דף ביאור
שולחן ערוך, יורה דעה סימן רצ״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך יורה דעה סימן 291
שולחן ערוך יורה דעה סימן 291 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
לשון המקור
<b>מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה. ובו ג' סעיפים:</b><br>מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים ושל רבים פעמים ביובל:
השוכר בית מחבירו השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה (ואפילו שכר הבית בחזקת שיש לו מזוזה לא הוי מקח טעות) (ב"י בשם הרב רבינו מנוח) וכשיצא לא יטלנה בידו. (ואם הקפיד על מעותיה השני צריך לשלם לו) (ב"י בשם הרב מנוח) ואם שכר הבית מעובד כוכבים או ששכרו לעובד כוכבים נוטלה ויוצא: הגה ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה ורוצה לקבעה בפתחו אסור ליתנה לו (כך השיב מהרי"ל) ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה ושירע משום זה לישראל שרי (כנ"ל):
הכל חייבים במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכין את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם: