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 9b · Sefaria

    Rashba

    א"ר זירא בנכנסין כותלי קטנה לגדולה ומיהא איכא למשמע דאפילו למ"ד נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי דוקא כשהוא מבחוץ לראש המבוי דאז איכא היכירא, אבל כשהלחי נתון באחורי המבוי באמצע כזה: אינו מתיר מבפנים מכנגדו למעלה לפי דליכא היכירא כלל, דאי לא תימא הכי כיון דקיימא לן דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי וכשאין כותלי הקטנה נכנסין בגדולה אפילו קטנה מותרת, השתא נמי דכותלי קטנה נכנסין לגדולה תשתרי מבפנים מכנגד כותלי גדולה. כך נראה לי.

    Rashba on Eruvin 9b · Sefaria

    Ritva

    איתמר נראה מבחוץ ומבפנים היא כזה נראה מבפני׳ ושוה מבחוץ כזה נראה מבחוץ ושוה מבפני׳ פרש״י ז״ל כזה שנר׳ כמוסיף על אורך הכותל ויש לומר גם כן שהוא כזה אם איתא קטנה נמי תשתרי פירוש דתהוי נמי לגבי קטנה כפתח ולהוו כשתי חצרות שיש פתח ביניהן דלא אסרן אהדדי ופרקי׳ בנכנסים כותלי קטנ׳ לגדול׳ פי׳ דלא כגון זה חשיב לחי אלא כנגד ראשו ממש ולא מבחוץ משוך כלפני׳ כעין גפיפין אלו. ופרש״י ז״ל שנכנסין הרבה לפנים כי הכא דלא לימא לבוד מן העודף כלפי הגפופין ופרכי׳ דנימא לבוד כלפי כותלי אורך המבוי וכי תימא דאפליגו טובא כזה דליכא לבוד הא אמ׳ כפי דגדולה רחבה י״ח אמות וקטנה עשר בלבד ואין העודף אלא אמה ואפי׳ היא בת ו׳ טפחים לא יעדף מכל צד אלא שלשה וכי שקלת מקום עובי כותלי קטנה בצר לי׳ רוחא בציר מג׳ ונימא לבוד:

    Ritva on Eruvin 9b · Sefaria

    Meiri

    ומעתה כותל שצדו אחד כנוס מחברו ר״ל שחודן של כותלים האחד עב ובאחר כנס הבנין ומיעטו מעביו עד שהוא נראה כעין בליטה בין שבליטתו נראית מבפנים ושוה מבחוץ בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משו׳ לחי:

    חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה ונשארו לגדולה גיפופין מכאן ומכאן מרוח רביעי שבה ובקטנה לא נשארו כלל אלא כל כותל רביעי שלה נשאר במלואו גדולה מותרת שהרי נשארו בצד רביעי שלה גיפופין ואין בני קטנה אוסרין עליה שפרצה זו לגבי גדולה פתח הוא הואיל ויש לה גיפופין מכאן ומכאן והרי הענין אצלה כשתי חצרות ופתח ביניהן. והקטנה אסורה שהרי במלואה נפרצה ואין בה גיפופין ופרצה זו אינה פתח אצלה ונמצא שאין בפרצה זו לא פתח ולא לחי. ושמא תאמר והלא גיפופי הגדולה אצל הקטנה נראין מבחוץ אעפ״י ששוין מבפנים והיה לנו לומר שאעפ״י שאין הפרצה כפתח אותם הגפופי׳ (מכל מקום בלחיים) [יהי׳ נדונים כלחיים] באמת כך הוא ולא נאמר שהקטנה אסורה אלא בנכנסים כותלי קטנה לגדולה בארך שלשה טפחים שאין להתירן משום לבוד והרי אין כאן לחיים נראין הואיל ואין גיפופין שבכותל החצר מחוברים לראשי כותלי הקטנה וכן שיש שלשה ריוח בין כותל קטנה הנכנס לאויר גדולה לכותל הגדולה ונמצא שאין דין לבוד לא מראש כותלי הקטנה הנכנסים לאויר הגדולה ולא מאחורי כותלי קטנה הנכנסים לפנימיות כותלי הגדולה שכנגדם כגון שהקטנה בחלל עשר וגדולה בחלל שתים עשרה הא כל שיש לבוד משני צדדיה כגון שהקטנה בחלל עשר וגדולה בחלל אחת עשרה הא הקטנה נתרת באותן הגידודים ואעפ״י שהוקשה ממה שהעמידה (רבא בר מניומי) [רב אדא בר אבימי] בשהיתה קטנה בעשר וגדולה באחת עשרה עד שלדבריו נדחה על כל פנים מה שכתבנו. אין סומכין על דבריו שהרי בלשון ברייתא שנאה וכבר אמרו כי ברייתא דלא מיתניא בי׳ ר׳ חייא לא סמכינן עלה. וכן אתה מוצא אסור בקטנה אף בשגיפופי הגדולה מחוברים לכותלי הקטנה על הדרך שציירנו תחלה בשגיפופי הגדולה יתרים על הקטנה ארבע אמות שיצאו מתורת לחי ואפי׳ היה עומד שלהם יתר על חצי רוחב הקטנה כגון שאין רוחב המבוי שמנה אמות ולחי הנראה מבחוץ ארבע אמות אעפ״י שאלו היה כנגד פתח חלל המבוי היה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ בזו הואיל ואינו כנגד פתח חלל הקטנה אלא לאחריו אין עומד מרובה על הפרוץ מתיר בו שאחר שמבחוץ הוא אינו מועיל למבוי כאלו נראה מבפנים אבל לעשותו ככותל מבוי להתירו בעומד מרובה על הפרוץ לא. כך כתבוה גדולי המפרשי׳ ונתנו טעם לדבריהם שגידודין אלו (הפקר) [היכר] הם ולא מחיצה שאם תאמר מחיצה אין לך מבוי שאינו ניתר אף בלא לחי ואף מפולש לרשות הרבים שהרי כותלי פני המבוי הנמשכים לרשות הרבי׳ יחשבו כמחיצת המבוי אעפ״י שאין נראות לפנים. אלא היכר הוא ולא מחיצה. ומכל מקום קצת רבני צרפת כתבו שאפי׳ רחבים כמה מתירין ואין דומה לכותלי פני המבוי ר״ל צדי כותלי בתים שבמבוי הנמשכים לרשות הרבים שאותן הכותלים אין מועילות להתיר רשות הרבי׳ עצמו והיאך יתירו את המבוי אבל כאן שהגיפופין נעשו לשם דירת הגדולה ומצילין אותה דין הוא שיצילו את הקטנה:

    זהו פסק הלכה של שמועה זו ושאר דברים שבאו בה כלם נדחים ומכל מקום לענין ביאור הסוגיא הוא היה מחזר לומר שאף בנראה מבחוץ לא היתה הקטנה מותרת והוא שאמר ואם איתא קטנה נמי תשתרי בנראה מבחוץ וכשהעמידה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה ר״ל בארך שלשה הקשה לו ונאמר לבוד מצד צדי הכותלים זה כנגד זה על הדרך שהתבאר ואם תעמידה בשצדי הקטנה הנכנסין רחוקים שלשה מצדי כותלי הגדולה והא תני אדא בר מניומי שהיתה קטנה בעשר וגדולה באחת עשרה והרי שאין רחב הגדולה יתר על חלל הקטנה אלא אמה שהיא ששה טפחים וכשתוציא מהן שני טפחים טפח מכאן וטפח מכאן לעובי מחיצות אותם ראשי הקטנה שהם בתוך חלל הגדולה ישארו מכאן ומכאן שני טפחים אויר לבד בין כותל הגדולה לכניסת כותל הקטנה והרי יש כאן דין לבוד ואם נראה מבחוץ לחי יש לך להכשירה. ופירשה רבינא במופלגים מכותל זה בשנים ומזה בארבעה ר״ל שלא הורחקו כותלי הקטנה מכותלי הגדולה בשוה אלא רחוקה מצד זה ארבעה טפחי׳ ומצד אחר שני טפחי׳ וכשתוציא לעובי כותלי הקטנה הנכנסים בתוך חלל הגדולה טפח מכאן ומכאן נשאר אויר מצד אחד טפח ומצד אחר שלשה טפחים והרי אין כאן לבוד אלא מצד אחד וחצר אינה ניתרת בפס אחד אפי׳ בנפרצה שהלכה כר׳ שאמר בשני פסין כמו שיתבאר. והלכך גדולה מותרת שיש לה שני פסין אחד מטפח ואחד משלשה טפחי׳ קטנה אסורה שאין׳ לה אלא פס אחד. ולפי דרכך למדת שאין ר׳ סובר כר׳ יוסי שמצריך ברחב לחי שלשה טפחים שאם כן לא היה מתירה בפס האחד שאינו אלא טפח ונמצא נראה לחי ולא נאסרה הקטנה אלא מפני שאין בה לחי אלא מן הצד האחד.

