שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרי״ט

<b>סדר ליל יום הכפורים. ובו ג סעיפים:</b><br>ליל יום הכפורים נוהגים שאומר שליח צבור בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה ע"ד המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים ונוהגים שאומר כל נדרי וכו' ואח"כ אומר שהחיינו בלא כוס: הגה ואח"כ מתפללים ערבית ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום וממשיך בניגונים עד הלילה ואומרים אותו שלשה פעמים וכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה (מהרי"ל) וכן אומר הש"צ ג"פ ונסלח לכל עדת וגו' והקהל אומרים ג' פעמים ויאמר ה' סלחתי כדבריך (מנהגים) ואל ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם (מהרי"ל):

בליל יום הכפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם:

אם חל בשב' אומר ויכולו וברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש השב' ואינו מזכיר של יום הכפורים: (וא"א אבינו מלכנו בשבת אבל שאר הסליחות והתחנות אומר כמו בחול) (ריב"ש סימן תקי"ב ומנהגים):

צריך להעמיד א' לימין שליח צבור וא' לשמאלו:

יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה:

נוהגים ללון בבהכנ"ס ולומר שירות ותשבחו' כל הלילה: הגה וטוב לישן רחוק מן הארון (מרדכי) ומי שאינו רוצה לומר תשבחות ושירות לא יישן שם (מהרי"ו) והחזנים המתפללים כל היום לא יעירו כל הלילה כי מאבדין קולם כשאינם ישנים (מהרי"ל):