דף ביאור
תהלים פרק ק״כ
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורתהלים פרק 120
תהלים פרק 120 מציג 7 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
מפת הטקסט
התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.
מפתח לקריאה
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת פסוק אחר פסוק של כל 7 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.
- פסוק 17 מילים
נפתחת ב״שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃…״
- פסוק 26 מילים
נפתחת ב״יְֽהֹוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃…״
- פסוק 36 מילים
נפתחת ב״מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃…״
- פסוק 46 מילים
נפתחת ב״חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃…״
- פסוק 56 מילים
נפתחת ב״אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃…״
- פסוק 66 מילים
נפתחת ב״רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃…״
- פסוק 76 מילים
נפתחת ב״אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃ {פ}…״
פירוש רש״י
פסוק א׳׳
שיר המעלות — שיאמרו הלוים אותו על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל עד עזרת נשים ויש כאן ט"ו מזמורים של שיר המעלות ורבותינו אמרו שיסדן דוד להעלות את התהום כמו שמפורש במסכת סוכה, ולפי אגדה פתרונו שיר למאה עולות:
פסוק ב׳׳
משפת שקר — זרעו של הרשע שצדין את הבריות בפיהם בעלילות רשע:
פסוק ג׳׳
מה יתן לך — הקב"ה:
ומה יוסיף לך — שמירה ומחיצות הרי את נתונה לפנים משתי מחיצות:
פסוק ד׳׳
חצי גבור שנונים — והרי את הורגת במקום רחוק כחץ:
עם גחלי רתמים — כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו כבו מבחוץ ולא מבפנים ד"א מה יתן לך מה סופו של הקב"ה לגזור עליך חצי גבורים עם גחלי רתמים חצים מלמעלה וגיהנם מלמטה:
פסוק ה׳׳
אויה לי — אמרה כנסת ישראל כי כבר לקית בגליות רבים הרי גרתי משך עם בני יפת במלכות פרס ויון ומשך:
פסוק ז׳׳
אני שלום — עמהם:
וכי אדבר — עליהם שלום המה באים להלחם בי:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק א׳׳
שיר המעלות, התפלל לה' שיצילהו מבעלי לה"ר, אל ה' הנה בכל צרה קראתי אל ה' ויענני, אבל יש צרה גדולה מזו שלא אוכל להמתין עד בא הצרה ועד שאקרא ואתפלל, והוא הפה של אנשי רמיה ובעלי לה"ר, שמן האויב הגלוי והצרה הגלויה אדע להזהר ולקרא אל ה' לא כן אלה שמכסים שנאה במשאון, על כן אבקש.
פסוק ב׳׳
ה' הצילה נפשי משפת שקר, כי לא אוכל להמתין עד בא רעתם רק הצילני מהם תיכף, ושפת שקר הוא שמוציא שקרים ולה"ר שלא בפניו, ולשון רמיה הוא שדובר אליו ברמאות שבפניו מתדמה כאוהב ובקרבו ישים ארבו:
פסוק ג׳׳
מה יתן לך, אתה לשון רמיה, מה יתן לך דבר זה איזה תועלת, או מה יוסיף לך זה איזה ריוח על מה שיש לך מכבר, כמ"ש אומרים לבעל לה"ר מה הנאה יש לך:
פסוק ד׳׳
חצי גבור שנונים, אתה דומה כחצי גבור השנונים שממית מרחוק, וכגחלי רתמים שאין נשמרים מהם והם בוערים באש מקרוב, וזה נגד שפת שקר שאומר לה"ר ברחוק וממית, ולשון רמיה מרמה אותו בקרוב ושורף אותו בהבל פיו:
פסוק ה׳׳
אויה לי, כבר אוי לי אם גרתי משך או אם שכנתי עם אהלי קדר שהם אנשים פראים אויבים ומעיקים, אבל.
פסוק ו׳׳
רבת, רעה זו רבה יותר, מה ששכנה לה נפשי עם שונא שלום, שאני שוכן בתוך אחי בין בני ישראל והם שונאים שלום והוא גרוע יותר מבני קדר ומשך, כי.
פסוק ז׳׳
אני שלום, הגם שאני שלום עמהם, וכי אדבר עמהם שלום המה (ידברו שלום) למלחמה, שאני אדבר ותוכי כברי, והם ידברו שלום ובלבם ישימו ארבם בשנאת חנם, וזה גרוע ממשך ואהלי קדר שרעתם גלויה וידעתי להזהר מרעתם:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
לשון המקור
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃
יְֽהֹוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃
אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃
רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃
אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃ {פ}