    ועכשו הוא חוזר ומקשה אם כן מה הוצרכנו להיות חלל הגדולה באחת עשרה אי אמרת בשלמא שבמכוונת קטנה כנגד אמצעית הגדולה עד שנשארו מהאמה היתרה שלשה לכאן ויש בו נראה מבחוץ אף משתי רוחות וכגון שלא נכנסו כלל כותל׳ קטנה באויר גדולה ואעפ״כ פסלנו את הקטנה מטעם שנראה מבחוץ אינו לחי היינו דבעינן גדולה באחת עשרה שיהו הגיפופין שלשה מכאן ומכאן ור׳ סבר לה כר׳ יוסי דבעי שלשה בלחי. אלא אי אמרת נראה מבחוץ לחי ועל כרחך אין לך אסור בקטנה אלא בנכנסין כותלי קטנה לגדולה ושיעור אחת עשרה שבגדולה אתה צריך להעמיד במופלגים (לכותל) [מכותל] זה בארבעה ומכותל זה בשנים מה הוצרכנו לחלל הגדולה באחת עשרה שחלל הקטנה ודאי צריכים אנו שלא להיות יתר מעשר שפרצה יתרה מעשר אינה ניתרת בלחיים אבל אחת עשרה לגדולה למה אם להכשר גדולה הוא בא די בעשר ושני משהויין שישאר משהו מכאן ומשהו מכאן לגיפופין ואם ללמדנו אסור הקטנה בריחוק ארבעה טפחים מצד אחד עם עובי הכניסה לשמעינן דמפלגי טובא כגון שרחבה יותר הרבה ומהו דקדוקו באמה יתרה ואם (בה) [בא] להשמיענו פחות שבשיעורין הרי אף בפחות הוא מוצאה וכגון שמופלגת (בחצר) [בחצי] טפח ובשלשה וחצי מכאן שהגדולה נתרת בגפוף חצי טפח מכאן וג׳ טפחי׳ וחצי מכאן וקטנה אסורה שאין כאן לבוד אלא מצד אחד. אלא ודאי לא (שעה) [באה] אלא להכשר גדולה ואמה דוקא ובשאין נכנסי׳ כותלי קטנה לגדולה וקטנה אסורה מפני שנראה מבחוץ אינו לחי:

    זהו ביאור הסוגיא וכבר כתבנו שברייתא זו של אדא בר מניומי (אנן) [אין] סומכין עליה לדחות מה שתירצו ר׳ זירא ורבינא ולעולם נראה מצד אחד לחי כמו שביארנו ושיעור הלחי מצד רחבו במשהו כמו שיתבאר:

    Meiri on Eruvin 9b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ולרשב"ג כו' והיאך הוי שרי כו' דסתם מבוי אורך כתליו שוין עכ"ל ר"ל דמסתמא בצד השני שכנגדה לא הוי אורך הכותל יותר מכותל זה בלאו לחי היוצא ומושך וא"כ היאך שרי לטלטל נגד הלחי כיון דכותל שכנגדה פרוץ שם ומיהו משום דהלחי חוץ למבוי לא תקשה להו היאך שרי לטלטל נגדו טפי מקורה המונח ע"ג יתידות חוץ למבוי דאסור (אפי') למ"ד חודו החיצון יורד וסותם י"ל דהתם אין (המחיצה) [הקורה] שמן הצד דבוקה לכתלים וא"כ חוד החיצון אינו דבוק לכתלים משא"כ הכא שהלחי דבוק בכתלים וא"כ חודו החיצון שפיר דבוק בכתלים ודו"ק:

    בד"ה כותל שצדו כו' ומייתי לה נמי ממבוי שרצפו בלחי' דהיינו לצד פנים כו' עכ"ל לאו ממש כי התם דהכא מעמידו אצל הכותל מצד עביו לצד פנים ואינו נראה בפנים כלל משא"כ במבוי שרצפו שעומדין ממש בפנים אלא לאפוקי (פירושו) [פרש"י] הכא בכותל ששקע כותל מלפניו דהלחי עומד אצל הכותל מצד עביו לצד חוץ וק"ל:

    בא"ד קשה דאי חשיב נראה מבחוץ כשהלחי לצד הפנימי היכי משני כו' עכ"ל וכ"כ הרא"ש דכה"ג לא הוי נראה מבחוץ כיון שאין נראה לצד חלל המבוי אלא לעומדים אחורי המבוי עכ"ל אבל ק"ל דא"כ לפ"ז לחי שמעמידו מן הצד לצד חוץ (כזה) כ"ש דלא הוי לחי דאינו נראה כלל לצד חלל המבוי וא"כ מאי פריך מחצר קטנה דלשתרי בנראה מבחוץ דהא נמי לא נראה לקטנה אלא מן הצד לצד חוצה לה וי"ל דהתם מקרי נראה לקטנה כיון דגדולה נמי משתרי' בהו אבל ודאי אי לא הוה נמי גדולה לא הוי לקטנה נראה מבחוץ כה"ג כיון שאינו נראה לצד חלל המבוי כלל אלא דנראה הכל מעובי הכתלים וק"ל:

    בא"ד ואין לומר בנכנסין ד' כו' דאין זה שייך בחצר כו' עכ"ל ר"ל בחצר כיון דבעי פס מועיל יותר אם סותמו משא"כ בלחי [למבוי] דאפי' למ"ד משום מחיצה בעינן היכר קצת כמ"ש התוס' לעיל וק"ל:

    בא"ד ומיהו אי הוה דוקא הא דאמר לקמן בעשר וב' טפחים סגי א"ש כו' עכ"ל ר"ל דא"נ רבי לא סבר כר' יוסי דבעי כל פס ג' מ"מ בעי כל פס טפח והני נכנסין אין בהן עובי טפח ולא חשיבי במקום פס וק"ל:

    בא"ד וריצב"א כו' שיש היכר איזו הם כותלי קטנה כו' בשיפוע ממזרח למערב כו' עכ"ל דמה שנכנס אינו נראה מהלחי אלא מכותל קטנה שהולך בשיפוע ממזרח למערב וגפופי גדולה אינו נראה מעובי כותלי קטנה כיון שהשיפוע הולך מצפון לדרום ומיהו אי לאו הנכנס משתרי גם הקטנה בגפופי הגדולה כיון דגדולה משתרי בהו כמו שכתבתי לעיל וק"ל:

    Chidushei Halachot on Eruvin 9b · Sefaria

    Maharam

    גמרא נראה מבפנים ושוה מבחוץ וכו' לפרש"י הוה הציור כצורה א ולפירוש התוס' הוי הציור דנראה מבחוץ כצורה ב וכן הוי לפרש"י לקמן בכותל שצדו א' כנוס משל חבירו וזהו ששוקע הכותל מלפניו ובנראה מבפנים גבי כותל פי' רש"י כגון ששוקע הכותל מאחריו הוי הציור כצורה ג:

    בא"ד ודרך להעמידו לצד פנים כצורה ד:

    בא"ד אי הוי דוקא הא דאמר לקמן בסמוך בדף י' ע"א וא"כ משמע שצריך באותו היוצא שהוא להיכר לחי צ"ל בעובי טפח:

    בא"ד שיש היכר איזה הם כותלי קטנה וכו' פירוש ולכך ליכא למימר שגיפופי גדולה יהיו נראין שהן עובי כותלי קטנה כו' ולכך ל"ק מידי על פרש"י:

    Maharam on Eruvin 9b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 9, Amud Bet, about 253 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁרְצָפוֹ בִּלְחָיַיִם פָּחוֹת…”

    2. Segment 226 words

      Opens “לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אָמְרִינַן לָבוּד…”

    3. Segment 39 words

      Opens “וּלְרִבֵּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֶהֱוֵי כְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ…”

    4. Segment 421 words

      Opens “מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הָא…”

    5. Segment 529 words

      Opens “אִיתְּמַר: נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ — נִידּוֹן…”

    6. Segment 630 words

      Opens “תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי חִיָּיא הוּא דְּאָמַר ״נִידּוֹן מִשּׁוּם…”

    7. Segment 719 words

      Opens “וְרַבִּי יוֹחָנָן מִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ הָא?!…”

    8. Segment 825 words

      Opens “הַאי מַאי?! בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא סָבַר…”

    9. Segment 940 words

      Opens “אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ…”

    10. Segment 107 words

      Opens “אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנִכְנָסִין כּוֹתְלֵי קְטַנָּה לִגְדוֹלָה.…”

    11. Segment 113 words

      Opens “וְלֵימָא לָבוּד וְתִשְׁתְּרֵי!…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “וְכִי תֵּימָא דְּמַפְלְגִי טוּבָא? וְהָא תָּנֵי רַב…”

    13. Segment 139 words

      Opens “אָמַר רָבִינָא: בְּמוּפְלָגִין מִכּוֹתֶל זֶה בִּשְׁנַיִם, וּמִכּוֹתֶל…”

    14. Segment 145 words

      Opens “וְלֵימָא לָבוּד מֵרוּחַ אַחַת, וְתִשְׁתְּרֵי.…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Eruvin 9b · Segment 13 — “אָמַר רָבִינָא: בְּמוּפְלָגִין מִכּוֹתֶל זֶה בִּשְׁנַיִם, וּמִכּוֹתֶל זֶה בְּאַרְבָּעָה.

    Original text

    רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁרְצָפוֹ בִּלְחָיַיִם פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

    The Gemara provides an alternative explanation of Rabbi Yoḥanan’s statement. Rav Ashi said: According to Rabbi Yoḥanan, carrying in the area between the side posts is actually permitted. The dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis concerning the principle of lavud is in a case where there was an alleyway that one lined with side posts, each positioned less than four handbreadths from the next, and the side posts extend for a length of four cubits.

    לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: אָמְרִינַן לָבוּד — הָוֵה לֵיהּ מָבוֹי, וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. וּלְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: לָא אָמְרִינַן לָבוּד — לֹא צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

    According to Rabban Shimon ben Gamliel, who said that for a gap of up to four handbreadths we say that the principle of lavud applies, all the side posts are considered a single side post, and since the side post in that case is four cubits long, it is considered a separate alleyway; therefore, it requires an additional side post to permit carrying in it. And according to the Rabbis, who say that we do not say that the principle of lavud applies unless the gap is less than three handbreadths, this area does not require an additional side post to permit carrying within it.

    וּלְרִבֵּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֶהֱוֵי כְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים!

    The Gemara asks: And even according to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, why is another side post required? Let it have the same legal status as a side post that is visible from the outside, protruding from the wall of the alleyway, but appears to be even with the wall from the inside. Since it is evident from the outside that it is a side post and not part of the building, carrying is permitted there.

    מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הָא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

    The Gemara answers: As Rav Ashi’s reason is only according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, didn’t he say that Rabbi Yoḥanan said: If a side post is visible from the outside, protruding from the wall of the alleyway, but it appears to be even with the wall from the inside, it is not considered to have the legal status of a side post?

    אִיתְּמַר: נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, חַד אָמַר: נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

    An amoraic dispute was stated: If a side post is visible from the inside, protruding from the wall of the alleyway, but it appears to be even with the wall from the outside, it is considered a side post. However, if a side post is visible from the outside protruding from the wall, but it appears to be even with the wall from the inside, there is a disagreement between Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, with regard to its status. One said: It is considered to have the legal status of a side post. And the other one said: It is not considered to have the legal status of a side post.

    תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי חִיָּיא הוּא דְּאָמַר ״נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי״, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: כּוֹתֶל שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד כָּנוּס מֵחֲבֵירוֹ, בֵּין שֶׁנִּרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, וּבֵין שֶׁנִּרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, תִּסְתַּיֵּים.

    The Gemara clarifies: Conclude that Rabbi Ḥiyya is the one who said that it is considered to have the legal status of a side post, as Rabbi Ḥiyya taught: In the case of a wall at the entrance to an alleyway whose one side is more recessed than the other, whether the recess is visible from outside the alleyway but appears to be even from the inside, or the recess is visible from the inside but appears to be even from the outside, it is considered to have the legal status of a side post. The Gemara states: Indeed, conclude that Rabbi Ḥiyya is the one who said it has the legal status of a side post.

    וְרַבִּי יוֹחָנָן מִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ הָא?! אֶלָּא שְׁמִיעַ לֵיהּ וְלָא סָבַר לַהּ, רַבִּי חִיָּיא נָמֵי לָא סָבַר לַהּ!

    The Gemara rejects this conclusion: And Rabbi Yoḥanan, who explicitly said that a side post of that kind is not considered a side post, did he not hear this halakha ? The Tosefta was widely known. Rather, he heard it, but he does not hold in accordance with it. Perhaps, then, Rabbi Ḥiyya also does not hold in accordance with it.

    הַאי מַאי?! בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא סָבַר לַהּ — מִשּׁוּם הָכִי לָא תָּנֵי לַהּ. אֶלָּא רַבִּי חִיָּיא, אִי אִיתָא דְּלָא סָבַר לַהּ, לְמָה לֵיהּ לְמִיתְנָא?

    The Gemara answers: What is this comparison? Granted, Rabbi Yoḥanan does not hold in accordance with that halakha . That is why he did not teach it. But Rabbi Ḥiyya, if it is true that he does not hold in accordance with it, why would he teach it?

    אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. אָמַר רַבָּה, וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה לִגְדוֹלָה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. וְאִם אִיתָא, קְטַנָּה נָמֵי תִּשְׁתְּרֵי בְּנִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.

    Rabba bar Rav Huna said: If a side post is visible from the outside, protruding from the wall of the alleyway, but appears to be even with the wall from the inside, it is considered to have the legal status of a side post. Rabba said: And we raise an objection to our own halakha from a mishna: With regard to a small courtyard that was breached along the entire length of one of its walls so that it opens into a large courtyard, in the large one it is permitted to carry and in the small one it is prohibited to carry. This is because the breach is considered an entrance of the large courtyard. The wall of the smaller courtyard was breached along its entire length, therefore there is no visible partition from inside the smaller courtyard. However, the partition is noticeable from the outside, i.e., in the large courtyard, since the breach is flanked on both sides by the remaining segments of the wall of the large courtyard. And if it is so, that a partition that is visible from the outside is considered a partition, carrying in the small courtyard should also be permitted in this case, as the wall is visible from the outside but appears to be even from the inside.

    אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנִכְנָסִין כּוֹתְלֵי קְטַנָּה לִגְדוֹלָה.

    Rabbi Zeira said: This mishna is referring to a case where the walls of the small courtyard protrude into the large one, i.e., the breached wall of the small courtyard is not in line with the wall of the large one. Therefore, even when viewed from the outside there are no walls visible, and that is why carrying is prohibited there.

    וְלֵימָא לָבוּד וְתִשְׁתְּרֵי!

    The Gemara asks: And let us say that the principle of lavud applies, and then carrying will be permitted even in the small courtyard. The ends of the breached wall should be considered attached to the side walls of the large courtyard, rendering the wall of the large courtyard visible. Then it will be permitted to carry in the small courtyard based on the principle governing side posts visible from the outside.

    וְכִי תֵּימָא דְּמַפְלְגִי טוּבָא? וְהָא תָּנֵי רַב אַדָּא בַּר אֲבִימִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא: קְטַנָּה, בְּעֶשֶׂר. גְּדוֹלָה, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה!

    And if you say that the walls of the smaller courtyard are too separate from the walls of the larger courtyard, such that the distance between the walls is too great for the principle of lavud to apply, didn’t Rav Adda bar Avimi teach before Rabbi Ḥanina: The small courtyard of which they speak is referring even to one ten cubits wide; the large one is referring even to one eleven cubits wide? Apparently, this halakha applies even when the difference in width between the courtyards is a single cubit, which is six handbreadths. Assuming the small courtyard is located equidistant from the ends of the large courtyard, only three handbreadths separate it on each side from the wall of the large one. Therefore, the principle of lavud applies.

    אָמַר רָבִינָא: בְּמוּפְלָגִין מִכּוֹתֶל זֶה בִּשְׁנַיִם, וּמִכּוֹתֶל זֶה בְּאַרְבָּעָה.

    Ravina said: It is a case where the walls of the smaller courtyard are separated from this wall of the larger courtyard by two handbreadths and from this wall of the larger courtyard on the other side by four handbreadths. Since there is a distance of more than three handbreadths, the principle of lavud does not apply.

    וְלֵימָא לָבוּד מֵרוּחַ אַחַת, וְתִשְׁתְּרֵי.

    The Gemara asks: And let us say that the principle of lavud applies from one direction, then carrying will be permitted even in the small courtyard.