בוני התלמוד

    דף ביאור

    ירמיה פרק נ״א

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תנ״ך · מדריך קריאת פרק

    ירמיה פרק 51

    ירמיה פרק 51 מציג 64 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.

    מפת הטקסט

    התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. נושאים הניכרים במילים הם: דרך, תנועה ובחירה.

    מפתח לקריאה

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • דרך, תנועה ובחירה

    מפת פסוק אחר פסוק של 40 הפסוקים הראשונים מתוך 64 בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.

    1. פסוק 111 מילים

      נפתחת ב״כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י…״

    2. פסוק 210 מילים

      נפתחת ב״וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל׀זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ…״

    3. פסוק 310 מילים

      נפתחת ב״אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙…״

    4. פסוק 46 מילים

      נפתחת ב״וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃…״

    5. פסוק 513 מילים

      נפתחת ב״כִּ֠י לֹא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת…״

    6. פסוק 617 מילים

      נפתחת ב״נֻ֣סוּ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ…״

    7. פסוק 711 מילים

      נפתחת ב״כּוֹס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהֹוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כׇּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ…״

    8. פסוק 811 מילים

      נפתחת ב״פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ…״

    9. פסוק 913 מילים

      נפתחת ב״רִפִּ֤אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ…״

    10. פסוק 1010 מילים

      נפתחת ב״הוֹצִ֥יא יְהֹוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה…״

    11. פסוק 1117 מילים

      נפתחת ב״הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙…״

    12. פסוק 1217 מילים

      נפתחת ב״אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים…״

    13. פסוק 1310 מילים

      נפתחת ב״(שכנתי) [שֹׁכַנְתְּ֙] עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א…״

    14. פסוק 1412 מילים

      נפתחת ב״נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙…״

    15. פסוק 159 מילים

      נפתחת ב״עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחׇכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ…״

    16. פסוק 1614 מילים

      נפתחת ב״לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים…״

    17. פסוק 1711 מילים

      נפתחת ב״נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י…״

    18. פסוק 187 מילים

      נפתחת ב״הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃…״

    19. פסוק 1912 מילים

      נפתחת ב״לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט…״

    20. פסוק 2010 מילים

      נפתחת ב״מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם…״

    21. פסוק 218 מילים

      נפתחת ב״וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב…״

    22. פסוק 2212 מילים

      נפתחת ב״וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן…״

    23. פסוק 2312 מילים

      נפתחת ב״וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר…״

    24. פסוק 2413 מילים

      נפתחת ב״וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל׀ יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כׇּל־רָעָתָ֛ם…״

    25. פסוק 2515 מילים

      נפתחת ב״הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כׇּל־הָאָ֑רֶץ…״

    26. פסוק 2610 מילים

      נפתחת ב״וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת…״

    27. פסוק 2720 מילים

      נפתחת ב״שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙…״

    28. פסוק 2810 מילים

      נפתחת ב״קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כׇּל־סְגָנֶ֑יהָ…״

    29. פסוק 2914 מילים

      נפתחת ב״וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת…״

    30. פסוק 3014 מילים

      נפתחת ב״חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה…״

    31. פסוק 3112 מילים

      נפתחת ב״רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙…״

    32. פסוק 329 מילים

      נפתחת ב״וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה…״

    33. פסוק 3316 מילים

      נפתחת ב״כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל…״

    34. פסוק 3419 מילים

      נפתחת ב״(אכלנו) [אֲכָלַ֣נִי] (הממנו) [הֲמָמַ֗נִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒…״

    35. פסוק 3512 מילים

      נפתחת ב״חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙…״

    36. פסוק 3612 מילים

      נפתחת ב״לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י…״

    37. פסוק 376 מילים

      נפתחת ב״וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל׀לְגַלִּ֧ים׀מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃…״

    38. פסוק 386 מילים

      נפתחת ב״יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃…״

    39. פסוק 3912 מילים

      נפתחת ב״בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ…״

    40. פסוק 405 מילים

      נפתחת ב״אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃…״

    פירוש רש״י

    1. פסוק א׳׳

      לב קמיכשדים בגימ' דא"ת ב"ש, רוח משחית את רוח מלך פרס ומדי שהוא משחית, רוח טלנ"ט בלע"ז:

    2. פסוק ב׳׳

      וזרוהונפצוה:

      ויבוקקווירוקנו:

    3. פסוק ג׳׳

      אל ידרוךהדורך הרי זה מקרא קצר אל אשר אני אומר שם ידרוך הדורך קשתו:

      ואל יתעל בסריונואל ירפא:

    4. פסוק ה׳׳

      כי לא אלמןלא שכחו מלנקום נקמתו:

      כי ארצםשל כשדים:

    5. פסוק ו׳׳

      נוסוישראל מתוך בבל:

    6. פסוק ז׳׳

      כוס זהבהיתה בבל עד הנה ביד ה' לשכר בה את כל הארץ יין החימה:

      על כן יתהללו גויםנשתכרו ונשתטו:

    7. פסוק ט׳׳

      נגע אל השמים משפטהגבה פורענות' עד אל השמים:

    8. פסוק י׳׳

      הוציא ה' את צדקותינונזכרנו לפניו לזכות ובאו צדקות אבותינו לפניו:

    9. פסוק י״א׳

      הברול' נקיון:

      השלטיםאשפות שהחצים נתונים בהם:

    10. פסוק י״ב׳

      גם זמם ה'זה ימים רבים:

      גם עשהאת מזימתו דרך המקרא לדבר שני גמין זה אחר זה ועל ידי האחרון בא הראשון:

    11. פסוק י״ג׳

      בא קצךקץ שלך:

      אמת בצעךמדת חמסך ל"א אמת בצעך מדת סופך כמו כי יבצע:

    12. פסוק י״ד׳

      בנפשואינשימישימו"ש בלע"ז:

      כי אםלשון באמת:

      מלאתיך אדםאמלינך משריית עממין דסגיאין כזחלא:

      וענו עליך הידדוירימון עלך בקלהון:

    13. פסוק י״ז׳

      נבער כל אדםהעושה פסל לאלוה:

      נסכולשון מסכה:

    14. פסוק י״ח׳

      בעת פקודתםכשיפקוד הקב"ה עליהם ועל עובדיהם:

    15. פסוק י״ט׳

      ושבט נחלתויעקב הנזכר למעלה בראש המקרא:

    16. פסוק כ׳׳

      מפץ אתה ליעד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה:

    17. פסוק כ״ד׳

      ושלמתי לבבלאחרי כל זאת שאגמור נקמתי על ידו בעובדי כוכבים:

    18. פסוק כ״ז׳

      קדשוזמנו:

      טפסרלשון חיל (או ל' אדון):

      סמרהריצי"יר בלע"ז כמו תסמר שערי בשרי (איוב ד׳:ט״ו):

    19. פסוק כ״ט׳

      ותחוללשון חלחלה:

    20. פסוק ל׳׳

      נשתהקפצה כמו גיד הנשה (בראשית לג) שנשה ממקומו:

    21. פסוק ל״ג׳

      כגורן עת הדריכההרי היא עתה מלאה כגורן בעת שדשו תבואתה שהיא מלאה חטין:

      עוד מעטותתרוקן ותדמה לגורן בעת תחלת הקציר שהיא ריקנית:

    22. פסוק ל״ה׳

      חמסי שאריצעקת חמסי ומזונתי אשר אכלו שארי:

    23. פסוק ל״ח׳

      נערול' חמור נוער:

    24. פסוק ל״ט׳

      בחומם אשית את משתיהםאכוין שיהו משתיהן בעת החום כדי שישתכרו:

      למען יעלוזו וישנווירדמו:

      שנת עולםשנת עולמית וכן עלתה שם מתוך משתה ושכרות נחרבו ונהרגו ונלכדה העיר כמו שנ' (בדניאל ה׳:ב׳) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' (שם) אשתי חמרא וגו' (שם) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא וג' (שם) ודריוש מדאה קביל מלכותא:

    25. פסוק מ׳׳

      ככריםכבשים, (וי"ת) כתורין:

    26. פסוק מ״א׳

      ששךבבל בגי' דא"ת ב"ש:

    27. פסוק מ״ב׳

      עלה על בבל היםחיל גדול כמו הים:

    28. פסוק מ״ד׳

      על בלעל עבודת כוכבים של בבל:

      את בלעושהושפלו כל יושב הארץ תחתיו:

      ולא ינהרוולא יאספו וכן ונהרו אליו כל הגוים (ישעיהו ב׳:ב׳) כמימי נהרות כולם ההולכים אל הים:

    29. פסוק מ״ו׳

      בשמועה הנשמעת בארץהשמועה הזאת של בלשצר שנהרג:

      ובא בשנה השמועהבאותה שנה עצמה תבוא השמועה שחרבה בבל מאליה מן השמים שנאמר (שם יג) והיתה בבל צבי ממלכות תפאר' גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה:

      ואחריו בשנההשניה:

      השמועההטובה לכם כה אמר כורש מלך פרס (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו:

      ומושל על מושלדריוש המדי מלך שנה אחת ובשנה השנייה כורש הפרסי:

    30. פסוק מ״ט׳

      גם בבלהיתה לנפול בה חללי ישראל:

      גם לבבליפלו חללי כל ארצה:

    31. פסוק נ׳׳

      פליטים מחרבישראל שגלו לתוכה שפלטו מחרב נבוזראדן:

    32. פסוק נ״א׳

      כי שמענו חרפהשהיו כשדים אומרים ומחרפים אותנו לאמר יד אלהינו רמה שהחרבנו את ביתו:

    33. פסוק נ״ב׳

      יאנק חלליצעק חלל כשהורגים את האדם בחץ או ברומח והוא גונח כשמוציא הרומח הוא האנקה:

    34. פסוק נ״ג׳

      וכי תבצרלשון מבצר חוזק:

      מאתי יבואו שודדים להמאתי מן השמים הגבוהים ממנה יבואו לה השודדים:

    35. פסוק נ״ה׳

      נתן שאון קולםנשמע קול צעקתם:

    36. פסוק נ״ח׳

      תתערערלשון חפירה ל' ערו ערו עד היסוד (תהילים קל״ז:ז׳):

      בדי ריקבהרבה ריק שיבא עליהם:

    37. פסוק נ״ט׳

      שר מנוחהרב תקרובתא על ידו היו רואים את פני המלך המביאים לו תשורה:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    פירוש מלבי״ם

    1. פסוק א׳׳

      על בבל עיר המלוכה, ואל ישבי לב קמי (כשדים בא"ת ב"ש), רוח משחית שהאויב לא יכוין להנאתו רק להשחית בל ישאר שארית:

    2. פסוק ב׳׳

      וזרוה, יסובבו אותה סביב כזר, וירוקנו את ארצה כי היו עליה מסביב, שבאם רוצים שישאר שארית אין מקיפים רק מג' רוחות כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים כדי שיוכלו לברוח מרוח הרביעית, אבל הם היו עליה מסביב:

    3. פסוק ג׳׳

      אל, ר"ל אעיר רוח משחית אל דורך אשר ידרוך קשתו, ואל המתעלה בסרינו ואח"כ לא יחמל, גם אל הבחורים והגבורים, ויחרימו כל צבא בבל, אף אלה שלא מצאו מזוינים בכלי זיינם:

    4. פסוק ד׳׳

      ונפלו חללים בארץ, ואשר יסתרו בחוצות הצרות ידקרו אחריהם ברמחים:

    5. פסוק ה׳׳

      כי, זה יהיה מעט מה שהרעו לישראל, אשישראל לא אלמן מאלהיו ויריב ריבם, ב. יען ארצם של כשדים מלאה אשם מה שחטאו נגד קדוש ישראל שהיא קדושת המקדש, ומה שהשתמשו בכלי המקדש שלכן נהרג בלשאצר:

    6. פסוק ו׳׳

      נסו, עפ"ז מצוה לעמים אחרים אשר בתוכה שינוסו, פן ידמו ויכרתו בעונה כי עת נקמה היא לה', א. מצד הנקמה, ב. מצד הגמול כפי מה שעשו והרעו:

    7. פסוק ז׳׳

      כוס זהב בבל, אהיו דומים ככוס זהב שהוא מתכות חזק, ב. שהיו ביד ה' שבט אפו, ג. שהיא משכרת כל הארץ עד שגוים שתו מיינה ונשתכרו ונתהללו בשגעון:

    8. פסוק ח׳׳

      פתאם נפלה בבל שה' הניח את הכוס מידו ונפלה ותשבר, הילילו, תחלה הילילו כל העמים עליה כי היו חוסים בצלה, קחו צרי כי רצו לעזרה:

    9. פסוק ט׳׳

      רפאנו, יאמרו זה לזה כי לא נרפאתה, לכן עזבוה ויתפרדו עוזריה מעליה, כי נגע ר"ל מפלתה תהיה בין מצד כוכבה ומזלה בשמים ובמערכת, בין מצד ההשגחה האלהית שמיוחס לשחקים שהם נשאים משמים:

    10. פסוק י׳׳

      הוציא, אבל ישראל יאמרו שזה היה ע"י שה' הוציא את צדקתינו והגיע זמן שיריב ריב ישראל, לכן באו ונספרה בציון וכו':

    11. פסוק י״א׳

      הברו, אתם החצים שאו אבר וכנף ועופו אל השלטים למלאותם, ימליץ שהחצים יעופו בעצמם אל השלטים, העיר ה' את רוח מלכי מדי ונתן בלבם כי מזמתו על בבל להשחיתה, ושמה שרוצה להשחיתה הוא מצד נקמת ה' על דבר כבודו, ועל נקמת היכלו ששרפו הבהמ"ק כ"ז נתן ה' בלב מלכי מדי, (ר"ל שכן פתר דניאל לבלשצאר את הנראה וזאת נודע למלכי מדי, ועי"כ השחיתו את בבל):

    12. פסוק י״ב׳

      אל חומת בבל שאו נס להלחם אל החומה, החזיקו המשמר בל יפלו הגבורים על המחנה מן החומה, ואח"כ הקימו שומרים רבים בכל סביבות החומה שלא יברח האיש והכינו הארבים להכרית את הבורחים והמתחבאים, כי גם זמם מה שזמם כבר עשה ויצא לפועל:

    13. פסוק י״ג׳

      שכנת על מים רבים והיו באים לתוכה תבואות וסחורות רבות, בא קצך כפי מדת בצעך שעשקת את כל האומות:

    14. פסוק י״ד׳

      נשבע שימלא אותך אדם כילק להשחיתך:

    15. פסוק ט״ו׳

      (טו-יט) עשה ארץ, פסוקים אלה באו למעלה י' ושם פרשנום, ר"ל אז יכירו הכל כח ה' שהוא ברא כל המציאות ואת השגחתו שניכר ע"י גבורת גשמים, ויכירו כי אין ממש בע"א וה' שהוא חלק יעקב הוא יוצר הכל, והוא יריב ריב ישראל:

    16. פסוק כ׳׳

      מפץ יאמר לישראל אתה מפץ של כלי מלחמה על ידך אשבר ואפוצץ כי מלחמה היינו בבל שהיתה כלי מלחמתו של ה', ונפצתי בך גוים ר"ל לאומי בבל ומלכותיהם:

    17. פסוק כ״ד׳

      ושלמתי ר"ל שלכן אנפץ את כל אלה כדי לשלם להם את כל רעתם אשר עשו בציון, ואחר שישברו על ידכם אתה המפץ אצלי שבעבורך אנפצם ככלי יוצר:

    18. פסוק כ״ה׳

      הנני אליך הר המשחית של בבל, וגלגלתיך לא יהיה עוד משכנך בין הסלעים כי תהיה הר שריפה:

    19. פסוק כ״ו׳

      ולא יקחו ממך אבן לפנה שלוקחים אבן יקרה ומוצקת (הנמשל שלא יקימו ממך מלכות) ואף לא אבן למוסדות שהיא פחותה מאבן פנה (ר"ל אף לא ממשלה קטנה ושיהיה בך יישוב):

    20. פסוק כ״ז׳

      (כז-כח) שאו נס יספר בפרטות איך נקבצו עליה כל מלכי גוים הקרובים והרחוקים:

    21. פסוק כ״ט׳

      כי קמה כי בפעם הזאת יחריבו אותה חדלו להלחם בשדה המלחמה, ישבו במצדות וגם שם נשתה גבורתם ולא ילחמו גם במצודה עד שהציתו המשכנות ונשברו בריחי המבצר:

    22. פסוק ל״א׳

      רץ לקראת רץ ירוץ ר"ל שכל הנאמר בפסוק הקודם ירוץ רץ לקראת רץ להודיע, שהראשון יודיע שחדלו להלחם וישבו במצודות ויבא רץ כנגדו להודיע כי נשתה גבורתם והציתו משכנותיה, ואח"כ יבא מגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עיר המלוכה בקצה, ויבא מגיד לקראתו להגיד, כי המצדות שסביב בבל נלכדו וכו', שהוא גמר הכיבוש ושאנשי המלחמה נבהלו ואין לוחמים עוד:

    23. פסוק ל״ג׳

      כי כה אמר ה', בת בבל היתה דומה כגורן בעת הדריכה ר"ל בעת שהדריכה את כל האומות כמו שדורכים התבואה היתה דומה כגורן מלאה תבואה ועוד מעט יבא לה עת הקציר ויקצרו גם אותה:

    24. פסוק ל״ד׳

      אכלני, מאמר בת ציון, נ"נ אכלני שהרג אנשי בימי יהויקים, והציגני כלי ריק שהגלה גלות יכניה, ואח"כ בלעני כתנין שבזבז כל אשר להם, ואח"כ הדיחני לגמרי בגלות צדקיהו:

    25. פסוק ל״ה׳

      חמסי, בת ציון עיר המלוכה תצעק חמס על עיר המלוכה בבל, וירושלים שהוא בני העיר ואנשיה יצעקו חמס על כשדים, בבל אכלה שארה ובשרה שהיא המלוכה והבהמ"ק, וכשדים שפכו דמה, וכל אלה מבקשים דין וצועקים חמס:

    26. פסוק ל״ו׳

      לכן הנני רב את ריבך על החמס, ונקמתי על הדמים ששפכו, והחרבתי כי לבסוף נחרבה לגמרי והיתה תל עולם:

    27. פסוק ל״ח׳

      יחדו, ר"ל בו בלילה שאגו ככפירים והתעוררו כגורי אריות, כי אז נצחו את דריוש ובלשצאר עשה לחם לכל שריו:

    28. פסוק ל״ט׳

      בְּחֻמָּס, ואז נשתכרו בכלי קודש, ונהרג בלשצאר:

    29. פסוק מ׳׳

      אורידם, וחזרו הפרסים והרגו את שריו וגבוריו:

    30. פסוק מ״א׳

      איך, אאיך נלכדה ונכבשה, ב. איך היתה לשמה הלא כל הגוים באו אליה לסחורה והיו נכנעים תחתיה:

    31. פסוק מ״ב׳

      (מב-מד) עלה, אחר כך עלה הים והחריבה פעם ג' ועריה היו לשמה וגם החומה נפלה:

    32. פסוק מ״ה׳

      צאו, כבר נזכר נ' ח', נ"א ו', ופה, נגד ג' פעמים שנחרבה:

    33. פסוק מ״ו׳

      ופן, ר"ל אני מצווכם שתצאו פן, ירך לבבכם בשמועה הראשונה של החורבן הראשון, ובא בשנה השמועה, ר"ל בשנה הזו תבא השמועה הזאת שנית, כי תוחרב שנית, ואחריו בשנה ר"ל שנה שאחריו (תבא) השמועה פעם שלישית, וחמס בארץ מושל על מושל, והחמס אשר יהיה בארץ הוא ימשול על המושלים, ר"ל שהמושלים בה לא יוכלו לעצור בעד החמס כי החמס ימשול עליהם ויהיה תקיף מהם:

    34. פסוק מ״ז׳

      (מז-מח) לכן הנה ימים באים ופקדתי בהשגחה, וגם שאביא הרעה מסכים עם הטבע עד שירננו על בבל שמים וארץ, ר"ל שגם המערכה בשמים ותהלוכות הטבע בארץ יחייבו מפלתה כי מצפון יבאו השודדים שכן תחייב המערכה:

    35. פסוק מ״ט׳

      (מט-נ) גם בבל לנפול ר"ל אחר שבבל מוכנת שיפלו בה חללי ישראל וחללי כל הארץ, לכן אתם, פלטים מחרב הלכו אל תעמדו בל תפלו שם חללים, זכרו מרחוק את ה' לשוב אליו, וירושלם תעלה על לבבכם לשוב לירושלים:

    36. פסוק נ״א׳

      בשנו הבושה היא מה שמתבייש מעצמו, והכלימה היא מאחרים, והחרפה היא על דבר, והכלימה תצוייר שמכלים בחנם, אומר עד עתה בשנו מאד כי שמענו חרפה, כי היה הגלות והחורבן על מעשינו הרעים, וגם אח"כ כסתה כלמה פנינו, שאחר שנתכפרו עונינו עדיין היינו לכלימה, כי באו זרים על מקדשי ה', שתחלה היה ע"י עונינו ואח"ז החזיקו בכלי המקדש ושתו בהם וזה הכלימה:

    37. פסוק נ״ב׳

      לכן, משיב ה' שלכן יפקוד על בבל, והיתה הפקידה על חילול כלי המקדש כמו שפתרו דניאל:

    38. פסוק נ״ג׳

      כי תעלה בבל השמים ר"ל אף שיצוייר שתהיה במערכה טובה מצד הוראת המערכת, מאתי יבאו שדדים ואשדד המערכה:

    39. פסוק נ״ד׳

      (נד-נה) קול זעקה וכו' כי שדד ה' שיהיה בהשגחה:

    40. פסוק נ״ו׳

      כי בא על בבל שודד וכו' וזה יהיה מחמת כי אל גמלות ה', והוא שלם ישלם, ויש הבדל בין גמול לתשלומין, הגמול הוא לפי התפעליות השנאה, והתשלומין הוא כפי המעשה, שישלם בין מצד האיבה בין מצד המעשה שעשו:

    41. פסוק נ״ז׳

      והשכרתי, כי היה בלילה שנשכרו בכלי קדש:

    42. פסוק נ״ח׳

      חמות בבל וכו' ויגעו עמים להעמיד החומה ולאמים לכבות את האש וייעפו ולא יכלו להושיע:

    מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.

    לשון המקור

    כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃

    וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל׀זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

    אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כׇּל־צְבָאָֽהּ׃

    וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃

    כִּ֠י לֹא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

    נֻ֣סוּ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃

    כּוֹס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהֹוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כׇּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹלְל֥וּ גוֹיִֽם׃

    פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃

    רִפִּ֤אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃

    הוֹצִ֥יא יְהֹוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ {ס}

    הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃

    אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהֹוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃

    (שכנתי) [שֹׁכַנְתְּ֙] עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃

    נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃ {ס}

    עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחׇכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃

    לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃

    נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃

    הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃

    לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ {פ}

    מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃

    וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֽוֹ׃

    וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃

    וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים׃

    וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל׀ יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כׇּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃ {ס}

    הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כׇּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃

    וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

    שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃

    קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כׇּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כׇּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃

    וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

    חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃

    רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃

    וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃ {ס}

    כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃

    (אכלנו) [אֲכָלַ֣נִי] (הממנו) [הֲמָמַ֗נִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ (הציגנו) [הִצִּיגַ֙נִי֙] כְּלִ֣י רִ֔יק (בלענו) [בְּלָעַ֙נִי֙] כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵעֲדָנָ֑י (הדיחנו) [הֱדִיחָֽנִי]׃

    חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

    לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃

    וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל׀לְגַלִּ֧ים׀מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

    יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃

    בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃

    אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃

    אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃

    עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃

    הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כׇּל־אִ֔ישׁ וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃

    וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃

    צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃

    וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃

    לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכׇל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכׇל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃

    וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבוֹא־לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

    גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְלֵ֥י כׇל־הָאָֽרֶץ׃

    פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵרָחוֹק֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃

    בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {פ}

    לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכׇל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃

    כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

    ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃

    כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃

    כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

    וְ֠הִשְׁכַּרְתִּ֠י שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ {ס}

    כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ {ס}

    הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמׇלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃

    וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כׇּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּב֥וֹא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃

    וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

    וְאָמַרְתָּ֗ יְהֹוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֤י הֱיֽוֹת־בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶֽה׃

    וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־תּ֥וֹךְ פְּרָֽת׃

    וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ {פ}