בוני התלמוד

    דף ביאור

    מיכה פרק ג׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    מיכה פרק 3

    מיכה פרק 3 מציג 12 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת פסוק אחר פסוק של כל 12 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 111 מילים

      נפתחת ב״וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל…״

    2. פסוק 211 מילים

      נפתחת ב״שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי (רעה) [רָ֑ע] גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙…״

    3. פסוק 315 מילים

      נפתחת ב״וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ…״

    4. פסוק 415 מילים

      נפתחת ב״אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר…״

    5. פסוק 516 מילים

      נפתחת ב״כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים…״

    6. פסוק 613 מילים

      נפתחת ב״לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם…״

    7. פסוק 711 מילים

      נפתחת ב״וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם…״

    8. פסוק 814 מילים

      נפתחת ב״וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט…״

    9. פסוק 913 מילים

      נפתחת ב״שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית…״

    10. פסוק 105 מילים

      נפתחת ב״בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּעַוְלָֽה׃…״

    11. פסוק 1118 מילים

      נפתחת ב״רָאשֶׁ֣יהָ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ…״

    12. פסוק 1213 מילים

      נפתחת ב״לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִיִּ֣ין…״

    פירוש רש״י

    1. פסוק ב׳׳

      גוזלי עורםשל בית ישראל שהם ראשים וקצינים עליהם כמו שאמר ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל:

    2. פסוק ג׳׳

      שאר עמיבשר עמי:

      ואת עצמותיהם פצחופתחו להוציא המוח כמו (שם יד) פצחו רנה פתחו פה ברנה:

      ופרשו כאשר בסירומשברים האברים כאשר ישברו הנתחים הניתנים בסיר לבשל. ופרשו לשון שבר כמו פרוש לרעב (שם נח) ולא יפרשו להם (ירמיה טז) פרשיה ציון (איכה א):

      קלחתקלדיי"רא בלע"ז:

    3. פסוק ד׳׳

      אז יזעקו אל ה'אז בבא אותו העת האמור למעלה אסף אאסף יעקב יזעקו אל ה' להטיב להם ברצון עמו ושמחת גויו ולא יענה אותם:

    4. פסוק ה׳׳

      הנושכים בשיניהםואוכלים בשר בהמו' פטומות המאכילים אותם עמי הטועים אחריהם:

      וקראו שלוםוכאשר יאכילו יקראו ויתנבאו להם שלום:

      וקדשו עליו מלחמהוהזמינו עליו למלחמה:

    5. פסוק ז׳׳

      מענה אלהיםמענה נקוד קמץ (ר"ל ציר"י) לפי שהוא דבוק אל השם:

    6. פסוק י״ב׳

      עייןדגורין:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק א׳׳

      ואומר, משיב להם עוד עמ"ש הקצר רוח ה' אם אלה מעלליו, קורא אל ראשי בית יעקב שהם בעצמם ישפטו בדבר, אם לא מגיע להם עפ"י הדין שיענשו מאת ה', וז"ש הלא לכם לדעת את המשפט, שראוי להם העונש במשפט ובדין:

    2. פסוק ב׳׳

      שנאי, הלא אחר שהם שונאי טוב ואוהבי רע שזה הפך המשפט (כמ"ש עמוס ה' ט"ו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט) והם גוזלי עורם מעליהם של העניים, ואח"כ גוזלים גם שארם ובשרם מעל עצמותם :

    3. פסוק ג׳׳

      ואשר, ואחר שכבר אכלו את שאר עמי והפשיטו את עורם ולא יש להם עוד מה לגזול מאתם כי שללו את כל אשר להם, אז ואת עצמותיהם פצחו, יפתחו העצמות לחפש אם יש מוח בעצמות, וגם יפרשו וישברו העצמות לשנים כמו שמשימין הבשר בסיר קטן ששוברים העצמות, וכבשר בתוך קלחת שהעצמות מתרתחים עד שמוציא כל המוח שבם, כן ילחצו העניים בממונם ובגופם עד דכדוכה של נפש:

    4. פסוק ד׳׳

      אז, וא"כ אחר שעושים מעשים רעים כאלה אם אז בעת הפורעניות יזעקו אל ה' ולא יענה אותם וגם יסתיר פניו מהם בעת ההיא להסיר השגחתו מהם ולעזבם ביד המקרה, הכי זה עול מאתו? הלא זה מגיע להם בצד המשפט כאשר הרעו מעלליהם, וא"כ איך תאמרו אם אלה מעלליו, הלא כפי שהרעו מעלליהם יסתיר פנים מהם והרע באה להם מעצמו, כפי מעלליהם והכנתם:

    5. פסוק ה׳׳

      כה אמר ה', ונגד מה שלא רצו לשמוע לנביאי האמת ושמעו קול מורה שקר ונביאי כזב, אמר ה' על הנביאים, שהם מתעים את עמי מדרך הטוב והם מנבאים רק להנאת עצמם, שאם נושכים בשניהם שיתנו להם לאכל ובזה סותמים פיהם מלדבר רע, אז יקראו שלום, ואשר לא יתן על פיהם מאכל לסתמו בו, וקדשו עליו מלחמה וינבאו עליו רעה כמעשה דבר הדיא בפרק הרואה:

    6. פסוק ו׳׳

      לכן לילה לכם מחזון, מפני שהיה ביניהם שלשה מינים, חוזים, קוסמים, נביאים, אמר נגד החוזים שדרך המחזה לבא בלילה, לא יבא החזון ע"י הלילה רק יבא לכם לילה ע"י החזון, ונגד הקוסמים שדרך לעשות הקסם במקום חשוך, לא יבא עוד הקסם ע"י החשך, רק תחשך לכם ע"י הקסם, ונגד נביאי השקר שהם היו מנבאים ביום, תבא השמש על הנביאים, ומוסיף שלא לבד שתבא השמש כי גם יקדר עליהם היום שבעוד שיהיה יום ויהיה השמש בשמים יקדר היום עליהם, ר"ל שתשיגם הצרה לפני זמנה:

    7. פסוק ז׳׳

      ובשו, ועי"כ יבושו החוזים, ויחפרו הקוסמים (שחפירה גדולה יותר מבושה) והנביאים המדברים בניב שפתים יעטו על שפם כאבל העוטה פיו שלא לדבר, והטעם לכל זה כי אין מענה אלהים שכל מה שחזו וקסמו ונבאו לא היה ע"י מענה אלהים רק שקר ותרמית לבם:

    8. פסוק ח׳׳

      ואולם אנכי אינני כנביאי שקר אלה, הם אין בפיהם מענה אלהים, ואנכי מלאתי כח את רוח ה' הדובר בי לא קסם כזב וחזון שוא, הם יקדשו מלחמה על אשר לא יתן על פיהם ואנכי מלאתי משפט לדבר כפי הדין והאמת וגבורה בל אירא משום אדם, הם מתעים את עמי ואנכי מלאתי כח להגיד ליעקב פשעו :

    9. פסוק ט׳׳

      שמעו נא זאת, אחר שאמר (בפסוק א') שמעו נא ראשי בית יעקב, ומצדיק דרכי ה' שבא הכל בדין ובמשפט, מסיים דבריו, א"כ שמעו זאת, מה שאומר לכם עתה, אחר שאתם מתעבים משפט, שהוא הדין הנימוסי, וגם את כל הישרה דברים שהשכל מחייב אותו יעקשו, להלוך נגד היושר והשכל, עד שלא ישמעו לא לנימוס הקבוע ההסכמיי ואף לא להשכל הישר:

    10. פסוק י׳׳

      (י-יא) בונה, ר"ל א"כ אשאל אותם, וכי יחשבו שה' בונה ציון בדמים עד שלכן ע"י שראשיה בשחד ישפטו ישענו על ה' לאמר הלא ה' בקרבנו? היעלה על דעתם שה' אוהב דמים ועולה, ובו בונה ציון וירושלים, עד שעי"כ במה שישפטו בשוחד ישענו על ה', באשר יאמרו כי בזה חפץ ה' ובזה תבנה ציון ותכונן ירושלים? הלא ה' בונה ציון במשפט ובצדקה, וא"כ אחר שראשיה הקבועים לעשות משפט בין אדם לחברו ישפטו בשוחד, וכהניה שקבועים על ההוראה יורו במחיר, שלפי המחיר שינתן להם יטמאו ויטהרו יאסרו ויתירו, ונביאיה לא ינבאו רק יקסמו בקסמים ע"י כסף שנותנים להם, וא"כ איך על ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו ושהוא יגין עליהם לבל יבא עליהם רעה?

    11. פסוק י״ב׳

      לכן, תראו בהפך כי בגללכם ציון שדה תחרש, כי בדמים לא תבנה ציון רק תחרב, ומצייר שכל המקודש יותר יגדל חורבנו יותר, שציון תחרש עד שתהיה כשדה, וירושלים לא תחרש רק תהיה לעיים ע"י מפולת הבתים, והר הבית ששם היה המקדש והמזבח ונשאר ממנו כותל המערבי ידמה כבמות הנמצאים ביער שאין איש בא לתוכם רק שועלים ופריצי חיות ילכו בם:

    מהדורה: Malbim on Micah--Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    וָאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃

    שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי (רעה) [רָ֑ע] גֹּזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃

    וַאֲשֶׁ֣ר אָכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָֽרְשׂוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃

    אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ {פ}

    כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־הַנְּבִיאִ֖ים הַמַּתְעִ֣ים אֶת־עַמִּ֑י הַנֹּשְׁכִ֤ים בְּשִׁנֵּיהֶם֙ וְקָרְא֣וּ שָׁל֔וֹם וַֽאֲשֶׁר֙ לֹא־יִתֵּ֣ן עַל־פִּיהֶ֔ם וְקִדְּשׁ֥וּ עָלָ֖יו מִלְחָמָֽה׃

    לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

    וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃

    וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ {פ}

    שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֗את רָאשֵׁי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽמְתַעֲבִ֣ים מִשְׁפָּ֔ט וְאֵ֥ת כׇּל־הַיְשָׁרָ֖ה יְעַקֵּֽשׁוּ׃

    בֹּנֶ֥ה צִיּ֖וֹן בְּדָמִ֑ים וִירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּעַוְלָֽה׃

    רָאשֶׁ֣יהָ׀ בְּשֹׁ֣חַד יִשְׁפֹּ֗טוּ וְכֹהֲנֶ֙יהָ֙ בִּמְחִ֣יר יוֹר֔וּ וּנְבִיאֶ֖יהָ בְּכֶ֣סֶף יִקְסֹ֑מוּ וְעַל־יְהֹוָה֙ יִשָּׁעֵ֣נוּ לֵאמֹ֔ר הֲל֤וֹא יְהֹוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔נוּ לֹֽא־תָב֥וֹא עָלֵ֖ינוּ רָעָֽה׃

    לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ {פ}