Talmud Builders

    Commentary page

    Chullin 113b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Chullin 113b

    Chullin 113b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 335 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    כאן פירש לך הכתוב שגדי זה מעזים היה:

    הא אם לא פירש יש במשמע אף שאר בהמה מדאיצטריך ביה לפרושי:

    ונילף גזירה שוה מיניה מה גדי האמור כאן עזים אף גדי האמור בבשר וחלב עזים הוא:

    תרי מיעוטי כתיבי ה"א דכתיב בכל חד מיעוטא הוא:

    אמר שמואל קרא יתירא כתיב לדרשה ודרשינן להו. ולקמן פריך תלתא קראי כתיבי ושמואל שיתא דריש:

    לרבות את החלב שאם בשל חֵלב בחָלב ואכלו עובר משום חלב ומשום בשר בחלב:

    את המתה שאם בשל בשר נבלה בחלב ואכלו עובר משום בשר בחלב ואף על גב דבעלמא אין איסור חל על איסור וכאן הרי קדמו איסור חלב ואיסור נבלה לאיסור בשר בחלב אתא קרא ורבינהו:

    להוציא את הטמאה בשר בהמה טמאה שבשל אפילו בחלב בהמה טהורה:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אלא למאן דאמר שני כתובים כו' טובא כתיבי אלא כל הנהו דרבקה חשיב להו כחד וכן הנהו דיהודה כחד:

    עזים העזים תימה דבחד מיעוטא סגי וכן לקמן בסוף פרקין (חולין דף קיז:) גבי תרומת הדשן:

    קסבר שמואל איסור חל על איסור בחנם מוחק בקונטרס זאת הגירסא דלהכי קאמר דקסבר שמואל איסור חל על איסור דאי הוה ס"ל בעלמא דאין איסור חל על איסור אלא הוה יליף מהכא לא הוה מפיק חלב ומתה תרוייהו מחד קרא אלא הוה מוקי קרא בדדמי ולמאי דמשני בסמוך דבעלמא קסבר אין איסור חל על איסור נפקי תרוייהו מחד קרא כדפירש בקונט' משום דתרוייהו מין גדי הם:

    דם לאו גדי הוא ואם תאמר מכל מקום לא אמעיט אלא מגדי וי"ל דאפילו לא הוה כתיב אלא לא תבשל בשר בחלב אמו הוה ממעטינן דם דלא איקרי בשר כדאמר בפ' כל שעה (פסחים דף כג:) כשהותרה נבלה היא וחלבה וגידה הותרה אבל דמה לא קאמר שהותרה דלאו בכלל נבלה היא:

    ושאני הכא דרבי רחמנא גדי אי לאו גדי לא הוה ילפינן שיחול איסור בשר בחלב על איסור חלב מדאמרינן סוף פרק גיד הנשה (לעיל חולין דף קג.) יבא איסור נבלה ואיסור טרפה ויחול על איסור חלב דשאני נבלה דמטמאה וטרפה נמי משום דמחיים דכה"ג אמרינן בזבחים פרק חטאת העוף (זבחים דף ע.) והא דאמר בפ' גיד הנשה (לעיל חולין דף קג.) דאיסור טרפה חל על איסור אבר מידי דהוה אאיסור חלב אע"ג דאבר מן החי מטמא מ"מ כיון דחלב בכרת ואפ"ה חייל עליה כל שכן אאבר מן החי:

    Tosafot on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    אלא למ"ד מלמדין מא"ל וא"ת והא לדברי הכל שלשה אין מלמדין ובפרשת רבקה וכן בפרש' יהודה טובא גדי העיזי' כתיבי תרצו בתו' דכולי' פרשת' כחדא חשיבא כיון שע"י סיפור הוא ומשני תרי מיעוטי כתיבי וא"ת ולמה לי תרי מיעוטי דהא בחדא סגי דכיון דממעט חד לא ילפינן מאידך דא"כ מיעוטא מאי אהני ליה ותרצו בתו' דכיון דשני כתובין הבאין כאחד הן כחד קרא חשיבי וצריך למעט בשניהם שאם לא כן הוי ליה כחצי מיעוט ואנא אמינא דלא מיעט אלא מקצת ומסרו הכתוב לחכמים. וזהו ג"כ מה שאמרו בסוף פירקין במס' יומא תרי מיעוטא כתיבא ושמו הערופה. וכן כל כיוצא בזה:

    ג"ה קסבר שמואל איסור חע"א פירש"י ולא איצטרך קרא לחלה ומתה ולקמן בפרקי אמרי' דלר"ע לא צריך כולהו תלתא משום דס"ל אחע"א. לכך גורס הוא ז"ל קסבר שמואל חל' ומתה מחד קרא אתיא פי' מיתורא דחד גדי דהוי למיכתב לא תבשל בשר בחלב ויפה דקדק הוא ז"ל ומשום דקס"ד דמיניה עביד שמואל בנין אב לעלמא לאיסור חע"א משום הכי פרכינן וסבר שמואל אחע"א מיתורא דגדי דא"כ הא איצטרך חד מינייהו להאי דרשה אלא טעמא משום דדם אינו בכלל בשר כלל וכ"ש בלשון גדי וכי כתיב נמי לא תבשל בשר ה"נ מימעט מינה דם וכדאשכחן גבי איסור שרצים דאיצטרך קרא לאיסור דמן:

    והאמר שמואל וכו' וא"ת ומאי קושי' דשאני בשר וחלב דאסור בהנאה והוי ליה איסור מוסיף כדמוכח בפ' גיד הנשה וכן ביבמות דאיסור הנאה חשיב איסור מוסיף משא"כ בזו דבשלמא אם קודמת גופו לטומאת תרומה הוי ליה איסור מוסיף כי כשהיתה טהורה היתה אסורה לזר ולכהן שהוא טמא ומותרת לשאר כהנים טהורים וכשנטמאת מיגו דאיתוסיף ביה איסורא לגבי שאר כהנים טהורים איתוסף ביה איסורא אף לכהן זה שהוא טמא ומיהו אנן לאו בהכי איירינן דכיון דקאמר פרט לזו מחוללת ועומדת מכלל דטומאת תרומה קדמה וכשחזר ונטמאת הוא הוה ליה איסור כולל במיגו דאיתסר בחתיכות טהורות שהיו מותרת לו קודם טומאתו איתסר נמי בתרומה זו שהיתה טמאה ובמס' שבועות אמר רבא דאפי' מאן דלית לית איסור כולל איסור מוסיף אית להו. וי"א דסוגיין פליגא אההיא דרבא וסבירא לך דאיסור כולל ואיסור מוסיף כי הדדי נינהו. ואחרים תירצו דתרי גוונא איסור מוסיף איכא חד דלא איתוסף ביה איסור גברא ולא איסור חתיכות אלא דחמי' טפי משום איסור הנאה בלחוד אי משום כרת וכיוצא בו והאי לא עדיף מאיסור כולל וחד דהוי איסור מוסיף גמור דאיתוסף ביה איסור גברי והאי עדיף מאיסור כולל והכא האיכא בתרומה זו איסור כולל בחומרא דאיסור מוסיף דאית ביה כרת מטומאת הגוף משא"כ בטומאת תרומה דלית ביה לא כרת ולא מיתה ולהכי חשיב כאיסור מוסיף דבשר וחלב וזה יותר נכון:

    מנין לכהן טמא שאכל וכו' פי' כהן טמא שאכל תרומה טהור בטומא' הגוף בלאו כדכתיב מן הקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ועליה נמי כתיב ומתו בו כלומר שהוא במיתה. אבל איסור תרומה טמאה אין באכילת' אלא עשה מדכתיב גבי פסולי המוקדשין הטמ' והטהור יחדיו ואמרינן בשעריך תאכלנו לזה ולא לאחר ואמרינן הכא דכהן טמא שאכל תרומה טמא' אינו במית' דכתיב כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת: ואיכא דקשיא ליה א"כ היכי משכחת ליה כרת לאוכל תרומה טהורה בטומאת הגוף דהא כי נגע בה טמאוה. ומתרצי ליה כגון שתחב לו חבירו בבית הבליעה במקום שהיה יכול להחזירה א"נ בפירות שלא הוכשרו וכגון פת שנילוש במי פירות ואין צריך לכל זה דהא אמרינן בפ' גיד הנשה דכל היכי דטומאת הגוף קדים לטומאת תרומה חייב הוא כרת ולא אמרו כאן אלא כשקדמה טומאת תרומה לטומאת הגוף כדאמרינן פרט לזו שמחוללת ועומדת:

    Ritva on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Chiddushei haRitva, Lemberg 1861 · Public Domain

    Meiri

    זהו ביאור המשנה וכבר התבאר מתוכה פסק שבה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן זה שביארנו במלת גדי שאף פרה ורחל במשמע ולא ביארנו על גדי זה שהוא גדי עזים לבד טעם הדבר הואיל ומצינו במקום אחר כשרצה לפרוט גדי ממש שאמר וישלח יהודה את גדי העזים וכן ואת עורות גדיי העזים למדנו על כל מקום שנאמר בו גדי לבד שכל בהמה במשמע:

    המבשל חלב בהמה בחלב או בשר נבלת בהמה טהורה בחלב לוקה על בשולו שהרי לא היה בחלב ונבלה איסור בישול אלא מצד בשר בחלב ועל שני אלו אמרו גדי להרבות את החלב גדי להרבות את המתה ואסור לבשלה אף לצורך גוים שהנבלה ממין הטהורה היא והולכין אחר מינה שאף לענין ספר תורה ותפלין מצינו שאין כותבין אותן על בשר בהמה טמאה וכותבין אותן על עור הטהורה אף על הנבלות וטרפות שבהן ומ"מ אינו לוקה על אכילתו משום בשר בחלב שהרי אסורים היו באכילה מצד עצמם ואין כאן לא כולל ולא מוסיף ולא באו בבת אחת:

    שליל איסור בשר בחלב נוהג בו בין בבשולו בין באכילתו:

    דם שבשלו בחלב אינו לוקה אף על בשולו ואין צריך לומר שאינו לוקה על אכילתו כדין מה שביארנו בחלב ונבלה:

    שילייא שבשלה בחלב פטור בין על הבשול בין על האכילה:

    יש מקצת זכרים שמשתנים עליהם מעט סדרי בראשית ונעשין דדיהם גסים וחולבין מעט וכבר ראינו מהם בעינינו בשל בשר באותו חלב פטור ולא עוד אלא שמותר אף מדברי סופרים בשל בשר בחלב היוצא מן הבהמה אחר שנשחטה פטור ומ"מ זו אסורה מדברי סופרים:

    כהן טמא אסור לאכול תרומה טהורה ואם אכלה הרי הוא במיתה בידי שמים ולוקה עליה היה הכהן טמא והתרומה טמאה עובר בלאו ומ"מ אין בו מלקות ולא מיתה בידי שמים היה הכהן טהור והתרומה טמאה אין בו מלקות ומ"מ איסור עשה יש בו שנאמר ואחר יאכל מן הקדשים ר"ל ממה שהוא בקדושתו הא ממה שנטמא לא יאכל ולאו הבא מכלל עשה עשה:

    בהמה שלא ילדה עדין ומ"מ סמוך ללידתה מתהוה חלב בדדיה נטף מאותו חלב אפי' קודם לידתה ובשל בה בשר הרי זה בשר בחלב גמור ואע"פ שלא נקראת אם עדין לא נאמר בחלב אמו אלא שתהא ראויה להיות אם ולמעט חלב הזכרים כמו שהתבאר:

    Meiri on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא וסבר שמואל איסור חל על איסור כו' ומהא דקאמר גדי להוציא הטמאה ליכא לדיוקי איפכא דאין איסור חל על איסור כפרש"י לקמן ולדברי התוס' ניחא דהמקשה הוה ס"ל דלגבי טמאה דוקא אשמועינן קרא דאין איסור חל על איסור אבל בטהורה ע"כ איסור חל על איסור אית ליה מדמפיק חלב ומתה מחד קרא ולא מוקי ליה בדדמי ולפרש"י צ"ל דליכא דיוקא מידי מטמאה דהא בכל גוונא ממעטין טמאה אף בבישול דלא הוי אלא חד איסור ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה ומתו בו כו' אלמא לא אתי איסור כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה אין איסור חל על איסור ולא נפיק מקרא דלגופי' כו' וטמאה לא אצטריך כו' עכ"ל פירושו תמוה לפי מה שהוכיח לעיל לדחות הגירסא והפי' ששמע דלא אצטריך כלל לחד לגופיה כדאמרינן לקמן בפרקין לרבי עקיבא דכולהו תלתא מייתרי ואפשר שזה הוא מפי' ששמע אבל לפירושו צ"ל דחד לרבויי שליל וחד למעוטי שליא וחד למעוטי טמאה דאצטריך למעוטי אפילו בבישול דלא הוי אלא חד איסורא אבל קשה לפי זה לקמן לר' עקיבא נמי המ"ל דסבר אין איסור חל על איסור ואצטריך קרא לטמאה בבישול דלא הוי אלא חד איסורא ודו"ק:

    תוס' בד"ה קסבר שמואל כו' דלהכי קאמר דקסבר שמואל כו' דאי הוה סבירא ליה בעלמא אין אחע"א (אלא) [ולא] הוה יליף מהכא כו' עכ"ל כצ"ל ופי' לדבריהם דקסבר שמואל בעלמא איסור חל על איסור ומהכא יליף לה ולא אצטריך חד קרא לגופיה אלא אשמועינן דאיסור חל על איסור ומהכא שמעינן ליה נמי בעלמא איסור ח"ע איסור *) [דאי] דלא יליף מהכא דשאני הכא דרבי קרא כדמסיק לחד אוקמתא לא הוה מפיק חלב ומתה תרוייהו מחד קרא אלא במסתבר הוה מוקמינן ליה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה קסבר שמואל איסור חל על איסור בחנם מוחק בקונטרס וכו' מקשין התלמידים והיאך מתרצים התוס' קושיות רש"י דאי ס"ל בעלמא איסור חל על איסור א"כ למה לי הכא קרא כלל וכולהו גדי מייתרי ונראה דבמה שכתבו התוספות דהוה מוקמינן קרא בדדמי מתורץ ג"כ זה דר"ל דשמואל ס"ל בעלמא שאיסור חל על איסור בדבר דמסתבר ודמי טפי לחול כגון איסור חמור על איסור קל וכיוצא והלכך ע"כ צריך הכא קרא למילף מיניה שיחולו תרוייהו איסור חלב ואיסור נבילה על איסור בשר בחלב אע"ג דחד מינייהו לא מסתבר כ"כ ואי לאו נמי דס"ל בעלמא איסור חל על איסור בדבר המסתבר לא הוה מוקמינן הכא קרא דגדי אתרוייהו אחלב ואמתה אלא על חד מינייהו דמסתבר טפי אבל השתא דבלא קרא ס"ל בעלמא איסור חל על איסור בדבר המסתבר ע"כ קרא אתי לרבות אפי' אידך דלא מסתבר כ"כ כן נ"ל ודו"ק:

    בא"ד ולמאי דמשני בסמוך דבעלמא קסבר אין איסור חל על איסור וכו' ר"ל דבתחלת הסוגיא כדפריך הא תלתא גדי כתיבי ואנן שיתא דרשינן ומשני קסבר שמואל וכו' הוה ס"ל דאי בעלמא ס"ל לשמואל אין איסור חל על איסור כלל לא הוי נפקי תרוייהו מחד קרא ולכך קאמר קסבר שמואל איסור חל על איסור אבל בתר דפריך ליה וסבר שמואל איסור חל על איסור והאמר שמואל וכו' הוכרח לחזור מסברתו הראשונה ומשני דאע"ג דבעלמא סבר אין איסור חל איסור מ"מ שאני הכא דרבי רחמנא גדי ומפקי תרוייהו מחד קרא אבל עכ"פ אין אנו צריכין למחוק הגרס' דקאמר לעיל מזה קסבר שמואל איסור חל על איסור וק"ל:

    Maharam on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' שאינו במיתה שנאמר עי' יבמות דף צ ע"א רש"י ד"ה תרומה טמאה ובגיטין דף נד ע"א ברש"י ד"ה דאכל מיניה וצ"ע ועי' לעיל דף קא ע"א תוס' ד"ה בנטמא ועי' פי"א משנה ג' דפרה ובר"ש שם:

    רש"י ד"ה הא דרביה וכו' שאמרו וכו' עי' ב"ב דף קיד ע"ב ברשב"ם ד"ה משום ר"י:

    Gilyon HaShas on Chullin 113b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Chullin, daf 113, Amud Bet, about 335 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “כָּאן גְּדִי עִזִּים, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר…”

    2. Segment 224 words

      Opens “וְלֵילַף מִינֵּיהּ? כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְאֵת עֹרֹת…”

    3. Segment 316 words

      Opens “וְלֵילַף מִינֵּיהּ? הָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין…”

    4. Segment 417 words

      Opens “הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן…”

    5. Segment 517 words

      Opens “אָמַר שְׁמוּאֵל: ״גְּדִי״ – לְרַבּוֹת אֶת הַחֵלֶב,…”

    6. Segment 615 words

      Opens “״גְּדִי״ – לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם, ״גְּדִי״ –…”

    7. Segment 718 words

      Opens “״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ – וְלֹא בַּחֲלֵב זָכָר, ״בַּחֲלֵב…”

    8. Segment 840 words

      Opens “הָא תְּלָתָא ״גְּדִי״ כְּתִיבִי, וַאֲנַן שִׁיתָּא דָּרְשִׁינַן!…”

    9. Segment 929 words

      Opens “וְסָבַר שְׁמוּאֵל אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר? וְהָאָמַר…”

    10. Segment 1028 words

      Opens “אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּעָלְמָא אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר,…”

    11. Segment 116 words

      Opens “וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ.…”

    12. Segment 1238 words

      Opens “בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מֵרַב:…”

    13. Segment 1337 words

      Opens “אִתְּמַר: הַמְבַשֵּׁל חֵלֶב בְּחָלָב, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי…”

    14. Segment 1436 words

      Opens “לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אִיסּוּר חָל עַל…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Chullin 113b · Segment 5 — “אָמַר שְׁמוּאֵל: ״גְּדִי״ – לְרַבּוֹת אֶת הַחֵלֶב, ״גְּדִי״ –…

    Original text

    כָּאן גְּדִי עִזִּים, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּדִי סְתָם – אֲפִילּוּ פָּרָה וְרָחֵל בַּמַּשְׁמָע.

    One may infer that here, since this verse specifies that it is referring to a kid of the goats, consequently, anywhere the word “kid” is stated without specification, it means even a cow or a ewe. Accordingly, the prohibition of meat cooked in milk applies to all kosher domesticated animals.

    וְלֵילַף מִינֵּיהּ? כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים״ – כָּאן ״גְּדָיֵי הָעִזִּים״, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״גְּדִי״ סְתָם – אֲפִילּוּ פָּרָה וְרָחֵל בַּמַּשְׁמָע.

    The Gemara asks: But why not derive from that verse that in general, every instance of the word “kid” is referring to a goat, including the prohibition of meat cooked in milk? The Gemara answers: This cannot be, as another verse is written: “And the skins of the kids of the goats” (Genesis 27:16). This indicates that only here they are kids of the goats, but anywhere the word “kid” is stated without specification, it means even a cow or a ewe.

    וְלֵילַף מִינֵּיהּ? הָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד – אֵין מְלַמְּדִין.

    The Gemara objects: But let us derive from this verse as well that on the contrary, the word “kid” is always referring to a goat. The Gemara explains: These two examples are two verses that come as one, i.e., to teach the same matter, and as a rule, any two verses that come as one do not teach their common element to other cases.

    הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי: ״עִזִּים״, ״הָעִזִּים״.

    The Gemara asks: This works out well according to the one who says this principle that two verses that come as one do not teach their common element to other cases, but according to the one who says that two verses that come as one do teach their common element to other cases, what is there to say? The Gemara answers: Two exclusions are written, as both of the verses cited use the term “the goats.” The verses could have stated simply: Goats, but state “the goats,” with the definite article, teaching that it is only in these cases that the reference is specifically to a goat.

    אָמַר שְׁמוּאֵל: ״גְּדִי״ – לְרַבּוֹת אֶת הַחֵלֶב, ״גְּדִי״ – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּתָה, ״גְּדִי״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלִיל.

    § Shmuel says: Each of the Torah’s three mentions of the prohibition of not cooking a kid in its mother’s milk serves to include a different case. The first mention of the word “kid” serves to include liability for cooking in milk and eating forbidden fats, beyond the liability for eating forbidden fat per se. The second mention of the word “kid” likewise serves to include additional liability for cooking in milk and eating the meat of a dead animal carcass. Finally, the third mention of the word “kid” serves to include liability for cooking in milk and eating an animal fetus.

    ״גְּדִי״ – לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם, ״גְּדִי״ – לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁלְיָא, ״גְּדִי״ – לְהוֹצִיא אֶת הַטְּמֵאָה.

    Each mention excludes a case as well: The first mention of the word “kid” serves to exclude liability for cooking in milk and consuming blood. The second mention of the word “kid” serves to exclude liability for cooking in milk and eating the placenta of an animal. The third mention of the word “kid” serves to exclude liability for cooking in milk and eating the meat of a non-kosher animal.

    ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ – וְלֹא בַּחֲלֵב זָכָר, ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ – וְלֹא בַּחֲלֵב שְׁחוּטָה, ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ – וְלֹא בַּחֲלֵב טְמֵאָה.

    Furthermore, the first instance of the phrase “in its mother’s milk” indicates that one is not liable for cooking meat in the milk of a male animal, in the rare case that a male might produce milk. The second instance of the phrase “in its mother’s milk” indicates that one is not liable for cooking meat in the milk of an already slaughtered animal, since it is considered milk only if given while the animal is alive. The third instance of the phrase “in its mother’s milk” indicates that one is not liable for cooking meat in the milk of a non-kosher animal.

    הָא תְּלָתָא ״גְּדִי״ כְּתִיבִי, וַאֲנַן שִׁיתָּא דָּרְשִׁינַן! קָסָבַר שְׁמוּאֵל אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וְאִיסּוּר חֵלֶב וּמֵתָה מֵחַד קְרָא נָפְקִי. דָּם נָמֵי לָאו ״גְּדִי״ הוּא, וְשִׁלְיָא נָמֵי פִּירְשָׁא בְּעָלְמָא הוּא. פָּשׁוּ לְהוּ תְּרֵי: חַד לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלִיל, וְחַד לְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה.

    The Gemara challenges: The word “kid” is written only three times, and yet we expound it to teach six different halakhot . The Gemara responds: Shmuel maintains that a prohibition takes effect even where another prohibition already exists, and therefore the prohibition of forbidden fat in milk and the prohibition of a dead animal carcass in milk are both derived from one verse, as both are applications of the prohibition to an already prohibited item. The exclusion of blood from the prohibition also does not require its own verse, as blood is not considered a kid at all, and likewise there is no need for a verse to exclude a placenta from the prohibition, as it is merely a secretion of the animal, rather than a kind of meat. Therefore, two mentions of “kid” are left; one serves to include a fetus, and one serves to exclude a non-kosher animal.

    וְסָבַר שְׁמוּאֵל אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ״ – פְּרַט לָזוֹ שֶׁמְּחוּלֶּלֶת וְעוֹמֶדֶת.

    The Gemara asks: And does Shmuel really maintain that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But didn’t Shmuel say in the name of Rabbi Elazar: From where is it derived that an impure priest who partakes of impure teruma , i.e., the portion of produce designated for the priest, is not punished with death at the hand of Heaven as he would had the teruma been ritually pure? It is derived from a verse, as it is stated, with regard to the prohibition of an impure priest partaking of teruma : “And die therein if they desecrate it” (Leviticus 22:9), to the exclusion of this case of teruma that is impure, which was already desecrated before the priest ate it. Here, it seems, since impure teruma is already prohibited for consumption, the added prohibition of an impure priest partaking of teruma does not take effect.

    אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּעָלְמָא אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וְשָׁאנֵי הָתָם דְּמִיעֵט רַחֲמָנָא ״וּמֵתוּ בוֹ״. אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּעָלְמָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״גְּדִי״.

    The Gemara answers: If you wish, say that in general Shmuel maintains that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, and it is different there, with regard to teruma , as the Merciful One expressly excludes impure teruma by the phrase “and die therein if they desecrate it,” and in this case the teruma is already desecrated. And if you wish, say that in general Shmuel maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, and here, the case of meat cooked in milk, is different, as the Merciful One expressly includes the meat of an animal carcass and forbidden fat by the repetition of the word “kid.”

    וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ.

    And if you wish, say that this statement of Shmuel with regard to meat cooked in milk is his own opinion, as he maintains that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, and that statement with regard to teruma is his teacher’s, i.e., Rabbi Elazar’s, opinion, as he holds that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.

    בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מֵרַב: הַמְבַשֵּׁל בַּחֲלֵב גְּדִי שֶׁלֹּא הֵנִיקָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִדְּאִיצְטְרִיכָא לִשְׁמוּאֵל לְמֵימַר ״בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ – וְלֹא בַּחֲלֵב זָכָר, זָכָר הוּא דְּלָא אָתֵי לִכְלַל אֵם, אֲבָל הַאי, כֵּיוָן דְּבָא לִכְלַל אֵם – אָסוּר.

    § Rav Aḥadvoi bar Ami raised a dilemma to Rav: If one cooks meat in milk of a goat that has not yet nursed, but that is about to give birth and already has milk, what is the halakha ? Rav said to him: From the fact that it was necessary for Shmuel to say that the phrase “in its mother’s milk” teaches: And not in the milk of a male animal, one can infer that it is only the milk of a male that is excluded, as the male cannot attain the status of a mother. But in this case, since the goat will attain the status of a mother, it is prohibited to cook meat in its milk.

    אִתְּמַר: הַמְבַשֵּׁל חֵלֶב בְּחָלָב, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי – חַד אָמַר: לוֹקֶה, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר לוֹקֶה קָסָבַר: אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וּמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה קָסָבַר: אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר.

    It was stated: With regard to one who cooks forbidden fat in milk, Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree as to the halakha . One says that he is flogged for violating the prohibition of meat cooked in milk, and one says that he is not flogged. The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this: That the one who says he is flogged maintains that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, and the one who says he is not flogged maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.

    לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, אַאֲכִילָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא לָקֵי, כִּי פְּלִיגִי אַבִּשּׁוּל. מַאן דְּאָמַר לוֹקֶה – חַד אִיסּוּרָא הוּא, וּמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – לְהָכִי אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא לַאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן בִּישּׁוּל,

    The Gemara responds: No; everyone agrees that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, and therefore everyone agrees that one is not flogged for eating the mixture. When they disagree, it is with regard to cooking. The one who says he is flogged holds that one who cooks violates only one prohibition, that of cooking meat in milk, since it is permitted to cook forbidden fat without eating it. Consequently, this is not a case of a prohibition taking effect where another prohibition already exists. And the one who says he is not flogged holds that it was for this reason that the Merciful One expressed the prohibition of eating meat cooked in milk in the Torah using the language of cooking: “You shall not cook a kid in its mother’s milk.”