דף ביאור
מלכים א פרק ד׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמלכים א פרק 4
מלכים א פרק 4 מציג 20 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
מפת הטקסט
התחילו בפסוקים הפותחים, שימו לב לחזרות ולמעברים, והשתמשו באינדקס הפסוקים כדי לחזור לשורה המדויקת. אינדקס הפסוקים שימושי במיוחד למעקב אחר מילים חוזרות ושינויי מקום או קול.
מפתח לקריאה
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת פסוק אחר פסוק של כל 20 הפסוקים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו פסוק במקור.
- פסוק 16 מילים
נפתחת ב״וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}…״
- פסוק 27 מילים
נפתחת ב״וְאֵ֥לֶּה הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁר־ל֑וֹ עֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־צָד֖וֹק הַכֹּהֵֽן׃ {ס}…״
- פסוק 310 מילים
נפתחת ב״אֱלִיחֹ֧רֶף וַאֲחִיָּ֛ה בְּנֵ֥י שִׁישָׁ֖א סֹפְרִ֑ים {ס} יְהוֹשָׁפָ֥ט…״
- פסוק 48 מילים
נפתחת ב״וּבְנָיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֖ע עַל־הַצָּבָ֑א {ס} וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃…״
- פסוק 510 מילים
נפתחת ב״וַעֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־נָתָ֖ן עַל־הַנִּצָּבִ֑ים {ס} וְזָב֧וּד בֶּן־נָתָ֛ן כֹּהֵ֖ן…״
- פסוק 67 מילים
נפתחת ב״וַאֲחִישָׁ֖ר עַל־הַבָּ֑יִת {ס} וַאֲדֹנִירָ֥ם בֶּן־עַבְדָּ֖א עַל־הַמַּֽס׃ {ס}…״
- פסוק 714 מילים
נפתחת ב״וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ…״
- פסוק 86 מילים
נפתחת ב״וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם בֶּן־ח֖וּר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ {ס}…״
- פסוק 99 מילים
נפתחת ב״בֶּן־דֶּ֛קֶר בְּמָקַ֥ץ וּבְשַׁעַלְבִ֖ים וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וְאֵיל֖וֹן בֵּ֥ית…״
- פסוק 107 מילים
נפתחת ב״בֶּן־חֶ֖סֶד בָּאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכׇל־אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃ {ס}…״
- פסוק 119 מילים
נפתחת ב״בֶּן־אֲבִינָדָ֖ב כׇּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ…״
- פסוק 1220 מילים
נפתחת ב״בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־אֲחִיל֔וּד תַּעְנַ֖ךְ וּמְגִדּ֑וֹ וְכׇל־בֵּ֣ית שְׁאָ֡ן אֲשֶׁר֩…״
- פסוק 1321 מילים
נפתחת ב״בֶּן־גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוֺּת֩ יָאִ֨יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה…״
- פסוק 144 מילים
נפתחת ב״אֲחִינָדָ֥ב בֶּן־עִדֹּ֖א מַחֲנָֽיְמָה׃ {ס}…״
- פסוק 158 מילים
נפתחת ב״אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃…״
- פסוק 165 מילים
נפתחת ב״בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־חוּשָׁ֔י בְּאָשֵׁ֖ר וּבְעָלֽוֹת׃ {ס}…״
- פסוק 174 מילים
נפתחת ב״יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־פָּר֖וּחַ בְּיִשָּׂשכָֽר׃ {ס}…״
- פסוק 184 מילים
נפתחת ב״שִׁמְעִ֥י בֶן־אֵלָ֖א בְּבִנְיָמִֽן׃ {ס}…״
- פסוק 1915 מילים
נפתחת ב״גֶּ֥בֶר בֶּן־אֻרִ֖י בְּאֶ֣רֶץ גִּלְעָ֑ד אֶ֜רֶץ סִיח֣וֹן׀ מֶ֣לֶךְ…״
- פסוק 209 מילים
נפתחת ב״יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים…״
פירוש רש״י
פסוק א׳׳
מלך על כל ישראל — משראו בחכמתו, שמחו כולם במלכותו:
פסוק ג׳׳
סופרים — לכתוב דברי הימים:
המזכיר — איזה משפט בא לפניו ראשון, שיפסקנו ראשון, כך שמעתי:
פסוק ה׳׳
על הנצבים — שנים עשר נציבים היו, לכלכל את המלך ואת ביתו:
פסוק ו׳׳
על המס — שהעלה על ישראל, כמה שנאמר (לקמן ה כז): ויעל המלך שלמה מס:
פסוק ז׳׳
וכלכלו את המלך — כל סעודתו, ומאכל הסוסים, וכל צרכי הוצאה:
פסוק י״א׳
נפת דאר — (תרגום:) פלכי דאר:
פסוק י״ג׳
חבל ארגוב — ממונה היה עליהם לגבות מס המלך, כי משפט המלך יש לגבות יציאותיו מן העם, כמה שנאמר במשפט המלוכה בספר שמואל (א י כה):
פסוק י״ט׳
ונציב אחד אשר בארץ — רב ושמואל פליגי, חד אמר: אחד ממונה על כולם, הוא עזריה בן נתן האמור למעלה, וחד אמר: כנגד חודש העיבור (סנהדרין יב א):
מהדורה: On Your Way -- new. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק א׳׳
השאלות — למה אמר שלישית שהיה מלך על כל ישראל שכבר הזכיר ב"פ שהממלכה נכונה בידו:
ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל כבר אמר זה למעלה שני פעמים, וכתב מהרי"א שבא להודיע ששלש סבות התחברו בהמלכתו, א. רצון אביו שהמליכו בחייו, ועז"א אחרי זכרון המשיחה ושלמה ישב על כסא אביו ותכון מלכותו מאד, ב. מה שהרג את אויביו, ועז"א שם והממלכה נכונה ביד שלמה, ג. מה שנתן לו אלהים חכמה ובינה שעי"ז רצו כל העם במלכותו, וז"ש פה שהיה מלך על כל ישראל, ר"ל לא כשאול שבתחלת מלכותו בני בליעל בזוהו ולא כדוד שמלך שבע שנים על יהודה לבד, כי תיכף מלך על כל ישראל ואין פוצה פה ומצפצף:
פסוק ב׳׳
(ב-ג) עזריהו בן צדוק ר"ל בן בנו, כי הי' בן אחימעץ בן צדוק, ולא פי' על מה נתמנה ומהרי"א פי' שמוסב למטה עזריה אליחורף ואחיה סופרים, רש"י פי' כותבים דברי הימים, וכן היו כותבים כל דברי המלך ומשפטיו המזכיר איזה דין בא ראשון, ומהרי"א כ' כותב ספר הזכרונות:
פסוק ד׳׳
וצדוק ואביתר כהנים, פי' הרד"ק שהיה אביתר אחר, והרלב"ג כתב שאף שנתגרש היה משמש בכ"ג בעת שלא היה צדוק ראוי:
פסוק ו׳׳
(ו-יט) ולשלמה שנים עשר נצבים, טרם שיספר גודל שולחנו של המלך וכבד משאו כי רבה מאד, יקדים א. כי ערך הדבר בחכמה באופן שלא יכביד על בני מדינתו, הנה חלק את ארצו לשנים עשר חלקים כנגד י"ב חדש, באופן שכל חלק יפרנס את המלך ויכלכל שולחנו חדש ימים, ומינה נציבים שיתעסקו בזה, באופן שכל אחד היה מכין כל השנה לחם לחדש אחד, ובזה הוקל הדבר מן הכלל באשר נחו ממשאם אחד עשר חדש:
פסוק כ׳׳
ב. ועתה יאמר כי היה יכול להגדיל שולחנו ביתר שאת, אם מצד העם המכלכלים אותו שהיו רבים כחול, והיה להם שופע שובע גדול די והותר שכולם אוכלים ושותים ושמחים ובזה לא הכביד עליהם מצדם, שהגם שלפי החשבון שחשב הרי"א היו אוכלים על שולחן המלך ששים אלף אנשים בכל יום, לא יהיה זה למעמסה אל עם רב כחול, אשר לא חסר להם כל טוב, לכלכל כמספר הזה:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
לשון המקור
וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וְאֵ֥לֶּה הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁר־ל֑וֹ עֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־צָד֖וֹק הַכֹּהֵֽן׃ {ס}
אֱלִיחֹ֧רֶף וַאֲחִיָּ֛ה בְּנֵ֥י שִׁישָׁ֖א סֹפְרִ֑ים {ס} יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־אֲחִיל֖וּד הַמַּזְכִּֽיר׃ {ס}
וּבְנָיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֖ע עַל־הַצָּבָ֑א {ס} וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃ {ס}
וַעֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־נָתָ֖ן עַל־הַנִּצָּבִ֑ים {ס} וְזָב֧וּד בֶּן־נָתָ֛ן כֹּהֵ֖ן רֵעֶ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
וַאֲחִישָׁ֖ר עַל־הַבָּ֑יִת {ס} וַאֲדֹנִירָ֥ם בֶּן־עַבְדָּ֖א עַל־הַמַּֽס׃ {ס}
וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִהְיֶ֥ה עַל־[הָאֶחָ֖ד] (אחד) לְכַלְכֵּֽל׃ {ס}
וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם בֶּן־ח֖וּר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ {ס}
בֶּן־דֶּ֛קֶר בְּמָקַ֥ץ וּבְשַׁעַלְבִ֖ים וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וְאֵיל֖וֹן בֵּ֥ית חָנָֽן׃ {ס}
בֶּן־חֶ֖סֶד בָּאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכׇל־אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃ {ס}
בֶּן־אֲבִינָדָ֖ב כׇּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ {ס}
בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־אֲחִיל֔וּד תַּעְנַ֖ךְ וּמְגִדּ֑וֹ וְכׇל־בֵּ֣ית שְׁאָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֵ֨צֶל צָרְתַ֜נָה מִתַּ֣חַת לְיִזְרְעֶ֗אל מִבֵּ֤ית שְׁאָן֙ עַ֚ד אָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה עַ֖ד מֵעֵ֥בֶר לְיׇקְמְעָֽם׃ {ס}
בֶּן־גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוֺּת֩ יָאִ֨יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה אֲשֶׁ֣ר בַּגִּלְעָ֗ד ל֚וֹ חֶ֤בֶל אַרְגֹּב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּבָּשָׁ֔ן שִׁשִּׁים֙ עָרִ֣ים גְּדֹל֔וֹת חוֹמָ֖ה וּבְרִ֥יחַ נְחֹֽשֶׁת׃ {ס}
אֲחִינָדָ֥ב בֶּן־עִדֹּ֖א מַחֲנָֽיְמָה׃ {ס}
אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃ {ס}
בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־חוּשָׁ֔י בְּאָשֵׁ֖ר וּבְעָלֽוֹת׃ {ס}
יְהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־פָּר֖וּחַ בְּיִשָּׂשכָֽר׃ {ס}
שִׁמְעִ֥י בֶן־אֵלָ֖א בְּבִנְיָמִֽן׃ {ס}
גֶּ֥בֶר בֶּן־אֻרִ֖י בְּאֶ֣רֶץ גִּלְעָ֑ד אֶ֜רֶץ סִיח֣וֹן׀ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וְעֹג֙ מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן וּנְצִ֥יב אֶחָ֖ד אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃
יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