דברי הימים א פרק י״ח

ויהי אחרי כן ויך דויד — אחר שאמר דוד לבנות בית וא"ל הקב"ה לא תבנה אתה אמר דוד הואיל ואין עלי לבנות הבית אלא בני עתה אכינה ואסדר לו הכל לכשיבא בני לבנות הבית שיהא לו הכל מזומן ועתה מניח הכל והולך ומספר היאך זימן לו הבנין שנלחם עם אויביו והקדיש שללם לבנין הבית וכן דרך הפסוק לדברו ודוגמא באליהו ובאלישע מאחר שאמר יהי נא פי שנים ברוחך אלי מניח כל המעשה מן המלכים ומספר והולך מן נפלאות אלישע היאך היו פי שנים עד שישלים הכל:

ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה — בחמת היתה המלחמה ובחמת הכם דוד:

חמתה — כמו לחמת:

להציב ידו — פתרונו כשהלך להציב כחו להשיב גבולו ולהציב בנהר פרת שהיה משיב לגבול נהר פרת ודוגמא (שמואל ב י״ח:י״ח) ואבשלום לקח ויצב לו בחייו וגו' ויקרא לה יד אבשלום שפתרונו כח גבול אבשלום, ד"א ויקרא לה יד אבשלום בתוך המצבה צר אבשלו' צורת אורך ידו כדכתיב באותו פסוק כי אמר זאת הצורה המצויירת אחר יד אבשלום, (מפי ר' יצחק בר שמואל בנרבונ"א שמעתי כן):

ויעקר דויד — ומשום דכתיב לא ירבה לו סוסים כדכתיב (דברים י"ז) ואת סוסיהם תעקר (יהושע י״א:ו׳):

ויותר ממנו מאה רכב — לא ירבה לו סוסים הא כדי מרכבתו מותר:

ויבא ארם דרמשק — (בשמואל ב ח׳:ה׳) כתיב דמשק ודרך הפסוק לדבר כן כמו מן שבט שרביט שהרי אייסר אתכם בשוטים תרגום שרביטים גם זו אמר ר' יצחק:

וישם דוד בארם דרמשק — פתרון נציבים (ובשמואל שם) כתיב בפירוש וישם דוד בארם דמשק נציבים:

שלטי הזהב — בויכר"ש בלע"ז דוגמתו (בירמיהו נ״א:י״א) הברו החצים מלאו השלטים:

נחשת רבה מאד בה עשה וגו' — וזהו שאמר כיון שאמר דוד לבנות הבית ואמר הקב"ה לו לא אתה תבנה הבית כי אם בנך מספר והולך היאך זימן לו לבנות הבנין:

כי איש מלחמות תעו — בעל מחלוקתו היה וכן מוכיח למעלה ויך דוד את הדרעזר וכי מה עניין להם לחמת לערוך בו מלחמה אלא הדרעזר מלך צובה הלך להלחם על תעו מלך חמת בחמת ובעוד כן בא דוד עליו והכהו וכל כלי זהב וכסף ונחשת הביא לדוד וכן (בשמואל ב ח׳:י׳) ובידו היה כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת:

וישם באדום נציבים — שלטונים שלא רצה להמליך עליהם מלך:

משפט וצדקה — משך עצמו מלהלחם עוד ומלצאת ולבא עוד במלחמה והיה יושב ושופט תמיד ישראל בצדקה:

ויואב וגו' — על הצבא לפי שמשך ידו מלצאת עוד בצבא הניח יואב על הצבא להלחם כל מלחמתו כל זה מוסב על עשה משפט וצדקה ומה שהפסיק ויואב על הצבא משום הכי הוצרך שלא תאמר הואיל ודוד עשה משפט אם כן לא היו ישראל עוד נלחמים לכך נאמר ויואב על הצבא:

מזכיר — חוזר לראש שהיה מזכיר איזה דין בא לפני המלך תחלה דוגמא להביא את ספר הזכרונות דברי הימים (אסתר ו' א'):

ושושא סופר — אחילוד מזכיר ושושא כותב על ידו:

על הכרתי והפלתי — פתרונו אומות היו כדכתיב (צפניה ב') הוי גוי כרתים ומאומותם היו עם דוד אנשים גבורי חיל ובניהו עליהם ודוגמא (בשמואל ב' טו) וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים וגומר:

ובני דוד הראשונים ליד המלך — פתרונו ובני דוד היו תמיד ראשוני' אצל המלך לעשות כל צרכו:

ויהי — כל סימן זה מועתק משמואל סי' ח' עם הוספות ותקונים

את גת — שם (ח, א) את מתג האמה, ופירש עזרא שכן קרא את עיר גת, וכמו שדרשו חז"ל טעם שם זה:

ויך — קיצר בכאן כי יראה הקורא יתר הדברים בס' שמואל:

ויך — בזה גלה חדשות במה שהוסיף מלת חמתה, מזה מבואר שמלך צובה הלך אז למלחמה על חמת ללחום על תועי מלך חמת, שלכן שלח תועי מלך חמת מתנות לדוד בעבור זה, ושלכן אמר (בפסוק י) כי איש מלחמות תועי היה הדרעזר, כי יצא אז ללחום עם תועי, והטעם שהכה דוד אותו מפרש מפני שהלך להציב ידו בנהר פרת, שאם היה כובש את חמת היה לו יד וכח בנהר פרת שהוא מגבול א"י. ושם (ג) כתיב להשיב ידו, היינו שמן חמת היה משיב פניו לנהר פרת להתקרב אל א"י, ופירש עזרא להציב ידו:

אלף רכב — ובשמואל (שם, ד) אלף ושבע מאות פרשים, ופירש עזרא שהיו אלף רכב, והפרשים הנזכר שם הם ראשי הפרשים, שכל פרש (רוכב סוס) היה מעשר סוסים, ואחד פרש ממונה עליהם, והיו א"כ שבעת אלפים פרשים:

וישם — פי' שם (ו) ששם נציבים, ועזרא לא כתב כן כי יבואר בסימן י"ט שלחמו ארם עם ב"י, וע"כ פירש שרצה לשום ולא עלתה בידו:

ומטבחת — ושם (ח) ומבטח ומברותי, בימי עזרא נשתנה שמם

בה עשה שלמה — לא נזכר בשמואל, רק שם הוסיף במ"ש בפסוק י"א ומעמלק ומשלל הדרעזר מלך צובא:

ואבשי — עמ"ש בשמואל (פסוק יג), ששם אמר שהכה את ארם, וכן במ"ש בפסוק הקודם מאדום וממואב כתוב שם מארם וממואב, ועי' בפירושי שמה:

ואבימלך — ושם (יז) ואחימלך, כי אביתר אביו היה הכ"ג וצדוק ואחימלך היו כהנים תחתיו כמו שמבואר לקמן סימן כ"ד, ועמ"ש בשמואל (כ, כה)

ושושא — בשמואל שם ושריה סופר, ושם סימן כ' ושוא סופר, שאז מת שריה ונעשה שושא שהוא שוא סופר תחתיו:

ובניהו — בכאן העתיק כמו בשמואל סימן כ', שאז היה בניהו ממונה על הכרתי, משא"כ בתחלה לא היה ממונה עליהם כמו שנראה בסימן ח', ואז לא היו בני דוד כהנים רק הראשונים ליד המלך כמ"ש שם סימן כ':