בוני התלמוד

    דף ביאור

    שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקפ״ט

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    שולחן ערוך · ניתוח מקור

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 589

    שולחן ערוך אורח חיים סימן 589 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 9 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.

    מה לסמן בלימוד

    קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.

    מפתח ללימוד

    שימו לב למימרות ואמירות של חכמים. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.

    • מימרות ואמירות של חכמים

    מפת סעיף אחר סעיף של כל 9 הסעיפים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו סעיף במקור.

    1. סעיף 117 מילים

      נפתחת ב״מי הם הראויים לתקיעת שופר. ובו ט…״

    2. סעיף 228 מילים

      נפתחת ב״חרש שוטה וקטן פטורים וחרש אפילו מדבר…״

    3. סעיף 38 מילים

      נפתחת ב״אשה פטורה משום דהוי מצות עשה שהזמן…״

    4. סעיף 410 מילים

      נפתחת ב״אנדרוגינוס מוציא את מינו טומטום אפילו את…״

    5. סעיף 516 מילים

      נפתחת ב״מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו…״

    6. סעיף 665 מילים

      נפתחת ב״אף על פי שנשים פטורות יכולות לתקוע…״

    7. סעיף 732 מילים

      נפתחת ב״המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה…״

    8. סעיף 848 מילים

      נפתחת ב״המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי…״

    9. סעיף 955 מילים

      נפתחת ב״מי שתקע ונתכוין להוציא כל השומע תקיעתו…״

    לשון המקור

    <b>מי הם הראויים לתקיעת שופר. ובו ט סעיפים:</b><br>כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:

    חרש שוטה וקטן פטורים וחרש אפילו מדבר ואינו שומע אינו מוציא דכיון דאינו שומע לאו בר חיובא הוא: הגה אבל שומע ואינו מדבר מוציא אחרים ידי חובתן: (ב"י):

    אשה פטורה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא:

    אנדרוגינוס מוציא את מינו טומטום אפילו את מינו אינו מוציא:

    מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא אפי' עצמו וצריך שיתקע לו בן חורין להוציאו:

    אף על פי שנשים פטורות יכולות לתקוע וכן אחר שיצא כבר יכול לתקוע להוציאן אבל אין מברכות ולא יברכו להן: הגה והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא ע"כ גם כאן מברכות לעצמן אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו ואינן תוקעין רק לנשים אבל אם תוקעין לאיש המחוייב מברכין לו אע"פ שכבר יצאו כמו שנתבאר סי' תקפ"ה סעיף ב' בהג"ה א' (ד"ע):

    המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה ודוקא שהוא תוקע מאליו להוציאו אבל אם אמר לו המודר תקע והוציאני אסור: הגה ואם אמר קונם תקיעותיו עלי בכל ענין אסור: (ר"ן):

    המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו וכן השומע מן המתעסק לא יצא וכן התוקע לשורר ולא נתכוון לתקיעת מצוה לא יצא נתכוין שומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוון התוקע להוציאו או שנתכוון התוקע להוציאו ולא נתכוון השומע לצאת לא יצא ידי חובתו עד שיתכוון שומע ומשמיע:

    מי שתקע ונתכוין להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוין לצאת ידי חובתו אע"פ שאין התוקע מתכוין לפלוני זה ששמע תקיעתו ואינו יודעו יצא שהרי נתכוין להוציא לכל מי שישמענו לפיכך מי שהיה מהלך בדרך או יושב בתוך ביתו ושמע תקיעו' משליח צבור יצא אם נתכוין לצאת שהרי ש"ץ מתכוין להוציא את הרבים ידי חובתן: