בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, יורה דעה סימן מ״ט

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך יורה דעה סימן 49

    שולחן ערוך יורה דעה סימן 49 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 130 מילים

      נפתחת ב״דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: הקורקבן…״

    2. סעיף 227 מילים

      נפתחת ב״ניקב ושומן שעליו סותמו כשר: הגה וכ"ש…״

    3. סעיף 328 מילים

      נפתחת ב״אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו…״

    4. סעיף 443 מילים

      נפתחת ב״זה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו דוקא…״

    5. סעיף 58 מילים

      נפתחת ב״אם תולעים יוצאים מהקורקבן כשרה דלאחר שחיטה…״

    לשון המקור

    <b>דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים:</b><br> הקורקבן יש לו ב' עורות ניקב זה בלא זה כשרה עד שינקבו שניהם זה כנגד זה אבל אם נקבו זה שלא כנגד זה כשרה:

    ניקב ושומן שעליו סותמו כשר: הגה וכ"ש אם לא ניקבו כל שני העורו' אע"פ שלא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב שכשר (ת"ה סוף סי' קס"ה):

    אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות: הגה אם המחט נמצא בעובי הבשר ולא ניכר מבפנים ולא מבחוץ עיין לעיל סימן מ"ח:

    זה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו דוקא בניקב מעצמו מחמת חולי דאי מחמת קוץ או מחט טריפה דחיישינן שמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים שנקובתן במשהו ואם לא היה מכיר אם הנקב מחמת קוץ או אם הוא מחמת חולי תולין להקל (ד"ע ואהל מועד):

    אם תולעים יוצאים מהקורקבן כשרה דלאחר שחיטה פריש: