שולחן ערוך, יורה דעה סימן קצ״ט

<b>שצריכה האשה לבדוק בית הסתרים ודיני חפיפה בשבת ובחול. ובו י"ג סעיפים:</b><br>צריכה להדיח בית השחי ובית הסתרים שלה במים (ולא בשאר משקין) (מהרי"ק שורש קנ"ט). ולסרוק שער ראשה יפה במסרק שלא תהיינה שערותיה נדבקות זו בזו וכן צריכה האשה לעיין בעצמה ובבשרה ובודקת כל גופה סמוך לטבילתה שלא יהא עליה שום דבר מיאוס שחוצץ ותחוף כל גופה ותשטוף במים חמין בשעת חפיפת גופה ושערה:

חפיפה שבמקום שיער לא תהיה במים קרים לפי שמסבכין את השיער אלא במים חמין ומיהו אפילו בחמי חמה סגי ולא תחוף בנתר הנקרא בערבי טפל (רמב"ם בפי' המשנה פ"ב דכלים) ובלע"ז גריד"א (ריב"ש) לפי שמחתך השיער וחוזר ומסתבך ולא באהל לפי שמסבך השיער ולא בכל דברים המסבכים השיער: הגה וכל זה לכתחלה אבל אם חפפה בנתר וכיוצא בו וראתה בעצמה שאין שערות שלה קשורים ומסובכין שרי (מהרי"ק שורש קנ"ט) ואשה שצוו אותה הרופאים שלא תחוף ראשה במים רק ביין יש לשאול לרופאים אם היין מסבך השערות ואם אומרים שאינו מסבך יש לסמוך עליהן ואם אין הרופאים בקיאין בדבר יש לאשה לנסות לעצמה תחילה אם היין אינו מסבך השערות (גם זה שם):

חפיפה צריכה להיות לכתחלה סמוך לטבילתה והמנהג הכשר שתתחיל לחוף מבעוד יום ועוסקת בחפיפה עד שתחשך ואז תטבול וכן מנהג כשר שאף על פי שחפפה תשא עמה מסרק לבית הטבילה ותסרוק שם: הגה ובשעת הדחק שצריכה לחוף ביום או שא"א לה לחוף ביום וצריכה לחוף בלילה יכולה לעשות (בית יוסף בשם הפוסקים ובשם הרמב"ם פ"ב דמקואות) ובלבד שלא תמהר לביתה ותחוף כראוי:

חל טבילתה במוצאי שבת שא"א לחוף מבעוד יום תחוף בליל טבילתה: הגה ומ"מ מנהג יפה הוא שתרחץ היטב בערב שבת ובמוצ"ש תחזור ותחוף ותסרוק מעט (טור):

נזדמנה לה טבילה בליל שבת תחוף ביום:

חל ליל טבילתה במוצאי שבת והוא יום טוב שאי אפשר לחוף אז תחוף בערב שבת וכן אם חלו ב' ימים טובים ביום חמישי וששי וחל ליל טבילתה בליל שבת תחוף ביום רביעי בשבת ותקשור שערותיה כדי שלא יתבלבלו: הגה גם תזהר בימים שבין החפיפה לטבילה מכל טנופת ושלא ידבק בה שום דבר גם מנגיעת תבשילין או מנתינתן לבניה הקטנים תיזהר אם אפשר לה ליזהר אם הם דברים הנדבקים (טור וכן כתב הב"י בשם הרא"ש וסמ"ג וסה"ת) ואם אי אפשר לה ליזהר כגון שאין לה מי שיעשה במקומה או שצריכה ליגע בהן בשעת אכילה אין לחוש ומ"מ תרחוץ ידיה כל פעם שלא תבא לידי חציצה: ובשעת טבילה תעיין ותבדוק היטב כל גופה ושערות ראשה שלא יהא דבר חוצץ ותדיח בית הסתרים במים חמים שהוחמו ואפילו ביום טוב וכן תחצוץ שיניה בטוב בשעת הטבילה שלא ישאר פירורין ולא בשר ולא עצם. (וע"ל סימן קצ"ז אם לא חל טבילתה במוצ"ש אם תוכל לטבול במוצ"ש):

במקום שיראות לטבול בלילה אין להתיר לחוף מערב שבת ולטבול ביום שבת דתרי קולי בהדדי לא מקילינן קולא דסרך בתה וקולא דהרחקת חפיפה מטבילה:

בימי חול (וכל שכן בי"ט) אם חפפה ועיינה עצמה היום וטבלה בליל יום אחר עלתה לה טבילה בדיעבד אע"פ שלא היו חפיפה ובדיקה סמוך לטבילה אבל אם לא חפפה כלל לא עלתה לה טבילה אע"פ שעיינה בעצמה בגופה ואפילו חפפה מיד אחד הטבילה וסרקה במסרק ולא מצאה שום נימא קשור לא עלתה לה טבילה ואין צ"ל אם חפפה במקום שיער ולא עיינה בשאר גופה שלא עלתה לה טבילה שעיון הגוף הוא דבר תורה:

בד"א בשאר כל הגוף אבל בבית הסתרים כיון שאין צריכים לביאת מים אם לא עיינה אותם קודם לכן ואחר כך עיינה אותם ולא מצאה בהם שום דבר עלתה לה טבילה:

חפפה ועיינה וטבלה ובעלייתה נמצא עליה דבר חוצץ אם בתוך עונה שחפפה טבלה אינה צריכה טבילה אחרת ואם לאו צריכה טבילה אחרת: הגה אף על פי שהיתה החפיפה סמוך לטבילה כגון שחפפה ביום סמוך לערב וטבלה בתחילת הלילה הואיל והיה בשתי עונות (ב"י בשם הרמב"ם): ולהרמב"ם בין כך ובין כך צריכה טבילה אחרת אלא שזו אינה צריכה לחזור לחוף וזו צריכה (וכן דעת רבינו ירוחם):

במה דברים אמורים בשלא נתעסקה באותו המין אחר טבילה אבל אם נתעסקה בו בין טבילה לבדיקה אינה צריכה טבילה אחרת שאני תולה אותו במין שנתעסקה בו אבל אם לא חפפה קודם טבילה אין תולין בו אף על פי שנתעסקה בו אחר טבילה:

בד"א בשאר כל הגוף אבל בית הסתרים אם לא עיינה אותם קודם טבילה ואחר טבילה גם כן לא עיינה עד שנתעסקה בדבר החוצץ ואחר כך נמצא בהם מאותו המין תולין להקל:

חפפה קודם טבילה ובין חפיפה לטבילה נתעסקה בדברים החוצצין או שנתנה לבנה תבשיל הראוי לידבק בה לא עלתה לה טבילה אפילו אם בדקה מיד אחר טבילה ולא מצאה עליה שום דבר חוצץ שאני אומר בעלייתה מהמים נפל ממנה וצריכה טבילה אחרת: הגה מיהו אם בדקה עצמה קודם טבילה וראתה שלא נדבק בה שום דבר אינה צריכה טבילה אחרת (הגהות ש"ד ומרדכי וב"י בשם הרשב"א) אבל מותרת ללבוש בגדיה בין חפיפה לטבילה ולא תקח תינוק אצלה (ב"י בשם הרמב"ם וע"ל סימן קצ"ח):