דף ביאור
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקס״ט
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורשולחן ערוך אורח חיים סימן 569
שולחן ערוך אורח חיים סימן 569 הוא יחידת מקור מתוך השולחן ערוך ובה 2 סעיפים. מפת הקריאה מפרידה בין הדין המעשי, התנאים שלו והנקודות שדורשות השוואה להמשך המקור.
מה לסמן בלימוד
קראו כל סעיף כשלב נפרד. זהו את המעשה, את התנאי שמגביל אותו ואת ההבדל בין המקרים לפני המעבר לסעיף הבא.
מפתח ללימוד
קראו את הקטע פעם אחת כדי לזהות את רצף הרעיונות, ולאחר מכן חזרו למילים שמחזיקות את הטיעון או את התמונה המרכזית. הטקסט המקורי הוא הראיה המרכזית; הביאור מציע דרך מסודרת להיכנס אליו ואינו מחליף עיון מדויק במקור.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
לשון המקור
<b>דין נודר בעת צרה. ובו ב סעיפים:</b><br>יחיד המתענה על כל צרה ועברה או על חולה ונתרפא או מת צריך להשלים כל התעניו' שקיבל עליו אבל ציבור שמתענין על שום דבר ונענין קודם חצות לא ישלימו ואם תלמידי חכמים ורוב ציבור רוצים להשלים אין היחיד רשאי להפריש עצמו מהם:
יחיד שמתענה על צרה ונודע שקודם קבלת התעני' כבר עברה אינו צריך להשלים: הגה וה"ה לצבור ששמעו אחר חצות שקבלו התענית בטעות א"צ להשלים (תה"ד סי' ר"פ):