שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרל״ז

<b>דין סוכה שאולה וגזולה. ובו ג סעיפים:</b><br>מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד אפי' בסוף יום שביעי וכן יכול לצאת מסוכה זו ולישב באחרת:

יוצאין בסוכה שאולה וכן יוצאין בשל שותפות:

סוכה גזולה כשרה כיצד אם תקף על חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה יצא שאין הקרקע נגזלת: הגה מיהו לכתחלה לא ישב אדם בסוכת חבירו שלא מדעתו כל שכן אם דעתו לגזלה וכן לא יעשה סוכה לכתחלה בקרקע של חבירו שלא מדעתו וכן בקרקע שהיא של רבים (הגהת אשירי וא"ז) מיהו בדיעבד יצא וכן לא יקצצו ישראל הסכך בעצמם אלא יקנו אותם מעכו"ם דכל גזל אין עושין ממנו סוכה לכתחלה (מהרי"ל) ואם גזל עצים ועשה מהם סוכה אע"פ שלא חיברן ולא שינה בהם כלום יצא תקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא דמי עצים בלבד אבל אם גזל סוכה העשויה בראש הספינה או בראש העגלה וישב בה לא יצא: הגה והוא הדין אם ראובן בנה סוכה בקרקע שמעון ושמעון תקף את ראובן וגזל סוכתו הבנויה בקרקע שלו לא יצא בה ואין כאן תקנת השבין הואיל ולא טרח בה ולא הוציא עליה הוצאות (הגהות אשירי פ"ב דסוכה):