שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקע״ז

<b>אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשין הקרקע איך מתנהגים. ובו סעיף אחד:</b><br>בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה מתריעין ומבקשים רחמים ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניו' אין גוזרין בו תעני' על הצבור שאין הצבור יכולים להתענו' בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די ואם היחידים רוצים להתענו' רשאים הם בכך ובהתרעת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים ותכנס להם לפנים משור' הדין ובטובך הגדול רחם עליהם שאין פורעניו' בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצא' מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך: