דברי הימים ב פרק כ״ה

כי אין ה' עם ישראל כל בני אפרים — לפי שירבעם משבט אפרים והוא היה הראשון שהחטיא את ישראל ובכל דור ודור אחריו היה להם למוקש שהיו עובדין לעגלי זהב של ירבעם:

כי אם בא אתה — פתרון אם לא תאמין בדברי הלא תנסה בא אתה ועשה וחזק למלחמה:

לעזור ולהכשיל — פתרון יש לו כח וגבורה לעזור לך בלא חיל של אפרים ולהכשיל אותך אם תוליכם עמך:

וכולם נבקעו — ויהי אחרי בא וגו' באיכה רבתי עליו נאמר ורגז ושחק ואין נחת (משלי כט):

ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון — לאחר שחזרו למקומם כדלעיל ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם שאם לא כן אלא מיד שנבדלו מאמציה פשטו בערי יהודה היה לו לומר ויפשטו בערי יהודה מבית חורון עד שומרון:

כי יעץ אלהים להשחיתך — כלומר אם אין אתה שומע לעצתי לילך בדרך ישרה דע לך אתה המלך כי יעץ ה' להשתיתך הואיל כי עשית זאת ולא שמעת לעצה ומה היא העצ' שהשיאך להתגרות במלך ישראל וליפול לפניו כדכתיב ויועץ אמציה מלך יהודה וישלח אל יואש וגו':

לך נתראה פנים — להראות גבורתינו על סוסים ברמחים:

החוח אשר בלבנון — שהוא שפל רוח:

שלח אל הארז — שהוא שר גדול מכל האילנות:

ותעבר — ותרמוס ולא רצה הארז להרגו כי זילות הוא בעיניו לטרוף החוח אלא עברה עליו ורמסתו לבזיון כי היאך נשאו לבו לשלוח בזיון גדול כזה לארז גבוה אף אתה כחוח שאין לך רק שני שבטי' ועת' עבדי יקומון עליך וירמסוך כשישמעו הבזיון הזה:

ונשאך לבך — לרדוף אחר הכבוד ורוצה אתה להתכבד אף בי ובמלכים (ב' י"ד) הכבד ושב בביתך:

כי מהאלהים היא למען תתם ביד — כלומר בידיהם כדלעיל ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך:

בבית שמש — היתה המלחמה והוצרך לומר שלא תאמר כשתפשו אמציה למה הביאו לירושלים ולא לשומרון לפי שהיה בית שמש סמוך לירושלים:

ויפרץ בחומת — שאמר מעתה לא ימרוד בי כי לא גבה לבו כל כך למרוד הואיל ונפרצה החומה:

הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום — כי הוא ובניו נגידים על האוצרות כל ימיהם כדלעיל:

ואת בני התערבות — שלא הניחו ישראל את אמציהו להיות עוד מלך בירושלים עד שנתן בני השרים ערבון שלא ימרדו עוד בו וכן תרגם יונתן אותו במלכים (ב' יד) בני רברביא, ורבינו יוסף פירש תערובות אותן התערובות שהיה לו למלך נתונים בערבות שלא ימרדו אבותם בו ולא נראה לי כי לא מצינו שגברה יד יהודה כל כך על אחרים שיהו צריכים ליתן ליהודה בניהם לערבון:

ומעת אשר סר אמציה מאחרי ה' — ונפל לפני מלך ישראל מיד ויקשרו עליו קשר בירושלים להרגו כי הי' לבם דוה איש על בנו ועל אחיו ועל קרובו שנהרגו על ידו לפי שנתגרה במלך ישראל:

וינס לכישה — עיר מבצר אשר נלחם עליה סנחריב ונס לכישה ויהי שם ט"ו שנים עד ששלחו אחריו לכיש' וימיתהו שם ואותן ט"ו שנה שהי' בלכיש מלכה יכליהו אם עזיהו תחתיו אך קשה לי ובפי' ר' יוסף זצ"ל ראיתי גם אותן ט"ו שנים שהי' בלכיש מלך עזיהו בנו תחתיו ולא נכון לפותרו כן שהרי כתיב בסמוך והוא בן שש עשר' שנה נמצא שלא היה בזמן שברח אביו אלא בן שנה ועוד שא"כ היה לו לומר ויקחו את עזיהו וימליכו תחת אביו בחייו אלא משמע שלא מלך בחיי אביו:

בן עשרים — עד פסוק ד' הועתק ממלכים (ב' יד, ב - ו), ועיין בפי' שם:

וימצאם — תראה כי בימי יהושפט היו ארבעה פעמים ממספר הזה וגם בימי אסא היו כפלים, וע"כ שכר מאה אלף מישראל:

כי אין ה' — ר"ל אם תסמוך על ישועת ה', אין ה' עם בני אפרים, וכבר הכריזו במלחמה שהאיש הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו, וא"ת שאינך סומך על הצלחה ע"י ה' רק על כח וגבורה בדרך הטבע ולכן תצטרך רוב עם, ע"ז אני אומר לך:

כי אם בא אתה — ר"ל אם תרצה לבא בכחך

עשה חזק למלחמה — תעשה תחבולות ותתחזק ברוב עם, אבל לא לעזר ולא להועיל כי יכשילך האלהים לפני אויב, כי ענין ישראל לא יצלח בדרך הטבע רק ע"י ה', והוא או יעזור הבוטחים בו, או יכשיל הסומכים על זרוע בשר

ויש כח באלהים וכו':

ומה לעשות למאת הככר — כי השוכר את הפועל וחוזר בו אחר שהלך הפועל, אם בפשיעת הבעה"ב צריך לתת לו שכר כפועל בטל, ואם היה באונס נפטר (ח"מ סי' שלג), והוא אונס הוא כי לא עלה על דעתו שהנביא יזהיר אותו, ואם כן הם צריכים להחזיר לו המאה ככר. והשיב יש לה' לתת לך הרבה מזה, ויהיה הכסף אצלם:

ויבדילם — שילכו למקומם, והם חשבו שבני יהודה מיחו במלכם בל ילכו עמהם משנאתם אותם, וע"כ חרה אפם על בני יהודה:

ואמציה התחזק — על ידי ששמע לדברי ה', וכבר אמרו חז"ל שמה שהשליך השבוים מראש הסלע היה שלא כפי הדין, ועי"ז נענשו שהכו בם גדודי אפרים:

הליועץ — באשר לא אמר לו זה בשם ה' רק בדרך עצה, כעס עליו

ויאמר — אני לא אמרתי זאת מלבי, רק ידעתי בנבואה שיעץ אלהים להשחיתך, בעבור חטא זה שעשית זאת, לכן אמרתי לך דרך עצה שתעשה תשובה

ולא שמעת לעצתי — להסיר ממך חרון אף ה':

ויועץ אמציה — עתה ספר איך יעץ אלהים להשחיתו, שנתן בלבו עצה להלחם עם יואש על ההרג שעשו גדוד אפרים באנשי יהודה. מכאן עד סוף הסימן מועתק ממלכים (סי' כה):

להכביד — שם ונשאך לבך הכבד ושב בביתך, ופירשו עזרא שרצה לומר הכבד אתה רוצה כבוד, ועי"ז נשאך לבך להלחם כדי להכביד להשיג כבוד, שיגדל כבוד בית יהודה, ע"ז איעצך שם בביתך והיתה מנוחתך כבוד:

ולא שמע אמציה — כ"ה שם, ועזרא פירש שהיה זה מה' להענישו על שדרש לאלהי אדום:

ויביאהו — שם ויבא, ופירש עזרא שגם את אמציה הביא אתו שבי אל עיר מלכותו לקלון ולחרפה:

ויתר — במלכים אמר שדבריו כתובים על ס' מלכי יהודה, ועזרא הוסיף שדבריו האחרונים כתובים על ספר מלכי ישראל, כי מאז היה נכנע תחת מלכי ישראל (כמ"ש בתחלת הושע) וכתבו שם קורותיו:

ומעת — כהני ה' קשרו עליו קשר תיכף כשסר מעל ה', ואחר שפרץ הקשר נס ללכיש, ושם מצא עוזרים כל הימים האלה עד שגבר יד הקושרים וימיתוהו שם, וכבר בארתי (שם) ששלש שנים אחר מלחמת אמציה עם יואש נפרץ הקשר והמליכו את עוזיה בחייו, והוא היה בלכיש ומלך שם, ואחר י"ב שנים גברו הקושרים וימיתוהו, ועז"א מיכה רתום המרכבה לרכש יושבת בת לכיש, כמו שפירשתי שם: