שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ״ד

<b>סדר קריאת התורה בחנוכה. ובו ג סעיפים:</b><br>קורים בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילים בברכת כהנים [וי"א שמתחילים ביום כלות משה [טור] וכן אנו נוהגין] וקורא אותו עם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון [וי"א שהכהן קורא כל אותו הפרשה עד ביום הראשון והלוי והישראל קורין ביום הראשון] [מנהגים וכן נוהגין] ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום: הגה [וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין] [הגהות מיימוני פי"ג] ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך [ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה] [מנהגים]:

בשבת שבחנוכה מוציאין שני ספרים באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא בשל חנוכה ומפטיר רני ושמחי ואם חלו בו שני שבתות מפטיר בב' במלכים בנרות דשלמה: [הגה ואם חל חתונה בשבת זו מפטירין בשל חנוכה] [מנהגים]:

אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין שלשה ספרים וקורין ו' בפרשת השבוע ובשני קורא א' בשל ר"ח ומתחיל וביום השב' ובג' קורא מפטיר בשל חנוכ' ומפטיר רני ושמחי ואם חל ר"ח בחול מוציאין שני ספרים וקורין באחד ג' בשל ר"ח ובשני קורא א' בשל חנוכה ואם טעה החזן וקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' אין צריך לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר שני משום פגמו צריך לקרות חמישי בשל חנוכה: הגה ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ראש חודש [אבודרהם הלכות ברכות] ואם צריך לברך על קריאת ר"ח ע"ל סי' ק"מ: