שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ז

<b>דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד סעיפים:</b><br>אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שולחן בעל הבית והוא הדין לבן האוכל אצל אביו: הגה וי"א דבזמן הזה שמדליקין בפנים ממש ידליק במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב"א סי' תקמ"ב):

קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק:

יש אומרים שאע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות: הגה כי חייב לראות הנרות [מרדכי] וכן נוהגין ואפי' אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם וכן נוהגין [תרומת הדשן ומהרי"ל ותשו' מהרי"ל סי' קמ"ה]:

הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלק' עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו: