מיכה פרק ו׳

את ההרים — את האבות:

הגבעות — האמהות:

מה עשיתי לך — תן לבך להכיר מה טוב עשיתי לך:

ומה הלאתיך — בעבודתי:

ענה בי — העד בי:

כי העליתיך — אע"פ שעשיתי לך כל הטובה הזאת לא הלאתיך בעבודה גדולה ובקרבנות גדולים:

את משה אהרן ומרים — ת"י משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים לאוראה לנשיא:

ומה ענה אותו בלעם בן בעור — מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כ״ג:ח׳) שלא כעסתי כל אותן הימים:

מן השטים — שחטאתם לי שם דעו צדקותי שלא מנעתי טובתי ועזרתי מכם עד הבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם שם את הארץ:

אכף — אהיה כפוף:

נחלי שמן — למנחות:

האתן בכורי — קרבן לפשעי:

הגיד — הקב"ה לך אדם מה טוב לך לעשות:

והצנע לכת — ת"י הוי צנוע למיהך בדחלא דאלהך, ד"א והצנע לכת לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מבייש את חבירו ובא לפייסו ואומר לו איני מתרצה לך עד שיבא פלוני ופלוני שבזיתני לפניהם אבל הקב"ה אין חפץ אלא שישוב אליו בינו לבין עצמו:

קול ה' לעיר יקרא — קל נבייא דה' על קרתא מכריזין להם תשובה:

ותושיה יראה שמך — ותושיה קורא להם הנביא אשר רואה את שמך אשר נותן לב להתבונן ולראות דרכיך ותושיה מוסב על מקרא שלמעלה הימנו:

שמעו מטה ומי יעדה — הטו אזן ושמעו מטה הפורענות אשר תרדה אתכם שהנביאים מתרים בכם ושמעו מי הוא אשר ייעד אותו הפורענות אם יכולת בידו לקיים מה שגוזר ויונתן לא כן תירגם:

( ותושיה יראה שמך — מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו התורה מצילו מגיהנם):

עוד האש בית רשע אוצרות רשע — ה"א האש נקודה פתח לפי שהיא תמוה וכן פירושו עוד ל' אורך ימים הוא, האש כמו היש (ובד"ה א ב) מצינו אישי אבי דוד במקום ישי אף כאן אש במקום יש וכן (בשמואל ב י״ד:י״ט) אם אש להמין ולהשמאיל אם יש להאמין ולהשמאיל, וי"ת כן האית שיעלה בלבבכם שיתקיים בית רשע לאורך ימי' ואוצרות רשע:

ואיפת רזון זעומה — מדה קטנה שעשיריכם מרמים בה העניים ומביאין אותן לידי רזון והוא זעומה באפו של הקב"ה:

החליתי הכותך — האנשתי מכותיך חזקות וחולות ואנושו':

השמם — להשמימך על חטאתיך:

וישחך בקרבך — המאכל שתאכל אכניס בו מארה בתוך המעים ויגרום לך חולי שתהא חולה והולך שחוח וכן מפרש אותו בספרי מניין אף בתוך המעים ת"ל וישחך בקרבך בפרשת והיה עקב במדרש תמיד עיני ה' אלהיך בה ואף יונתן תירגם כן ויהי לך למרע מתא במעיך:

ותסג — את אויביך המוליכים בניך ובנותיך בשבי ולא תפלטם ואם תפלטם סופם לחרב ומשמו של ר' מנחם שמעתי ותסג לתאות תשמיש ולא תפליט לא יהי' לך כח לפלוט שכבת זרע ואם תפלטם סופה לחרב אתן אתכם וי"ת ל' הראשון:

וישתמר חוקות עמרי — וידעתי כי לא תשמעו אלי כי ישתמר על ידיכם וביניכם כל חוקות עמרי ואחאב:

וחרפת עמי תשאו — אתם תקבלון עון החרפה שהעכו"ם מחרפין את עמי שהעידה בהם תורה על כך (דברים כ״ה:י״ד) לא יהיה לך איפ' ואיפה והם אינם שומרים:

שמעו נא, אחר שאמר (למעלה ג' א') שמעו נא ראשי בית יעקב, שרצה להתוכח עם ישראל לפניהם והם יהיו השופטים בדבר, כמ"ש הלא לכם לדעת את המשפט, והם לא רצו לשמוע, יאמר להם שה' בחר תחתיהם שופטים אחרים שישמעו טענתו וריבו ווכוחו, שהם ההרים והגבעות בפניהם יתוכח, וה' אמר להנביא קום ריב את ההרים, ר"ל שיריב ריב ה' בפניהם, ותשמענה הגבעות קולך הגם שראשי בית יעקב אינם רוצים לשמוע, הגבעות הם ישמעו קול הנביא:

שמעו הרים, והאתנים, היינו ההרים התקיפים שהם מוסדי ארץ שהם מימות הבריאה שהיו היסוד לארץ בעת נולדה הארץ מן התהום.

כי ריב, יש לו ריב עמם על שחטאו כנגדו, ועם ישראל יתוכח להראות שהוא צדיק בריבו:

עמי יספר הוכוח שיש לו עמם, מה עשיתי לך רעות, בהפך זכור הטובות שעשיתי לך, ומה הלאתיך, נגד הטובות שעשיתי עמך היית מחוייב הודאה ועבודה עבורם, הכי הלאיתיך עבורם בעבודה קשה:

כי העליתיך, מפרש מה עשיתי לך, הטובה הראשונה היה שהעליתי אותך מארץ מצרים, והגם שהיה לפני זמן המוגבל והיית עוד בבית עבדים בכ"ז פדיתיך, לפני הזמן, ואשלח לפניך את משה שהייתם נזונים בזכותם כמ"ש המן בזכות משה וכו', והיו מורים אתכם הדרך הטובה, משה לאנשים ומרים לנשים ואהרן כהן ה':

(ה-ח) עמי, עתה מפרש מה הלאיתיך, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, שרצה שבלעם יקטרג על ישראל ויקללם, ומה ענה אותו בלעם שטוב בעיני ה' לברך את ישראל מפני שההשגחה דבוקה בם לטובה, ועי"ז יעץ בלעם לבלק להכשילם בבנות מואב שעי"ז תסור השגחת ה' מהם, ומזה תראה כי לא הלאיתיך, ומביא ע"ז מה שנעשה אז מן השטים ועד הגלגל, שיעור הכתובים וסדרם, מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה' הגיד לך אדם מה טוב וכו', ושני הפסוקים במה אקדם ה' וכו' הירצה ה' באלפי אילים וכו' באו כמאמר מוסגר כמו שיבואר, וענינו, שאחרי שחטאו ישראל בשטים ע"י עצת בלעם, נחמו על מעשיהם, ושאלו במה יתרצה ה' לכפר פשע ולהתם חטאת, וחשבו כי יצטרכו לפייסו בקרבנות גדולות עד שיקריבו את בניהם ופרי בטנם לכפר חטאתם, ואז מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם, והודיע להם תשובה על שאלתם מה טוב, שאין ה' רוצה בעבודות קשות כי אם עשות משפט וכו', ר"ל כי אז הואיל משה באר את התורה וכתב להם את משנה התורה והגיד להם מה טוב ומה ה' דורש מאתם שאינו דורש עבודות קשות וקרבנות וזבחים, (כי בספר משנה תורה לא האריך בדיני הקרבנות) ואינו רוצה רק שיעשו משפט וחסד, וזה היה מן השטים ועד הגלגל, כי בשטים החל משה לבאר להם את משנה התורה ואחרי מות משה עד בואם לגלגל שנעשו להם נסי הירדן וראו ששב שכינת ה' להיות אתם, דבר ה' אל יהושע וצוהו על משמרת התורה ושמירת מצותיה ולא הלאה אותם בשום עבודה קשה, עד שבאו לגלגל ששם צוה שימולו שנית ושיעשו את הפסח, שהיה עבודה קשה, אבל עד שבאו לגלגל לא בקש מהם שום דבר עבודה, וז"ש מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם מה טוב ושה' אינו דורש מעמך שום דבר עבודה קשה כי אם עשות משפט וכו', למען דעת צדקות ה' ובזה תדע צדקות ה' שאינו מכביד על האדם עבודות קשות להלאותו:

(במה אקדם ה', מספר במאמר מוסגר, מה שאמרו ישראל אז אחרי שנכשלו בשטים בבעל פעור, הם שאלו, במה אקדם ה' באיזה מנחה ונדבה אקדמה פניו מצד שהוא ה' מהוה כל המציאות, עוד שאלו (במה) אכף לאלהי מרום אחר שחטאתי לפניו ואצטרך לכפוף קומתי ולהכנע ולבקש סליחה, במה אכף לפניו מצד שהוא אלהי מרום, שמצד דינו הקשה נקרא בשם אלהים, והוא אלהי מרום, והחוטא לפניו ראוי לעונש גדול, ומפרש נגד מ"ש במה אקדם ה' האקדמנו בעולות במה שאביא אליו עגלים בני שנה לעולה:

הירצה ה', הלא לא ירצה גם באלפי אילים שטובים מעגלים, וגם ברבבות נחלי שמן שאביא לנסכי העולות?, ועתה מפרש נגד מ"ש במה אכף לאלהי מרום, האתן בכורי פשעי, הלא ראוי שבעד פשעי שהוא המרד במזיד אתן בני הבכור לקרבן, ובעד חטאת נפשי שהוא השוגג אתן פרי בטני שהם בנים הקטנים, כן שאלתם אז):

הגיד חוזר למעלה שעל שאלתכם זאת, הגיד לך מן השטים ועד הגלגל, מה טוב ובמה תתרצה אל ה', הגיד ר"ל שהגיד לך, א] מה שטוב לך מצד שאתה אדם, במצות שבין אדם לחברו, מה שטוב לפני האדם עצמו בחיים המדיניים, וגם הגיד מה ה' דורש ממך במצות שבין אדם למקום, ומפרש נגד הגיד לך אדם מה טוב כי אם עשות משפט ואהבת חסד, שזה הטוב לך מצד שאתה אדם שהמשפט ישמור החיים המדיניים מן הגזל והעשק, ועשיית החסד בזה יעזור איש לאחיו, ונגד מה ה' דורש ממך אמר והצנע לכת עם אלהיך, מה שאתה צריך ללכת עם אלהיך (כמו את האלהים התהלך נח), שזה שורש המצות שבין אדם למקום שילך עם אלהים, ללכת בדרכיו ולהתקדש בקדושתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, זה יהיה בהצנע ובסתר, כי הם דברים שבינך ובין קונך ובזה טובה הצניעות בל יזיד וירים לבו בעניני החקירה באלהות וכן בל יתחכם על מצותיו, רק ילך בהצנע לכת עם אלהים:

קול ה' שיעור הכתוב קול ה' ותושיה יקרא לעיר יראה שמך, וכונתו עמ"ש ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שתחלה היתה נקראת בשם שלם, כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם, ואברהם הוסיף לה שם יראה, ע"ש שה' יראה וישגיח תמיד על העיר הזאת, ועתה יזכיר הנביא את ירושלים, שתזכור ששמה יראה כי עיני ה' בה תמיד, ותשמור את עצמה מלמרות עיני כבודו, וז"ש קול ה' וגם תושיה שהיא התורה, הם קראו לעיר הזאת ששמה יראה, כי ה' הסכים על השם הזה וכתבו בתורתו וא"כ שמעו מטה ומי יעדה, אחר שה' משגיח על מעשיכם שמעו את המטה שהוא העונש המיועד על עונותיכם ומי יעד את העונש הלא הוא ה' אשר לו היכולת להעניש, ר"ל כי מה שתקשו ערפכם יהיה או מצד שתחשבו שאין ה' רואה מעשיכם, על זה אמר יראה שמך, או שתחשבו שאין רצונו להעניש על זה אמר שמעו מטה, או שתחשבו שאין ביכלתו להעניש, על זה אמר מי יעדה :

עוד האש, עפ"ז ישאל וכי עוד יש בבית רשע אוצרות רשע? הכי לא יירא מעונשי ה' הרואה במעשיו, ואיפת רזון זעומה גם האיפה הקבועה מן הרוזנים, הממונים לפקח על המדות והם קובעים את האיפה שתהיה איפת צדק, גם איפה זו היא זעומה שה' זועם עליה, כי גם הרוזנים יחוקקו חקקי און:

האזכה וע"י שקבעו איפה קטנה יעשו גם השקל מזויף, שלפי שהקטינו את האיפה יקטינו הקונים את השקל, ובכ"ז לא יזכו בזה, כי ע"ז אמר אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם, ר"ל אף שנמצאו שניהם יחד, שע"י שיש אבן ואבן יעשה המוכר איפה ואיפה שמי שנותן לו שקל קטן מזויף נותן לו לעומתו איפה קטנה, ובכ"ז היא תועבה בעיני ה' הגם שנמצאו שניהם, לא יזכה בזה לאמר שהקטין השקל בעבור שכנגדו הקטין האיפה או בהפך, כי ה' הזהיר על אבן ואבן ועל איפה ואיפה בכל אופן, וז"ש הכי אזכה עי"כ במאזני רשע, ובמה שיש בכיס אבני מרמה להקטין גם השקל ע"י שהקטינו האיפה, אחר שה' שונא גם שניהם:

אשר עשיריה מלאו חמס, כי הם מעותים בין מדת האיפה בין מדת השקל כמ"ש להקטין איפה ולהגדיל שקל, ויושביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם הדבור הפשוט הוא שקר גלוי, והדבור התבוניי שזה מיוחס אל הלשון הוא רמיה, שבו ירמאו ברמאות עד שאין השקר ניכר:

וגם אני החליתי הכותך, וע"כ התמדתי להכותך במטה, כמ"ש שמעו מטה ומי יעדה עד שהחליתי אותך, ובאשר כ"ז לא הועיל, ולכן השמם על חטאתיך צריך אני להשמם אותך עד שתהיה שממה לגמרי:

אתה, מפרש מ"ש החליתי הכותך, שהגם שאתה תאכל ולא תשבע בכ"ז וישחך בקרבך תשוחח המאכל אותך בקרבך שהוא חולי שבא מרוב השביעה והאכילה היתרה.

ותסג תשתדל להחזיר את רכושך ותבואתך ולהפליטו מידי האויב, ובכ"ז לא תפליט מידו, וגם אשר תפלט מיד האויב לחרב אתן יהרגוך עי"ז בחרב:

אתה תזרע וכן יהיה קללה גם בפרי האדמה ופרי העץ, שתזרע תבואה וקטניות ולא תקצור, וגם שתדרוך זית לא תסוך השמן כי האויבים יאכלוהו:

וישתמר, עתה מפרש מ"ש השמם על חטאתך, שהגם שהחליתי הכותך לא הועיל לך מאומה כי בכ"ז ישתמרו חקות עמרי שהוסיף חקים רעים על חטאי ירבעם, וגם ישתמרו כל מעשה בית אחאב שהוסיפו עוד ברע ואתם תלכו במועצותיהם, לכן השמם על חטאתיך, וז"ש למען תתי אותך לשמה שתהיה שממה לגמרי, וחרפת עמי תשאו ר"ל ואתם תסבלו עונש על חרפת עמי שאתם גרמתם זאת שיהיו לחרפה ע"י מעשיכם הרעים: