דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרל״א
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 631
שולחן ערוך אורח חיים סימן 631 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 10 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
שימו לב למעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
- מעבר לתירוץ או לדייק את ההסבר
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת סעיף אחר סעיף של כל 10 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.
- סעיף 132 מילים
נפתחת ב״סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך.…״
- סעיף 249 מילים
נפתחת ב״אם ברוב ממנה צלתה מרובה שני משהויין…״
- סעיף 319 מילים
נפתחת ב״דרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו…״
- סעיף 421 מילים
נפתחת ב״היה כיסוי דק מאוד שיש בה אויר…״
חכמים: רבה.
- סעיף 576 מילים
נפתחת ב״היה הסיכוך מדובלל (פי' מבולבל) והוא הסיכוך…״
- סעיף 635 מילים
נפתחת ב״קנים היוצאי' לאחורי הסוכה כגון שאחורי דופן…״
- סעיף 756 מילים
נפתחת ב״וכן הקנים הבולטים מן הסכך לצד הפרוץ…״
- סעיף 879 מילים
נפתחת ב״סיככה בשפודין שהם פסולין לסכך בהם ואין…״
חכמים: רב או.
- סעיף 948 מילים
נפתחת ב״בית המקור' בנסרי' שאין עליה' מעזיבה (פי'…״
- סעיף 10101 מילים
נפתחת ב״סוכה שאין לה גג כגון שהיו ראשי…״
לשון המקור
<b>סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך. ובו י סעיפים:</b><br>סוכה שחמתה וצלתה שוים מלמעלה פסולה לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצלתה אבל אם חמתה וצלתה שוים מלמטה כשרה:
אם ברוב ממנה צלתה מרובה שני משהויין ובמיעוט ממנה חמתה מרובה משהו בענין כשנצרף יחד החמה והצל של כל הסוכה יהיה צלתה מרובה מחמתה משהו כשרה: הגה ויש מחמירין אם הסוכה גדולה ויש מקום ז' על ז' שחמתו מרובה אע"פ שבצירוף כל הסוכה הוי הצל מרובה (ר"ן ספ"ק דסוכה):
דרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים היתה מעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה:
היה כיסוי דק מאוד שיש בה אויר הרבה אלא שאין בה שלשה טפחים במקום א' ובין הכל צלתה מרובה מחמתה כשרה:
היה הסיכוך מדובלל (פי' מבולבל) והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשר ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד ג' טפחים ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר אע"פ שהוא גבוה מג' טפחים רואין אותו כאלו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד והוא שיהיה מכוון נגד שפת היורד: הגה דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח שראוי להוריד העליון ואז כשרה אפי' חמתה מרובה שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע: [ר"ן פרק הישן וב"י בשם הרמב"ם]:
קנים היוצאי' לאחורי הסוכה כגון שאחורי דופן אמצעי בולטים קנים מן הסכך ויש בהם הכשר סוכה וצלתן מרובה מחמתה וג' דפנות כשרה אע"פ שהדופן האמצעי לא נעשה בשבילם אלא בשביל עיקר הסוכה שהוא לפנים ממנו:
וכן הקנים הבולטים מן הסכך לצד הפרוץ ודופן אחד נמשך עמהם אע"פ שעשה דופן על הצדדין יתר על ז' והוי לן למימר הרי גלה דעתו לעשו' כל הסוכה בדפנות ארוכות ודופן א' שנמשך עם הקנים של סכך אינו מן הסוכה אלא בפני עצמו עומד ונמצא שאין לו אלא דופן אחד שהוא הדופן הנמשך אפי' הכי כשרה:
סיככה בשפודין שהם פסולין לסכך בהם ואין בהם ד' ואין מהם ד' במקום א' והניח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר פסול שאי אפשר לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר ונמצא הפסול מרובה אבל אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול או אם היה הפסול נתון שתי ונתן הכשר ערב או איפכ' כשר שאז מתמלא כל האויר מסכך כשר [ודוקא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה צריך להיות מן השפודים פחות מג' במקום א']: [ב"י ומהר"א מפראג]:
בית המקור' בנסרי' שאין עליה' מעזיבה (פי' טיט וצרורות שמשימין עליהם) ובא להכשירו לשם סוכה די בזה שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סוכה או שיטול מבין שני נסרים אחד ויתן סכך כשר במקומה וכולה כשר' אפי' הנסרים רחבי' ארבע' ויש מי שאומר שצריך שלא יהיו הנסרי' רחבי' ארבעה:
סוכה שאין לה גג כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין צריף או שסמך ראש הדופן של סוכה לכותל פסולה ואם היה לה גג אפי' טפח או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח הרי זו כשרה: הגה וי"א שהטפח לא תהיה אויר רק מן הדופן או הסכך [הרא"ש בשם ר"י ורמב"ם פ"ד] וצריך שיהיה בה ז' טפחים על ז' בגובה י' טפחים [טור] גם צריך שיהיו הדפנות לאחר שהם גבוהים עשרה עשויות מדבר שמסככין בהם דהא הם הם הסכך [ר"ן ספ"ק דסוכה] ואם כל הדפנות מדבר שמסככין בהם מותר לישן אפילו תחת הדפנות: [ס"ח בפירוש רבינו ירוחם נ"א ח"א]: