בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, יורה דעה סימן קצ״ד

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך יורה דעה סימן 194

    שולחן ערוך יורה דעה סימן 194 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 14 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר, לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 14 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 1193 מילים

      נפתחת ב״דיני יולדת ומפלת. ובו י"ד סעיפים: יולדת…״

    2. סעיף 232 מילים

      נפתחת ב״המפלת בתוך מ' אינה חוששת לולד אבל…״

    3. סעיף 347 מילים

      נפתחת ב״המפלת כמין בהמה חיה ועוף או כמין…״

    4. סעיף 439 מילים

      נפתחת ב״ילדה ולד חי ואח"כ הפילה שליא אינה…״

    5. סעיף 522 מילים

      נפתחת ב״יצאה השליא תחילה אין תולין אותה בולד…״

    6. סעיף 620 מילים

      נפתחת ב״יצאה מקצת שליא ביום ראשון ולא נגמרה…״

    7. סעיף 734 מילים

      נפתחת ב״המפלת דמות בהמה חיה ועוף ושליא קשורה…״

    8. סעיף 810 מילים

      נפתחת ב״היולדת טומטום או אנדרוגינוס נותנין לה ימי…״

    9. סעיף 918 מילים

      נפתחת ב״הרגישה שהפילה ואינה יודעת מה אפילו לא…״

    10. סעיף 1062 מילים

      נפתחת ב״נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר בין…״

    11. סעיף 118 מילים

      נפתחת ב״הוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה…״

    12. סעיף 1216 מילים

      נפתחת ב״היתה מקשה לילד ושמעה קולו של ולד…״

    13. סעיף 1349 מילים

      נפתחת ב״היולדת תאומים ושהה ולד אחר חבירו כגון…״

    14. סעיף 1414 מילים

      נפתחת ב״יוצא דופן אם לא יצא דם אלא…״

    לשון המקור

    <b>דיני יולדת ומפלת. ובו י"ד סעיפים:</b><br> יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה כנדה בין ילדה חי בין ילדה מת ואפילו נפל וכמה הם ימי טומאתה עכשיו בזמן הזה כל היולדות חשובות יולדות בזוב וצריכות לספור שבעה נקיים נמצאת אומר שיולדת זכר יושבת ז' ללידה וז' לנקיים לזיבה והיולדת נקבה יושבת שבועים ללידה וז' נקיים לזיבה ימי לידה שהם ז' לזכר וי"ד לנקבה אם לא ראתה בהן עולים לספירת זיבתה ואם שלמו ז' נקיים בתוך י"ד לנקבה הרי זו אסורה עד ליל ט"ו ואם טבלה קודם לכן לא עלתה לה טבילה: הגה ולאחר ז' לזכר וי"ד לנקבה מותרת לבעלה מיד מאחר שספרה ז' נקיים ולא חזרה וראתה מיהו יש מקומות שנוהגין שאין טובלין תוך מ' לזכר ושמונים לנקבה (בית יוסף בשם מהרי"ק שהביא התניא ובאגודה פרק ע"פ ובמהרי"ל) ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר (ריב"ש) אבל במקום שאין מנהג אין להחמיר כלל רק מיד שלא ראתה דם אחר ז' לזכר וי"ד לנקבה וספרה ז' נקיים מותרת לבעלה (ת"ה סימן רנ"ה) אבל אם חזרה וראתה אפילו טפת דם כחרדל טמאה אע"ג דמדאורייתא דם טהור הוא כבר פשט המנהג בכל ישראל שאין בועלין על דם טהור (ב"י ואגור וטור ופוסקים בשם הגאונים) ודינו כשאר דם לכל דבר:

    המפלת בתוך מ' אינה חוששת לולד אבל חוששת משום נדה אפילו לא ראתה: הגה מפני שא"א לפתיחת הקבר בלא דם ונפקא מינה דמיד לאחר שספרה ז' נקיים מותרת ואינה חוששת לולד (ד"ע):

    המפלת כמין בהמה חיה ועוף או כמין דגים וחגבים ושקצים ורמשים וכל צורת ולד או שפיר או שליא או חתיכה שקרעוה ויש בה עצם עכשיו שאין אנו בקיאין בצורות חוששת לולד ואם כלו ז' נקיים בתוך י"ד יום אם טבלה קודם ליל ט"ו לא עלתה לה טבילה:

    ילדה ולד חי ואח"כ הפילה שליא אינה חוששת לולד אחר אלא תולה אותה בולד שילדה כבר עד כ"ג יום אבל אם הפילה נפל תחילה אין תולין בו השליא שהפילה אחר כך וחוששת לשליא ליתן לה ימי טומאה של נקבה:

    יצאה השליא תחילה אין תולין אותה בולד שתלד אחר כך אפילו הוא בן קיימא וחוששת לשליא ליתן לה ימי טומאה של נקבה:

    יצאה מקצת שליא ביום ראשון ולא נגמרה יציאתה עד יום ב' חוששת מיום ראשון אבל אינה מונה אלא מיום שני:

    המפלת דמות בהמה חיה ועוף ושליא קשורה בה אינה חוששת לולד אחר ואם אינה קשורה בה חוששת לולד אחר ואף על פי שהולד הנדמה זכר חוששין ליתן לה ימי טומאה של נקבה בשביל השליא:

    היולדת טומטום או אנדרוגינוס נותנין לה ימי טומאה של נקבה:

    הרגישה שהפילה ואינה יודעת מה אפילו לא היתה בחזקת מעוברת הרי זו טמאה לידה וחוששת שמא נקבה היתה:

    נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר בין שיצא על סדר האברים כגון שיצא הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו ואם יצא ראשו כולו כאחד הרי זה כרובו ואם לא נתחתך ויצא כדרכו משתצא פדחתו ה"ז כילוד אף על פי שנחתך אח"כ ולא סוף דבר שיצא לחוץ ממש אלא אפילו משיצא חוץ לפרוזדור:

    הוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה:

    היתה מקשה לילד ושמעה קולו של ולד חשוב כילוד שאי אפשר שלא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור:

    היולדת תאומים ושהה ולד אחר חבירו כגון האחד קודם שקיעת החמה והאחר אחר שקיעת החמה משיצא הראשון טמאה לידה ומונין ימי טומאה משיצא האחרון ואם הראשון ניכר שהוא זכר והשני ניכר שהוא נקבה או שאינו ניכר שני זה אם הוא זכר או נקבה מונה משיצא השני ימי טומאה לנקבה:

    יוצא דופן אם לא יצא דם אלא דרך דופן אמו טהורה מלידה ומנדה ומזיבה: