ישעיה פרק כ״ג

הילילו אניות תרשיש — שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור, תרשיש שם הים:

כי שודד מבית מבוא — כי שודד מבפנים מקום שהייתם רגילין לפונדק מלבוא עוד לתוכו ולא יהיו עוד לכם מקום בצור ללון שם:

מארץ כתים — הם הרומיים:

נגלה למו — השודד לאנשי צור, ד"א מארץ כתים נגלה לאנשי תרשיש שוד של צור שברחו בני צור אצל כתים ומשם נשמעה השמיעה:

דומו יושבי אי — התאבלו ושבו דומים יושבי אי הים למה סוחרי צידון עוברי ימים היו רגלים למלאותך כל סחורה עכשיו כשתפול צור תפול צידון עמה שסמוכות היו זו לזו בתוך מהלך יום:

ובמים רבים — היה בא זרע ממצרים היושבת על נהר שיחור אל צור:

קציר יאור — מצרים היה תבואה של צור:

שיחור — הוא נילוס שנאמר (יהושע י״ג:ג׳) מן השיחור אשר על פני מצרים והיו מביאים התבואה לצור באניות מצרים:

ותהי — צור:

סחר גוים מעם רב שהיה בה כל הגוים מביאין לה סחורה:

בושי צידון — שטפלה לצור:

כי אמר ים — כי אמרה צור היושבת במעוז הים שהוא עיקר ראש המלכות הריני כמו שלא חלתי ולא ילדתי בחורים כי כולם נהרגו והרי כמו שלא רוממתי בתולות וכן ת"י, ורבותינו אמרו באגדה בושי צידון כי אמר ים מה אני שאין לי בנים ובנות לדאג עליהם שלא יתפשו בעוני איני משנה מצות קוני לעבור גבול חול אשר שם לי על אחת כמה וכמה בושי צידון שיש לך לדאג בכל אלה:

כאשר שמע למצרים — אשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם עשר מכות וסוף טבעו בים:

יחילו — יבהלו:

כשמע — השומעים כשיצא שמע צור כי גם מכותיה של צור יהיו דוגמת אותן מכות, דם ואש (יואל ג׳:ג׳) דוגמת מכת דם, קול שאון מעיר (לקמן סו) זו קרקור הצפרדעים, ונהפכו נחליה לזפת וכו':

עברו — אנשי צור לברוח לתרשישה:

הזאת לכם עליזה — הרי נפלה לפניכם ויאמר לכם הזאת העיר שהיתה עליזה בעיניכם אשר מימי קדם קדמתה היתה עליזה עכשיו יובילוה רגליה מרחוק לבקש לה מנוח:

כנעניה — תגריה כמו (הושע י״ב:ח׳) כנען בידו מאזני מרמה, ולא יהיה כנעני עוד (זכריה י״ד:כ״א):

כל צבי — מצב חזק:

עברי ארצך — לגולה:

כיאור — כיאור הזה שעולה ומתפשט:

בת תרשיש — צור היושבת בים תרשיש:

אין מזח — אין לך עוד חוזק ואזור לשנס מתני', מזח לשון אזור כמו (תהילים ק״ט:י״ט) ולמזח תמיד יחגרה וכל אזור לשון חוזק:

ידו נטה — הנוטה:

ה' צוה אל כנען — צוה את קוראיו על כנען:

לשמיד — כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים כט) כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה (תהלים כו) כמו להשמיע:

מעזניה — צור וצידון משל כנען היו כמו שנא' את צידון בכורו:

כתים — אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי:

הן ארץ כשדים זה העם לא היה — אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר (חבקוק א׳:ו׳) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב"ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב"ה מתחרט עליהם במסכת סוכה:

אשור יסדה — להשכין בה ציים שלו ספינותיו בירניות גדולות כמו צי אדיר (לקמן לג):

הקימו בחוניו — הם יקימו מצודותיהם על צור, בחוניו ל' עופל ובוחן (לקמן לב) בורפריי"ץ בלע"ז שעושין למצור על הכרכים:

עוררו ארמנותיה — יחריבו ל' ערו ערו (תהילים קל״ז:ז׳) ל' נתיצה עד היסוד:

ונשכחת צור — לפי שמזכירה בלשון גנאי ל' זונה אמר ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה:

כימי מלך אחד — ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן:

יהיה לצור — זכרון מעט שתתנער משפלותה ותחזור לאותן שהיו רגילין אצלה לחזור אליה לשוב לקדמותה:

כשירת הזונה — שרואה שאין פונה אליה ונושאת קול ערב ונעים בשיר אולי תערב על מאהביה:

הרבי שיר — כלומר אף הרבי תחנונים והשפילי גאותך:

לאתננה — לקדמותה ולעשרה ע"י סחורתה ומכנה אותה בל' גנאי:

וזנתה — ותספק סחורה אך בל' גנאי כינה אותה:

קדש לה' — עתידים צדיקים לבוז אותה כשיבא מלך המשיח:

לא יאצר — להיות אוצר:

ולא יחסן — לא ינחילנה לבניהם:

למכסה עתיק — למלבושי נוי, עתיק משובח כמו ידברו עתק (תהלים צד):