דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ״ט
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 689
שולחן ערוך אורח חיים סימן 689 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 6 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 6 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 119 מילים
נפתחת ב״שהכל חייבים בקריאת מגילה. ובו ו סעיפים:…״
- סעיף 249 מילים
נפתחת ב״אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא…״
- סעיף 325 מילים
נפתחת ב״אנדרוגינוס מוציא מינו ולא שאינו מינו טומטום…״
- סעיף 48 מילים
נפתחת ב״השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו…״
- סעיף 520 מילים
נפתחת ב״מקום שאין מנין אם אחד יודע והאחרים…״
- סעיף 68 מילים
נפתחת ב״מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא…״
לשון המקור
<b>שהכל חייבים בקריאת מגילה. ובו ו סעיפים:</b><br>הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים ומחנכים את הקטנים לקרותה:
אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה לפיכך אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים: הגה וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה שאינה חייבת בקריאה [מרדכי פ"ק דמגילה]:
אנדרוגינוס מוציא מינו ולא שאינו מינו טומטום ומי שחציו עבד אפילו מינו אינו מוציא: הגה י"א דאפי' את עצמו אינו מוציא וצריך לשמוע מאחרים (ב"י):
השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו יצא:
מקום שאין מנין אם אחד יודע והאחרים אינם יודעין אחד פוטר את כולם ואם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו:
מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה: