בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן פ״ג

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 83

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 83 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 5 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 5 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 144 מילים

      נפתחת ב״דיני בית הכסא בק"ש. ובו ה סעיפים:…״

    2. סעיף 212 מילים

      נפתחת ב״הזמינו לב"ה ועדיין לא נשתמש בו מותר…״

    3. סעיף 341 מילים

      נפתחת ב״אמר בית זה יהא לבית הכסא ואמר…״

    4. סעיף 456 מילים

      נפתחת ב״בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד'…״

    5. סעיף 537 מילים

      נפתחת ב״בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין…״

    לשון המקור

    <b>דיני בית הכסא בק"ש. ובו ה סעיפים:</b><br>אסו' לקרות כנגד בית הכסא ישן אפי' פינו ממנו הצואה ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות אף ע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע:

    הזמינו לב"ה ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות כנגדו אבל לא בתוכו:

    אמר בית זה יהא לבית הכסא ואמר על בית אחר וגם זה דינם שוה. ואם אמר על השני ובית זה ולא אמר וגם זה הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו לפיכך אין קורין בו לכתחלה ואם קרא בו יצא:

    בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלי' יורדין מיד לגומא כסתום דמי ומות' לקרות בו אם אין בו ריח רע וגם אין משתינין בו חוץ לגומא: הגה אבל אם משתינין בהם לפעמי' אסור להרהר בהם בד"ת כ"ש לקרות ק"ש [הגהות מיימוני]:

    בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו מותר לקרות ק"ש כנגדו כיון שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף: [וכל מי שקורא במקום שאין קוראין חוזר וקורא. מיימוני פ"ג]: