בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ״ו

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 686

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 686 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 3 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב לדיני שבת ומבנה הזמן המקודש. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • דיני שבת ומבנה הזמן המקודש

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 3 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 112 מילים

      נפתחת ב״דין תענית אסתר. ובו ג סעיפים: בחנוכה…״

    2. סעיף 279 מילים

      נפתחת ב״מתענין בי"ג באדר ואם חל פורים באחד…״

      חכמים: רבה.

    3. סעיף 37 מילים

      נפתחת ב״יש מתענים ג' ימים זכר לתענית אסתר:…״

    לשון המקור

    <b>דין תענית אסתר. ובו ג סעיפים:</b><br>בחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם:

    מתענין בי"ג באדר ואם חל פורים באחד בשבת מקדימין להתענות ביום חמישי: הגה ותענית זה אינו חובה לכן יש להקל בו לעת הצורך כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה ואפי' כואבי עינים שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אחר כך אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור [חדושי אגודה בשם מחזור ויטרי] ואם חל פורים ביום א' שמתענים ביום ה' שלפניו וחל בו ברית מילה מותר לאכול על המילה ולמחר ביום ו' יתענו האוכלים [הגהות מנהגים]:

    יש מתענים ג' ימים זכר לתענית אסתר: