Siman 230 · 1 seifim
עברית / Englishבוני התלמוד | Original translation - not rabbinically reviewed; not for practical halachic rulings
סעיף א׳Seif 1
עברית
ובו סעיף אחד:
מתירין שבועות ונדרים [*פי' שאדם עושה בינו לבין עצמו] אפילו נשבע בהזכרת השם (כן נהגו על פי ש"ס ופוסקים עיין בית יוסף) : הגה ומ"מ לא ישאל עליו לכתחלה אלא מדוחק ועיין לעיל סימן ר"ג (הגאונים וע"פ) כל נדר שיש בהתרתו נדנוד עבירה אין להתירו (הר"ד כהן וריב"ש סי' תל"ב) י"א כל מי שנשבע שלא לעשות איזה דבר כגון שנשבע שלא למכור חפץ פלוני ועבר ומכרו אין במכירתו כלום הואיל ועבר על שבועתו. (במרדכי הגהות דשבועות):English
This siman contains one se'if. Shevuot (oaths) and nedarim (vows) may be annulled [meaning those that a person makes privately], even if the person took the oath with explicit mention of the Divine Name. (Such is the established practice, in accordance with the Talmud and the halachic authorities; see Beit Yosef.) Rema: Nevertheless, one should not seek annulment of it initially except under pressing circumstances; see above, siman 203. (The Geonim, and וע״פ.) Any vow whose annulment involves even a trace of transgression must not be annulled. (R. David Cohen and Rivash, siman 432.) Some say that whenever a person swore not to do something—for example, he swore not to sell a particular item—and he transgressed and sold it, his sale has no effect, since he violated his oath. (Mordechai, glosses to Shevuot.)
License: Original translation by בוני התלמוד