שולחן ערוך, יורה דעה סימן ל״א

<b>דין נקיבת המוח וקרומיו. ובו ד' סעיפים:</b><br> המוח יש לו ב' קרומים זה על זה ניקב התחתון נקב מפולש טריפה אבל אם ניקב העליון לבדו כשרה: הגה ויש מטריפין ג"כ בניקב העליון לבד (בה"ג הביאו הגהות אשיר"י ות"ה סימן קס"ו והגהות ש"ד סימן פ"א) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה (דעת עצמו):

המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טריפה ואם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח כשיעור המים אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל אפילו לקרום כשרה ואם לאו טריפה והוא הדין אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פי' כעין כיס) קטנה שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום כשרה ואם לאו טריפה: הגה וכן אם השלחופית מונחת בין הקרום והגלגולת טריפה (הג"א פ' א"ט) היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא טריפה על כן יש ליזהר כשפותחין את הראש שיפתחהו בדרך שיוכל לראות אם המוח מקיף אם ימצאו שם מים או לא ומ"מ אין צריך לבדוק אחר זה דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש או למכרו לעובד כוכבים בלא פתיחה (ד"ע):

אם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים ואין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם כשרה ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטריפה (והכי נהוג) אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם כשירה דתלינן שלא הגיע למוח מעולם:

עצם שהמוח מונח בתוכו יש בו חלל גדול כמו קדירה ויש על פיה כלפי הצואר כמו ב' פולין וכל מה שיש מהמוח בתוך הקדירה עד הפולין והפולין בכלל נידון כמוח ונקיבתו במשהו ומשם ואילך נידון כחוט השדרה :